אורן מזרחי נטורופת
New member
המסר-החיפוש העצמי-שבת שלום
המסר-החיפוש העצמי-שבת שלום
- פותח הנושא אורן מזרחי נטורופת
- פורסם בתאריך
אורן - איזה יופי של מילים
אורן תודה על המילים שאתה שולח לנו. "חדל לרדוף את הקשת בענן ומצא את אשר אתה מבקש עמוק בתוכך" מילים נהדרות שגרמו לי לחשוב. אני קוראת עכשיו את "שורשים ושעורים בזמן". וחושבת על מה שנאמר שם על הגלגולים ועל המסרים והמדריכים המופיעים בין גלגול לגלגול. מצד אחד אני תמיד אומרת ומרגישה שאני והאיש שלי מכירים מאלף גלגולים. מהרגע שפגשתי אותו הרגשתי שחזרתי הביתה. ומצד שני אני לא חיה את חיי מתוך מקום של אמונה בגלגולים. ומה איתכם? גלי
אורן תודה על המילים שאתה שולח לנו. "חדל לרדוף את הקשת בענן ומצא את אשר אתה מבקש עמוק בתוכך" מילים נהדרות שגרמו לי לחשוב. אני קוראת עכשיו את "שורשים ושעורים בזמן". וחושבת על מה שנאמר שם על הגלגולים ועל המסרים והמדריכים המופיעים בין גלגול לגלגול. מצד אחד אני תמיד אומרת ומרגישה שאני והאיש שלי מכירים מאלף גלגולים. מהרגע שפגשתי אותו הרגשתי שחזרתי הביתה. ומצד שני אני לא חיה את חיי מתוך מקום של אמונה בגלגולים. ומה איתכם? גלי
../images/Emo63.gifשורשים ושיעורים בזמן ../images/Emo45.gif
אני לא חדלה מלהמליץ עליו
בהחלט אחד הספרים שהשפיעו עלי במסע הרוחני שלי, וגם סיפור נחמד לי על איך ההדרכה הרוחנית שלי הביאה לידיעתי את הספר הזה ו"נדנדה" לי לקרוא אותו....
ואם אהבת את ד"ר בריאן וייס ואת המדריכים שבאים בין הגלגולים, אז יש לו ספר נוסף בשם "מסרים מעבר לזמן" שכולו מסרים מהמדריכים, ויש לו עוד ספר נפלא "רק האהבה היא ממשית" - סיפור אהבה שנמשך לאורך מספר גלגולים. שניהם מומלצים לקריאה. כיום אני חיה את חיי בהחלט מהמקום של אמונה בגלגולים. בעבר הטלתי ספק באמונה הזו, זה נראה לי קשקוש ... היום זה עבורי עובדה שאין לי עליה עוררין. כך, למשל, אני מייחסת חלק מהרמזים ו"מתנות" מיוחדות שמגיעות אלי בדרכים עלומות - לקשר מופלא שנרקם ביני לבין אבי (שהוא ז"ל כבר 25 שנה...) - קשר באיכות שמעולם לא היתה בינינו - בהיותו בחיים. כך גם אני לומדת "להכיר" את סבי - שנפטר עוד לפני השואה, וכמובן שמעולם לא פגשתי בחיים. היו כבר מקרים שקרובי משפחה שלי שנפטרו, ביקשתי לקבל מהם "ד"ש" כשיגיעו "הביתה", וקיבלתי חלומות מאוד מרגשים....
