המשך תרגילי הדיאלוגים שלי

המשך תרגילי הדיאלוגים שלי

דיאלוג לבקשת סנופקין:

"את בסדר?" אני שואל את בת דודה שלי בזמן שאנחנו יושבים על כוס קפה בקניון, "את נראית מדוכאת".
"אני מרגישה ריקה"
"למה את מתכוונת?"
"אין לי שום תחומי עניין או תחביבים מיוחדים, אין לי על מה לדבר עם אנשים וכשאני נמצאת בקבוצה אף פעם אין לי מה לתרום לשיחה ואני פשוט מרגישה מיותרת בגלל זה"
"את לא צריכה להרגיש רע עם זה תראי אותי אני מבין קצת בהרבה נושאים ויש לי כל מיני תחביבים ועדיין לא הולך לי בחיים"
"זה כי אתה מתנהג מוזר ליד אנשים" היא משיבה לי, "איך שאתה מחטט באף ואוכל את זה אחר כך? פשוט גועל נפש"
"הי, הפסקתי לאכול את זה לפני שנים!"
"אבל אתה עדיין מחטט באף"
"אני משתדל שלא יראו"
"משתדל בתחת שלי. כולם יודעים על זה"
"אז למה אף אחד לא מעיר לי?"
"אולי כי הם פשוט מתביישים לדבר על זה איתך ישירות"
"היי אבל דיברנו עלייך מה את סוטה לי מהנושא?"
"סתם אוהבת לעקוץ אותך בן דוד"
 

ויימס

New member
מה הקריטריונים? לראות אם זה נשמע כמו אנשים אמיתיים?

סימני פיסוק, חבוב. הם חברים שלך ורוצים לעזור לך. תראה איזה חמודים: .,.
כאילו, אני יודעת שאנשים אחרים יגידו שזה לא חשוב וזו לא הייתה המטרה של התרגיל, אבל כשאני קוראת משפט כזה:
"את לא צריכה להרגיש רע עם זה תראי אותי אני מבין קצת בהרבה נושאים ויש לי כל מיני תחביבים ועדיין לא הולך לי בחיים" אני מדמיינת שהבחור אומר אותו בקצב מונוטוני ואחיד, בלי עצירות והפסקות כדי לנשום, ואז הוא לא נשמע כמו אדם אמיתי והמטרה של הדיאלוג לא עוברת.
 
נכון, ויש אנשים שמדברים מהר ובולעים חצי מהמשפט

ואף אחד לא מבין כלום. אבל אנשים כאלה לא מוצאים את עצמם מככבים בסרטים או מקריינים ברדיו. אין מה לעשות. תכתוב ככה שאחרים יבינו.

בקשר לדיאלוג: אני חושבת שהוא סבבה. זאת אומרת, אולי אמצא את עצמי בשיחה כזאת אחרי כמה בקבוקי בירה. זה נשמע אמין אבל נראה לי שסנופקין התכוון לדיאלוג אחר. היה פה פעם תרגיל על דיאלוגים של גיא חסון והמטרה של התרגיל הייתה לכתוב דיאלוג שבו כל דמות אומרת משהו אחר ממה שהיא מתכוונת מתכוונת אליו. לדוגמה:
כששרה ודודו חלפו ליד חנות התכשיטים, שרה אמרה, בעודה נועצת מבט בשורת הטבעות הנוצצות: "אני ממש שונאת חתונות."
 

ויימס

New member
לאלאלא,

התרגיל של סנופקין זה רק לכתוב דיאלוג שיישמע כמו משהו אמיתי שאנשים יגידו, בלי פעולות ומחשבות, לא לכתוב מעניין או מפתיע בשלב הזה.
 

ויימס

New member
תשאל את עצמך שאלה אחת.

(do you feel lucky, punk? לא, לא השאלה הזו.)
התכוונת מראש שהדובר יהיה אחד מהאנשים שמדברים ככה, או שהחלטת שזה המצב אחרי ההערה שלי, כי אתה מחפש תירוץ לא לשים סימני פיסוק, כי זו כזו טרחה נוראית?
 
