אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
המדע נתפס בשקריה
- פותח הנושא הרב חנוכה
- פורסם בתאריך
בין חז"ל למדע - שתי גישות
השאלה היא: האם כאשר חז"ל התייחסו לעניינים הקשורים למדע, האם הם קבעו זאת בתור עמדה דתית המשקפת מסורת מסיני, או שמא עמדתם היא פועל יוצא של לימוד בהתאם למה שהיה ידוע בזמנם. הנפקות שבין שתי גישות הללו מקרינה לענייננו באופן הבא: לפי גישה הגורסת כי דברי חז"ל בענייני מדע משקפים מסורת דתית מסיני, אזי במקרה של סתירה בין מימצאים מדעיים לדברי חז"ל, יש לומר כי דברי חז"ל אמת ואין להרהר על דבריהם כלל. ביטוי חד לגישה אנו מוצאים בדברים של הרב בריל המובאים בספר פחד יצחק. כדלקמן:... אין לזוז מדברי גמרתנו, אפי´ כל רוחות החקירות האנושיות שבעולם באות ומנשבות בו, כי רוח ה´ דבר בנו. אכן חסר דעת החוקר ואין שכלו מגיע לעומק חכמת הטבע ומעשה בראשית כי ארב הוא. וחכמי א"ה (=אומות העולם) לא ידעו ולאנ יבינו בטבע, כי אם בשטחיות הדברים הנראים לעין ולא פנימיותם כאשר השכילו מקבלי מעשה בראשית (=הכוונה לחז"ל). ואם כן, אמת ויציב נכון וקיים על מקומו ואין לשנותוכלל ועיקר מחמת תואנות החקירות החדשות מקרוב באו.מנגד, לפי הגישה הגורסת כי דברי חז"ל משקפים את המדע שבימיהם,אזי אין מניעה לומר כי המדע השתנה, ומה שהיה נכון בשעתו אינו נכון עתה. גישה זו, מוצאת מקור השראה דוקא בדברי חז"ל שהובא ברמב"ם "ונצחו חכמי אומות העולם את חכמי ישראל" כלומר, יש כאן גילוי דעת לפיו בענייני מדע, לא התיימרו חז"ל לקבוע אמיתות ולכן, לא היתה בעיה לקבל את עמדת חכמי האומות.ר´ יצחק עראמה, ´עקידת יצחק, שער שבעה ושלושים. מציין, כי הסיבה שחז"ל לא ניצחו בוויכוח עם חכמי אומות העולם מוסברת בכך,כי התעניינות חז"ל במדע, לא היתה לשם מדע, אלא לשם עניינים הקשורים לסוגיות הילכתיות מסויימות כמו למשל קביעת ראש חודש.מאידך חכמי האומות זהו עיקר התעסוקתם ולכן, מטבע הדברים שבדבר ששוקדים יהיה להם התמצאות וידע בולטים יותר. ביטוי נוסף לגישה זו, מופיעים אצל רב שרירא גאו שציין לאמר " צריכים אנו לומר כי חז"ל אינם רופאים, ודברים בעלמא שראו בזמנם, וכאילו אחד החולים אמרו. הילכך לא תסמכו על תרופות אלו ולא יעשה דבר אלא אחר שיבדוק וידע בבירור מפי רופאים מומחים."
