הנהנתן

הנהנתן

"שלום אבי, זה אתה? חוקר פרטי?"

כך החלה השיחה עם שירלי, לאחר שהציגה את עצמה בשמה הפרטי בלבד ואמרה כי הגיעה אלי דרך חברה טובה שאף היא "קולגה" למצב בו היא נמצאת.

שירלי סיפרה כי היא בתחילת שנות ה-30, מתגוררת באחד הישובים באזור המרכז, נשואה למוטי, גם הוא בתחילת שנות ה-30 לחייו. מוטי הקים עסק מצליח לאביזרי אלקטרוניקה, ולא קיבל בירושה ובמו ידיו המשיך קדימה. אני מאוד אוהב כאלה שדוחפים את עצמם מהתחלה לבד, מתקדמים ועולים.

מוטי החל מכלום, בבית מאוד פשוט, הצליח בעבודתו, התרחב, התפרנס ופירנס בכבוד והחל להתנהג בסוג של נהנתנות. בהתחלה עבר לבית עם גינה, בהמשך קנה אופנוע ים שעמד בפאר בחנית הבית, החליף לרכב מסחרי גדול עם אבזורי ניקל ונצנוצים, המשיך וקנה ספיד בואט שעוגנת בכינרת ואיתה נוסעים לסופש"ים. שירלי הקטנה נהנתה מהשפע ופרגנה למוטי על הצלחתו, טיפלה בילדים והמשיכה להיות "הנגררת" אחר מאוויו של מוטי. עד ש...

יום אחד, בשעות הערב, מוטי נרדם בחדר ושירלי כהרגלה היתה עם שני ילדיהם הקטנים, הנייד היה על מצב רטט ושיחה נכנסה הראתה על הצג את "מוטי בת ים". שירלי לא ענתה כי לא רצתה להתערב בעניין לקוחות בעבודתו של מוטי. לאחר חצי דקה הודעה קפצה בנייד: "מה קורה? הברזת לי היום ואני חיכיתי רציתי להתפנק קצת עליך. דבר איתי ממי".

מסך של חושך נפל על שירלי, סחרחורת, יובש בגרון ומחנק.
עולמה חרב ברגע אחד, ללא ספק מוטי בת ים הורס לה את הקן שלהם.
לאחר שיצאה מההלם וניסתה להתעשת, מה שלא צלח, שירלי אספה את עצמה והמשיכה כאילו כלום.

בשלב זה שירלי פנתה אלי וסיפרה לי את הסיפור.
היא הגיעה אלי קטנה, חמודה, שברירית, עם עיניים כחולות בוהקות ואדומות מבכי רב מהזמן האחרון. שירלי הגיעה אלי עם אחותה רינת, שלצער המשפחה עברה את המצב הזה עם בן הזוג הקודם שהתהולל לא מעט.
קיבלתי משירלי את כל הפרטים הרלוונטים, צ'ק של מקדמה והתחלנו.

מעקבים של מספר ימים על מוטי לא הניבו דבר. מוטי טיפח את העסק שלו, עד שביום הרביעי שירלי מתקשרת אלי ואומרת כי הוא נוסע מחר לחו"ל לתערוכת אלקטרוניקה בברלין ואין טעם להמשיך עד שחוזר בעוד ארבעה ימים.
שאלתי "זה היה בעבר? זה סביר?", אמרה לי שנראה לה שכן. אך הבנתי שהיא לא סגורה על כך.

משהו דגדג לי ולא נתן לי מנוח, הטיסה היתה בשעות הצהריים, ניצמדתי למוטי מהבוקר ללא ידיעת שירלי והחלטתי לתרום כמה שעות מעצמי בתור חוקר. מוטי עבד מעט בעסק וחתך הביתה בשעות הצהריים המוקדמות. מונית הגיעה לאסוף אותו מהבית, יצא עם מזוודה והכל היה רגיל. אלא... לא נסע לנתב"ג.

המונית נוסעת, נו לאן? למוטי בת ים כמובן. "מוטי בת ים" עלה למונית בנשיקה לוהטת למוטי שלנו כאשר המצלמה תיעדה את שניהם בשקיקה רבה, בוידאו שלא משאיר מקום לדמיון או שאלות. שני ה"מוטי" עלו למונית ונסעו לנתב"ג.

בשלב זה התקשרתי מיד לשירלי ועדכנתי אותה, הלם ואלם היו כלום לעומת ההרגשה של שירלי. שירלי אספה את עצמה מהר מאוד וכמובן שהמשכנו ללוות אותם לנתב"ג. נכנסתי איתם לשדה והמתנו, גיפופים ונישוקים כל הזמן, ואני מתעד במצלמה הסמויה את הכל מקרוב, צמוד אליהם.
שירלי הגיעה ואז קלטה אותם, באה למוטי שלנו בזמן נשיקה לוהטת עם מוטי בת ים.

"שלום לך" אמרה שירלי. מוטי הסתובב ונהיה לבן, כאשר אנו מתעדים כל שניה בסרט טורקי הזה. מוטי נאלם והשפיל מבט. "מה קורה פה?" שירלי שאלה. שתיקה.
מוטי יצא מהליין של הבידוק ודיבר עם שירלי בצד, השפיל מבט ולא היה מסוגל להרים ראשו לשירלי.
מוטי בת ים נעלמה וברחה.
מוטי שלנו חזר עם שירלי הביתה.


הסיפור הוא אמיתי והדמויות שונו מעט כדי להצניע.
משרד החקירות "חקר האמת" שומר על צנעת הפרט ודיסקרטיות מוחלטת.
אבי דור "חקר האמת".
 
למעלה