הנה התחלה של סיפור

הייזל

New member
הנה התחלה של סיפור

כדרכם של סיפורים גם לסיפור זה גרסאות רבות. זהו סיפורה של כריסטינה בת-רוח כפי שסופר על ידה זמן קצר לפני העלמותה. כריסטינה בת-רוח נולדה בכפר קטן מעבר להרי החושך, כה קטן היה הכפר שלא הופיע בשום מפה של הקיסרות. הכפר ניצב במרחק חמישים קילומטרים מנקודת הציון הקרובה ביותר, הקבר של סבסטיאן הבוגד. במפות אולי היה זה מרחק קטן אך במציאות של ערבות הטנדורה הקפואות כל מרחק הוא רחוק מדי. אנשי הכפר התקיימו על רעיית עדרי בקר וסוסים. הגברים והנשים יצאו בעקבות העדרים מותרים מאחור רק את החולים, החלשים, הזקנים והילדים. כריסטינה נולדה בליל סערה ודם. בערבות הטנדורה שולטה באותה הלילה רוח הצפון הקרה, מטיחה שלג וקור בעוצמה בכל מי שהעז לצאת מהבית ודווקא בזה הלילה בפרוץ הסערה הנוראה של החורף הכו צירי הלידה ברואנדה אמה של כריסטינה. כל בניה של רואנדה הצטרפו למלחמה שפרצה לפתע פתאום וללא אזהרה בסמוך לקברו של הבוגד. גם הנשים אזורות האומץ של הכפר הצטרפו למלחמה כנהוג בשבט זה דורות וכעת לא נותר איש לעזור בלידה זו הקשה. בזמן שנאבקה רואנדה בצירי הלידה התפתחה המלחמה והתגלגלה לפתחו של הכפר עד שלבסוף לא נותר איש בכפר מלבדה ומלבד התינוקת. כך נולדה כריסטינה בת-רוח ופי שסערה ודם אפיינו את לידתה הם יאפיינו גם את כל חייה.
 

Speed_M

New member
הנה ההמשך של הסיפור...

וכשיצאה כריסטינה בת רוח אל אוויר העולם בלב הסערה נשארה שוכבת קפואה על השלג ליד גופתה של אמא שכבר מתה מהקור. במזל רב, או שבצער, הובסו אנשיי הכפר של כריסטינה בת-רוח וצבא האוייב הגיע אל הכפר וכשאחד החיילים ראה את התינוקת שוכבת מלאה בדם בקור הנורא שקול צרחות הבכי שלה מפלחות את צרחות הקרב, נשבר ליבו והוא אסף אותה אל ביתו ושם התחנכה. בהמשך השנים גדלה כריסטינה בת-רוח בביתו של אותו חייל שכל הזמן הזה רוחה הסוערת גרמה לה לפתח מימניות קרב שלא נראו איי פעם ולצאת למסעות מסוכנים שכן נולדה בסערה ובדם שאלו איפינו את חייה וימשיכו בזאת...
 