אני לא חדלה מלהמליץ עליו
גריני את אמרת: "גם סיפור נחמד לי על
גריני את אמרת: "גם סיפור נחמד לי על איך ההדרכה הרוחנית שלי הביאה לידיעתי את הספר הזה ו"נדנדה" לי לקרוא אותו" נו? ספרי. אהבתי גם את הספר "רק האהבה היא ממשית" קראתי אותו מזמן. נהנתי מאוד אבל הוא לא גרם לי לחשוב על המשמעות של לחיות את חיי מתוך אמונה שגלגולים אכן קיימים, שאין משמעות למות. וגם היום ברובד הגבוה אני אשאל את עצמי מה השליחות שלי כאן, ולא מה התיקון של נשמתי כאן. אני מתיחסת לגלגוגלים כאל תאוריה מענינת. מישהו פעם אמר ש"עובדה" היא אמונה שאתה מאמין בה. עבורי כדור הארץ הוא עגול. זו עובדה, כלומר אני לגמרי מאמינה בזה. גלגולים היא עדיין לא עובדה עבורי, וזה למרות שאני כותבת רומן שהתרחש לפני שלושים וחמש אלף שנה בתקופה שאלוהים היתה אישה, החברה היתה נשית, וסקס היה פולחן. אני יודעת פרטי פרטים על מה שהיה שם ועדיין אני לא קוראת לזה "תקשור".
גריני את אמרת: "גם סיפור נחמד לי על איך ההדרכה הרוחנית שלי הביאה לידיעתי את הספר הזה ו"נדנדה" לי לקרוא אותו" נו? ספרי. אהבתי גם את הספר "רק האהבה היא ממשית" קראתי אותו מזמן. נהנתי מאוד אבל הוא לא גרם לי לחשוב על המשמעות של לחיות את חיי מתוך אמונה שגלגולים אכן קיימים, שאין משמעות למות. וגם היום ברובד הגבוה אני אשאל את עצמי מה השליחות שלי כאן, ולא מה התיקון של נשמתי כאן. אני מתיחסת לגלגוגלים כאל תאוריה מענינת. מישהו פעם אמר ש"עובדה" היא אמונה שאתה מאמין בה. עבורי כדור הארץ הוא עגול. זו עובדה, כלומר אני לגמרי מאמינה בזה. גלגולים היא עדיין לא עובדה עבורי, וזה למרות שאני כותבת רומן שהתרחש לפני שלושים וחמש אלף שנה בתקופה שאלוהים היתה אישה, החברה היתה נשית, וסקס היה פולחן. אני יודעת פרטי פרטים על מה שהיה שם ועדיין אני לא קוראת לזה "תקשור".
לדניאל
תודה איש. זה ספר שאני כותבת מגיל 16 במשך הרבה שנים, לאט לאט. הוא נקרא "בוהונידה" בוהו - מהביטוי תוהו ובוהו. תוהו היא תיהמת אלת המים, המעמקים כפי שמופיע בסיפור גלגמש. ובוהו היא אלת החושך הפיניקית הקדומה. "ני" פרושו "בת" ו"בוהונימה" היא האם בת בוהו, אמא אדמה. בוהונידה הוא שם הפולחן המוקדש לבוהו ולבוהונימה.
תודה איש. זה ספר שאני כותבת מגיל 16 במשך הרבה שנים, לאט לאט. הוא נקרא "בוהונידה" בוהו - מהביטוי תוהו ובוהו. תוהו היא תיהמת אלת המים, המעמקים כפי שמופיע בסיפור גלגמש. ובוהו היא אלת החושך הפיניקית הקדומה. "ני" פרושו "בת" ו"בוהונימה" היא האם בת בוהו, אמא אדמה. בוהונידה הוא שם הפולחן המוקדש לבוהו ולבוהונימה.
עוד דבר קטן
זה נשמע מרתק.... במיוחד התרתקתי כי אמרת שיש לך פרטי פרטים של זה... וזה מה שחשוב. אני לא יודע מספיק על המיתוס הבבלי-כשדי המיתוס שאני מחובר אליו יותר הוא המיתוס הקלטי את רואה ? למרות שאני מאמין בזה אני כותב המיתוס.... אז מה זה חשוב היה או לא היה העיקר להוציא את הידע שיש לנו כי זה מה שיש לנו בבטן אZ למה לשמור סתם..... תהני את ויהנה העולם
זה נשמע מרתק.... במיוחד התרתקתי כי אמרת שיש לך פרטי פרטים של זה... וזה מה שחשוב. אני לא יודע מספיק על המיתוס הבבלי-כשדי המיתוס שאני מחובר אליו יותר הוא המיתוס הקלטי את רואה ? למרות שאני מאמין בזה אני כותב המיתוס.... אז מה זה חשוב היה או לא היה העיקר להוציא את הידע שיש לנו כי זה מה שיש לנו בבטן אZ למה לשמור סתם..... תהני את ויהנה העולם
אלישוע הומיאופת קלסי
New member
תגיד
מה שאתה יודע מספיק לנו.
