המאמר על בחירת מיילדת

[מבשלת בבטן]

המאמר על בחירת מיילדת

עלה לאוויר. כפי שציינתי בהקדמה למאמר, כתבתי אותו מתוך נסיוני האישי ומתוך נסיון של נשים אחרות, עליו קראתי כאן ובאתרים אחרים. אם יש לכן מה להוסיף אליו, ניתן לעשות זאת דרך "הוספת תגובה" בתחתית המאמר.

 

[מגיע לנו]

יש לי שאלה לגבי המאמר

אפשר לשאול פה? או בתגובות למאמר?

 

[תבשיל קדרה]

לדעתי עדיף פה.

כדי שיוכל להיות דיון משותף. אני לא נוהגת לעקוב אחרי תגובות למאמרים...

 

[מבשלת בבטן]

מסכימה עם תבשיל

הכוונה של "הוספת תגובה" במאמר הייתה אם למישהי יש משהו להוסיף למאמר מתוך נסיונה בבחירת מיילדת ולא שאלה. המקום של שאלות זה כאן

.

 

[מגיע לנו]

טוב אז אשאל פה...

וזה לאו דווקא ממש קשור לבחירת מיילדת אלא יותר כללי. האם המיילדת יכולה או יודעת להחליט אחרי בדיקות א.ס. לגבי הסיכון של לידת בית? כלומר, אם נניח יש חשש לאיזשהו מום חלילה, אבל זה לא משהו שהרופא ממש נחרץ לגביו, כלומר, זה יכול להיות לכאן או לכאן, האם המיילדת תחליט על סמך זה שהיא לא מוכנה ללכת ללידת בית? ובאופן יותר כללי, שמעתי שיכולים להיות סיבוכים בלידה באופן כזה שהתינוק ניזוק - כלומר, לפעמים יש אי ספיקת חמצן למוח ואז התינוק יוצא מוגבל מוחית או משהו כזה, האם זה משהו שהמיילדת לוקחת בחשבון ויודעת מה לעשות עם זה? האם היא יכולה לצפות כזה מצב במשך הלידה ולדעת לפנות את היולדת לבית חולים, או שרק אחרי הלידה רואים אם יש בעיות? לידה ראשונה שלי, שמים לב, לא?? אה, ותודה על התשובות, למרות שזה לא ממש קשור לבחירת מיילדת....

 

[סטיוויה]

תשובות חלקיות

מה שחשוב למיילדת זה בעיקר מיקום השילייה ומנח העובר. אם יש חשד למומים כמו בלב,כלי דם וכד' המיילדת בהחלט יכולה להחליט שלא לקחת את הלידה כלידת בית. הסיבוכים שאותם את מתארת בשאלתך הם סיבוכים שקורים ויכולים לקרות גם הלידה המתרחשת בבית חולים. חשוב מאד לוודא שהמיילדת מגיעה עם ציוד החייאה תקין ועוברת השתלמויות ורענונים בביצוע החייאת תינוקות. אי ספיקת חמצן למומ התינוק יכולה להתרחש אם הוא נולד ולא נושם. מיילדת אמורה לדעת לפתור בעיה כזו במידה והיא מתרחשת. וכמובן,מייד מזעיקים אמבולנס כתגבורת. יש מיילדות שמתנות את קיום הלידה בבית בכוננות אמבולנס מחוץ לבית.

 

[מגיע לנו]

תודה רבה

אז בעצם זה אחד הדברים שצריך אולי לוודא עם המיילדת, שיש לה ציוד מתאים למקרי חירום מעין אלה, לא? דיברתי עכשיו עם מכרה שלי שהיא מיילדת, והיא אמרה לי שיש מקרים (נדירים מאוד) של תינוקות שבולעים מים וצריך לשאוב להם את המים ולא תמיד יש למיילדות ציוד מספיק בכדי לשאוב את המים. או מקרים בהם צריך החיאה לתינוק וזה עלול לקרות תוך דקות. או למשל שיולדת מתחילה מיד אחרי הלידה לדמם ותוך דקות לאבד כל כך הרבה דם ש.... אבל היא אמרה לי שזה ממש ממש נדיר. אז מה דעתכן על כאלה דברים ואיך אתן מתמודדות עם נושאים כאלו בשיקולים של לידות בית?

