המליצו לי לשאול גם פה

Roi Highway

New member
המליצו לי לשאול גם פה

אני לא יודע מה זה קינסיולוגיה (אבל מבטיח לבדוק :)) אז ככה: נראה לי שזו הפעם הראשונה בחיים שאני נקלע למצב בו אני חסר אונים ואובד עצות. אני בן 26, עד לפני חודשיים עבדתי בעבודה מסודרת בחברה סלולרית. אני סטודנט ומתחיל שנה שנייה ללימודים ביום ראשון הקרוב. על פניו אני כמו מרבית הסטודנטים הממוצעים שגרים במרכז, (אומרים לעבוד למחייתם) ולומדים... אך לאחרונה קרו מספר אירועים שהפכו את חיי. תשובת לגבי קבלה או אי קבלה לעבודה מתעכבת כבר כחודש וחצי. נאלצתי לעזוב את הדירה אותה השכרתי, ובמצב בו אני לא עובד - אני לא מרגיש שאני יכול להתחייב לדירה אחרת. הכל נראה תקוע, לא מסתדר, והחרדה שלי עולה משבוע לשבוע. התחלתי כבר לחשוב על עבודות אחרות למרות שהעבודה לה אני ממתין היא העבודה בה ארצה להתחיל קריירה. יש רק דבר אחד שהוא טוב וזה הלימודים. נראה שזהו התחום היחיד בו אני, לשמחתי, נוחל הצלחות. מה עושים במצב שבו מרגישים תקועים? האם שווה לקחת סיכון ולמצוא דירה אחרת (כרגע אני מסתדר אצל בת משפחה אך עדיין זה לא קל)? תודה.
 

freearth10

New member
למה הפסקת לעבוד?

על פניו נראה לי שאתה לא חסר אונים, שיש אופציות לעבודות אחרות, אתה רק צריך להחליט אם אתה רוצה בינתיים להתחיל עבודה אחרת או להמשיך להמתין לעבודה המיוחלת.ואולי אפילו יש עוד כמה אפשרויות נוספות... שכרגע ממרום מסך הדאגה פשוט לא נראות כרגע. התקופות התקועות האלו בחיינו רוצות לספר לנו משהו. הן בדרך כלל מגיעות בצרורות.כשמשהו משתבש הכל משתבש. הן אלו שמאפשרות לנו שינוי בתנאי שאנחנו מקבלים אותם כחלק מהחיים ומנסים לבדוק מה הן מנסות לספר לנו כרגע. אתה לוקח\לקחת איזה שהן תרופות ממריצות? מאיה
 

Roi Highway

New member
לא לוקח תרופות

בכלל. הרעיון שאת מדברת עליו, ששינויים באים להגיד לנו משהו - התחלתי לחשוב על זה ואני חושב שאני מתחיל להבין מה החיים רוצים לספר לי..
 

freearth10

New member
אני אגיד לך מה הבעיה שלי עם התרופות,

היי עינת, הבעיה שלי עם התרופות היא שכל תפקידם הוא להעלים סימפטום מתחת לשולחן ומאחר שזה מה שהן עושות הן פשוט לא מאפשרות לבן אדם למצוא את המקור לבעיה שלו, כי אם אין סימפטום - אין מה לחפש. הבן אדם מאושר שנמצא פתרון לבעייה המציקה. ולאחר תקופה מסויימת יופיע שוב סימפטום, הפעם בצורה תקיפה יותר, כי לא רצינו להקשיב לגוף וחיפשנו איזשהו קיצור דרך. הבעיה השניה שלי עם התרופות היא שהגוף שלנו היא מכונה מאוד יעילה ומאוד מסורה לנו. גם כשאנחנו משתוללים ופוגעים בו, הוא תמיד ימצא את הדרך שלו לנקות את הגופנפש שלנו מהרעלים שהבאנו על עצמנו. וכשאנחנו מעלימים את הסימפטום בעזרת התרופה אין לגופנפש איך לשחרר את הרעלים. הם נשארים עמוק עמוק בפנים מבלי שנוכל לשחרר אותם. לפני שבוע קבלתי מתנה, לאחר שראיתי שהיא לא מתאימה לי, במקום למצוא לה את הדרך שתוביל אותה החוצה השארתי אותה והתחלתי לנקות אותה מבחוץ עם חומרי ניקוי שכבר יותר משנתיים אני בקושי נוגעת בהם. הכימיקלים האלו נכנסו לי ישירות למערכת הנשימה וממש נחנקתי. אינטואיטיבית באותו היום שתיתי כמויות של מיים שאני בד"כ לא שותה ביומיים והמערכת התחילה לעבוד ולשחרר רעלים כמעט מכל נתיב אפשרי. תוך יום המצב שלי הורע וכל מי ששמע אותי כך משתעלת ישר שאל: היית אצל הרופא? לא, אני יודעת את הסיבה והגוף שלי רק צריך לנקות את עצמו. עזרתי לו: שתיתי הרבה מיצים, הורדתי את כל מוצרי החלב ולאחר כמה ימים השיעול נשמע כבר הרבה יותר טוב. במשך הימים האלו היה לי הרבה זמן לחשוב על מה שקרה וגם להגיע להחלטה של איך אתנהג להבא.לא הייתי מגיעה לזה אם הייתי הולכת לרופאה, מקבלת אנטיביוטיקה שהיתה רק מחלישה את הריאה שלי עוד יותר ומפסיקה את השיעול, שהוא בעצם הדרך של הגוף לנקות את עצמו... ובפעם הבאה הייתי חוזרת שוב בדיוק על אותה הטעות, רק שהפעם עם גופנפש חלש הרבה יותר. מאיה
 

ע י נ ת 8

New member
הבנתי את כוונתך...

גם אני נוהגת כמוך עם הסתייגות...:) לטפל בשורש (בשן:)) צריך זריקה לשיכוך הכאב... אי אפשר לטפל בשורש על חי... ;)
 

freearth10

New member
אני כבר מזמן לא עושה טיפולי שורש בשן ../images/Emo13.gif

מעדיפה לעקור את השורש מהמקור ולא במקום שזה כרגע מופיע (שן), ואז גם השורש בשן מעצמה מתחזקת, כי היא רק השתקפות של טיפול השורש שאותו הייתי צריכה לעשות. לא מאמינה שכדי לטפל במקור צריך קודם כל להרעיל אותו עוד יותר ממה שהוא כרגע כבר מורעל. מאיה
 
למעלה