המממ...

[dors]

לתגובות. בע

 

[dors]

המממ...

בטח כמו הרבה פעמים שהתחלתי לכתוב פה גם הפעם אני אמחק את ההודעה ואעבור לפורום אחר אבל נו מילא.. ננסה בכל זאת

ההודעה הבאה נכתבת בשביל שאני סוף סוף אצליח לספר מה עובר עלי[?] הסיפור[?] שלי מתחיל לפני שנתיים... לא יודע מה גרם לזה ולא יודע למה זה התחיל פתאום... כאב חזק שלא נותן לישון. בצד ימין של הבטן. אז בפעם הראשונה שזה קרה לא ממש התרגשתי.. חשבתי כבר "בטח משהו שאכלתי" או לא יודע מה... אחרי 3 -4 ימים זה עבר. אחרי משהו כמו חודש, שוב אותם כאבים... מסתבר שגם לאחותי היו כאבים דומים [שכבר לא מופיעים], בגלל המחזור... אז לפחות היא יודעת מה זה, לי עוד לא יצא לקבל מחזור... וככה זה נמשך כשכל כמה שבועות אותם כאבים שחולפים מעצמם אחרי כמה ימים, עד שזה נמאס החלטנו ללכת לרופא משפחה שבדק ונתן משככי כאבים [שיותר מאוחר מסתברים כשווים לתחת]. אז סחבנו עוד כמה חודשים עם זה.. לא עזר, הכאבים התחילו להיות בתדירות יותר גבוהה ויותר חזקים... הלכנו שוב לרופא שנתן הפנייה לגסטרולוג [עד היום אני לא באמת יודע מה התפקיד של הרופא], התור היה אחרי כמה שבועות... הגענו אליו, הוא לא היה חביב וסבלני במיוחד, הבדיקה שהוא עשה לי ממש עיצבה כי נראה שהוא חיפף, כל מה שעשה היה ללחוץ לחיצה קטנה על הבטן באיזור שכואב (באותו זמן לא כאב) ולהגיד "יש לך רגישות במעיים", לאחר מכן הוא רשם לנו משככי כאבים [כמו הקודמים. גם הם שווים לאותו מקום]. טוב, אז היינו שמחים לפחות שעכשיו ידוע ממה הכאבים [זה לפחות מה שחשבנו], רגישות במעיים.. צריך להיות יותר זהיר במה שאני אוכל. הייתי זהיר, כמובן שזה היה לשווא, עם החודשים הכאבים רק התגברו . ככה סחבנו עוד כמה זמן.. כשכל התקף כזה היה מונע ממני לשבת אפילו חצי דקה בשקט מבלי לזוז, הייתי מטייל בבית ב 2-3-4 לפנות בוקר וזהו... כמובן שלישון היה בלתי אפשרי, לא הייתי יכול לשכב מבלי לזוז [מרוב שהיה כואב]. אז ככה העניינים היו נמשכים, הייתי מפסיד שבועות של לימודים, עשרות שעות שינה, זה לא היה הכי כיף, זה אפילו היה הופך להיות מעיין שיגרה שכזאת... "אמא כואבת לי הבטן" - אז היא כבר הייתה יודעת שה 3-4 ימים הבאים אני לא הולך לביתספר וגם לא הולך לישון... עד לאיזה יום- 5.12.04 , אותו "נוהל" רגיל, אני קם בסביבות 2 בלילה.. מתפתל מכאבים, כמובן מרגע שקמתי מהכאבים, לישון זה לא אופציה, הלכתי לי בבית.. מטייל.. אין הרבה מה לעשות ועם מי לדבר בשעות כאלה (חוץ מהחתול שהיה מתלווה אלי לפעמים לטיולים בבית). הלכתי לשבת על הספה בסלון... תוך כמה שניות עפתי לשירותים להוציא את ארוחת הערב באותה הדרך שהיא נכנסה... כאן הכאבים כבר היו בלתי נסבלים, בערך ב 3 לפחות בוקר אמא קמה שאלה אם הכל בסדר, אמרתי לה שממש כואב לי והיא אמרה שנלך למוקד, היא התקשרה לשם - היה סגור, הלכנו לביתחולים... זו הייתה הפעם הראשונה והממש לא אחרונה. הגענו לביתחולים... חדר מיון, חיברו לאינפוזיה מדדו לחץ דם, בדיקת דם, בדיקת שתן (עד לרגע ההוא עשיתי לא מעט בדיקות שתן ודם שכולם היו תקינות), גם הבדיקות באותו לילה בביתחולים