לא עושה לך דווקא

פשוט לא הייתי בטוח איפה ומתי לפסק במשפט הזה, אז אמרתי בוא ננסה בלי פיסוק... במשפטים האחרים שלי הפיסוק היה בסדר, לא?
 

ויימס

New member
זאת אומרת, כן, זאת פשוט הייתה טרחה נוראית לפסק, אוקיי.


גם כן חסר פיסוק:
"היי אבל דיברנו עלייך מה את סוטה לי מהנושא?"
"סתם אוהבת לעקוץ אותך בן דוד."


עכשיו תסתכל מה אני עושה:
"את לא צריכה להרגיש רע עם זה תראי אותי אני מבין קצת בהרבה נושאים ויש לי כל מיני תחביבים ועדיין לא הולך לי בחיים"
כל מקטע טקסט שבו מישהו מבצע פעולה על משהו, צריך להיות מופרד. מבחינה תחבירית מישהו זה 'נושא', והדבר שעליו מתבצעת פעולה זה 'מושא'
"את לא צריכה להרגיש רע עם זה" (מבחינתי צריכה להרגיש זו כאילו פעולה).
"תראי אותי" (את= נושא, ראי= פעולה, אותי=מושא)
"אני מבין קצת בהרבה נושאים" (אני=נושא, הבין=פועל, הרבה דברים=מושא)
"ויש לי כל מיני תחביבים" (אין כאן פעולה, אבל המקטע הזה נשאר לבד בין שני מקטעים אחרים)
"ועדיין לא הולך לי בחיים"
אז מהשיקול הדקדוקי הזה נטו, הפיסוק היה משהו בסגנון של:
"את לא צריכה להרגיש רע עם זה. תראי אותי, אני מבין קצת בהרבה נושאים. ויש לי כל מיני תחביבים, ועדיין לא הולך לי בחיים."
אבל בוא נניח שיש לי עוד שיקולים, נניח שהוא לא מרגיש נוח עם התחביבים שלו ולא בטוח איך לדבר עליהם. (בניית פסלים מגללי בעלי חיים למשל)
"את לא צריכה להרגיש רע עם זה. תראי אותי, אני מבין קצת בהרבה נושאים. ויש לי כל מיני... תחביבים, ועדיין לא הולך לי בחיים."

אז יש לך את השיקול של 'הדרך הנכונה לפסק בהתאם לחוקי התחביר', ואת השיקול של 'עצירות שהדמות עושה בהתאם למה שהיא מרגישה, ובניגוד לחוקי התחביר'.

כל האמור לעיל הוא בהתאם לזכרוני הדלוח מהבגרות בלשון. אני עלולה להטעות, ולכן מוטב להיעזר בגוגל.
 

shccer

New member
תיקון לתיקון

אסור נקודה לפני וו החיבור (או וו חיבור אחרי נקודה, תלוי איך מסתכלים על זה). זה אמור להיות:
"את לא צריכה להרגיש רע עם זה. תראי אותי, אני מבין קצת בהרבה נושאים, ויש לי כל מיני תחביבים, ועדיין לא הולך לי בחיים."
 

ויימס

New member
אומפג"ד, שמתי שם נקודה במקום פסיק?! מוות לי!

אני מסכימה עם מה שהברנש מעליי אמר.
 

בלגונה

New member
מסכימה עם ויימס

חסר פיסוק.
ולצערי גם הדו-שיח לא נשמע אמין. לא יכולה לדמיין מצב שבו אנשים מדברים ככה, או שהסיטואציה מתרחשת.
 

בלגונה

New member
אני אסביר את עצמי

"את בסדר?" אני שואל את בת דודה שלי בזמן שאנחנו יושבים על כוס קפה בקניון, "את נראית מדוכאת".
"אני מרגישה ריקה"
"למה את מתכוונת?"
"אין לי שום תחומי עניין או תחביבים מיוחדים, אין לי על מה לדבר עם אנשים וכשאני נמצאת בקבוצה אף פעם אין לי מה לתרום לשיחה ואני פשוט מרגישה מיותרת בגלל זה"


