מאחר ואתה צווח הרבה לאורך השרשור שאתה מדבר "בהגיון" כהגדרתך, אולי כדאי לשים לב שד"ר קוגל עושה בדיוק את זה: הוא מספר (לא לגמרי ברור אם הוא מדבר ספציפית על מה שנעשה לשירי ביבס וילדיה או על מה שנעשה בשמיני עצרת התשפ"ד בכלל) שצוותיו פגשו דברים שהם לא האמינו שקיימים (עוד?). זאת לא אמירה ערכית, אלא אמירה מקצועית לחלוטין. לפיכך, לא רק שאין בה שום פסול, אלא היא לגמרי שייכת לתחום מקצועיותו של ד"ר קוגל ומתוך כך להצהרתו.
כמובן שאפשר לעוות כל דבר אם רוצים וזו הרי לא הפעם הראשונה בה אתה מנסה לעשות זאת. כל מה שיאפשר התקפה על מדינת ישראל כשר בעיניך ואינני מחדש כאן שום דבר לאיש. אבל כרגיל, לא צריך לעבוד קשה כדי להסיר את הקליפה (הריקה) מדבריך (ויש שיאמרו, מעליך) שכן מה לעשות, גם בניתוח "הגיוני" אין כל אמת בדבריך.
שורה תחתונה: בהחלט לגיטימי לחלוק על מקצועיותו של ד"ר קוגל ואתה לא תהיה הראשון לעשות זאת. אבל מההצהרה הזאת שלו, לא ניתן ללמוד על שום דבר כמעין מה שאתה מנסה ללמוד ממנה. עליך לעומת זאת, ניתן ללמוד לא מעט מהפוסט הפותח את השרשור. בכל אופן, לאלו שעדיין היו זקוקים לשיעור בנושא.