 

[מבשלת בבטן]

מאוד ממליצה לך לקנות

את הספר של אילנה שמש- ללדת בבית. יש שם המון אינפורמציה על כל הנושא של לידות בית כולל סיבוכים ודרך הטיפול בהם. יש אלפי סיבוכים, כל אחד יספר לך על סיבוך אחר, אבל צריך להבין שהם נדירים! בהחלט צריך לברר מול המיילדת איזה ציוד חירום היא מביאה- בספר של אילנה יש רשימת ציוד של המיילדת ללידה. בנוגע לשאיבת נוזלים אצל התינוק- המיילדת באה עם מכשיר שאיבה, שנועד בדיוק למטרה הזו- שאיבת מים שהתינוק בולע. בד"כ השאיבה שהיא עושה מספיקה.

 

[מגיע לנו]

תודה ../images/Emo13.gif כבר הזמנתי את הספר

 

[סטיוויה]

תראי

נכון שתרחישים איומים יכולים להזין את הדמיון שלנו בכיף. אבל בואי אשאל אותך ככה,החיים לא מסוכנים? לנסוע ברכב לא מסוכן? כשאת לוקחת אחריות על החיים שלך ועל הלידה בפרט את למעשה סומכת על עצמך שתרגישי לבד באינטואיציה שלך אם משהו בבית לא נכון לך. אפשר לעבור לבי'ח בכל רגע נתון בלידה.על רוב הסיבוכים בלידה אפשר לעלות מספיק זמן מראש כדי לעשות משהו בנידון.ונכון שהסיבוכים הנדירים הם מסוכנים אבל ברוב המקרים גם בית החולים לא יעזור. אבל זה בהחלט נכון שאם לא מעבדים פחדים וחששות לפני הלידה-אין טעם להכנס לסיפור הזה בכלל. כשאנחנו נכנסים לסיטואציה מתוך מקום של פחד וחשיבה שלילית אנחנו למעשה מזמנים לעצמינו צרות.

 

[מגיע לנו]

את צודקת....

בעיקר בגלל המשפט האחרון שלך... אני לא נגשת לעניין מתוך חששות, אלא שואלת שאלות על מנת ללמוד את הנושא מכל היבטיו. אני לא חושבת שצריכה להיות בעיה עם הלידה שלי חלילה ואין לי פחדים כאלה, אבל לשאול מה קורה אם - לא מזיק אף פעם. אבל לגבי מה שכתבת בהתחלה - אכן החיים מסוכנים, ולכן עד כמה שניתן לנו אנחנו נזהרים. לא אעבור כביש כשיש סכנה, למרות שגם אם אעבור אותו כשאין סכנה, עדיין אין ערבון שאצא מזה בשלום. אבל זו לא סיבה לעצום עיניים ולעבור "על החיים ועל המוות". אישית יותר מתאים לי לידת בית כי אני לא מסוגלת להתמודד עם רופאים או מיילדות שיגידו לי לעשות דברים שלא מוצאים חן בעיני, לא אוכל להתנגד להם מתוך מצב של כאב וחולשה. לכן אני רוצה ליצור מצב בו יהיה לי הכי נוח והכי כיף ועם מיילדת שאני מרגישה טוב איתה ובאוירה נינוחה ולא לחוצה כדי לא לעבור טראומה בלידה. מתוך זה אני באה ולא מתוך פחדים וחששות (הפחדים הם יותר נכון מכיוון של בית חולים ולא מכיוון של לידת בית

), אבל אני חשה שמחובתי לבדוק את הנושא עד הסוף. זו ההשתדלות המינימלית שלי. בכל אופן תודה על התגובות!

