המעצבנת ההיא שנגד הנקה וכל דבר טבעי

[נופר נופר]

המעצבנת ההיא שנגד הנקה וכל דבר טבעי

מכה שוב... רוצות להגיב שם?

 

[ayala26]

הכתבה שלה בנושא הנקה

דווקא יותר מוצלחת מזו. קראתי את כולה עכשיו ודווקא לא התקבל לי הרושם שהיא *נגד הנקה*. לצערי הרב הזדהיתי עם כמה דברים שהיא כתבה שם. אני הייתי מאוד בעד הנקה והחזקתי מעמד 6 שבועות וחצי בלבד

את הכתבה הזו על לידות הבית לא אהבתי מהמשפט "למטיפי הלידה הטבעית יש לא רק אג'נדה, אלא גם אתר משלהם" איזו התנשאות.

 

[אורניקי]

בעד... נגד...לא יצאנו מתנועת הנוער?

למה צריך להיות בעד או נגד? טוב לך להניק? סבבה! לא טוב לך? אף אחד לא מכריח אותך! איש לא סגר את שערי בתי החולים בשביל ללדת שם. מה הקטע הזה של להטיף לכולם מה "טוב" ומה "רע", כל מה שאני שואפת זה שיהיה חופש בחירה היכן ללדת. האם מי שדוגלת בלידת בית חושבת ש"כולם צריכים ללדת בבית"? ודאי שלא. לכן כל המאמר הזה מעורר בי פיהוק מסויים. אני אחכה לאותה ריקי כהן (מיהי, מה המקצוע שלה, הנסיון, ההכשרה? הידע?) שתתבגר קצת, ואז נדבר.

 

[כרמית מ.]

מנהלת הפורומים של YNET

ומסכימה איתך. אין לי כח, ואין שום טעם להגיב לחיצי הרעל האלו. ממילא מה שאומר לא משנה, כי היא לא אוהבת שמבלבלים אותה עם עובדות. אמנם אתר באופן טבעי הוא אתר חופשי, ואין שום זכויות יוצרים על הנאמר שם, אבל לצטט, והרשו לי להניח שבלי בקשת רשות, כותבות, להוציא אותן מההקשר וליצור כתבה על סמך זה (בניגוד להודעה בפורום למשל, שאז זה בהחלט מקובל וסביר) - זה מריח רע מאד, עוד לפני הדעות עצמן.

 

[אשכר ש]

גם לי זה חרה מאוד...

אני יודעת שאם היא הייתה מצטטת אותי בכתבה הזו, ועוד בלי בושה בשמי המלא, זה היה מאוד מאוד מאוד מרגיז אותי!

 

[רוני של יובל ומאיה]

../images/Emo45.gif תמצתת יפה את מה שאני חושבת!

 

[ayala26]

נכון לא צריך להיות בעד ונגד

כשכתבתי שאני בעד הנקה התכוונתי שמאוד רציתי להניק בעצמי (מה שנשים אחרות בוחרות לעשות אין לי דיעת בעד ונגד) לפחות 6 חודשים כמו שמומלץ בייחוד לתינוקות מועדים לאלרגיות והתאכזבתי מעצמי שמצאתי שזה קשה לי מדי. הזהיתי עם מה שהיא כתבה בכתבה על ההנקה. לדעתי ה"לחץ חברתי" להניק קיים גם אם הוא ילדותי, מתאים לתנועת הנוער ולא צריך להיות קיים. אני הרגשתי אכזבה, שאני אמא לא מספיק טובה עם הבריאות של הבן שלי "לא חשובה לי מספיק" בשביל להפסיק לבכות ולסבול בשקט חצי שנה. מספיק לעבור בפורום הורים לתינוקות ולשאול איך גומלים מהנקה ולקבל תגובות "אבל למה לגמול??!??!!" אני מסכימה שזה ילדותי אבל זה קיים. חופש הבחירה קיים אבל אנשים מסביב לא חוסכים את הדיעות שלהם והביקורת בעניינים לא שלהם אז למה זה מפתיע שגם על הנקה ולידה? בכתבה על הנקה דווקא התרשמתי שהיא כתבה מהנסיון שלה ולא כאשת מקצוע לכן אני לא משווה לכתבה האחרונה שלא קראתי את כולה כי ההתנשאות והציטוטים מהאתר צרמו גם לי. זו ההתרשמות לשי לאחר שקראתי רק את 2 המאמרים הנ"ל ללא דיעות קדומות כי אינני מכירה אותה בכלל וזו הפעם הראשונה שנתקלתי במשהו שהיא כתבה ועדיין איני יודעת מי היא וזה גם לא משנה לי.

