ירדתי 400 גר' - שקילה שישית
שקילה ראשונה 83.5
שנייה - 83
שלישית - 83
רביעית - 83.5
חמישית- 84.3
שישית - 83.9
השבוע הכנתי לי תפריט של כ-28-30 נקודות, 6 ארוחות. הכל היה כשורה, פרט לבעיה אקוטית שאין לי פיתרון אליה - תסמונת זלילת הכיבוד הקל...
היות שאני עובדת בישיבות ובכנסים, בהם ברוב המקרים מוגש כיבוד "קל" לאורחי הכנס, כאשר אני רואה את הכיבוד הקל המונח חינם אין כסף, עיני מתרחבות, נפשי שוקקה ואנוכי עטה עליו לבלי רחם.
הרבה עשיתי נגד הבעיה הזו - דמיינתי לעצמי שרוגלעך ובורקס זה גועל נפש, ואי אפשר לרזות עם דבר כזה, ומותר לי לוותר על זה ולהביא אוכל מהבית. שוין, זה די הצליח.
לגבי עוגיות פריכות, שזו החולשה שלי - הסברתי לעצמי, שלפחות אתלכלך על עוגיות שוות, ולא על הבררה הפושטיות. גם זה די הצליח. הבעיה שזה לא הוריד את הכמויות מהעוגיות היותר שוות.
אמרתי לעצמי - תקחי אחד, שניים ודי. זה גם לא מכובד לראות קלדנית זוללת. לא עזר, הטעם והנחמה מוציאים אותי מדעתי.
אמרתי לעצמי אז גמילה מוחלטת בייהרג ובל יעבור.
חברה אמרה ל: אם לא תצאי בהחלטה ברורה מהבית, שאת לא אוכלת מהכיבוד הקל, לא תצליחי.
היא צדקה, לא הצלחתי להגיע להחלטה ברורה, רק להחלטה רופפת ורעועת שיניים. התוצאה היתה שלא עמדתי בעוגיות היותר שוות, אבל לפחות הכמות בפעם המסוימת הזו פחתה.
כמו כן, היה אירוע אחד שהצלחתי לוותר לגמרי על הכיבוד הקל (לאחר שבפעם הקודמת חיסלתי בלי הכרה וופלים שווים באותו אירוע). באירוע אחר, לקחתי רק קצת בייגלה וזהו (וכל הדרך הביתה התאבלתי על כל אלה שלא אכלתי).
בקיצור זה מה שדפק לי את השבוע הנוכחי, אחרת הייתי יורדת יותר.
אמשיך לגבש את ההחלטה הברורה לפני שאני יוצאת מהבית, באופן שתהיה פחות רעועה ומתנדנדת.
מישהו יודע איך לעזור לי לעורר את יצר הנחרצות בנוגע להחלטה כזו? (בסדר, אני רוצה להיות רזה, אבל זה לא מספיק חזק מול ההנאה והנחמה שיש בעוגיות).