המלחמה על החצר המשותפת וחיסול הגינה
שואלת בשביל חברה טובה שנקלעה לבעיה גדולה וזה סיפורה:
1. אני גרה בבית משותף הכולל 12 דירות בשלוש כניסות (4 דירות בכניסה). מחציתן בקומת קרקע. הבניין מוקף חצרות שחלק מדירות הקרקע סיפחו את הצמודות אליהן לדירתן וסגרו אותן, ללא התנגדות שכנים, וחלק נשארו מגודרות חלקית או פתוחות. בכניסה שלנו החצרות שמקיפות את שתי דירות הקרקע מכל עבר מגודרות מכל עבר, למעט פתח כניסה אחד משביל הגישה לדירות. כך זה מעל עשרים שנה. באחרונה שכן קנה את הדירה הפינתית המוקפת מכל עבריה בשטחי אדמה גדולים (של החצרות), ורוצה לנכס את חלק הארי שלהן לעצמו (למעט שטח אדמה קטן מאחורי דירתי ובחזיתה). אני ושאר הדיירים מתנגדים בתוקף, אבל הוא מתעקש שזה השטח "שלו" (אף שאינו רשום, כמובן, בטאבו, כפי ששום חצר לא רשומה על שם אף אחד בטאבו). נוצר מאבק קשה בינינו לבינו, והמשטרה נכנסה לתמונה (דרך השיטור הקהילתי ובעקבות תלונות שהגשתי על איומיו לנקוט אלימות). אבל נראה שהשכן מתכוון ליצור עובדות בשטח ולגדר חלקים מהחצרות המשותפות כרצונו בהזדמנות הראשונה או דרך דיירים שכירים שהוא מציע להם את הדירה בהבטחה שהם יכולים לעשות בשטח מה שהם רוצים (והם רוצים כמובן לסגור את השטח, לפחות את החצר האחורית והצדדית) כך שיהיה שלהם בלבד, ובתוך כך תימנע ממני האפשרות לגשת אל החצר "שלי" שהמעבר היחיד אליה הוא דרך החצר האחורית הגובלת בדירת השכן. שאלות: א. מה לעשות אם השכן או דייריו יסגרו פתאום חלק מהשטח לעצמם? האם מותר לנו לסלק את הגדרות או להפיל את הקיר שהם עלולים לבנות? האם הפיקוח העירוני והמשטרה, שטוענים שזה לא עניינם, חייבים להגיש סיוע במקרה כזה? האם במקרה כזה ייחשב השכן למסיג גבול? אני מבקשת פתרון מהיר ומיידי וחוקי מבלי להזדקק לצווי מניעה או לתביעות מאוחרות בבית משפט או כל הליך שגוזל זמן, מאמצים וכסף רבים. ב. השכן החליט שלא מוצא חן בעיניו מראה החצר הקדמית, שהוקמה בה גינה והיא נטועה ושתולה עצים ושיחים וצמחים שונים, ומאיים להכחיד אותה (להשאיר שטח חלק כהגדרתו), וכן לסלק גדרות פנימיות וחיצוניות ולזרוק עציצים גדולים שנמצאים בתוכה לתוך הבית שלי ועציצים קטנים לזבל. יש לציין שלפניו כיסח שני שליש מהגינה בעל הבית הקודם בדירה, עד שהצלחתי לעצור בו בסיוע המשטרה והפיקוח העירוני. שאלתי היא אם מותר לשכן אחד לחסל גינה בחצר המשותפת, להסיר גדרות, לזרוק עציצים הנמצאים בה וכד', ואם לא, מה ניתן עוד לעשות כדי למנוע זאת? ולאחר מעשה - האם יש לי (ולדיירי הכניסה, לשאר הדיירים בבניין לא אכפת מהסכסוכים אצלנו) עילה לתביעה נגד השכן הקודם על הפורענות שהטיל עלינו?