 

[Ronnie Tal IBCLC]

אבל איילה, מה ששוכחים זה שזה קיים

מכל הכוונים. אבל תיכף אני אחזור לזה... כי קודם כל מאוד צורם לי מה שאת כותבת על פורום הנקה ופורום הריון. לי זה נשמע שמעולם לא נכנסת אפילו לפורום הנקה, כי מהיכרותי בת ה-5 שנים את רוב המשתתפות שם, את בחיים לא תקבלי כזו תגובה. אם ישאלו אותך מה הסיבות שלך, ישאלו בעדינות כדי להבין אם יש דרך מסויימת לעזור לך (הרבה פעמים למשל, אשה חושבת שהיא "חייבת" לגמול בגיל מסויים, או שבגלל תרופה, שבעצם מותרת בהנקה) אבל אף פעם לא יתקעו לך מאתיים סימני שאלה וקריאה. ונחזור לנושא שהתחלתי איתו: בין אם את מיניקה או לא, יולדת בבית או בבית חולים או בג'ונגל, שמה לתינוק שלושה כובעים או לא שמה אפילו אחד - תמיד יהיה מישהו שיגיד לך שמה שאת עושה זה לא בסדר. אולי זה נשמע לך מצחיק, כי אישית לא נתקלת בזה, אבל כמעט כל מיניקה סובלת מהערות כגון "למה את לא נותנת לו בקבוק" או "עד מתי תניקי" ולא תמיד מדובר אפילו בפעוט בוגר (שגם זה סבבה מבחינתי) אלא בתינוקות ממש פעוטים בני שבועות ספורים. הלחץ החברתי, מסתבר, קיים לא רק לצד שאת רואה אותו אלא גם לצד השני. והעובדה בשטח היא, שרוב האנשים דווקא "נכנעים" ללחץ החברתי שלא להיניק. לי אישית מאוד עצוב לראות שאנשים עושים בחירות על סמך לחצים חיצוניים או "כי משה אמר שזה הכי טוב" ולא על סמך מה שהם באמת רוצים לעשות. אף אחד לא צריך להרגיש שהוא סובל אבל להמשיך - אמנם באמנת פולניה זה הסעיף הראשון, אבל אצלנו כבר אפשר לוותר על זה

. בנושא סיפור ההנקה הספציפי, אני לא יודעת במה היה כרוך הסבל שלך, אם היה סבל פיסי או מנטלי, ולכן אני לא ממש יודעת מה לומר בנושא. כשאשה סובלת מפצעים או כאבים, זה מורה על בעיה מסויימת וברוב המכריע של המקרים זה ניתן לפתרון - אם היינו צריכות לסבול שנה או שנתיים כדי להזין את התינוקות שלנו (זו אגב, ההמלצה, ולא חצי שנה), המין האנושי היה נכחד. אני לא יודעת אם קיבלת עזרה מקצועית או תמיכה כלשהיא ואני מצטערת שלא הייתי בסביבה כדי לעזור לך כשהיה לך קשה. אם אי פעם תצטרכי סיוע בנושא ההנקה שוב (מתארת לעצמי שבסיבוב הבא

) אז חשוב לי שתדעי שאני תמיד תמיד תמיד פנויה לעזור דרך הפורום (הזה, פורום ייעוץ הנקה והנקה, פורום הריון) או במסרים, עד כמה שאני יכולה במסגרת הוירטואלית

.

 

[רוני של יובל ומאיה]

אופס ../images/Emo9.gif זו אני... התפלק לי הניק.