רוב האנשים, גם אם הם מרגישים על הפנים, לא יתחילו לשפוך בפניך את כל סיפור חייהם, אחרי שאתה שואל אותם שאלה אחת. גם אם אתה משוחח עם האדם הכי קרוב אליך. סביר להניח שאם אתה שואל מישהו: "קרה משהו? אתה נראה רע", גם אם הוא ממש מדוכא , הוא קודם כל ינסה להתחמק מהשאלה הישירה (אנשים לא אוהבים להראות חולשה). לדעתי התשובה המתבקשת תהיה משהו כמו: " מה? אה, כן , לא ישנתי טוב בלילה". אחר כך, אתה תצטרך לשאול אותו שוב ושוב איך הוא מרגיש (אבל כל פעם תנסח את השאלה אחרת) והוא יתחמק בדרכים שונות ומשונות. אחרי שכבר ממש ימאס לו שאתה חוקר אותו, אולי יש סיכוי שהוא יגיד לך משהו על איך הוא מרגיש.
באופן כללי, בשיחה בין שני אנשים המשפטים צריכים להיות הרבה יותר קצרים, ולפעמים אפילו קטועים (כשאנחנו מדברים נורמלי, הרבה פעמים אנחנו נכנסים אחד לדברי השני) .
 

snoofcin

New member
נחמד

זה דיאלוג שבסך הכל נשמע לא רע.
"את בסדר? את נראית מדוכאת". - אחלה. אמין.
"אני מרגישה ריקה" - סביר.
"למה את מתכוונת?" - יפה.
"אין לי שום תחומי עניין או תחביבים מיוחדים, אין לי על מה לדבר עם אנשים וכשאני נמצאת בקבוצה אף פעם אין לי מה לתרום לשיחה ואני פשוט מרגישה מיותרת בגלל זה" - פה קצת איבדת אמינות בעיני. התגובה הזאת נשמעת יותר מדי "נאומית", יותר מדי מסודרת. זה נשמע כאילו היא התכוננה לתשובה הזאת מראש. הייתי מנסה לשנות אותה ככה שתשמע יותר כמו שיחה ספונטנית. התוכן של המשפט טוב. יש בו רגש וזה טוב.
"את לא צריכה להרגיש רע עם זה תראי אותי אני מבין קצת בהרבה נושאים ויש לי כל מיני תחביבים ועדיין לא הולך לי בחיים" - חסרים סימני פיסוק כמו שאמרה ויימס. המשפט עצמו מעניין. יפה.
"זה כי אתה מתנהג מוזר ליד אנשים" היא משיבה לי, "איך שאתה מחטט באף ואוכל את זה אחר כך? פשוט גועל נפש" - מפה והלאה המשפטים כתובים בסדר, אבל כאילו "ברחת" לשיחת שטות על נזלת, במקום להעמיק בנושא הראשוני, שהיה בו רגש. אתה מרגיש שאתה בורח?

אם תרצה, הייתי ממליץ לך עכשיו על התרגיל הבא - תכתוב עוד דיאלוג. שוב, רק שתי דמויות, בלי פנטזיה או מד"ב. עכשיו מותר לך להוסיף תיאורים בין המשפטים, אבל רק תגובות פיזיות (תנועות גוף, מחוות, הבעות פנים, קולות וכו') .בלי מחשבות בכלל. כאילו אנחנו צופים בסרט. ושוב, תקפיד שכל משפט יהיה אמין (אל תשכח סימני פיסוק). והפעם תנסה לא לברוח. אל תכתוב דיאלוג שטותי. קח אפילו את ההתחלה של הדיאלוג שכתבת פה ותמשיך אותו. אם תנסה לכתוב בצורה אמינה ולהוסיף רגש תגיע למקומות מעניינים.

בהצלחה!
 

ויימס

New member
אני מסכימה שהנזלת מרגישה לא שייכת.

(עוד משפט שמעולם לא חשבתי שאגיד).
 