2. הדייר החדש מנסה לנגח אותנו והזמין את הפיקוח העירוני בטענה שהחצר מלאה "זבל", ובהגדרה זאת כלל עציצים, ארונית העומדת בחצר באין לה מקום אחסון בבית, קערות אוכל ומים לחתולי החצר ואפילו את הגדרות הישנות (כי עמודי הגדר החלידו קצת). הפיקוח בא ורשם רשימת "מפגעים" הכולל הגדרה של כמה אבנים רגילות בחצר כ"פסולת אבנים", ריהוט וגרוטאות (לדעת הפקח שולחן קטן וכיסאות ישיבה בחצר הם זבל או גרוטאות), קערות "מטונפות" וכו'. הוא טען שגם אסור לשים מלונה קטנה מתחת לחדר המדרגות החיצוני (בגומחה בחלקה האחורי שאינו נראה בכלל לעין ואינו מפריע לאיש) כי זו חצר משותפת, שאסור להקיף את חלל המדרגות התחתון בדיקטים (כדי ליצור חלל מוגן לחתולים), ואפילו שאסור להחזיק עציצים ריקים או אדניות ריקות, ואפילו שאסור לשים משטח שיש בשטח הגינה בתור שביל מעבר...כמו כן הפיקוח דורש "גינון" וגיזום מסיבי של גדר חיה בקצה החצר שאינה מפריעה לאף אחד. נראה לי שהפיקוח העירוני מרחיק יותר מדי לכת בהתערבותו ובמניעת מרבית השימוש החופשי בחצר לנוחות הדיירים, במיוחד בנוגע להכרח לסלק כל רהיט על תקן גרוטאה וכל חתיכת אבן בתור פסולת בניין או בהכרזה על קעריות מים (שתחתיתן צברה קצת ירוקת) כזבל. עד כמה מותר לו להתערב בנעשה בחצר? יצוין כי מדובר בשכונה ירודה בעיר די ענייה בישראל, ובכל הבניינים בשכונה יש מצבורי חפצים בחצרות, ופה ושם גם שאריות של חומרי בניין ואף ערמות לכלוך מטרידות הרבה הרבה יותר, כך שלא מדובר במקום המצטיין באיכות סביבה גבוהה. אז כמה יכול הפיקוח להטיל מרותו, לקבוע מה מותר ומה אסור, ואיך אפשר לבלום את התערבותו מבלי לחטוף קנסות צורבות?
שואלת בשביל חברה טובה שנקלעה לבעיה גדולה וזה סיפורה:
1. אני גרה בבית משותף הכולל 12 דירות בשלוש כניסות (4 דירות בכניסה). מחציתן בקומת קרקע. הבניין מוקף חצרות שחלק מדירות הקרקע סיפחו את הצמודות אליהן לדירתן וסגרו אותן, ללא התנגדות שכנים, וחלק נשארו מגודרות חלקית או פתוחות. בכניסה שלנו החצרות שמקיפות את שתי דירות הקרקע מכל עבר מגודרות מכל עבר, למעט פתח כניסה אחד משביל הגישה לדירות. כך זה מעל עשרים שנה. באחרונה שכן קנה את הדירה הפינתית המוקפת מכל עבריה בשטחי אדמה גדולים (של החצרות), ורוצה לנכס את חלק הארי שלהן לעצמו (למעט שטח אדמה קטן מאחורי דירתי ובחזיתה). אני ושאר הדיירים מתנגדים בתוקף, אבל הוא מתעקש שזה השטח "שלו" (אף שאינו רשום, כמובן, בטאבו, כפי ששום חצר לא רשומה על שם אף אחד בטאבו). נוצר מאבק קשה בינינו לבינו, והמשטרה נכנסה לתמונה (דרך השיטור הקהילתי ובעקבות תלונות שהגשתי על איומיו לנקוט אלימות). אבל נראה שהשכן מתכוון ליצור עובדות בשטח ולגדר חלקים מהחצרות המשותפות כרצונו בהזדמנות הראשונה או דרך דיירים שכירים שהוא מציע להם את הדירה בהבטחה שהם יכולים לעשות בשטח מה שהם רוצים (והם רוצים כמובן לסגור את השטח, לפחות את החצר האחורית והצדדית) כך שיהיה שלהם בלבד, ובתוך כך תימנע ממני