הלכת י.ב. שיבא. אפשר בבקשה להסביר בלשון בני אדם?

[boriska1]

אתחיל בשאלה כללית: האם פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, מחייבים את בתי הדין הארציים, בדומה לתקדימים משפטיים של בית משפט העליון?
לא הבנתי בדיוק מתי היא רלוונטית.
האם דמי מחלה וחופשה נחשבים כתקופת עבודה?
יש עוד שאלות, אני אפילו לא יודע לשאול.
בתודה מראש

 

[קלייטון.ש]

פסקי דין של הארצי בעיקרון מחייבים את בתי הדין האזוריים לעבודה.
אבל השאלה מה בדיוק פסק בית הדין הארצי ומה בדיוק ההלכה, זה די נתון לפרשנותו של השופט באזורי.
גם אני בדיוק מתעסק במקרה כזה שיש הלכה די ברורה של הארצי אבל השופט באיזורי לא מסכים.

 

[boriska1]

קלייטון, תודה רבה. הוספתי קצת שאלות אחרי שכתבת. האם תוכל להתייחס בבקשה

 

[קלייטון.ש]

קלייטון, תודה רבה. הוספתי קצת שאלות אחרי שכתבת. האם תוכל להתייחס בבקשה

כל "חלף שכר" נחשב לתקופת עבודה. כלומר זמנים בהם העובד לא עבד אבל קיבל שכר. בהחלט (ואפילו בעיקר) גם מחלה וחופשה.
לגבי הכותרת שלך אני לא מכיר הלכת י.ב. שיבא.
אני מכיר הלכת י.ב. שיא משאבים. זה?
במקרה הזה מדובר באופן שבו יש לחשב את השכר הקובע לפיצויים של עובד שעתי.
לפני פסק הדין היה מקובל לקחת שנה אחורה לפני סיום ההעסקה ולחשב ממוצע שעות, ולהכפיל בשכר לשעה בחודש האחרון.
פסק הדין משנה את התקופה וקובע שיש לחשב ממוצע שעות לא על שנה אלא על כל תקופת העבודה.
אז אם העובד עבד 10 שנים צריך ללכת חודש חודש מהתחלת העבודה, לסכם את השעות כל חודש, לחלק בסוף ל-120 (12 חודשים כפול 10 שנים), ואז התוצאה להכפיל בשכר לשעה האחרון.

חישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי – שינוי הלכה - חכם את אור-זך, עורכי דין

מאת: עו"ד יוסי חכם ביום 4/6/17 ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק הדין בעניין י.ב. שיא משאבים אשר תוצאתו למעשה הינה קביעת הלכה חדשה ומהפכה באופן בו מחשבים פיצויים לעובד שעתי שהיקף עבודתו משתנה מחודש לחודשו. ההלכה הקודמת – הלכת סנונית תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה...

holaw.co.il

 

[boriska1]

תודה רבה. אכן מדובר בזה. מאין נובעת הטעות שלי? העתקתי מכתב הגנה של עורך הדין.
האם בית המשפט יקבל טענה שאין לקחת בחשבון את מקרה הקיצון של שנה וחצי ראשונות, זו למעשה הייתה כניסה וגיבוש התפקיד. אתקן את שאלתי, לא אם בית משפט
יקבל הטענה, אלא אם טענה זו נראית סבירה בעינך?

 

[קלייטון.ש]

תודה רבה. אכן מדובר בזה. מאין נובעת הטעות שלי? העתקתי מכתב הגנה של עורך הדין.
האם בית המשפט יקבל טענה שאין לקחת בחשבון את מקרה הקיצון של שנה וחצי ראשונות, זו למעשה הייתה כניסה וגיבוש התפקיד. אתקן את שאלתי, לא אם בית משפט
יקבל הטענה, אלא אם טענה זו נראית סבירה בעינך?

יכול להיות שכן.
כלל בחישוב פיצויים הוא שאם חלו שינויים מהותיים בצורת ההעסקה לאורך תקופת ההעסקה, כמו מעבר מהותי בין תפקידים או שינוי בצורת ההעסקה (מעבר מהעסקה לפי שעות למשרה מלאה ולהפך), וכיוצא באלה שינויים, אז צריך לחשב כל תקופה לחוד.
אז אם יוכח (בדגש על הוכחה) שבשנה וחצי הראשונות להעסקה מהות התפקיד היתה שונה, יכול שבית הדין יפסוק על התקופה הזו בנפרד מהתקופה שאחריה.
כלומר הפיצויים יחושבו על השנה וחצי הראשונות לפי השכר האחרון בסוף אותה תקופה, ועל היתר לפי השכר האחרון בסוף ההעסקה.

 

[boriska1]

תודה רבה , מעריך מאוד את נכונותך לשתף ולעזור.

 

[עוד עמית גורביץ]

1. אכן, לפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה תוקף תקדימי מחייב לביה"ד האזוריים שתחתם.
2. תקופת מחלה/חופשה אינה מנתקת את רצף העסקה ונחשבת כחלק מתקופת העבודה.