 

[אשכר ש]

נשמה טהורה ../images/Emo189.gif../images/Emo24.gif

 

[mise]

היא כתבה שעברה בפורום הורים

לתינוקות ולא ציינה את הנקה. (יש! הצלחתי להבין את הנקרא בלי לטעות סוף-סוף!) ברור שבפורום הנקה היא לא היתה מקבלת תגובה כזו, לפחות לא מהותיקות (אולי מטרולים, כן. למרות שלא נתקלתי שם בכאלה).

 

[רוני של יובל ומאיה]

צודקת - טעת שלי... בפורום הורים

לתינוקות באמת שכבר ראיתי כמה וכמה פעמים שכותבים תגובות חסרות רגישות לחלוטין, בהרבה נושאים אפילו הכי פשוטים כמו עיצוב חדרים ואיזו עגלה בחרת, אז אני לא מתפלאת אם קיבלה שם תגובה כזו. חבל

זה באמת לא צריך להיות ככה.

 

[ayala26]

../images/Emo51.gif אבל דיברתי באופן כללי

אני לא קיבלתי תגובה כזו מכיוון שלא שאלתי אף אחת אם להפסיק או לא. אני גם אף פעם לא שואלת בפורומים את *דעתם* של אנשים זרים (כי האשמה היא לא רק בעונים אלא גם בשואלים.. מי שואל לפני לידה מה דעתם של אנשים על שם כזה או אחר לתינוק? ואיזה תגובות הוא מצפה לקבל??

. את ההחלטות שלי עושה בעצמי בסופו של דבר. קראתי תגובות לשאלות של אחרות. אני גם לא השתתפתי מעולם בפורום הנקה כי לא היו לנו בעיות פיזיות עם ההנקה ומכיוון שיעוץ בנושא הנקה מאוד זמין בהולנד. את ההנקה התחלתי עם יועצת ויש פה יועצת זמינה פעמיים בשבוע בטיפת חלב. אני שמעתי את ההערות משני הכיוונים כי גם הנקתי ושמעתי את "אולי אין לך מספיק חלב?" מאשתו של אבא שלי ששניה אחר כך הצטערה שהיא פתחה את הפה

ואחר כך שהפסקתי: בגלל שבמשפחה שלי יש אלרגיות שונות ומשונות הומלץ לי לפחות חצי שנה רק להניק (הכוונה גם לא מוצקים ולא תוספות במשך חצי שנה, במשך שנתיים לא נראה לי שמומלץ *רק* להניק) לכן רגשות האשמה בתקופת ההנקה - שאני גורמת לו לגזים בגלל מה שאני אוכלת, התחלפו ברגשות אשמה שבגללי הוא פיתח אלרגיה לחלב (למרות שיכול להיות שהוא היה אלרגי גם בתקופת ההנקה). כמעט שלושה חודשים אחרי הלידה אני רק עכשיו מתאוששת ומקבלת קצת ממני בחזרה וגם יש לי כוחות להנות מהבן שלי ויש לנו גם זמן לכך. לכן אני יכולה להזדהות עם מה שההיא כתבה. זה נכון שבכל תחום בחיים שומעים ביקורת וצריך ללמוד להתעלם ולא לקחת ללב אבל דווקא מכיוון שאני עצמי סבלתי *בתחום הספציפי הזה ובנסיבות האלו (אחרי לידה, הורמונים, תינוק ראשון שסובל מגזים, חוסר שינה)* מרגשות אשמה ואפילו חוסר בטחון ההערות רק הוסיפו קיסמים למדורה לעומת תחומים אחרים בחיים שבהם הצלחתי להתמודד בהצלחה עם ביקורת והערות לא נעימות. בשורה התחתונה מה שניסיתי להגיד שהכתבה על הנקה הרבה פחות גרועה מהאחרונה על לידות בית כי בה היא דווקא מספרת מניסיון אישי ולא כ"יודעת דבר" והכתבה על לידות הבית שלה בכלל לא ראויה להתפרסם - באופן שבה היא כתבה אותה בלי להתייחס לדעות שלה, שזכותה להחזיק בהן.

 

[אשכר ש]

../images/Emo6.gif אוי היא מצחיקה אותי...