השאלה היא: האם כאשר חז"ל התייחסו לעניינים הקשורים למדע, האם הם קבעו זאת בתור עמדה דתית המשקפת מסורת מסיני, או שמא עמדתם היא פועל יוצא של לימוד בהתאם למה שהיה ידוע בזמנם. הנפקות שבין שתי גישות הללו מקרינה לענייננו באופן הבא: לפי גישה הגורסת כי דברי חז"ל בענייני מדע משקפים מסורת דתית מסיני, אזי במקרה של סתירה בין מימצאים מדעיים לדברי חז"ל, יש לומר כי דברי חז"ל אמת ואין להרהר על דבריהם כלל. ביטוי חד לגישה אנו מוצאים בדברים של הרב בריל המובאים בספר פחד יצחק. כדלקמן:... אין לזוז מדברי גמרתנו, אפי´ כל רוחות החקירות האנושיות שבעולם באות ומנשבות בו, כי רוח ה´ דבר בנו. אכן חסר דעת החוקר ואין שכלו מגיע לעומק חכמת הטבע ומעשה בראשית כי ארב הוא. וחכמי א"ה (=אומות העולם) לא ידעו ולאנ יבינו בטבע, כי אם בשטחיות הדברים הנראים לעין ולא פנימיותם כאשר השכילו מקבלי מעשה בראשית (=הכוונה לחז"ל). ואם כן, אמת ויציב נכון וקיים על מקומו ואין לשנותוכלל ועיקר מחמת תואנות החקירות החדשות מקרוב באו.מנגד, לפי הגישה הגורסת כי דברי חז"ל משקפים את המדע שבימיהם,אזי אין מניעה לומר כי המדע השתנה, ומה שהיה נכון בשעתו אינו נכון עתה. גישה זו, מוצאת מקור השראה דוקא בדברי חז"ל שהובא ברמב"ם "ונצחו חכמי אומות העולם את חכמי ישראל" כלומר, יש כאן גילוי דעת לפיו בענייני מדע, לא התיימרו חז"ל לקבוע אמיתות ולכן, לא היתה בעיה לקבל את עמדת חכמי האומות.ר´ יצחק עראמה, ´עקידת יצחק, שער שבעה ושלושים. מציין, כי הסיבה שחז"ל לא ניצחו בוויכוח עם חכמי אומות העולם מוסברת בכך,כי התעניינות חז"ל במדע, לא היתה לשם מדע, אלא לשם עניינים הקשורים לסוגיות הילכתיות מסויימות כמו למשל קביעת ראש חודש.מאידך חכמי האומות זהו עיקר התעסוקתם ולכן, מטבע הדברים שבדבר ששוקדים יהיה להם התמצאות וידע בולטים יותר. ביטוי נוסף לגישה זו, מופיעים אצל רב שרירא גאו שציין לאמר " צריכים אנו לומר כי חז"ל אינם רופאים, ודברים בעלמא שראו בזמנם, וכאילו אחד החולים אמרו. הילכך לא תסמכו על תרופות אלו ולא יעשה דבר אלא אחר שיבדוק וידע בבירור מפי רופאים מומחים."
אין במדע כפירה כלל
כפירה אינה קשורה למדע כלל. המדע מציג את הנתונים שעומדים לבחינה. ההשערות שמסיק מכך המדען הן עניינו האישי ואין לכך כל קשר לעצם הגילוי המדעי. ומה שציינתה בשם הרמב"ן, שם אינו מתיחס לעצם המדע אלא לגבי השקפה הגורסת כי מה שהאדם אינו משיג אזי אינו מאמין. ולפיכך נקט בלשון מתחכמים ולא נקט בלשון חכמים או מדענים. שכן הביטוי מתחכם רוצה לומר, מי שאינו חכם אבל מחשיב עצמו לכזה. אם כי לגבי עצם התפיסה והאמונה שמציג הרמב"ן יש אולי פולמוס סמוי עם גישת הרמב"ם, מכל מקום האמירה עצמה לסתום פי המחכמים מכוונת כלפי היסתמכות טוטלית של האדם על עצמו. הבנה זו אני משעין על היסתמכות בדברי הרמב"ן במקום אחר שם ציין: " ואנו על כרחנו נאמין לדברי היונים שמלהט השמש יראה כמראה הקשת".(בראשית, ט,יב) הנה כי כן כי הרמב"ן עצמו אטינו שולל את עצם הגילוי המדעי ויהיה מקורו אשר יהיה.
כפירה אינה קשורה למדע כלל. המדע מציג את הנתונים שעומדים לבחינה. ההשערות שמסיק מכך המדען הן עניינו האישי ואין לכך כל קשר לעצם הגילוי המדעי. ומה שציינתה בשם הרמב"ן, שם אינו מתיחס לעצם המדע אלא לגבי השקפה הגורסת כי מה שהאדם אינו משיג אזי אינו מאמין. ולפיכך נקט בלשון מתחכמים ולא נקט בלשון חכמים או מדענים. שכן הביטוי מתחכם רוצה לומר, מי שאינו חכם אבל מחשיב עצמו לכזה. אם כי לגבי עצם התפיסה והאמונה שמציג הרמב"ן יש אולי פולמוס סמוי עם גישת הרמב"ם, מכל מקום האמירה עצמה לסתום פי המחכמים מכוונת כלפי היסתמכות טוטלית של האדם על עצמו. הבנה זו אני משעין על היסתמכות בדברי הרמב"ן במקום אחר שם ציין: " ואנו על כרחנו נאמין לדברי היונים שמלהט השמש יראה כמראה הקשת".(בראשית, ט,יב) הנה כי כן כי הרמב"ן עצמו אטינו שולל את עצם הגילוי המדעי ויהיה מקורו אשר יהיה.