 

[מבשלת בבטן]

ללא ספק צריך לשאול

ולברר הכל עד שתרגישי שלמה עם החלטתך. גם לי היה חשוב לדבר על סיכונים אפשריים וקיבלתי תשובות שסיפקו אותי ועכשיו אף אחד לא יכול להניע אותי מהחלטתי. זה התהליך שהייתי צריכה לעבור, הוא מתאים לי אישית. כל אחת עוברת תהליך אחר בהגיעה להחלטה על לידה ביתית. נראה לי שמה שאת צריכה עוד להפנים (וזה בסדר שעוד לא הפנמת, כי רק התחלת לברר על הנושא, לפי מה שאני מבינה), זה שאין הבדל בין הסיכון בלידת בית ובין הסיכון בלידת בי"ח- להפך, יותר בטוח לך כיולדת בסיכון נמוך ללדת בבית. לכן הדוגמא שנתת, של לחצות כביש כשיש סכנה, היא לא מדוייקת- כאן (בלידה ביתית) את חוצה כביש עם מינימום סכנה (תמיד יכול להופיע פתאום אוטו, אבל לפחות הסיכויים לכך מראש היו מאוד נמוכים...).

 

[tookmy]

תרשי לי להתייחס לדברייך

שאת לא מסוגלת להתמודד עם רופאים ומיילדות שיגידו לך מה לעשו: לדעתי, ומניסיוני, זו גישה מוטעית לגמרי להגיע ממנה ללידת בית. אם את רוצה ללדת בבית כי זה מה שאת רוצה, זה דבר אחד. אם את רוצה ללדת בבית כדי לא להתמודד עם חששך מפני התמודדות עם רופאים ומיילדות זה סיפור אחר לגמרי. אני מציעה לך לקרוא את סיפור הלידה שלי ויכולה לשתף אותך שכנראה יותר חששתי מההתמודדות עם בית החולים מאשר דברים אחרים והלידה אילצה אותי להתמודד עם הפחד הזה, כי הגעתי לבית חולים ונאלצתי לעמוד מולם ולהגיד מה אני רוצה. יכול להיות שאם לא הייתי עוברת בבית את מה שעברתי לא היו לי את הכוחות להתמודד איתם וזה כבר סיפור אחר, כי הבית נתן לי המון כוח להמשיך גם במקום פחות נעים. אני יכולה להגיד לך מעוד נשים שדיברתי איתן שהתחילו בבית וסיימו בבית חולים, הסתבר שחלקן התעסקו יותר עם הפחד שלא יוכלו להגיד לרופאים או להתווכח איתם וכו' או פחדו מבית החולים מסיבות אחרות- הלידה בהחלט מביאה אותנו למקומות בהם אנו צריכות לגדול ולהתמודד.

 

[מגיע לנו]

אוקיי....

אני מודה לך על דברייך ובהחלט יש בהם טעם. למעשה אני כרגע בהתלהבות מלידת בית בעיקר בגלל שזאת נראית לי חוויה עצומה לי, לתינוק וכמובן גם לבעלי. קראתי יותר מדי סיפורי לידה כנראה על מקרים בהם היולדות היו פשוט חסרות אונים מול החלטות של רופאים ומיילדות ולכן התחלתי להתעניין באלטרנטיבה לכך. הדבר הראשון שבעצם הטריד אותי זה עניין הביות המלא. מהתחלה רציתי ביות מלא אבל הבנתי שלא תמיד זה אפשרי ויכולות להיות בעיות שאפילו אם הבטיחו לי, לא תמיד יוכלו לקיים בגלל כל מיני סיבות. לחשוב על כך שהתינוק שלי יהיה באיזו תינוקיה צרחנית עם אורות נאון 24 שעות ביממה אחרי שהיה נעימה ורגועה ברחם, פשוט עושה לי רע. וחוץ מזה אני לא רואה כל סיבה להפרד מבעלי אחרי לידה ולהיות מאושפזת שלושה ימים... לא נראה לי כל הסיפור הזה. בכל אופן זה נכון שעלי לקחת בחשבון אפשרות של לידה בבית חולים מכל מיני סיבות, ואכן יש לי כוונה ללכת לבדוק בתי חולים כדי לדעת לאן ללכת במקרי הצורך, ולהתפלל שבעזרת השם הכל ילך חלק ובסדר....

