קרן, יקירתי, הנסיון לאתגר אותי ("אולי תנסה לחפש מדוע זה
כן אפשרי וכיצד זה אפשרי") - לא יצלח.
את מנסה להפוך השולחן ולומר בעצם "אני חפשיה לומר כל שעולה על לבי בלא חשש להפרכה, מכיוון שכל מה שאני טוענת אינו בר-הוכחה".
הענין הוא שאני פטור מהפרכה, פשוט משום שאני בעצם טוען טענת אי-קיום בנוגע ליכולותיך בפרט, ובנוגע ליכולות מיסטיקנים בכלל.
את, לעומת זאת, טוענת טענת קיום ליכולותיך וליכולות מיסטיקנים.
כאשר מישהו טוען טענת קיום, ומולו ניצב אדם המפקפק בטענת הקיום ומציג טענת אי-קיום - על מי מוטלת המלאכה?
במקרה כזה, המלאכה לעולם מוטלת על הטוען טענת קיום, מכיוון שמלאכתו קלה יותר.
אשתמש בדוגמא לשיבור האוזן.
נניח שאני טוען שיש לי אחות, ואנשים מפקפקים בכך וטוענים שדווקא אין לי אחות. כל שאני צריך הוא להציג בפניהם את אחותי, ובכך הפרכתי את טענתם שאין לי אחות.
אם, לעומת זאת, אני טוען שאין לי אחות, ואנשים טוענים שדווקא יש לי אחות. אין לי שום דרך להפריך את טענתם, או כמו שהאימרה העממית גורסת "ואתה, לך תוכיח שאין לך אחות!".
לכן במחלוקת כמו זו שבינינו - את היא זו הצריכה להדגים כי יש ממש בטענותיך, פשוט מכיוון שהן טענות קיום ("יש לי יכולות מיסטיות"), ואין מקום שתטילי עלי מטלות כגון "אולי תנסה לחפש מדוע זה כן אפשרי וכיצד זה אפשרי".
כל שמוטל עליך לעשות כדי להפריך את טענתי הוא להדגים כי טענותיך מתאששות בתצפית או במבחן, וזאת - אינך מסוגלת לעשות...
). 