"והארץ לעולם עומדת"
בעזי"ת אומר רבי נחמן מברסלב על הפסוק, שהטוענים שהארץ סובבת סביב השמש טועים, והארץ לעולם עומדת. כשעיינתי בדבריו, הבנתי שזהו השלב שבו אם השכל לא עוזר, עליו להכנע לאמונה. הרי הספוטניק, מרקורי, ג'ימיני, אפולו, הלונוחוד, פיוניר ו-וויאג'ר, מוכיחים כנכונות הוולבו בכביש, שהארץ חגה סביב השמש, ושאלו אינם רק תצפיות וחישובים חסרי קשר למציאות. אלא מאי, היות שפושעים יכשלו בהם, היות שמשה נראה מת ומלאכים סביב מיטתו כבאותו מדרש אגדה, היות שאין בידי את הכלים לישב בין דברי רבי נחמן מברסלב למציאות, הרי שאומר "תיק"ו", ולא כשוויון אלא כ"קשיא". ואם יטען פלוני : פנאטים פונדמנטליסטים, אזמין אותו לכוס 'משקה',ואסביר לו שתנוח עליו דעתו, כי למרות שצדק מסוים בדבריו, הרי שאין בליבי כונה לבדוק את יכולותי ב"קליעה למטרה" בעזרת מטוסי אמריקן איירליינס. לטעמי היהודים ששרדו את כל השנים הללו, היכן שהשומרים, האכדים, המצרים, הרומאים, הספרדים ואפילו הקומוניסטים, פינו אחד אחרי השני את הבמה, זה המוזיאון החי מלמד מי הפונדמנטליסטים האמיתיים.
בעזי"ת אומר רבי נחמן מברסלב על הפסוק, שהטוענים שהארץ סובבת סביב השמש טועים, והארץ לעולם עומדת. כשעיינתי בדבריו, הבנתי שזהו השלב שבו אם השכל לא עוזר, עליו להכנע לאמונה. הרי הספוטניק, מרקורי, ג'ימיני, אפולו, הלונוחוד, פיוניר ו-וויאג'ר, מוכיחים כנכונות הוולבו בכביש, שהארץ חגה סביב השמש, ושאלו אינם רק תצפיות וחישובים חסרי קשר למציאות. אלא מאי, היות שפושעים יכשלו בהם, היות שמשה נראה מת ומלאכים סביב מיטתו כבאותו מדרש אגדה, היות שאין בידי את הכלים לישב בין דברי רבי נחמן מברסלב למציאות, הרי שאומר "תיק"ו", ולא כשוויון אלא כ"קשיא". ואם יטען פלוני : פנאטים פונדמנטליסטים, אזמין אותו לכוס 'משקה',ואסביר לו שתנוח עליו דעתו, כי למרות שצדק מסוים בדבריו, הרי שאין בליבי כונה לבדוק את יכולותי ב"קליעה למטרה" בעזרת מטוסי אמריקן איירליינס. לטעמי היהודים ששרדו את כל השנים הללו, היכן שהשומרים, האכדים, המצרים, הרומאים, הספרדים ואפילו הקומוניסטים, פינו אחד אחרי השני את הבמה, זה המוזיאון החי מלמד מי הפונדמנטליסטים האמיתיים.
בין מדע להלכה
לגבי השאלה האם הארץ סובבת סביב השמש או ההפך, אין בכך תמימות דעים אך בין חכמי ישראל. ויש דעות לכאן ולכאן, ולפיכך כפי שציינתי לעיל אין כל בעיה לקבל את הממצאים המדעים של היום. כאן בא לביטוי מה ההבדל בין המדע להלכה. בתחום המדע הלכה כבתראי וכל דור צועד צעד נוסף בהתקדמות המדעית. מנגד בהלכה ההתיחסות היא אל המסורת העתיקה והמשקל של הראשונים גדול על האחרונים. ככל שההלכה קדומה יותר וקרובה לדורות ראשדונים הרי היא בעלת תוקף מחייב יותר.
לגבי השאלה האם הארץ סובבת סביב השמש או ההפך, אין בכך תמימות דעים אך בין חכמי ישראל. ויש דעות לכאן ולכאן, ולפיכך כפי שציינתי לעיל אין כל בעיה לקבל את הממצאים המדעים של היום. כאן בא לביטוי מה ההבדל בין המדע להלכה. בתחום המדע הלכה כבתראי וכל דור צועד צעד נוסף בהתקדמות המדעית. מנגד בהלכה ההתיחסות היא אל המסורת העתיקה והמשקל של הראשונים גדול על האחרונים. ככל שההלכה קדומה יותר וקרובה לדורות ראשדונים הרי היא בעלת תוקף מחייב יותר.