דרגורן

New member
וההמשך שלי

יש המספרים שבעת שהחייל (ששמו היה רומק) ניגש לתינוקת, הוא רצה להרוג אותה, אך הוא ראה את רוחה של רואנדה והיא סיפרה לו שתינוקת זו נועדה לגדולה, היא זאת שתאחד את הממלכות הקטנות ותפיל את הקיסרות הגדולה של המוריטים. הארוע הראשון שגרם לבני כפרו של רומק להבין שכריסטינה הינה מיוחדת קרה ביום הולדתה השישי, כריסטינה שיחקה ליד הנחל עם ילדו של רומק, מליר כאשר מליר ראה דג מנצנץ בנחל, מבלי לחשוב יותר מדי הוא זינק וניסה לתפוס אותו. בהתחלה הדג עוד הסתובב במים הרדודים אך ברגע שמליר קפץ אחריו הוא צלל למים העמוקים יותר ומליר ישר אחריו, ולפני שמליר או כריסטינה שמו לב מליר התחיל להסחף בזרם אל מרכז הנחל ואל המשכו שם הוא התרחב ולאחר מספר פיתולים ופניות מגיע למפל. מילר התחיל לצעוק בפאניקה לעזרה, אך כריסטינה פתאום נעמדה, עינייה הפכו לבנות כשלג ופתאום יצאו מילים מוזרות מפיה - מוזרו פן פימר הימר נל! ולפתע התחילו להאסף יותר ויותר דגים, קטנים וגדולים הם יצרו מגש או רפסודה מתת למליר ושחו איתו לחוף. כאשר רומק ושאר אנשי הכפר הגיעו מן השדות שבסביבה הם מצאו את מליר שוכב על שפת הנחל בפה פעור ואת כריסטינה מעולפת במרחק מה ממנו. ארוע זה רק בישר את בואם של אירועים נוספים עד למאורע בו הוחרב הכפר. איש אינו יודע בודאות מה קרה אך בעקבות קטעי דברים ששמעתי וחלקים שסופרו ע``י כריסטינה עצמה, הצלחתי להרכיב את הסיפור: כנראה זה התחיל כאשר הממלכה השכנה החליטה שהגודל שהקיסרות הקציבה לה לא מוצא חן בעינייה ולהרחיב את השטח ע``י מלחמה יהיה פתרון מהיר וקל - עד שמשמר הקיסרות יגיע כבר הכל יגמר. הכפר של רומק היה אחד הראשונים שהותקף בהיותו קרוב יחסית לגבול. לאנשי הכפר לא היה סיכוי, למרות מספר חיילים כגון רומק שהיו במלחמה ושהיה להם גם נשק וגם את הידע של איך להשתמש בו, שאר הכפר היו חקלאים ולכן היה נראה כאילו אין להם סיכוי. כריסטינה (שהגיע כבר לגיל הבגרות) ראתה שהמצב אבוד ואז היא השתמשה בכוחותיה המיוחדים עינייה הפכו לבנות כפנינים והיא עמדה כנטועה באדמה ואמרה בקול: קני מור טה, היטס אקון גה, מילן צו קורבו! מה קרה בקטע הזה איש אינו בטוח מה שכן כולם יודעים להגיד זה שכאשר הכל נרגע רק כריסטינה עמדה על רגליה - כל הכפר נחרב וגם לפולשים לא היה כל זכר, ואז כריסטינה החלה בנדודיה הרבים שיובילו אותה להגשמת הנבואה ולהפלת הקיסרות, אבל אני מקדים את המאוחר....
 

דרגורן

New member
ניסיתי להוסיף את ההמשך גם למטה

אבל ה-ATTCH לא עבד אצלי במחשב והכל התחיל להתקע..... (-;
 

דרגורן

New member
והנה עוד המשך....

אני מצטער, אני איש זקן ולעיתים מחשבתי נודדת ואני קופץ בזמנים של הסיפור ומקדים את המאוחר. לא סיפרתי מיהם המוריטים ולמה תקפו את כפרה של רואנדה בשעת לידתה של כריסטינה, ובכן המוריטים היו כפר קטן בשולי יבשת שיילין, בקצה מישור הדרין בו אנשי המושניי נודדים עם עדרי הדראקאנים שלהם. למה ואיך עלו המוריטים לגדולה ואיך הם הקימו את הקיסרות שלהם, זה סיפור אחר, מה שרלוונטי לסיפורנו על כריסטינה הוא שהנביא האישי של הקיסר, חולדתן (גזע דמוי אנוש שמוצאו בניסוי קסום שנערך בחולדות) בשם מורטיגר ניבא לקיסר שבאחד מהכפרים ליד הררי החושך יוולד צאצא שיוביל לחורבנו וחורבן הקיסרות, ושעל הקיסר להשמיד את כל הכפרים שבאזור ההרים אם ברצונו לשמור על הקיסרות שלמה. מה שאף אחד לא ידע זה שמורטיגר לא ניחן במתת הנבואה, אך הוא ניחן במוח חד כתער ובלשון חלקה וזריזה, מטרת ה``נבואה`` הזאת הייתה לנקות את הררי החושך מכפרים בכדי שהחולדתנים יוכלו להקים שם צבא ללא הפרעה של איש. אך הגורל גבירה משונה היא, ולעיתים מאורעות גדולים מתחילים כמו מפולת הרים מאבן אחת קטנה...
 

