הממ...

[נרקסיסטית יהירה]

הממ...

מטרתי: להיות מאושרת, לא מעניין אותי אם הדרך תהיה כשרה - השנה אני חייבת להיות מאושרת. יהירה

 

[יעל ארבל]

את יודעת מה יעשה אותך מאושרת?

ברוכה הבאה

 

[minalota]

מה זאת אומרת "כשרה"?

 

[זאת עם הכנפיים]

אושר אמיתי

מגיע מבפנים. זה דבר ידוע. כל אחד מעוניין להיות מאושר. מה מונע בעדך? רגעי אושר קטנים יש לכל אדם.. גם אם הוא מצוי בתוך הסבך הגדול ביותר שעמו התמודד, רגעי אושר, קיימים. תאגרי אותם. היום אגרתי כמה עשרות כאלו. והיום היה יום לא מוצלח בכלל.

 

[נרקסיסטית יהירה]

בתחילת הדרך..

ידוע לי שבכל חיי אצטרך למצוא את 'רגעי האושר' האלו. לשמם אנו קיימים/חיים. אבל כשלפעמים כל כך קשה וכל כך עצוב שם בלב לא יודעים איך לעשות את ההפרדה בין הטוב לרע. והנה אני שוב -יום שבת בצהריים יושבת במחשב ולא עושה עם עצמי כלום. אולי מחר אכנס למישהו באוטו וכך יתגלגלו דברים? יהירה

 

[יעל ארבל]

ואולי מחר תפגשי מישהו מדהים

שבעקבות המפגש ישתנו חייך? ואולי מחר מישהו ישים לך ביד ספר מקסים שתמצאי בו תובנות חדשות? ואולי מחר תינוקת קטנה תחייך אלייך וזה יגרום לך לתחושת אושר מדהימה? ואני שוב שואלת - האם את יודעת מה יגרום לך לאושר? אולי זה הזמן שלך לקום, לעשות, להתנסות ולגלות...?

 

[נרקסיסטית יהירה]

הלוואי

כן יעל את מדברת איתי על דברים שאני חווה לי ככה סתם ביום יום כמו פרח קטן שפורח או תינוקת על כתפיי אימה... אני למעשה מדברת איתך על מהות שונה קצת אחרת, על ללמוד את האני שלך בזכותך ולא דרך אחרים. משמע לשמש מראה אישית לעצמך ולא להיתפס לכלל שמנסה להכליל אותך בחברה קונפורמיסטית. אני רוצה אושר מתמיד לא כזה קטן שיעבור לו ולמחרת אצטרך שוב לחפש אותו במחוזות אחרים. לפעמים כששואלים אותי מה קודם למה? בריאות או אושר.. אני לא יודעת מה לענות...זה כמו לשאול את מי אתה אוהב, את אימא או את אבא? נו באמת, יעל, את ראית פעם אדם שהוא ממש מאושר?

 

[hilalev]

אולי אם את תגרמי אושר לאחרים

תרגישי מאושרת ???

 

[נרקסיסטית יהירה]

זהו שכן.

ובכלל, אומרים שאם אתה עושה מעשה רע הוא חוזר אליך כבומרנג ואומרים שאם אתה עושה טוב מחזירים לך טוב. אני עושה טוב אני לא כל כך יודעת איך להעריך את זה אך אני יודעת שאני לא פוגעת בכוונת תחילה ואם זה קורה לי אז זה בגלל פיספוס. אם תחייך העולם יחייך אליך?

 

[יעל ארבל]