ינשוFון

New member
אם אני מתאמץ, אני יכול לדמיין אנשים מדברים ככה

זה עדיין הרבה יותר אמין מבסייבורג, אבל זה קל כי זו סיטואציה יותר יומיומית. נסה לגרום לאנשים לחזור יותר על המילים של בן הזוג לשיחה, וקצת יותר שיבושים. גירסה שלי:

"את בסדר?" אני שואל את בת דודה שלי בזמן שאנחנו יושבים על כוס קפה בקניון, "נראה שמשהו נפל עלייך".
"לא יודעת מה להגיד לך, אני מרגישה ריקה כזאת"
"ריקה ?"
"דיברתי עם חברה ואז שחבתי על זה שאין ממש תחומי עניין קלילים ואז כשאני בקבוצה זה כאילו שאין לי מה לתרום לשיחה. זה מרגיש מעפן. אתה מבין מה אני אומרת לך ?"
"מה יש לך להרגיש רע ? 'סתכלי עליי, אני מתעניין בהרבה דברים ויש לי טונה של תחביבים ועדיין לא הולך לי."
"טוב, זה כי אתה ממש מוזר" היא משיבה לי, "איך שאתה מחטט באף ליד אנשים ועוד אוכל את זה אחר כך? מגעיל ת'שועלים"
"אה סליחה מפגרת, אני כבר לא בן שלוש"
"כן, אבל אתה עדיין עושה את זה."
"לא איפה שרואים"
"נדמה לך."
"אז למה אף אחד לא אומר משהו ?"
"אה, אולי כי זה פאדיחה."
"טוב יופי, אבל נדמה לי שדיברנו עלייך, מה את סוטה מהנושא?"
"כי כיף לעקוץ אותך, בן דוד"
 

בלגונה

New member
אני רוצה להצטרף לתרגיל

זאת לא נראה לי הייתה המטרה של התרגיל, אבל זה מה שיצא:


"נמאס לי כבר"
"ממה?"
"מהחורף"
"באמת?"
"הו, כן. נמאס לי. שונאת את הקור הזה"
"אבל עדיף חורף מקיץ"
"לא, מה פתאום- החורף נוראי בהרבה"
"לא..."
"נמאס לי מהקור... נמאס לי מהרוחות..."
"אבל זה עדיף מהקיץ"
"שונאת את הקור. שונאת את החושך. כמה שהוא נורא."
"נורא"
"החושך יורד כל-כך מוקדם-"
"שונאת את החום"
"אני קמה בבוקר- חושך-"
"וכל הזמן מזיעים..."
"חוזרת מהעבודה- חושך-"
"שונאת להזיע"
"כל היום חושך"
"כל היום חם. כל-כך חם"
"וקר"
"כמה חם"
"שונאת את החורף"
"שונאת אותו"
 

shccer

New member
קטן עלייך

סך הכל קטן עלייך. המשפטים אמינים. השיחה אמינה בסך הכל. שתי הערות.
דבר ראשון, יש כמה נקודות שהדמויות כאילו לא כל כך מדברות אחם עם השנייה. יש קטעים שזה עובד בהם
("החושך יורד כל-כך מוקדם-"
"שונאת את החום"
"אני קמה בבוקר- חושך-"
"וכל הזמן מזיעים..."
"חוזרת מהעבודה- חושך-"
"שונאת להזיע")
ויש חלקים, בעיקר כשאחת הדמויות כאילו מצטרפת למה שהשנייה אומרת, ואז אומרת משהו אחר לגמרי, שמרגיש לי פחות אמין
("שונאת את הקור. שונאת את החושך. כמה שהוא נורא."
"נורא"
"כל היום חם. כל-כך חם"
"וקר")
דבר שני, את מקלה על עצמך. חורף מול קיץ? תעשי טובה. תמצאי סיטואציה שיהיה יותר מאתגר לנסות להבין איך אנשים ידברו בה בטבעיות.
 
בלגוניגוניגון!

את לא יכולה לשחק על beginer! את צריכה אחד יותר קשה. נניח, תכתבי דיאלוג אמין כנ"ל בין שתי BFF-יות שאחת מהן מספרת לשניה שהיא רצחה מישהו (לא משנה אם הרגע או בעבר הרחוק).
אוקיי. זה מגניב. עכשיו אני רוצה לכתוב את זה בעצמי.
אה, כן. הלימודים שלי עושים לי פסססט.
 

ויימס

New member
אני אוהבת. זה מזכיר לי מחזמר,

בקטע ששתי הדמויות שרות וכל אחת שרה מילים אחרות אבל באותו ההלחן, מבלי להקשיב לשניה. זה מאוד משעשע.
 
למעלה