מה שאתה יודע מספיק לנו.
תוספת
המיתוס הבבלי-כשדי הוא מלפני 5,000 שנה בערך. הספר שאני כותבת הוא על תקופה של לפני 30,000 או 35,000 שנה. אבל הרגשתי שהמילים שבתחילת ספר בראשית הן קדומות הרבה יותר. פתחתי מילון וההגדרה שם ל"תוהו ובוהו" היתה - "אנדרלמוסיה ריק, שיממון" או משהו כזה. זו הגדרה שכמובן נכתבה על ידי גבר. אני רציתי לדעת מה היה פירוש המילים עוד לפני שאברהם יצא מרחם אימו. מה שהרגשתי על המילים האלו זה שהן מדברות על רחם - ים-אפל, מסתורי, חשוך לחלוטין ובלתי נודע שממנו יוצאים חיים. חיפשתי את המשמעות הקדומה. את פירוש המילה "תוהו" היה קל למצוא. תיהמת, נחש עקלתון הים הקדמון שממנו עלו האלים כולם ושאותה מרדוך ביתר למים שמעל ולמים שמתחת. את המילה "בוהו" היה יותר קשה למצוא. לקח לי יותר מחצי שנה עד שמצאתי שבשנת שבעים לספירה פילון האלקסנדרוני תיעד כי "בוהו" הוא שמה של אלת החושך הפיניקית הקדומה. המיתוס הבבלי-כשדי מתעד את המילחמה והניצחון של התרבות הפטריאכלית על התרבות המתריאכלית הקדומה. אך עצם תיעוד הניצחון - מצביע על הקיום של התרבות שהיתה והוכחדה. חוץ מצלמיות הפולחן יש עוד שרידים פה ושם. למשל בבראשית בסיפור על נוח נאמר "נפתחו מעינות תהום רבה". "רבה" כמו "סבתא רבה" מדבר על האם הגדולה שמעינותיה נפתחו מחדש והציפו את העולם. גם בתרבות ההלניסטית נותרו מעט שרידים. למשל מדובר שם על פולחני המיסתיריות. פולחן דתי שניחשו לגביו שמדובר באורגיות, ועצם שמו מעיד עליו כי באותה תקופה הוא היה פולחן מסתורי שרק מעטים ידעו את רזיו. בבקשה, ספר על המיתוס הקלטי שאתה מחובר אליו.
המיתוס הבבלי-כשדי הוא מלפני 5,000 שנה בערך. הספר שאני כותבת הוא על תקופה של לפני 30,000 או 35,000 שנה. אבל הרגשתי שהמילים שבתחילת ספר בראשית הן קדומות הרבה יותר. פתחתי מילון וההגדרה שם ל"תוהו ובוהו" היתה - "אנדרלמוסיה ריק, שיממון" או משהו כזה. זו הגדרה שכמובן נכתבה על ידי גבר. אני רציתי לדעת מה היה פירוש המילים עוד לפני שאברהם יצא מרחם אימו. מה שהרגשתי על המילים האלו זה שהן מדברות על רחם - ים-אפל, מסתורי, חשוך לחלוטין ובלתי נודע שממנו יוצאים חיים. חיפשתי את המשמעות הקדומה. את פירוש המילה "תוהו" היה קל למצוא. תיהמת, נחש עקלתון הים הקדמון שממנו עלו האלים כולם ושאותה מרדוך ביתר למים שמעל ולמים שמתחת. את המילה "בוהו" היה יותר קשה למצוא. לקח לי יותר מחצי שנה עד שמצאתי שבשנת שבעים לספירה פילון האלקסנדרוני תיעד כי "בוהו" הוא שמה של אלת החושך הפיניקית הקדומה. המיתוס הבבלי-כשדי מתעד את המילחמה והניצחון של התרבות הפטריאכלית על התרבות המתריאכלית הקדומה. אך עצם תיעוד הניצחון - מצביע על הקיום של התרבות שהיתה והוכחדה. חוץ מצלמיות הפולחן יש עוד שרידים פה ושם. למשל בבראשית בסיפור על נוח נאמר "נפתחו מעינות תהום רבה". "רבה" כמו "סבתא רבה" מדבר על האם הגדולה שמעינותיה נפתחו מחדש והציפו את העולם. גם בתרבות ההלניסטית נותרו מעט שרידים. למשל מדובר שם על פולחני המיסתיריות. פולחן דתי שניחשו לגביו שמדובר באורגיות, ועצם שמו מעיד עליו כי באותה תקופה הוא היה פולחן מסתורי שרק מעטים ידעו את רזיו. בבקשה, ספר על המיתוס הקלטי שאתה מחובר אליו.
