המדריכים האהובים עלינו

[mosbar2]

מסכים

גם בבית דני קשה מאד ללמוד ריקודים אם אינך נדחף לשורות הראשונות. ביום שלישי האחרון גדי לימד את "הלהקה" ולמרות שלא היה צפוף כמו באוניברסיטה ,קשה היה ללמוד כאשר אין לך סיכוי לראות אפילו חלק מהרגליים של גדי או ירון. גם בריקוד עצמו גדי וירון הוקפו בחמישה מעגלים צמודים שלא נתנו סיכוי ללא נדחפים לנסות ולראות משהו מהריקוד. בכל מקרה ההרקדה של גדי בבית דני היא נהדרת ואפשר להשלים חוסרים בתחילת הערב שבהן גדי חוזר על ריקודים ועדיין אפשר לראות אותו.

 

[חברשל כולם]

עזרא ידידי מדריך או עומד ליד הקלטות

חברי עזרא, אני מעריך מאוד את רגישיותיך , אבל בענין ההדרכה של גדי. אם אתה רוצה שהוא יהיה מדריך טוב ולא "עומד על יד הקלטות" - הוא צריך גם להדריך. מה דעתך - איך אפשר לייעל את ההדרכה, בצפיפות הגדולה , שיש באונברסיטה. אל תשכח, שהמטרה שלו להפיץ את הריקוד , וללמד - כמה שיותר אנשים. לדעתי, צריך קודם לחנך את הישראלים, לפתוח את המעגל עד הקצה. לא להתרכז באמצע. שנית, כל הגבוהים יעמדו במעגל החיצוני,והנמוכים קדימה, לכיוון - אמצע המעגל. שלישית , לשמור על השקט והסבלנות. כדי לשמוע את ההוראות של המדריך ולבצע מה שהוא אומר. לפעמים - כדאי לבקש מגדי , שידגים את הריקוד מהתחלה ועד הסוף, כשכולם ישובים על הריצפה. פעם בהתחלת הלימוד, ובסוף בגמר הלימוד. הצפיפות - היא ברכה מן אללה, שרק מעט מן המדריכים הטובים זוכים לה. אני יודע שאתה בין אלה שקולטים מהר וטוב - אולי אחרי הלימוד, תעמוד על יד המתקשים , ותנסה לעזור להם. מאחל לך הרבה שנים של הנאה מהריקודים. בברכה ,חבר

 

[בריזה מן הים]

חבר של כולם

כשתמצא דרך לחנך את הישראלים, תרשום על זה פטנט, זה יהיה שווה הרבה כסף.. באמת אחד הדברים הכי מרגיזים זה כשבן אדם גבוה, מטר תשעים, נעמד בדיוק לפני ומסתיר לי. מצד שני, אם תחשוב על זה - גם האנשים הגבוהים ביותר, אם הם יעמדו מאחורה, אמנם האנשים הנמוכים יותר שלפניהם לא יסתירו להם את ראשו של גדי, אבל את הרגליים שלו הם לא יוכלו לראות, ונראה לי שכשלומדים ריקוד יותר חשוב לראות את רגלי המדיך מאשר את ראשו. מה הפתרון? קטונתי... אני בדרך כלל הולך לטריבונות כשמלמדים ריקוד חדש, ומשם אני יכולה לראות מצויין את גדי, וכך אני לומדת את הריקוד מהצד וכשהוא מסיים ללמד מצטרפת למעגל הרוקדים, אבל אני יודעת שזה פתרון שהוא טוב רק לאנשים מסויימים, מאחר ויש כאלה שחייבים ללמוד "דרך הרגליים" כדי לקלוט. הרעיון שלך שגדי ירקוד את הריקוד בתחילת הלימוד ובסופו כשכולם יושבים הוא מצויין בעיני, אבל אני חוששת שתמיד יהיו את אלה שירגישו צורך בסוף הלימוד להראות כמה טוב הם קלטו ולרקוד גם, ויסתירו ליושבים את גדי.