היו תקינות... בכל אופן, אני שוכב על המיטה הזאת בחדר מיון, לא עוברות הרבה דקות לפני שאני מבקש מאחת האחיות לגשת לשירותים... הייתי שם לא מעט דקות (אולי שעתיים) כשכל כמה זמן אני מקיא... כנראה מיצי קיבה, זה לא שאכלתי הרבה באותו ערב, האחות הייתה נחמדה, נתנה לי בגדים של ביתחולים ועלינו למחלקה - כירורגיה. הזמן עובר.. אני בצום, עם עירוי, לא מצליח לשכב כמו שצריך ולא מפסיק לרעוד מרוב כאב, עד שבאה האחות ואמרה שהרופא נתן אישור לזריקת הרגעה, אבל מה לעשות... אני פחדן, וויתרתי על הזריקה [שהייתה אמורה להיות בתחת] וגם וויתרתי על נר של וולטרן. סבלתי מכאבים עד הערב כשלקראת הערב הייתה הקלה ושחררו אותנו מביתחולים. עכשיו שכחתי לציין שאיפשהו במהלך כל הזמן הזה [לפני שהגעתי לביתחולים בפעם הראשונה] עשיתי גם אולטראסאונד בין שאר הבדיקות - שבו לא מצאו כלום והכל היה תקין [וחבל מאוד שלא מצאו]. הלאה: אחרי היום הזה בביתחולים היה ברור שככה אי אפשר להמשיך והשיגרה הזאת שכבר הפכה לשיגרה של כאב פעם/פעמיים ואפילו שלוש פעמים בשבוע היא בלתי אפשרית. אז משם אני לא בדיוק זוכר את הסדר של הדברים שקרו אבל התחילו המון בדיקות שלא עשיתי עד אותו יום וסוף סוף הגענו לרופא הנכון - אורולוג. ב 13.12.04 הגעתי שוב לאישפוז בביתחולים, הפעם גם במחלקה הנכונה - אורולוגיה (קומה 2 בביתחולים וולפסון למי שירצה לבוא לבקר אותי בעוד כמה חודשים). הסיבה הפעם שהגענו לאישפוז הזה (שהיה ארוך - כשבוע) לא הייתה בגלל כאבים אלא על מנת לעשות בדיקות בצורה יותר מהירה . הבדיקה הראשונה שזכורה לי במסגרת הביתחולים הייתה אולטראסאונד ששם מצאו את הבעיה (להזכירכם באולטראסאונד הראשון לא מצאו כלום). והבעיה: כלייה מורחבת!! וויפי. אז אין כמו להיות על כיסא גלגלים בביתחולים עם אינפוזיה ובגדים כאלה של ביתחולים.. אבל נו מה, בשמחה הייתי מוותר על כל התענוגות האלה. אז עשינו אולטראסאונד שם גילו בפעם הראשונה את הבעיה, אחרי זה עשינו [עשיתי נו... למה עשינו] מיפוי כליות ו CT ועוד מיפוי כליות עם חומר, ועוד CT עם חומר, ועוד רנטגן וכו' וכו' וכו' של בדיקות, בין שאר הבדיקות גם רצו לשים לי קטטר שאליו סירבתי, אמרתי לאמא שאני מוכן שידקרו אותי איפה שרוצים אבל נר וקטטר אני לא מוכן לקבל. שוב שכחתי עוד פרט, לפני האשפוז הזה ב 13.12.04 הייתי גם באיכילוב, שם הסכמתי לקבל את הזריקה בתחת שהייתה מבורכבת, קצת כואב אבל היא עזרה לי מאוד. תודה לאחות הנחמדה. הלאה: אז העברנו ביחד את השבוע הזה בביתחולים, שכל יום/יומיים ברחתי להם הביתה [עם הבגדים של הביתחולים והאינפוזיה והכל] לכמה דקות של בית.. קצת מחשב.. מקלחת נורמלית.. וחזרתי לשם. בכל הבדיקות של אותו אשפוז הייתה בעיה אחת, חלק מהבדיקות הראו שיש סתימה שם באיזור וחלק מהבדיקות הראו שאין סתימה... מה שבלבל גם אותי וגם את הרופאים ומנע מהם לגשת לניתוח כי הם לא היו בטוחים. אחד הרופאים [מאוד מאוד נחמד, אותו רופא שבשלב יותר מאוחר גם ביצע את הניתוח] טען שזה אולי "שבר מאמץ" בגלל שאני גם מתעמל, אז חדלתי מלהתעמל במשך כחודשיים, זה לא עזר והכאבים עדיין היו...

