המבע העקיף - עוד נושא לדיון

קסנדרה*

New member
המבע העקיף - עוד נושא לדיון

המבע העקיף תמיד עדיף על הדיבור הישיר השחוק .נסחף בזרמים ללא כל שליטה הרבה יותר ייחודי מאוקיאנוס הסבל שהוא ביטוי מקובל לפעמים עדיף לא להיות מפורש כל כך, לא לשלוח לקורא מברק ישיר ומסודר של כל הרגשות המיידיים, לתאר רגש בדרכי עקיפין, לפעמים על ידי תמונות סמליות. נסחף בזרמים מנחשול אל נחשול ואוקיאנוס מושך קרסולי למצולות. לא הסער יחבוק צלעותי השבורות בשוט מלח גשום... וכן הלאה סתם דוגמא. לא מסר קצר ומיידי. לרמוז יותר מאשר האמירה המפורשת. כל הקטע הוא שהדיבור הישיר והמיידי מקל עלינו, אך מה שאני תמיד אומר. כתיבת שירה טובה דורשת לפחות קצת התרחקות מהחומר. אנו רוצים לא רק לעשות תרפיה לעצמנו, אלא גם לעצב רגש אמיתי ליצירה אותנטית בעלת ערך אסתטי. הזכויות לקטע זה שמורות לאלון - יוצר בפני עצמו וכתב את החומר הזה.
 
אם יש דיבור ישיר...

קסנדרה, אם אין מבע עקיף - זה יהיה אחד השיקולים בהגדרה של "זה לא שיר, זו פרוזה"?
 

femme

New member
מבע עקיף נעשה באמצעות דימויים,

מטאפורה וכדומה. לא ?
 

קסנדרה*

New member
פרח נכון, אבל כל מה שאני מעלה כאן

הם המושגים הבסיסיים לכתיבה נכונה. אז נכון שבכתיבה המודרנית מותר לי לכתוב: הלכתי ברחוב ויסלחו לי העוברים ושבים אבל שיחררתי נפיחה נו אז ????
 

kaya11

New member
בשביל לשבור את הכללים בצורה טובה

עדיף לדעת קודם מה הם...
 
מסכימה

והקושיות שאני מקשה הן רק כדי ללמוד משהו בשדה הזה שחדש עבורי ותודה לקסנדרה על ההוראה והסבלנות
 
הכל יכול להשבר במידה ויש בזה

אמירה איך אני אגדיר זאת ... אממ צינית משהו , שכלתנית, שנונה, ויש פה המון כתבים כאלה החתול, ליסבון, ואם אני לא טועה היה עוד אחד שיסלח לי כי לא זוכרת את שמו אבל כתב פה שיר מצויין לטעתי מורח את פרוסת הלחם במעט בושה נו... מדהים!!
 

קסנדרה*

New member
זה ליסבון שמרח את פרוסת הלחם שלו

במעט בושה. אבל ליסבון בהשראה של משורר לארקה או מישהו דומה בכל אופן לא לורקה הידוע וההוא כותב בסגנון זה, זו השראתו של ליסבון. כמו גם יש שכותבים בהשראת צ'ארלס בוקובסקי שכתב בשיכרותו ושל ויסצוקי שכתב בנבזותו - אבל הם היו ענקים
 

קסנדרה*

New member
נכון צינסקי אמר זאת לא אחת וגם ספר

שפגש אותו וגם יש יצירה של צינסקי בטאגליינס "ביום בו פגשתי את צ'ארלס בוקובסקי"
 
למעלה