 

[חברשל כולם]

בריזה - נתת תאור מדויק

למה שקורה היום בהרקדות צפופות. אבל יכולים לעשות סדר בבלגן הזה. ראשית לא לוותר. לא להתחיל ללמד עד שכולם ירווחו את המעגל. - "עד הקצה". ג´לובטים וגוליברים - אחורה אצבעונים ואזערים - קדימה. לחזור על זה כמה פעמים ,עד שיהפך ללחם חוק, בכל פעם , שמלמדים ריקוד. צריך לבקש מגדי - שידבר ברור במיקרופון הנייד. ושידגים מכל הכיוונים. בהתחלה ובסוף - הדגמה שלמה של כל הריקוד. כשרוקדים כבר - חשוב לדבר במיקרופון , ולהתריע על החלקים המתקרבים. מי שילמד באפטיות ואדישות - יגרום לכעס ורוגז. לא יאשימו את המדריך הכושל , אלא את הצפיפות באולם, את הריצפה העקומה , ולעיתים מסכן הבן זוג - "שלא תופס כלום", כאילו - בגללו לא למדו את הריקוד. נכון , קשה ללמד את הישראלים ללמוד בצורה מסודרת, אבל מי שיודע את המיקצוע - ועומד על דעתו. מעריכים אותו ואוהבים לבוא אליו לרקוד וללמוד. הצעותי אלה - ירצו - יאכלו . לא ירצו - יסבלו.

 

[עדה המקורית]

לעזרא המתוק - תגובה

כבר נאמר רבות על עניין הצפיפות, כמובן שזה מאד מפריע כאשר מלמדים ריקוד ויוצא שבאמת רק אלו במעגל הפנימי לומדים והשאר כנראה לומדים משמיעה וזה בהחלט לא אותו הדבר. אך צייתי את גדי האיש המלמד - בזה אין כל דופי - אישית אני אוהבת את דרך הלימוד שלו, מהיר, קצר וקולע (איני אוהבת מדריכים שמתעכבים על כל חלק אין סוף זמן עד שאתה שוכח לבסוף את החלק הראשון - אם אתה מבין למה אני מתכוונת...) אני מהרגע הראשון עם גדי (כבר 12 שנים) וממנו אני קולטת הכי טוב אם כי יש עוד מדריכים ברמה טובה ואני חושבת שאכן רוב המדריכים היום הם ברמה מאד גבוהה (בזה אנו כנראה מסכימים).

 

[No name for now]

חולקת על דעתך

לדעתי גדי לוקה באופן הלימוד, ממה שנראה לי הוא מבקש מאיתנו לחזור מספר רב של פעמים על החלקים ההכי פשוטים ודווקא על החלקים היותר מסובכים הוא מדלג בקלילות (כנראה שהוא לא רוצה להתעכב). בנוסף (במיוחד לאחרונה) הוא מנסה ללמד בכמה שפחות זמן, הוא לא כ"כ עוקב אחרי מה הוא לימד ומה לא, למשל לפני חודש הוא אמר שהוא עשה חזרה זריזה על צימאון אבל הוא לא לימד את זה לפני כן בחוג, כך שזו היתה הפעם הראשונה שרבים נתקלו בריקוד, הפלא ופלא בשבוע שלאחר מכן היה תוהו ובוהו כשניגנו את השיר.

 

[avigal23]

אולי תגידו את זה לגדי אני בטוחה

שהוא יבין אתכן ואותכם והוא ילמד שוב וישים לב הפעם לשגיאותיו

 

[עדה המקורית]

לאביגל - העברתי אימייל לגדי והוא מו

מוסר שאין לו זמן מיותר להכנס לכאן ולהגיב אך הוא פנוי 3 פעמים בשבוע, ניתן לשלוח לו באימייל אישי (גם באילום שם) והוא מבטיח להתייחס ולהגיב לכל הטענות.