 

[dors]

המשך

אחרי האשפוז הזה היה עוד אחד, הפעם במחלקה כירורגית, גם לפנות בוקר מתישהו... הפעם חשש לאפנדיציט, הבדיקת דם הראתה שיש זיהום בגוף והרופאים אמרו להישאר באישפוז כדי שהם יהיו יותר בטוחים, היינו במחלקה כירורגית, שם מאוחר יותר בהמשך היום בא רופא, מה שהוא אמר לא חשוב במיוחד אבל מאוחר יותר במשך היום התברר שזה לא אפנדיציט כי הכאבים פחתו. רצו להשאיר אותי ללילה באישפוז בגלל הזיהום בגוף [שעם הזמן באותו היום ירד] אבל לא הסכמתי... לקח לי הרבה זמן לשכנע שאני רוצה לחזור כבר הביתה, אמא לא הסכימה.. עד שהלכתי למיטה שלי בחדר בביתחולים והוצאתי את הסרט הזה סביב היד [בו בזמן שאני כבר מתחיל לבכות מרוב ייאוש], התחלתי להוציא את המדבקה שנמצאת על האינפוזיה ואז אמא שאלה אותי אם אני רוצה לחזור הביתה ... עברו כמה שניות ואמרתי לה שכן ואז באה אחות והוציאה את האינפוזיה ואמרה לאמאשלי שהיא מבינה אותי.. גם במחלקה הכירורגית וגם במחלקה האורולוגית הייתי הכי צעיר, לא חושב שהיה שם מישהו מתחת לגיל 25 -30 (בעצם.. אני בטוח). הזמן המשיך לעבור, עוד בדיקות ועוד ביקורים אצל אורולוג ועוד ביקורים במרפאות חוץ.. ועוד הסברים והסברים והסברים והסברים... ועוד הסברים. את האופציה לאבנים בכליות כבר שללו, כנראה שזה משהו מולד... עכשיו ההתלבטות הייתה בין האם זה משהו שקשור לכלייה או משהו שקשור יותר לשלפוחית השתן. הבדיקה של הקטטר שלא הסכמתי לעשות הייתה יכולה לגלות את זה ולמנוע את הניתוח הראשון אבל העדפתי את הניתוח על פני הקטטר. האשפוז האחרון [היו עוד 2 שלא פירטתי עליהם] היה ביום רביעי שעבר, הפעם הכנה לניתוח - הראשון. הולכים להכניס לי צינורית שתרחיב את הצינורית המקורית ותמנע היצרות וסתימה [אם זה באמת הבעיה], אז אחרי מליון בדיקות, מליון ביקורים אצל רופא, והמון המון הסברים סוף סוף מתחילים לעשות עם זה משהו... האור בקצה המנהרה כבר כמעט רואים אותו

