המזנון של אייל שני, רמת החייל

[Gרר]

מדובר על חלקי פנים אבל בבישול ארוך

 

[Gרר]

ועוד סאוממו על האנטר ששולח

ובגלל הבישול הארוך זה מרגיש שונה לחלוטין ממעורב ירושלמי ששם לכל חתיכה יש את הצמיגות שלה... כאן זה היה הומוגני לחלוטין מבחינת המרקם ורךךךך רךךךךךך רךךךךךךךךךךך.

לא מכיר מה הוגש במזנונים האחרים כי זו פעם ראשונה שלי שם...

 

[סבתא רותרות]

שאלת מה ההבדל בין זה לבין שפונדרה

וקראת לזה בשר, לכן לא היה ברור.

 

[Gרר]

לגבי השפונדרה

מה שהתכוונתי לשאול זה איך זה מוגש? החלקי פנים הוגשו עם טחינה. סיקרן אותי לדעת עם מה הפיתה של השפונדרה מוגשת.

 

[dror2311]

שמנת וסלסת עגבניות

 

[EatingCookingFoodi]

אכלתי שם פעמיים ודווקא יש פיתות ים

וזה הסקטור החביב עליי. אני אכלתי "דג זהב" שזה בעצם בורי או דניס (לא זוכרת) מטוגן בבלילה עם איולי ועוד משהו. היה טעים מאוד אבל חסר ירקות בפנים. הבנזוג לקח את הרגיל שלו (סטיק מינוט) והיה מרוצה. אכלנו בטייק אוואי אז לא יכלנו להינות מהפינה של הקצוות ולכן לקחנו גם פיתה לחלוקה עם כרובית שהיתה סתמית ומאכזבת.בפעם הבאה אכלנו במקום. האווירה היתה טיפה רועשת מדי, והגענו אחרי "הראש" של הצהריים, סביבות שלוש ועדיין היה די מלא אבל בלי תור. אכלתי קציצות דג עם שמנת והוא אמבורגר בלי איולי. הקציצות היו חביבות אבל פחות התלהבתי. האמבורגר נאכל כל כך מהר שלא הספקתי לטעום אבל נאמר שהיה מעולה. ישבנו על הבר ופונקנו בצ'ייסר על חשבון הבית (כן בצהריים!) ועם כל החמוצים, השמנת, החריף, הטחינה והקצוות - היה בהחלט שווה בגלל הערך המוסף. שני הסניפים החדשים הרבה יותר חביבים מהסניף המקורי באבן גבירול, שם אני פשוט לא יכולה לסבול את האווירה כך שאני דווקא די מרוצה. הם גם מקבלים סיבוס אז בכלל.

 

[lady D 123]

טעים לי ויקר לי במזנון של אייל שני

אוכלת פעם ב.. בקינג ג'ורג' (ת"א) , המוזיקה תמיד חזקה מדי ( זה נשמע זקן וטרחני מצדי להגיד אבל באמת שלא שומעים כלום היה עדיף שיהיה פחות רועש ויהיה נעים לתקשר עם החברים שאיתי ) אני בהחלט חושבת שטעים שם , טרי מיוחד ומרענן .
פעם אחרונה לקחתי פיתה עם פיש אנד צ'יפס שהיתה מופלאה עם נתחים רכים של דג עם איולי טעים ותפו"א בתוך הפיתה באמת שהיה מצוין אבל היה יקר אש , 59 ש"ח
אני לגמרי היתי חוזרת שוב אבל זה כ"כ יקר שאני לא יודעת כמה אני יכלה להרשות לעצמי

היתה לי גם תמונה של הפיש אנד צ'יפס בפיתה אבל לא ממש הצלחתי להעלות אותה

 

[Gרר]

הבעיה עם המוזיקה

זה ההתאמה לסוג המקום. בדאנס בר אני מבין מוזיקה יחסית חזקה כי שם לא צריך יותר מדי תקשורת. בפיק אפ בר אפלולי ששם הומטיב העיקרי זה שלושת הקופים לא רואים לא שומעים ולכן לא ברור בדיוק איפה מתקשרים - אני מבין גם כן מוזיקה חזקה יחסית. בפאב שכונתי שאתה יורד למטה עם בת הזוג או מגיע עם חברים אני לא מבין לא אפלוליות ולא מוזיקה רועשת מדי, ואני גם לא מקבל את ההסבר ש"לא תמיד יש על מה לדבר אז לפחות ככה יש מוזיקה ברקע". אפשר לשבת ולבהות בחלל גם עם מוזיקה בעוצמה נעימה.

במזנון בסגנון של אייל שני לא כל כך ברור לי הצורך במוזיקה הזו. זה מקום שקופצים אליו מהעבודה בשביל לקחת פיתה או שתים. אבל גם אם אני עוד איכשהו מסוגל להבין את ההגיון לשים מוזיקה מהסוג שמושמע שם עדין לא ברור לי הצורך בעוצמה הלא פרופורציונאלית שבה הם משמיעים אותה. עשרה דציבלים פחות לא היה גורעת בכלום מ"אווירת" המקום אבל היתה מאד מוסיפה על היכולת לתקשר עם הקופאית שלוקחת את ההזמנה וגם להבין את השמות שנצעקים שם.