תגידו, היא לא מזכירה קצת את ריטה סקיטר מהארי פוטר???? (מתנצלת בפני כל אלו שלא יודעים על מה אני מדברת...), מנסה בכח לעורר סערה מהידיעה של אתמול ומשתמשת במשפטי מחץ:" "דברים רעים קורים", כותבת המשתתפת נועה ברקת באתר באופן טבעי , במדור "לידת בית – דעי את אשר תשיבי". הדף הזה נועד לספק תחמושת מילולית כהתגוננות לנשים שבחרו ללדת בבית." או שמא היא מזכירה את Aunt Petunia כשהיא מדברת על עולם הקוסמות...?

 

[nitsanem]

יש לי הרבה מה ללמוד ממך אשכר!

אותי הכתבה נורא הרגיזה. היא קנטרנית ומעצבנת. היא ממש מסמנת מטרות ויורה חיצי תרעלה. יש שם אמירות שבמקרה הסלחני ניתן לקרוא להן "לא מדוייקות" ובמקרה היותר אגרסיבי ממש שקרים גסים. בשורה התחתונה זו הפסיכולוגיה שלי, זו שמגיבה בָּרצון להתגונן ולהצביע על העוול. אבל את! ממש נתת לי שיעור עכשיו. כל מה שכתבתי פה למעלה ממש זועק "ריטה סקיטר!!"

היכולת להיות שלוה ושלמה בבחירותייך, לראות את הגיחוך במה ובאופן שבו היא כותבת... הלא שום דבר ממה שאמרה לא משנה אותי ואת בחירותיי. אלה הן בחירות מושכלות, שנבעו מחשיבה מרובה ומהתבוננות, לאחר הרבה לימוד, העמקה, וחיפוש. לא נגד הממסד, עם הרבה התייחסות לבטיחות. למה זה מזיז אותי בכלל?? בהקשר הזה נזכרתי שבימים שעוד התלבטתי חלמתי חלום, ובחלום התעוררתי ואמרו לי "הוציאו אותו ממך בקיסרי. הוא בתינוקיה." מיד שאלתי אם הוא בסדר, ואמרו שכן. ואז משהו בי נשבר. הבנתי שהוא לא חווה לידה טבעית. שהוא לא ינק מיד ולא בהה ארוכות לתוך עיני אמו. בכלל לא היה חשוב מה אני עברתי ואיזו חווית לידה היתה לי, היה לי חבל שככה הוא התחיל את חייו בעולם. ואז הבנתי משהו שלי מאד מהותי בכל הבחירה הזאת, משהו שגברת כהן לא מסוגלת להבין. it's not about me קודם כל שיהיה בריא. אח"כ שיוולד כמו שהתכוון הטבע. כמו שכל נימי גופו ונפשו מחווטים להוולד מתוך עידנים של אבולוציה אנושית. ואח"כ אני. החוויה שלי, הכאב שלי, הלידה שלי, כל אלה פחות חשובים בסדר העדיפויות הכללי. ומתוך ההבנה הזאת באה ההחלטה ללידת בית. לתפיסתי ולמקרא מחקרים בטוחה יותר, דומה יותר מכל דבר אחר למה שהתכוון הטבע בעבור הילד שלי, וגם, בתקווה, חוויה מעצימה וחיובית ליולדת. ראי מה זה, באתי לומדת שלא להצטרך לסנגר ויצאתי מסנגרת בסופו של דבר.. לפעמים צריך לעבור יותר מפעם אחת על החומר שלומדים עד שהוא נכנס טוב טוב לראש

ליל מנוחה.

 

[nitsanem]

שתי הערות

1. לא ידוע לי שמדובר בבן זכר. 2. הדגשה: קודם כל שיהיה בריא. לפני הכל.

 

[mise]

הצחקת אותי

 

[nitsanem]

funny

?"funny weird or funny "ha ha

 

[mise]

HA HA!

 

[אורניקי]

חידדת משהו, שבעצם שוכחים אותו

אני חושבת שכל מי שבוחרת בלידה טבעית חושבת על התינוק שלה, שיקבל את ההתחלה האופטימלית לחיים שלו בלי חומרים מטשטשים ובלי פרוצדורות שירחיקו אותו ממה שהטבע התכוון.