דרגורן

New member
טוב חיכיתי יום ומשהו ואין תגובה אז,

מכוון שאני פשוט חייב לכתוב את ההמשך (הסיפור הזה תקוע לי בראש ולא מוכן לצאת אלא בכתיבה!!). הינה עוד המשך: למחרת התקרית עם מליר, רומק ישב עם כריסטינה (לאחר ויכוח לוהט בינו ובין אישתו ג`ילן בלילה הקודם) והסביר לה שהוא וג`ילן אינם הוריה האמיתיים, ושהוריה נספו בקרב נגד הצבא של הקיסרות ושרומק שירת בצבא זה עד לקרב שבו הם תקפו את כפרה של כריסטינה והוא ערק מהצבא בעקבות קרב זה. רומק המשיך וסיפר לכריסטינה על איך שהוא מצא אותו בוכה בזרועות אימה ורחמיו נכמרו עליה והוא אימץ אותה כביתו. לאחר השיחה כריסטינה רצה לחורשה שמחוץ לכפר לעץ האלון הגדול, לאחר זינוק, תפיסה של ענף וקצת לולינות קופיפית (כפי שג`ילן היתה קוראת לזה) היא הגיעה למרכז העץ, כריסטינה התיישבה ונשמה עמוקות, אחרי מספר נשימות כאלה כאשר היא ספגה לתוכה את ניחוח העץ, נרגעה והחלה לחשוב על מה שרומק סיפר לה, פתאום היא החלה לראות תקריות קטנות שקרו לה בעבר באור שונה, העובדה שהיא לפעמים שומעת את הרוח שרה ומספרת סיפורים ואף אחד אחר לא שומע יותר משריקה או איך היא לפעמים הייתה חולמת בהקיץ ולאחר זמן מה זה היה מתרחש, או איך היא יכלה לזהות כאשר חיה או אישה בכפר היו בהריון עוד לפני שזה נראה עליהן, ואז היא נרדמה. בשנתה היא ראתה את כל יבשת שיילין ממעוף הנשר, כריסטינה פתחה את פיה לצעוק בהנאה אך רק קריאת הנשר נשמעה, כריסטינה הרגישה את שרירי כנפיה נמתחים בעודה דואה על פני הרוח, לאחר שהתרגלה לחווית התעופה כריסטינה החלה להביט סביבה ובעיקר כלפי מטה. ואת מה שהיא ראתה היא לעולם לא תשכח: כל הארץ נגלתה לעינייה ירוקה, מלאה ובריאה אך בעודה מסתכלת היא ראתה כתם שחור קטן מתחיל להיווצר באזור העיר מוריטנה (עיר הבירה של קיסרות המוריטים) והכתם מתפשט לעבר הכפרים והערים באזור הררי החושך ובכל מקום שהכתם מגיע אליו האדמה מזדהמת והכל נרקב ומת, אחרי כ-15 דקות (שנראו לכריסטינה כנצח נצחים) נרגע הכתם השחור והתחיל לסגת והותיר מאחוריו כיברת ארץ נכבדה. זמן מה לאחר מכן הופיע כתם שחור שהלך וגדל באזור הררי החושך והוא המשיך וכיסה את כל היבשת עד שנשארה פינה קטנה של ירוק והכתם הקיף אותה ואז כריסטינה ראתה ביאוש איך הכתם מכסה והורג גם גת הפינה הקטנה. ``כריסטינה, כריסטינה איפה את?`` כריסטינה התעוררה בבהלה והרגישה את פניה רטובות מדמעות, ``כריסטינה בואי הביתה``. כריסטינה ירדה מהעץ וצעקה ``אמא, אני פה, אני כבר באה`` ג`ילן ראתה את כריסטינה ורצה לעברה וחיבקה אותה בחוזקה ``את יודעת שנעלמת ליום שלם?, דאגתי לך נורא. בואי איתי הביתה הכנתי ארוחת ערב`` כריסטינה הלכה עם ג`ילן בחזרה לכפר, אך בזמן ארוחת הערב לא היה לה תאבון, היא ראתה שוב ושוב בדימיונה איך הארץ משחירה והולכת והיא זכרה איך לרגע קט הפינה הקטנה עוד הצליחה להתנגד עד שגם היא נפלה. ובערב כאשר היא שכבה לישון נגמלה החלטה בליבה: היא החליטה שלא משנה מה היא תעצור את הכתם. למחרת התעוררה משנתה כריסטינה אחרת, היא הייתה יותר רצינית, פחות שובבה, ונראה היה כאילו היא התבגרה בין ליל. במשך השבועות והחודשים הבאים אנשי הכפר התרגלו למוזרות החדשה הזאת כמו לשאר הדברים המוזרים בכריסטינה, כל שבוע הייתה רכילות חדשה: ``שמעתי שכריסטינה, הבת המאומצת של רומק התחילה לעבוד בתור שוליה לנפח?``, או בשבוע אחר: ``כריסטינה הזאת השתעגה לגמרי, היא רוצה ללמוד להלחם!!, היא באה לפיק ודרשה ממנו להתחיל ללמד אותה להלחם בחרב או שהיא תישן על מפתן דלתו ולא משנה לאן הוא ילך היא תלך איתו...`` או: ``ראית מה כריסטינה עשתה הפעם?, היא הפכה את החצר של ג`ילן לזירת אימונים!! יש שם בובות עץ, מכשולים וחבלים קשורים מצד לצד... מה יהיה הסוף איתה?`` וכך לאט לאט קריסטינה התחזקה והתאמנה באומניות החרב, בחודשים הראשונים היא הייתה מתרסקת מותשת וכואבת כל לילה למיטה וקמה בכאבים ושלפוחיות, והדבר היחיד שגרם לה להמשיך היה החזון של הכתם השחור שהמשיך לרדוף אותה בליליות...
 