בכל הספרים אודות מעגלי השנה,
בעזי"ת בכל הספרים אודות מעגלי השנה מהדור הנוכחי, שראיתי, אכן הגישה התורנית והמדעית חוברת יחדיו, והדעות הנגדיות לא מובאות כבנות סמכא. אני אישית לוקח את הסוגיא כדוגמא למתי אני מוותר על ירידה לעומק חקר הטבע, ופתירת הסוגיא הזו. לדידי יתכן שהמציאות המוחלטת היא כזו שאסטרו- פיזיקה מודדת שהחודש העברי אכן עולה איתה בקנה אחד, אבל אין בכח זאת כדי להביאני להכריע סוגיא תורנית לכאן או לכאן, כי העולם נשגב ממנו למרות שהמערות וציורי הקיר אינם בצילוויזציה זה עידנים. דוגמא אחרת? גיל העולם. תיארוך ארכיאולוגי, או פרק א' דבראשית? אין סתירה ביניהם, למרות שישוב ודאי אין באמתחתי. הוא אשר אמרתי: תיק"ו.
בעזי"ת בכל הספרים אודות מעגלי השנה מהדור הנוכחי, שראיתי, אכן הגישה התורנית והמדעית חוברת יחדיו, והדעות הנגדיות לא מובאות כבנות סמכא. אני אישית לוקח את הסוגיא כדוגמא למתי אני מוותר על ירידה לעומק חקר הטבע, ופתירת הסוגיא הזו. לדידי יתכן שהמציאות המוחלטת היא כזו שאסטרו- פיזיקה מודדת שהחודש העברי אכן עולה איתה בקנה אחד, אבל אין בכח זאת כדי להביאני להכריע סוגיא תורנית לכאן או לכאן, כי העולם נשגב ממנו למרות שהמערות וציורי הקיר אינם בצילוויזציה זה עידנים. דוגמא אחרת? גיל העולם. תיארוך ארכיאולוגי, או פרק א' דבראשית? אין סתירה ביניהם, למרות שישוב ודאי אין באמתחתי. הוא אשר אמרתי: תיק"ו.
גיל העולם
מבחינת עומק האמונה, נראה לי כי גיל העולם אינו מעלה ומוריד דבר. עיקר מבחינה האמונית אינו מספר השנים שעברו מאז בריאת העולם אלא ההכרה שהעולם נברא ע"י האל. מה לי 6000 שנים, ומה לי 600 מליארד שנים. אם בבסיס העניין יש את ההכרה שהעולם אינו תולדת המקרה, אלא מכחו של מעולל עילת עילת העילות אזי כל גיל שייקבע לעולם אינו עומד בניגוד לאמונה.
מבחינת עומק האמונה, נראה לי כי גיל העולם אינו מעלה ומוריד דבר. עיקר מבחינה האמונית אינו מספר השנים שעברו מאז בריאת העולם אלא ההכרה שהעולם נברא ע"י האל. מה לי 6000 שנים, ומה לי 600 מליארד שנים. אם בבסיס העניין יש את ההכרה שהעולם אינו תולדת המקרה, אלא מכחו של מעולל עילת עילת העילות אזי כל גיל שייקבע לעולם אינו עומד בניגוד לאמונה.
Benedictus Spinoza
New member
ואף על פי כן נוע תנוע
האמונה היהודית אין פירושה עצימת עיניים אל מול המציאות. ככל הידוע לי, ניתן מבחינה מדעית לתאר מסלול [מורגב מאד] שבו השמש נעה מסביב לכדוה"א. אבל השאלה היא אם ישנה משמעות דתית לתנועת השמש בחלל. נראה לי שדי מצחיק לומר שכן.
האמונה היהודית אין פירושה עצימת עיניים אל מול המציאות. ככל הידוע לי, ניתן מבחינה מדעית לתאר מסלול [מורגב מאד] שבו השמש נעה מסביב לכדוה"א. אבל השאלה היא אם ישנה משמעות דתית לתנועת השמש בחלל. נראה לי שדי מצחיק לומר שכן.