 

[No name for now]

דואר אלקטרוני לגדי

קרובת משפחה שלי שרוקדת כ-16 שנים וגם רוקדת באוניברסיטה, הגיעה לאחרונה להרגשה שהגיעו מים עד נפש ולכן (בעידודי) כתבה לגדי דוא"ל ובו מכתב מאוד מנומס שמניסוחו אפשר לראות שהכותבת היא אישה אינטילגנטית שמנסה לפנות אליו בנימוס ולא לתקוף אותו או להעליבו, היא מאוד חששה לשלוח לו את המכתב ואף הצעתי לשלוח אותו מהכתובת שלי, אך לבסוף היא שלחה אותו בעצמה ומאז (כ-3 שבועות) היא לא קיבלה אף תשובה. אז מה זה עזר לה? הנושאים שעליהם היא כתבה במכתב היו: 1. הצפיפות הרבה, שמאוד פוגעת ברוקדים הותיקים שמגיעים כל שבוע וסובלים 2. תחלופת הריקודים החדשים הגבוהה, שפוגעת בריקודים חדשים יפים, מעייפת את הרוקדים מה"עומס" ודוחקת את הריקודים היותר ותיקים מרשימת ההשמעה. 3. בקשה אישית להפסיק לזמר במקרופון ולתת לנו להינות מהמוזיקה

 

[ירון מישר]

מכתב זה הועבר עכשיו לגדי בפקס

 

[בריזה מן הים]

אני לא מבינה

למה מתלוננים כל הזמן על הצפיפות בהרקדות של גדי באוניברסיטה. לא שלא צפוף, מאוד צפוף, אבל מה קרובת משפחתך חושבת שגדי יעשה? יחסום את הכניסה ולא יתן לאנשים להיכנס אחרי מספר מסויים של רוקדים? ונכון, מרגיז שאין מקום, ולפעמים אתה מרגיש שדורסים אותך, אבל מצד שני - זה מוסיף משהו לאוירה.. יש הבדל תהומי בין האוירה בהרקדות המוניות, לאוירה האינטימית בהרקדות פחות צפופות, וכל אחד צריך למצוא את האוירה שמתאימה לו יותר - ראי לעניין זה את הודעתה של קורין - היא אוהבת הרקדות פחות צפופות, והיא מצאה לה הרקדות שמתאימות לה. אבל הטרוניות האלה כל הזמן לא מובילות לשום מקום - לבוא להרקדות של גדי זו עסקת חבילה - את מקבלת את כל מה שאת אוהבת אצל גדי, אם זה מגוון הריקודים, יכולת הלימוד, האוירה השירה שלו... מה שזה לא יהיה - אבל את מקבלת גם דברים שאת אולי לא אוהבת, כמו הצפיפות, ו... השירה שלו. זו עסקת חבילה, ואת לא יכולה להפריד בין הדברים. מה שנקרא - take it or leave it..

 

[No name for now]

יש מה לעשות

אני לא מסכימה איתך, אני חושבת שיש להגביל את מספר הרוקדים בכמות מסויימת (אפשר לעשות נסיונות עד שמגיעים למספר הזה) ומעבר פשוט לא להכניס, לפי כמות הכרטיסים שנמכרו אפשר לדעת כמה נכנסו, אפשר לסקור במשך מספר שבועות כמה אנשים עוזבים במשך הערב, זה לא פשוט אבל זה חשוב. כשכמות הרוקדים התחילה לגדול אני דיברתי על זה עם יגאל טריקי והוא אמר לי שזה רק בגלל השביתה בהדר-יוסף (היה איזה סיפור שם בזמנו), וכשזה יסתדר המצב יחזור לקדמותו ואני לא צריכה לדאוג, מסתבר שהם העריכו לא נכון. עזבי את הנוחות לרגע, בואי נדבר על בטיחות, תארי לעצמך שחס וחלילה תהיה שריפה, איך יצליחו לפנות את כולם שלמים ובזמן? לא חסרים אסונות כאלה במדינה שלנו, אמיר רנד נער בן 15 שבסך הכל רצה לראות משחק של מכבי חיפה שוכב כבר יותר משנה בתרדמת כיוון שההמון מחץ אותו כשפרצו למגרש בחגיגות האליפות. כשלימדו את "סניוריטה וסניור" אני חשבתי שזה באמת יקרה, מישהו יפול בגלל הבלגן וכולם עליו, אני דרך אגב כבר נפלתי כמה פעמים בריקודי זוגות בגלל הבלגן וחוסר המקום לנוע, וכבר שנה אני סוחבת פציעה בקרסול בגלל נפילה אחת יותר מדי ואותה לא יכולתי למנוע. כנראה שבתרבות שלנו לעשות הרבה כסף זה עדיף (גם לזה לא חסרות דוגמאות). אני בכלל לא מבינה מה מוסיף לאוירה כשמישהו דוחף אותי בכוונה וכשאני מעירה לו הוא מתעלם וממשיך לדחוף (ממש דוחף עם היד), איזו אווירה זה יוצר בדיוק? זה ללא ספק כיף לרקוד עם הרבה אנשים אבל יש הבדל בין מקסימום לאופטימום.