דרגורן

New member
מה יהיה?

אם לא תכתבו תגובות אני אאלץ לכתוב את הסיפור לבד (-; כמו כן מה דעתכם על מה שכתבתי עד כה? פידבק יהיה נחמד (snif snif)
 

Speed_M

New member
וואו!!!

שמע... האופן שבו אתה כותב את הסיפור שאוב קצת מההשראה של טולקין עם הדיבור בגוף שלישי שמספר את הסיפור.. בכל אופן אנשים לא כותבים תגובות כדי שתכתוב את כל הסיפור כי אתה פשוט כותב מדהים!!!!!!!!!!! איך זה בתור פידבק?
 

הייזל

New member
זה לא היה הרעיון

בהתחשב בכל מיני תחרויות כתיבה שצצות בזמן האחרון כפטריות אחרי הגשם לא יזיק אם כל מיני אנשים ימשיכו את הסיפור זה יעשה אותו יותר מעניין. חוץ מזה זה לא חייב להיות סיפור פנטסיה...
 

דרגורן

New member
הייזל, עם התחלה כזו:

כריסטינה בת-רוח.... כפר בהררי החושך.... למרות שאפשר להפוך אותו למד``ב יותר קל להמשיך לפנטסיה...
 

דרגורן

New member
הפידבק נהדר!! (-:

לא ידעתי שזה עד כדי כך טוב.... חשבתי שעוד אנשים יוסיפו חלקים לסיפור.......
 

דרגורן

New member
אני ?!?!?!?!?!