פעם חשבתי שאם רק אני אסיים את

הלימודים (בבית-ספר) אני אהיה הכי מאושרת שבעולם. אחר כך הגעתי לצבא, ודווקא אהבתי שם, אבל ייחלתי לחופש ואמרתי לעצמי - כשאני אסיים את הצבא, אני אעשה מה שבא לי ואהיה מאושרת. הייתי ילדה שמנה, נערה שמנה, חיילת שמנה ואמרתי לעצמי - כשאהיה רזה, אחווה אושר עילאי. ככה דחיתי את היכולת להיות מאושרת. עד שבאו ימים קשים מאוד, שאולי עוד ארחיב עליהם את הדיבור באחד הימים. רצף ארועים ומשברים אישים ומשפחתיים קשים מאוד. לא כל אחד שורד אותם, יש כאלו שמתפרקים. היום אני אחרי הכל, תודה לאל. יצאתי מחוזקת מהתקופה הקשה. ובתוך כל התופת שהייתי בה, את יודעת מה קרה? למדתי מה זה להיות מאושרת. למדתי שאושר בא קודם כל בקטנות, בדברים האלו שאני חווה לי סתם ככה ביום יום, כמו פרח קטן, כמו שמיים כחולים, או גשם שתפס אותי בלי מטריה. אלו הדברים להיאחז בהם כשקשה, ואלו הדברים שגורמים לי אושר. ואז כשהכל נגמר, והתחלתי להתאושש, הבנתי שיש לי נכס ביד,שגיליתי משהו שספק אם הייתי מגלה אחרת. והרגעים האלו מתרבים להם, לכדי שאוכל להגיד לך - טוב לי! ולשאלתך תשובתי היא: כן, ראיתי אנשים מאושרים. לא כל הזמן הם מסתובבים בתחושה הזאת, החיים לא פשוטים ויש בהם אתגרים רבים, עליות ומורדות אינספור. וכל אלו שאני מכירה מסתובבים עם תחושת הישג, עשייה, יצירה ותוכן בחייהם. אני מאמינה שתחושת אושר מגיעה בעקבותיהם. ושוב אני שואלת, ומקווה שתחשבי על השאלה שלי ותנסי לתת לה תשובה אמיתית וברורה: האם את יודעת מה יגרום לך לאושר?

 

[missB]

בעיני אושר הוא בחירה שאתה עושה

אם כל הזמן תחכי שהאושר יגיע מאיזשהו מקור חיצוני, לעולם לא תמצאי אותו. כדי להיות מאושר אדם צריך להחליט שזה מה שהוא רוצה וכדי להשיג זאת הוא צריך ללמוד להבחין בדברים הקיימים סביבו והם בעצם האושר האמיתי. גם אם יש פה ושם דברים עצובים/מעצבנים וכו', והרי תמיד יש דברים כאלה, צריך לדעת להסתכל לא רק עליהם אלא גם על הדברים הטובים שגם הם תמיד נמצאים בצד ונוטים להתעלם מהם. תעשי לעצמך רשימת דברים טובים שקיימים בחייך ותזכירי לעצמך את קיומם כשעולות בראש מחשבות רעות של כמה רע לך. ברגע שלומדים לראות את החצי המלא שבכוס, לומדים בעצם להיות מאושרים. והערת אגב, בריאות קודמת לאושר. ואם זה לא ברור לך זה אומר שלא היית במצב בריאותי בעייתי וכולי תקווה שתמיד תשארי עם הספק הזה כי זה אומר שלא הכרת מצבים בריאותיים קשים.

 

[בני ישראלי]

נרתם לדברי יעל

אני מוכן לשים בידך את ספרי, כפי שאומרת יעל אולי תמצאי בו תובנות חדשות? אולי יתן לך מוטיבציה לקום, לעשות, להתנסות ולגלות... בספרי טיפ מפי הלן קלר: אדם לא יסכים לעולם לזחול כשהוא מרגיש תשוקה לנסוק לרקיע. לכן הצמח כנפיים ועוף.

 

[t32]

אבל

מה כאשר אדם מרגיש תשוקה לזחול בחול? מה כאשר אובדת המוטיבציה בסבך הקיום היומיומי? מה אם קוצצים לך שוב ושוב את הכנפיים והחלומות? מצטערת , אבל על כל הלן קלר יש אלפי אנשים נכים או לא , אומללים שאיבדו את היכולת לחשוב אפילו שהם יוכלו לנסוק. מה איתם? איתנו?

 

[בני ישראלי]

האנשים האלה צריכים לעשות את השינוי

אל הגישה החיובית, אל החזרת התשוקה, אל המוטיבציה, אל הרצון לנסוק, אל דחיית השלילה, אל דחיית הרצון לזחול... הכל מתחיל בראש... השינוי הוא במעבר לחשיבה חיובית, בפיתוח תשוקה עזה לעשות את השינוי לכיוון החיובי... בלי המוטיבציה, בלי רצון עז, אש בוערת בעצמות, לא מתגברים על המכשולים בדרך, נכנעים לגישה השלילית, לא מתמידים בעקשנות.... אימרה פרסית עתיקה: בכיתי על כך שאין לו נעליים עד שראיתי אחד שאין לו רגליים.

 

[בני ישראלי]

לו=לי

 

[t32]

בני

קונקרטיות היא שם המשחק. או בקיצור דבר במספרים. בלי רעיונות אמורפיים או אמרות על כמה יכול להיות רע יותר. יכול להיות שאתה , אישית, לא גירדת אף פעם את תחתית הבור מלמטה? עיצות פרקטיות יתקבלו בשמחה. לא כולם יכולים לאמץ רעיון. מה עושים כשהכל, אבל הכל שחור?