אנ אענה בהרחבה אבל בנתיים...
עד שאגיע לזה (בלגאן ילדים בתי ספר גני ילדים) יש ספר שנקרא "הגביע והלהב" שטוען בדיוק את מה שאת אומרת זו חוקרת שמדברת על התרבויות הקודמות כעל תרבויות שיתופיות בין אמא לאבא עד שהגיע התרבויות הפטרנלסטיות והשמידו אותן למשל התרבות המינואית הקדומה ספר קל לקריאה ומרתק בגישתו המסתדרת לי עם הלב (בבחינת כמה רוע רוע רוע אפשר לבלוע לוע לוע .... אבא תרחם ....) ועל הקלטים בפעם הבאה שבוע אור !!!!!!!!!!!!!!!!!! דניאל
עד שאגיע לזה (בלגאן ילדים בתי ספר גני ילדים) יש ספר שנקרא "הגביע והלהב" שטוען בדיוק את מה שאת אומרת זו חוקרת שמדברת על התרבויות הקודמות כעל תרבויות שיתופיות בין אמא לאבא עד שהגיע התרבויות הפטרנלסטיות והשמידו אותן למשל התרבות המינואית הקדומה ספר קל לקריאה ומרתק בגישתו המסתדרת לי עם הלב (בבחינת כמה רוע רוע רוע אפשר לבלוע לוע לוע .... אבא תרחם ....) ועל הקלטים בפעם הבאה שבוע אור !!!!!!!!!!!!!!!!!! דניאל
תודה
רשמתי לפני את הספר שהמלצת עליו. תודה. בניגוד לספר הזה הספר שלי לא מדבר על תרבות שיתופית של אמא ואבא. אלא על תרבות של אמא בלבד מהתקופה שעדיין לא ידעו שיש קשר בין יחסי מין להולדה. בתקופה שהבנו שאנו בני תמותה, וקברנו את מתנו אבל רק לנשים היתה הנחמה בידיעה שבנותיהן ימשיכו אותן אחרי מותן. לגברים לא היתה נחמה. נשים היו בצלם אלוהים. גברים לא. אני לא בטוחה שהתרבות שעליה אני כותבת היה בה פחות רוע. כל תרבות שמתיחסת אל מחצית מאנשיה כאילו אין הם צלם אלוהים היא תרבות קשה. אני לא חושבת שהיה קל לגברים שחיו שם. למרות שאני זוכרת את התגובה של איש אחד. זה היה בסופו של לילה שבו נפגשתי עם כמה חבר'ה בבית עץ ליד הים והקראתי להם פרק מהרומן שבו מתואר אחד מהטקסים הפולחניים לאם הגדולה המבוצע על ידי כוהנות הפולחן. האיש ההוא היה בחור דתי מזוקן שהיה בעל הצריף. הוא הקשיב כשהוא יושב בישיבה מזרחית על הרצפה. ותגובתו בסיום הפרק היתה "אני רוצה את אמא, אני רוצה את אמא" תוך שהוא מכה באגרופיו על רצפת העץ. אז אולי למרות שזו לא היתה תרבות קלה לגברים - לפחות היו להם כמה פיצויים.