 

[בריזה מן הים]

דבר ראשון

התלהבתי מהחתימה שלך... דבר שני - אני מסכימה איתך לעניין הבטיחות. אני גם מסכימה איתך לעניין ההבדל בין מקסימום ואופטימום. אבל אני עדיין חושבת שהפתרון לא כל כך פשוט. כמו שעוז כתב - את לא יכולה להגביל את מספר הרוקדים, כי אם נח לי להגיע רק מאוחר אני לא יכולה להיכנס? מה גם שזה נותן יתרון למתחילים שמגיעים מוקדם יותר. בנוסף, להגיד לאדם שנסע שעה להרקדה, ויש כאלה שבאים מרחוק ונוסעים זמן רב כדי להגיע - אחרי שהוא כבר הגיע שהוא לא יכול להיכנס עד שמישהו יצא, כי האולם הגיע למכסה המקסימלית שלו, זה בעייה. הפתרון היחיד יכול להיות שבדומה למסעדה, שאם את רוצה להיות בטוחה שיהיה לך מקום את מזמינה שולחן מראש - להפוך את ההרקדות למוסד דומה - מי שמתכוון להגיע יתקשר "להזמין מקום". זה כמובן יכול לפתור את בעיית הצפיפות, אבל אני מתנגדת לפתרון הזה. פעמים רבות אני לא יודעת אם אני פנויה בערב ללכת להרקדה או לא עד הרגע האחרון ממש (יום חמישי מלא אטרקציות עבורי, וכל פעם מחדש יש דילמה - מה לעשות היום?) - ואם אני אצטרך להזמין מראש מקום, עד שאני אדע אם אני מגיעה או לא כבר לא ישאר בשבילי מקום. בנוסף נראה לי שפתרון כזה לא מתאים לאוירה של הרקדות ריקודי עם. תראו מה עשיתי עכשיו, הצעתי פתרון, אך ורק כדי לפסול אותו.. באמת כשרון. מה שכן - צריך ואפשר לעבוד על תרבות הריקוד שלנו. כמו שחבר של כולם טוען שצריך לחנך את הישראלים איך ללמוד ריקוד - צריך לחנך גם איך לרקוד. כשמישהו דוחף אותך בכוונה ומתעלם מהערותיך - זו לא תרבות ריקוד נכונה. אם היו רוקדים במעגלים מסודרים - מעגל חיצוני, מעגל אמצעי, מעגל פנימי - נראה שגם היו פחות התנגשויות - אבל כיום מה שקורה באולם זה מן מיש-מש של מעגלים, בלגן אחד גדול. ןצריך לציין גם את האנשים שמחליטים לעמוד ולדבר במקום שמפריע לשאר הרוקדים. יצאת מהמעגל - צא עד הסוף. יש מספיק מרחב באולם כדי שיהיה מקום גם לעומדים בצד, בלי שיתפסו מקום לרוקדים.

 

[נשוי נחמד 38]

דבר שני

אני תומך בדבריה של בריזה מן הים לגבי הצפיפות, אבל אם תשימו לב הפקק שנוצר בהרקדה באוניברסיטה הוא ליד הבמה של גדי, אם הוא ישכיל מעט וידלג את עצמו לבמה העליונה אזי הוא ישחרר את הפקק הנורא שקורה ליד הבמה שלו מה שיקל מאד עלינו כרוקדים, בנוסף אם אנחנו נתחיל להגביל רוקדים בכמות זאת בעיה כי ריקודי עם זאת אהבה שונה ולשמחתי אנחנו לא כמו המועדנים שעומדים סלקטורים בכניסה , לא ניתן להגביל את כניסת האנשים כי רקודי עם זה דבר עממי, מה שכן את צודקת כל הדיבורים צריכים להיות מחוץ למעגל כך יהיה לנו יותר קל לא פעם ראיתי אנשים בתוך המעגל ללא בושה מדברים ומפריעים לכולם, שלא נדבר על אלא שהולכים נגד הכיוון ומפריעים גם, לסיכום הרבה פתרונות אין אלא אם פתאום נעבור לאולם הרבה יותר גדול שלא נראה לי שיש מקום כזה בגוש דן חוץ מיד אליהו שזה כלל לא ראלי שיהיה לנו רק טוב והמון ריקודים ביי בנתיים