 

[בני ישראלי]

לא יכול הוא בן דוד של לא רוצה

אם רוצים לאמץ רעיון, אז יכולים. אם לא רוצים בוודאי שלא מאמצים את הרעיון. קודם כל צריך לרצות where there is a wish, there is a way אם רואים הכל שחור צריך לעשות שינוי צריך להחליף את המשקפיים למשקפיים של חשיבה חיובית, של חשיבה של אני יכול למשקפיים של עשייה לשינוי למשקפיים שרואות שכשיש רצון יש דרך. של הרחקת המשקפיים של אני לא יכול, של תמיד דופקים אותי... זו העצה הפרקטית. מי אמר לך שלא גירדתי....? כל הווינרים עברו את דרך הכישלון לפני שהגיעו להצלחה. תקראי את המאמר באתרי: הכישלון הוא תחנה בדרך להצלחה.

 

[t32]

מצטערת

לא מקבלת בכלל את המשפט הנורא הזה שבו משתמשים מורים לספורט בבתי ספר בפנותם לילד חולה אסטמה. אני מזמינה אותך לפגוש את האנשים שלי, אלו שמגרדים את התחתית מלמטה, אולי תוכל לייעץ להם איך לאמץ את המשקפיים החיוביות? אני בטוחה שהם היו שמחים למצוא דרך, אני בטוחה שהם מחפשים ללא הרף. אין לי כסף לאוכל- אז אני מרזה ונראה טוב? משהו כזה אולי? ובקשר למנצחים- אני מכירה מספיק כאלו שמעולם לא נכשלו ומסלול ההצלחה שלהם כמו מטאור מגיל ינקות- הסבר? מצטערת אבל אני לא יכולה לאמץ משהו שנשמע כמו אוסף של קלישאות. אני מעדיפה פרקטיקה. אולי אתה חי במדינה אחרת?

 

[missB]

בעיית הדשא של השכן

אני לא מאמינה שיש אנשים שהכל תמיד מצליח להם ושום דבר רע לא קרה להם מעולם. זה רק נראה כך לפעמים למתבונן מבחוץ. אנשים רעבים מן הסתם אינם מחפשים אושר ומשמעות בחיים אלא מתמקדים בלהתקיים ולכן הפורום הזה אינו מיועד להם. עם זאת, יש הרבה אנשים שמרגישים שהם בתחתית, מיואשים ואומללים - גם בלי להיות ממש רעבים ללחם. יש אפילו אנשים שאני מכירה שנראה שיש להם הכל בחיים ועדיין הם מרגישים מסכנים. העצות פה של התבוננות בעיניים אחרות והתמקדות בחיובי מיועדת לאנשים האלה. ותתפלאי כמה פעמים אנשים אומרים שהם מחפשים ומנסים להיות מאושרים כשבפועל הם עושים בדיוק להיפך.

 

[האם של איתי]

על הפרקטיקה והתחתית

כשבן אדם נמצא בתחתית עוברים עליו תהליכים שלא מתקיימים בבן אדם שלא נמצא שם. לטעמי, אדם בתחתית מקבל את המימד השלישי הקיומי שלא מוקנה בדרך כלל לאנשים שלא נמצאו שם. רוב "השינויים" הפרקטיים הגדולים עוברים על אנשים כשהם במצוקה, אבל מצוקה תחתיתית איומה, והם לא לבד, כי יש לצידם סביבה תומכת שיכולה להדריך אותם ולהקנות להם את הכלים שאלוהים מעניק להם דווקא כשהם בתחתית. יכול להיות T32 שאני מדברת באופן כללי, אבל כדי להבין את התחתית הפרטית, צריך לפגוש אותה אין תחתית כללית אין אנשים שמעולם לא נכשלו מגיל ינקות משום שאף אחד לא אלוהים. לפי איזה סרגל הם לא נכשלו על פי הסרגל הסטריאוטיפי של הצלחה חומרית ? למען הסר ספק, אני רחוקה מהמנואלים של עשה ואל תעשה כדי, מרחק מזרח ממערב. אני גם מסתייגת ממציבי הדרך הבטוחה להגשמת החלום. הסבה היחידה שכדאי (אם בכלל) לקרוא ספרות מנואלית כזאת, היא לפגוש מחשבות אחרות על החיים. לפעמים אנשים יכולים להרים כפפה, לפעמים שלוש, לפעמים בכלל לא . אבל עצם העובדה שאנשים כמו דיפאק צ'ופרה למשל, טרחו לכתוב את הספרים שהם כתבו, מעניינת מבחינה יצירתית