רשמתי לפני את הספר שהמלצת עליו. תודה. בניגוד לספר הזה הספר שלי לא מדבר על תרבות שיתופית של אמא ואבא. אלא על תרבות של אמא בלבד מהתקופה שעדיין לא ידעו שיש קשר בין יחסי מין להולדה. בתקופה שהבנו שאנו בני תמותה, וקברנו את מתנו אבל רק לנשים היתה הנחמה בידיעה שבנותיהן ימשיכו אותן אחרי מותן. לגברים לא היתה נחמה. נשים היו בצלם אלוהים. גברים לא. אני לא בטוחה שהתרבות שעליה אני כותבת היה בה פחות רוע. כל תרבות שמתיחסת אל מחצית מאנשיה כאילו אין הם צלם אלוהים היא תרבות קשה. אני לא חושבת שהיה קל לגברים שחיו שם. למרות שאני זוכרת את התגובה של איש אחד. זה היה בסופו של לילה שבו נפגשתי עם כמה חבר'ה בבית עץ ליד הים והקראתי להם פרק מהרומן שבו מתואר אחד מהטקסים הפולחניים לאם הגדולה המבוצע על ידי כוהנות הפולחן. האיש ההוא היה בחור דתי מזוקן שהיה בעל הצריף. הוא הקשיב כשהוא יושב בישיבה מזרחית על הרצפה. ותגובתו בסיום הפרק היתה "אני רוצה את אמא, אני רוצה את אמא" תוך שהוא מכה באגרופיו על רצפת העץ. אז אולי למרות שזו לא היתה תרבות קלה לגברים - לפחות היו להם כמה פיצויים.
חופשה של שלושה ימים
אני יוצאת היום לחופשה של שלושה ימים (דודה שלי המקסימה הזמינה אותי ואת התינוק לבלות איתה בבית מלון בירושלים, אז אם כבר יש לי יום יום הקרנות בהדסה אז לפחות להנות מכל העניין). אני מבטיחה לפתוח את השרשור הזה ואת השרשורים האחרים שהיתי מעורבת בהם ולקרוא את כל התגובות ולהגיב. תעשו חיים בינתיים גלי
אני יוצאת היום לחופשה של שלושה ימים (דודה שלי המקסימה הזמינה אותי ואת התינוק לבלות איתה בבית מלון בירושלים, אז אם כבר יש לי יום יום הקרנות בהדסה אז לפחות להנות מכל העניין). אני מבטיחה לפתוח את השרשור הזה ואת השרשורים האחרים שהיתי מעורבת בהם ולקרוא את כל התגובות ולהגיב. תעשו חיים בינתיים גלי
תודה, ובקשר להמלצה...