האפשרות לגשת אל החצר "שלי" שהמעבר היחיד אליה הוא דרך החצר האחורית הגובלת בדירת השכן. שאלות: א. מה לעשות אם השכן או דייריו יסגרו פתאום חלק מהשטח לעצמם? האם מותר לנו לסלק את הגדרות או להפיל את הקיר שהם עלולים לבנות? האם הפיקוח העירוני והמשטרה, שטוענים שזה לא עניינם, חייבים להגיש סיוע במקרה כזה? האם במקרה כזה ייחשב השכן למסיג גבול? אני מבקשת פתרון מהיר ומיידי וחוקי מבלי להזדקק לצווי מניעה או לתביעות מאוחרות בבית משפט או כל הליך שגוזל זמן, מאמצים וכסף רבים. ב. השכן החליט שלא מוצא חן בעיניו מראה החצר הקדמית, שהוקמה בה גינה והיא נטועה ושתולה עצים ושיחים וצמחים שונים, ומאיים להכחיד אותה (להשאיר שטח חלק כהגדרתו), וכן לסלק גדרות פנימיות וחיצוניות ולזרוק עציצים גדולים שנמצאים בתוכה לתוך הבית שלי ועציצים קטנים לזבל. יש לציין שלפניו כיסח שני שליש מהגינה בעל הבית הקודם בדירה, עד שהצלחתי לעצור בו בסיוע המשטרה והפיקוח העירוני. שאלתי היא אם מותר לשכן אחד לחסל גינה בחצר המשותפת, להסיר גדרות, לזרוק עציצים הנמצאים בה וכד', ואם לא, מה ניתן עוד לעשות כדי למנוע זאת? ולאחר מעשה - האם יש לי (ולדיירי הכניסה, לשאר הדיירים בבניין לא אכפת מהסכסוכים אצלנו) עילה לתביעה נגד השכן הקודם על הפורענות שהטיל עלינו?
2. הדייר החדש מנסה לנגח אותנו והזמין את הפיקוח העירוני בטענה שהחצר מלאה "זבל", ובהגדרה זאת כלל עציצים, ארונית העומדת בחצר באין לה מקום אחסון בבית, קערות אוכל ומים לחתולי החצר ואפילו את הגדרות הישנות (כי עמודי הגדר החלידו קצת). הפיקוח בא ורשם רשימת "מפגעים" הכולל הגדרה של כמה אבנים רגילות בחצר כ"פסולת אבנים", ריהוט וגרוטאות (לדעת הפקח שולחן קטן וכיסאות ישיבה בחצר הם זבל או גרוטאות), קערות "מטונפות" וכו'. הוא טען שגם אסור לשים מלונה קטנה מתחת לחדר המדרגות החיצוני (בגומחה בחלקה האחורי שאינו נראה בכלל לעין ואינו מפריע לאיש) כי זו חצר משותפת, שאסור להקיף את חלל המדרגות התחתון בדיקטים (כדי ליצור חלל מוגן לחתולים), ואפילו שאסור להחזיק עציצים ריקים או אדניות ריקות, ואפילו שאסור לשים משטח שיש בשטח הגינה בתור שביל מעבר...כמו כן הפיקוח דורש "גינון" וגיזום מסיבי של גדר חיה בקצה החצר שאינה מפריעה לאף אחד. נראה לי שהפיקוח העירוני מרחיק יותר מדי לכת בהתערבותו ובמניעת מרבית השימוש החופשי בחצר לנוחות הדיירים, במיוחד בנוגע להכרח לסלק כל רהיט על תקן גרוטאה וכל חתיכת אבן בתור פסולת בניין או בהכרזה על קעריות מים (שתחתיתן צברה קצת ירוקת) כזבל. עד כמה מותר לו להתערב בנעשה בחצר? יצוין כי מדובר בשכונה ירודה בעיר די ענייה בישראל, ובכל הבניינים בשכונה יש מצבורי חפצים בחצרות, ופה ושם גם שאריות של חומרי בניין ואף ערמות לכלוך מטרידות הרבה הרבה יותר, כך שלא מדובר במקום המצטיין באיכות סביבה גבוהה. אז כמה יכול הפיקוח להטיל מרותו, לקבוע מה מותר ומה אסור, ואיך אפשר לבלום את התערבותו מבלי לחטוף קנסות צורבות?