 

[תבשיל קדרה]

מאילו סיבת יכולים לא לאפשר ביות מלא

?

 

[אמא של פילפילון]

לא חסרות סיבות

כל סיבוך רפואי מונע כיום ביות, כי מחייב השגחה מתמדת: צהבת שמטופלת בפוטותרפיה, מיעוט טסיות דם (לפחות עד לבירור והתייצבות המצב) בעיות נשימתיות למינהן ועוד. מה שכן, עם נחישות ורצון, ובתקווה שהאם במצב כשיר רפואית, האם יכולה "להתביית" ביחידת המעבר/ פגייה. זה מה שאני עשיתי. חשוב לציין כי תינוק "בעייתי" לא מאושפז בתינוקיה רגילה, אלא במחלקה אינטנסיבית יותר, בה יש פחות תינוקות ויותר צוות. נכון שלצוות נח לרוב שההורים לא "מסתובבים בין הרגליים", אבל אני פשוט התנחלתי שם למרבית שעות היממה, עם מעט גיחות שינה באמצע. זה בטח רחוק מחויית ה24/7 שמספק בית, והתמודדות עם ילד שיש לגביו חשש בריאותי היא תמיד קשה, אבל זה המיט שאפשר לעשות.

 

[מגיע לנו]

וגם אם הכל בסדר...

אז יש מקרים בהם החדר לביות כבר מלא, או שיש בתי חולים שם הביות תלוי באמהות אחרות, אם הן רוצות או לא, כך שאם את איתן בחדר אז אין לך ברירה. פחות או יותר כמו חדר הלידה הטבעית, שאם הוא תפוס - אז אין מה לעשות. לעומת זאת בלידת בית יש הרבה יותר סיכויים שהדבר יעשה בדיוק כמו שתיכננת.

 

[תבשיל קדרה]

או! זה כבר בניגוד לתקנות של משרד

הבריאות, וענין של אסרטיביות...

 

[אמא של פילפילון]

זה לא סיבה קבילה

וכאן באמת שמותר ליולדת "להעמד על רגליה האחוריות" ולהתעקש, כי זו זכות וזכותו של היילוד להיות בביות מלא.

 

[מגיע לנו]

אז תקראו קצת יותר סיפורי לידה

כעקרון, גם בלידת בית יכול להיות מצב שהמיילדת לא יכולה להגיע ואז בכל מקרה מתפנים לבית חולים, אז בבית חולים, שיש אולי חדר לידה טבעית אחד או אפשרות מוגבלת לביות מלא, אף אחד לא מבטיח שתקבלי את מה שתרצי. וחוץ מזה, אולי את יכולה לעמוד על הרגליים האחוריות ולהתעקש על מה שזה יהיה כשאת באמצע צירים ואולי אפילו לחוצה וכו'. אני בטח שלא! אז אם אחת כמוני מגיעה לבית חולים והרופא או האחראי על חדר לידה, או אפילו הפקידה אומרים לי בנחרצות משהו שאני לא רציתי מלכתחילה, חוץ מלבכות לא יהיה לי הרבה מה לעשות.... אבל תשאלו את ענתש מפורום הריון ולידה, היא דווקא כן מקבלת כל מה שהיא רוצה כי היא כן יכולה לעשות בלגנים... עניין של אופי...