בקשר להמלצה לאמירה "יהי רצון שיהיה עסק זה לי לרפואה" אני בטוחה שזה חשוב. כבר הרבה שנים אני אומרת לעצמי אמירה בכל מיני מפגשים עם מנחי סדנאות ומטפלים למינהם. מה שאני אומרת זו אמירה שאין לי מושג מאיפה קיבלתי אותה אבל ברור לי שלא שמעתי אותה בשום מקום. האמירה היא: אני באה מאור והולכת לאור ואור דרכי יעבור אם אתה מאור - בוא ועבור אם אתה משחור - חלוף ועבור
בקשר להמלצה לאמירה "יהי רצון שיהיה עסק זה לי לרפואה" אני בטוחה שזה חשוב. כבר הרבה שנים אני אומרת לעצמי אמירה בכל מיני מפגשים עם מנחי סדנאות ומטפלים למינהם. מה שאני אומרת זו אמירה שאין לי מושג מאיפה קיבלתי אותה אבל ברור לי שלא שמעתי אותה בשום מקום. האמירה היא: אני באה מאור והולכת לאור ואור דרכי יעבור אם אתה מאור - בוא ועבור אם אתה משחור - חלוף ועבור
ועוד תוספת
הסיפור שברומן הוא על נערה. הסיפור מתחיל כשאנו רואים אותה יוצאת מתוך מערה ורצה אל תוך הגשם, כשפניה שטופת דמעות. כשבמערה שמאחוריה נשאר גבר, עומד, רועד מזעם, ולצידו פרוות השינה, מעורבלות ופרועות מהלילה שחלף. היא רצה ועולה על צוק ורוצה לקפוץ. אך לבסוף לא עושה את זה. אמה של הנערה לפני מותה הורתה לה ללכת אל מערה של בוהוניראם - המאמינים בבוהו ובבוהונימה (האם הגדולה וביתה אמא אדמה), והיא עושה את שאמה הורתה לה, מגיעה אל מערה של הבוהוניראם ושם עליה לרקוד את הפולחן ולהתמודד בכל האתגרים של חיי המערה. במקביל הסיפור מספר על נער, ילד על סף בגרותו. מישאה נוגו בנה הגדול של מישאה. ("נו" זה בן, נוגו זה הבן הגדול של המדורה, כשהוא עוזב השם עובר אל המבוגר מבין אחיו). הסיפור מתחיל כשהאם-הגדולה נגלתה אליו לראשונה ואז אליו לצאת את מערת אימו ולנדוד אל המערה שם יערכו לו טקסי בגרותו.
הסיפור שברומן הוא על נערה. הסיפור מתחיל כשאנו רואים אותה יוצאת מתוך מערה ורצה אל תוך הגשם, כשפניה שטופת דמעות. כשבמערה שמאחוריה נשאר גבר, עומד, רועד מזעם, ולצידו פרוות השינה, מעורבלות ופרועות מהלילה שחלף. היא רצה ועולה על צוק ורוצה לקפוץ. אך לבסוף לא עושה את זה. אמה של הנערה לפני מותה הורתה לה ללכת אל מערה של בוהוניראם - המאמינים בבוהו ובבוהונימה (האם הגדולה וביתה אמא אדמה), והיא עושה את שאמה הורתה לה, מגיעה אל מערה של הבוהוניראם ושם עליה לרקוד את הפולחן ולהתמודד בכל האתגרים של חיי המערה. במקביל הסיפור מספר על נער, ילד על סף בגרותו. מישאה נוגו בנה הגדול של מישאה. ("נו" זה בן, נוגו זה הבן הגדול של המדורה, כשהוא עוזב השם עובר אל המבוגר מבין אחיו). הסיפור מתחיל כשהאם-הגדולה נגלתה אליו לראשונה ואז אליו לצאת את מערת אימו ולנדוד אל המערה שם יערכו לו טקסי בגרותו.
תודההההההההההההההה
בהזדמנות אשמח להפגש איתך, להקריא ולשמוע את מה שיש לך להגיד. אולי אתה תחזיר אותי לכתיבה. כתבתי עד עכשיו שישה עשר מתוך עשרים ושניים פרקים. אני כותבת בפולסים ארוכים שיכולים להמשך חודשים ובינהם יש תקופות של דממה שיכולות להמשך שנים. ניסיתי לחזור לכתוב אחרי הניתוח ולפני הלידה כשהיה לי המון זמן אבל לא הצלחתי. נראה. אולי בזכותך אצליח.
בהזדמנות אשמח להפגש איתך, להקריא ולשמוע את מה שיש לך להגיד. אולי אתה תחזיר אותי לכתיבה. כתבתי עד עכשיו שישה עשר מתוך עשרים ושניים פרקים. אני כותבת בפולסים ארוכים שיכולים להמשך חודשים ובינהם יש תקופות של דממה שיכולות להמשך שנים. ניסיתי לחזור לכתוב אחרי הניתוח ולפני הלידה כשהיה לי המון זמן אבל לא הצלחתי. נראה. אולי בזכותך אצליח.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.