 

[עוז 2002]

למה כל אחד חושב שטעמו מייצג??

תמסרי בבקשה לקרובה שלך, ואודה לך גם אם תשלחי עותק של התגובה שלי לגדי. 1. אני מתנגד בחריפות להגבלת הרוקדים. מי שעסוק ומצליח להגיע מאוחר צריך להישאר בחוץ?! 2. אני בהחלט לא חושב שגדי מלמד יותר מידי, בטח לא באוניברסיטה, ובכלל אני אוהב ריקודים חדשים. אני חושב שגדי עושה סלקציה טובה בד"כ לריקודים שהוא בוחר ללמד. 3. אני מתנגד, מתנגד, לסתום את הפה של גדי. כ"א נהיה כזה חכם ונותן עצות לגדי, ושוכח לפעמים שגדי הוא המצליח מכולם. אז במקום לתת עצות לגדי אולי נלמד מגדי. אני חושב שסוד ההצלחה של גדי הוא בעיקר בשמחת החיים שהוא מכניס להרקדה. במצב הרוח הטוב שלו (הכולל גם שירה) הסוחף את כולם. בבדיחות האינטלגנטיות שלו. ברמה האישית. ברפטואר המגוון והצעיר. אז מכל המומחים אני מבקש להפסיק לתקן את גדי ולהתחיל להעתיק את גדי. עוז

 

[No name for now]

אני לא אומרת שטעמי מייצג

זו בסך הכל דעתי, אף אחד לא חייב להסכים איתי ואני מוכנה לקבל ביקורת, טענות נגד ורעיונות חלופיים. 1. אני מסכימה שזה לא נחמד להגביל את מספר הרוקדים, אבל זה הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו. 2. אין לי שום דבר נגד ריקודים חדשים, יש לי משהו נגד העובדה שמלמדים ריקודים חדשים רק כדי לומר שלימדנו ולא כדי לרקוד או אפילו לנסות לראות איך זה תופס (טוב אולי איזה שבוע-שבועיים). 3. לגבי השירה, למרות שזה מטריד, לא חשבתי שזה היה נאות לכתוב זאת במכתב, אך כיוון שזה לא היה מכתב ממני לא אני מחליטה אין לי שום דבר אישי נגד גדי ביטון, פשוט קשה לי להבין מה קרה להרקדה הנפלאה שהצטרפתי אליה לפני 3 שנים, וממה שאני שומעת (לא רק בפורום) אני לא היחידה.

 

[שוגי היחידה]

מסכימה עם כל מילה שלך

ממש לא כף ללמוד אצלו ריקוד חדש

 

[עדה המקורית]

לשוגי - לא ברור עם מי את מסכימה?

לפי מה שזה נראה - נראה כי את מסכימה עם עוז, אך לפי מה שכאן נקרא - אני מבינה שלא אליו התכוונה המשוררת...

 

[חגית וניר]

בבקשה...

אנחנו רוקדים בימי חמישי בגולדה אצל שמעון מרדכי - מדריך נפלא עם טעם מצויין. שמעון מרדכי מצליח לברור את הריקודים הטובים מבין אלפי הריקודים החדשים, ובנוסף מגוון המון. כשאנחנו בצפון, אנחנו אוהבים לרקוד במשגב אצל ירון כרמל - גם כן מרקיד עם טעם טוב, שמרקיד בכיף.

 

[עדה המקורית]

לחגית וניר ולנושאה מהמרכז

לחגית וניר - איני מכירה את שמעון מרדכי ואני מקווה להכירו. לנשואה - תודה.