הפרדת רשויות
המדע אינו עוסק בשאלת מציאות האלהים. אין זה תפקיד המדע כלל. ברגע שהמדע יכנס לשאלה זו הוא יחרוג מגבולות המדע ויכנס לקטגוריה של תיאולוגיה. המדענים עצמם גורסים ואומרים כי מבחינת המדע לא ניתן להוכיח שיש אך בו בעת לא ניתן להוכיח שאין. כלומר: יש כאן הודאה שתפקיד המדע אינו קשור לתחום זה. ואכן זה כך. אופן זה גם אפילו מופיע במישור ההילכתי בעניין תנורו של עכנאי כאשר המסר העולה הוא: שבמסגרת הפעלת השיקרול ההילכתי נוהגים לפי הכלל " לא בשמיים היא" ואין משגיחלין בבת קול. ולכאורה הכיצד: מצד אחד תורה משמייםן, ומנגד לא בשמיים היא? אלא בוודאי הכוונה היא להראות כי השיקול ההילכתי חייב להתייחס אל המציאות הקיימת ולא אל מה שמעבר למציאות. אם כך לגבי ההלכה, על אחת כמה וכמה לגבי המדע שתפקידו רק לתאר את המציאות הנגלית תחת הסיבתיות ולא מהנ שמעבר. ואין זה מטעמי כפירה, אלא מתוך הכרה בגבולות של תחומי ההיתפרסות. לפיכך המדעים, נכללים תחת הקטוגריה של מדעי הטבע, בעוד העניינים הקשורים לאמונה נכללים בקטגוריה של מדעי הרוח.
המדע אינו עוסק בשאלת מציאות האלהים. אין זה תפקיד המדע כלל. ברגע שהמדע יכנס לשאלה זו הוא יחרוג מגבולות המדע ויכנס לקטגוריה של תיאולוגיה. המדענים עצמם גורסים ואומרים כי מבחינת המדע לא ניתן להוכיח שיש אך בו בעת לא ניתן להוכיח שאין. כלומר: יש כאן הודאה שתפקיד המדע אינו קשור לתחום זה. ואכן זה כך. אופן זה גם אפילו מופיע במישור ההילכתי בעניין תנורו של עכנאי כאשר המסר העולה הוא: שבמסגרת הפעלת השיקרול ההילכתי נוהגים לפי הכלל " לא בשמיים היא" ואין משגיחלין בבת קול. ולכאורה הכיצד: מצד אחד תורה משמייםן, ומנגד לא בשמיים היא? אלא בוודאי הכוונה היא להראות כי השיקול ההילכתי חייב להתייחס אל המציאות הקיימת ולא אל מה שמעבר למציאות. אם כך לגבי ההלכה, על אחת כמה וכמה לגבי המדע שתפקידו רק לתאר את המציאות הנגלית תחת הסיבתיות ולא מהנ שמעבר. ואין זה מטעמי כפירה, אלא מתוך הכרה בגבולות של תחומי ההיתפרסות. לפיכך המדעים, נכללים תחת הקטוגריה של מדעי הטבע, בעוד העניינים הקשורים לאמונה נכללים בקטגוריה של מדעי הרוח.
Benedictus Spinoza
New member
בדיוק!!
אני חוזר על משפטך האחרון בהדגשה: "המדע "טפל" לחלוטין ביחס לתורה - הקדושה . המדע תפקידו להביא תועלת גשמית לאדם ותו לא" כמו שאמרת, אין שום קשר בין המדע, שתפקידו חקירת המציאות החומרית, לבין התורה, שהיא השלטת אורח חיים של קדושה שתכליתו הסופית אינה קשורה כלל במציאות החומרית. לכן אין שום קשר בין התורה לבין המדע, הם אינם נמצאים כלל על אותו מישור ולא תתכן גם התנגשות בינהם.
אני חוזר על משפטך האחרון בהדגשה: "המדע "טפל" לחלוטין ביחס לתורה - הקדושה . המדע תפקידו להביא תועלת גשמית לאדם ותו לא" כמו שאמרת, אין שום קשר בין המדע, שתפקידו חקירת המציאות החומרית, לבין התורה, שהיא השלטת אורח חיים של קדושה שתכליתו הסופית אינה קשורה כלל במציאות החומרית. לכן אין שום קשר בין התורה לבין המדע, הם אינם נמצאים כלל על אותו מישור ולא תתכן גם התנגשות בינהם.
Benedictus Spinoza
New member
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif
לא רע! אני מתפלא שאף אחד עוד לא הבין שמדובר בבדיחה [מה שחשף אותך באופן וודאי זה שבלבלת בכוונה בין זכר לנקבה]...
לא רע! אני מתפלא שאף אחד עוד לא הבין שמדובר בבדיחה [מה שחשף אותך באופן וודאי זה שבלבלת בכוונה בין זכר לנקבה]...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.