הלידה הבאה שלי...

ברור שיש שיעור...

אני מחפשת, אני חושבת, פורקן קודם כל - מקום לשים בו את הפחד, ההלם, האימה שהיתה שם. אני במחשבות שחבל"ז מאז פתחתי את שתי ההודעות האלו, ברור לי שאני עושה גדילה עכשיו וכרגיל יש כאבי גדילה.. המסע שלי הוא מקריז לפעמים אבל הוא שלי... אני חושבת שנקודת המבט של המיילדת היא משו שעד כה היה לי נוח לא לגשת אליו באמת - מצד אחד, ומאידך להיאחז בו כמשו חיצוני שמגדיר את הלידה הזו. קל לי לראות שאלוהים פעל דרך ידיה של המיילדת, המבורכת כל כך בעיניי ואהובה, וקשה היה לי לראות שאלוהים פעל גם דרכי, שהייתי צינור מדוייק, שהייתי במקום שהוא לא חיים ולא מוות וחזרתי עם תינוק, נשמה שזו היתה הדרך שלה להגיע לעולם הזה, הפעם. (הילהל, על מי איימת ברוחניות תגידי...
) אני מנסה לחזור באיזשהוא מקום לתחנות בדרך שלי שהיו משמעותיות, למשל טיפול אצל שרון ניב האהובה שלי טרום ההתעברות עם רואי, למשל כל תובנה שיש לך שושה בלה היקרה כמי שהיתה שם במסע שלי ודווקא בתחנה הקודמת לידתו של יואב - אני משתוקקת לשמוע אם תרצי להשמיע... ופגישה עם המיילדת והדולה של לידת רואי היא בהחלט הצעד הבא... פגישה שלא העזתי לזמן אותה לעצמי עד כה, הרגשתי שיש היבריס ממש בלבקש את הזמן הזה עבורי, לבקש שיחזרו איתי לשם בשביל השיעור שלי. בשאקטי הבנתי שזה גם שלהן ואני מסוגלת לבקש את זה מהן. והבנתי את המקום שלי בהצלתו של רואי וזה איכשהוא נתן לי רשות לחזור לשם. תודה שאתן חושבות איתי..
 
למעלה