הכינו אותי לניתוח, עשיתי מה שצריך, לקראת 1 לקחו אותי לניתוח, גם שם עשו מה שצריך, הבקשה היחידה שלי מהרופא [שביקשתי אותה כבר עשרות פעמים עד אותו רגע, כדי שלא ישכח] הייתה להתעורר בלי קטטר . אז הניתוח עבר והדבר הראשון שעשיתי כשהתעוררתי וזה להכניס יד למטה לבדוק אם אני עם קטטר, הייתי בלי

אז באותו יום השתחררתי הביתה... סובל מכאבים (של הניתוח. לא הכאבים הרגילים) וסובל גם מכאבים שלמי שהיה דלקת בדרכי השתן יודע על מה אני מדבר... אני חוסך במים וחוסך גם בהליכה לשירותיפ... אף פעם בחיים עוד לא יצא לי להזיע בזמן שאני משתין... זה לא נעים. שוב שכחתי לציין משהו

: את אותה הבדיקה של הקטטר שלא רציתי לעשות, הצליחו לעשות לי בזמן ההרדמה וגילו שהבעיה היא אכן בכלייה ולא בשלפוחית. אז עכשיו עוד כואב מהניתוח, אבל כאבי בטן רגילים עוד לא היו לי (אבל נו.. עבר פחות משבוע עוד מוקדם מדי לשמוע). אותה צינורית ששמו לי היא זמנית ואם היא אכן תפתור את בעיית הכאבים הרגילים אז יהיה ניתוח נוסף (ניתוח פתוח) שבו כנראה הולכים לחתוך את אותו חלק בעייתי שנסתם. אז אם ההחלמה מהניתוח הזה כואבת לי אני מה זה לא רוצה לחשוב מה יהיה בניתוח הבא

. נראה לי שזהו... אני הולך לשלוח.. יצא א-ר-ו-ך

 

[dors]

הבהרה....

כתבתי את הדברים הנל כדי שסוף סוף אני אוציא ואספר את כל מה שעברתי... כי כל מי ששאל אותי סיפרתי בקצרה

כמובן ששכחתי המון המון פרטים אבל נו... לא הייתי יוצא מפה היום

 

[SaintJohn]

רק בריאות, דור!

שתהיה לך החלמה מלאה ומהירה וכמובן שמור על עצמך! שלא תדע עוד דברים שכאלה, ועד שזה יעבור - תהיה חזק!

 

[dors]

יא תודה רבה ../images/Emo9.gif../images/Emo25.gif

 

[olsen cool]

וואוו../images/Emo2.gif

זה נשמע ממש כואב ובאסה אבל אני מקווה שלא תזכה לעוד צרות כאלה בהמשך.

 

[dors]

תודה

 

[מזקירת פורום סקס]

מאחלת לך בריאות במהירה../images/Emo24.gif

 

[MsUnderstood]

תרגיש טוב!!

וואי..נשמע ממש לא נעים...

 

[silverhawk]

הו דור, תרגיש טוב!

אני מאוד מקווה שהניתוח הזה והבא יפתרו את הבעיות. אני אפילו מוכן לשמוע שיר של עמיר בניון ביוחד בשבילך...

 

[יעל ניסן]

החלמה מהירה, דור

באמת סאגה רצינית. ו...שמור על עצמך

 

[dors]

תודה ../images/Emo13.gif

 

[n u t]

../images/Emo25.gif

מה אתה מתלהב? את כל זה ידעתי

מה זה זה איי לאב יו!

 

[dors]

כפרעלייך

אני מת עלייך הכי

 

[buffgirl]

תרגיש טוב! ../images/Emo24.gif ../images/Emo80.gif|מיוחדת|

 

[dors]

תודה ../images/Emo25.gif !

 

[lollapalooza]

הו,

אני לא מצליחה לתאר אפילו כמה כוח צריך כדי לעבור את זה... אני מקווה שעכשיו זה נגמר, ושתרגיש טוב.

 

[dors]

יא תודה ../images/Emo25.gif

לא ציפיתי לתגובוה, נחמד לקרוא כאלה

 

[dors]

לתגובו*