הנדון: החיה ראם ופרעה

[pembencipolisi]

אז איזה ראם זה ? מספר הראמים הידוע

ספור, ואם התנ"ך מספר על חיות שאינן קימות, אז הוא מיתולוגיה , ולא יותר... אשר לנח: אם לא טרח נח להציל "שנים מכל" אז נחשף שקר תנכ"י או טעות תנ"כית... אבל אם נח באמת היה חי, המסורת מיחסת לקיומו זמן של כ 5000 שנה לפנינו. עדן הדינוסאורים תם, לפי הערכה ה"מצעירה" הקימת , לפני 64.3 מיליון שנה. אז נח לא אמור לראות דינוסאור. לא אחרת קרה , אז אחת מ2 : או שלא טרח להצילם, או: די בכמה זוגות מהמינים הענקיים ביותר, כדי לסתום עד לטפת האויר האחרונה את נפח תבת 300 האמה שלו. מבין 173 המטרים בערך, היה די רק ב"אמפיסליאס פרג'ילימוס" זכר ונקבה כדי לתפוס 62 כפול 2 = 124 מטר מהאורך. ל"סייסמוסאורוס" 52 מטר (בודד) כבר לא היה מקום... שלא לדבר על המקום והמזון לכל בעלי החיים, גם כשברור שנח לא ראה דינוסאור כלשהוא... את אחד הנצולים של עדן הדינוסאורים ראיתי באי אינדונסי נדח, ומפורסם ביותר, ואחר ראיתי בשבי. מדובר בשני מיני לטאות.

 

[יוסי ר1]

ואני ראיתי כמה ניצולים מתיבת נח

 

[shushu10]

חביבי - אנחנו בקושי מבינים מה קרה

ל

שעלו מהיאור

 

[pembencipolisi]

אז מה הענין ? גם היום היאור

שורץ צפרדעים, והדבר נזכר גם בתורה.

 

[shushu10]

הסבר לדברי - לא הלכת רחוק מדי?

 

[shahril]

אין במדע דברים חתומים. יש מוסכמות

זהוי הראם מקובל. גם אצל יודעי הטבע וגם אצל בלשנים, שיודעים את מקבילו של השם בערבית למשל... אז למה ללכת לאגדות ו"מיתולוגיות" על ראם שקרנו בלטה מתבת נח ושאל אונס המח ?

 

[פסיכודוס]

במסכת בבא בתרא

נראה לי שבפרק ה', ישנה אגדתא המספרת כי אחד האמוראים חזר מבבל לארץ ישראל ובעוברו את הירדן ראה כי ראם גדול יושב על הירדן וחוסם את הנהר בגלליו (יען: הגללים שלו).

 

[יוסי ר1]

הזכרת לי!

אכן , כפי שציינת, הסיפור על הראם מופיע בבבא בתרא, כאחד מגוזמאות רבה בר בר חנה , "אמר רבה לדידי חזי לי אורזילא בר יומיה דהוה כהר תבור והר תבור כמה הוי ארבע פרסי ומשאכא דצואריה תלתא פרסי ובי מרבעתא דרישיה פרסא ופלגא רמא כופתא וסכר ליה לירדנא ואמר רבה בר בר חנה לדידי חזיא לי ההיא..." ישנו הסבר מעניין מאד לאגדות רבה בר בר חנה, הופיע בהמשכים בשבועון "שבת בשבתו" המחולק בבתי כנסת, פרשנות של פר' שלום רוזנברג על פי הרב קוק. מומלץ מאד למי שישיג.

 

[פסיכודוס]

הערה מתודולוגית

לא נראה לי מכובד להתייחס לאגדות רבה בר בר חנה כ"גוזמאות". אחרי הכל מדובר כאן על אמורא. אגדות רבב"ח זכו אצל המפרשים (וכך גם אצל הרב קוק זצ"ל) ליחס של משלים אשר מאחוריהם מסתתרת משמעות.

 

[shahril]

מסכת בבא בתרא דף ע"ג עמוד א (פרק ה)

"אמר רבה לדידי חזי לי אורזילא בר יומיה דהוה כהר תבור ..." לא ברור לי אם הוא תרגם נכון את הספור, אינני מתימר לדבר ארמית, אבל התאורים נראים מוגזמים עד לגובה ההרים, וחוץ מזה : אם המלים "רמא כופתא וסכר ליה לירדנא" פרושן "הטיל גללים וסכר לירדן", אז יש כאן הוכחה למסר שנמחק: אין צנזורה בתלמוד

ועוד שכותבי הדברים משוכנעים שהקוראים יאמינו להם...

 

[יוסי ר1]

גוזמאות רבה בר בר חנה

לפסיכודס ול shahril שלום. ראשית, את המילה גוזמאות לא אני המצאתי, לקחתי אותה מסב סבי, שכתב פירוש (קיים רק בכתב יד ובמהדורת פקסימיליה) על סיפורי רבה בר בר חנה, וקרא לפירוש "גוזמאות רבה בר בר חנה". עצם העובדה שהוא טרח לכתוב פירוש מעידה על הכבוד שהוא רחש לסיפורים, וודאי שלא על זילזול. שנית, לשריל, הדברים כתובים כאגדה, לא כתיעוד היסטורי. לאגדה יש את המסר שלה, וכפי שציינתי, תוכל להנות ממנו, למשל במאמרו של פר' שלום רוזנברג שציינתי. לא נראה לי שכותב הדברים ציפה שמישהו יחשוב שאכן קיים צבי או ראם בממדים הללו ממש.

 

[סמיאגול]

היו שני סוגי ראם

ראם התועפות שהיה גדול במעט מפר נכחד במאה ה 18 ואילו הזן הקטן יותר, ראם המדבר שרד במדבריות ערב, פרס וכמה פרטים הובאו לישראל עד שיצרו עדר יפהפה.