אני יכול להמשיך אבל המטרה הייתה שכל אחד יכתוב המשך וכך יהיה סיפור ארוך רבגוני ומגוון... למה שאת לא תכתבי המשך (אפילו קצר) שמספר עוד חלק מהסיפור, אולי על מישהו אחר שנפגש עם כריסטינה או עוד קצת על כריסטינה או אולי קצת על הקיסרות או למה החולדתנים כאלה רעים או אולי על אנשי המושניי והעדרים של הדראקאנים שאיתם הם נודדים ומתי כריסטינה נפגשה עימם ואולי אחד מאנשי המונשיי מלווה אותה במשימתה וכו` וכו`.... אני אכתוב המשך רק לאחר שמישהו אחר יכתוב המשך (אלא אם תצליחו לשבור את החלטתי הנחושה...) (-;
 

2B LoOnY

New member
אני?!?!?!?!

וזה בתגובה לנושא שלך... התפקיד שלי הוא הקוראת ולא האחת שכותבת, אבל מכיוון שאם אני לא אמשיך-אז אתה לא תמשיך, נא לקבל את ההמשך שלי- ובאמת, די נראה לי שאני אהרוס את הסיפור!!!
 

דרגורן

New member
אני לא מסכים איתך שההמשך שלך יהרוס

יכול להיות שההמשך יוסיף או יעלה לי או למישהו אחר רעיונות חדשים? את לא חייבת להמשיך את המשפט האחרון שלי, את יכולה לפרט על משהו שאני כתבתי עליו בקצרה כגון תקופת האימונים של כריסטינה או דברים אחרים... ונניח שקרה הנורא מכל, מה שכתבת הוא ממש ממש גרוע (וקשה לי לדמיין איך זה יכול לקרות) תמיד אפשר לבקש מהייזל למחוק את זה או אולי מישהו יערוך את זה וכו` אבל עד שלא ניסית את לא יודעת איך זה..... מחכה בכליון עיניים להמשך שלך (-; (וכמובן כפי שאמרתי ואני אכתוב אחריו המשך כך שיש לך תמריץ....)
 

2B LoOnY

New member
אז הנה

התחכמתי איתך קצת-כי לא באמת הוספתי לסיפור, זה עקרונית רק מספר איך היא עזבה... ואז- הגיע היום. כריסטינה קמה בבוקר- הציפורים עפו בשמיים וצייצו בחן, כל העולם רחש חיים-אפילו חיות המשק התעוררו, וקול המים המפכפכים בנחל נשמע ברור וטבעי יותר מתמיד. אך למרות שהכל נראה כל כך שגרתי ורגיל- עולמה הקטן של כריסטינה נראה שונה לחלוטין, והיא ידעה, היא הרגישה עמוק בליבה שזהו- זהו היום אחרי כל האימונים המפרכים שכריסטינה לא ידעה בכלל את מטרתם היא תגלה היום למה היא היתה צריכה להתעורר בלילות מזיעה אחרי חלומות מוזרים, ולמה היו לה כוחות מופלאים שלא היו לשאר האנשים כריסטינה יצאה מהמיטה הכינה צידה לדרך שירבטה פתק פרידה מהיר ממשפחתה המאמצת, לקחה את הכידון החנית החרב וכל כלי הנשק שהספיקה להתאמן עליהם כל כך הרבה בחודשים האחרונים, ויצאה מהבקתה בהרגשה שזו הפעם האחרונה שהיא רואה את הבקתה הזו. כשיצאה כריסטינה והלכה אל הארווה לקחת את ססותה-יאהי, השמש החלה את מסעה המפרך במעלה השמיים, צובעת אותם בגווני הכתום והאדום של המלחמה. כריסטינה העמיסה על סוסתה את כל הצידה, ויצאה החוצה בדיוק בזמן כדי לראות פרש שהגיע מהקצה הרחוק הצפוני של השדה לעברה. רוכב הפרש התקרב אליה, ולראשונה שמה כריסטינה ליבה לכך שבעצם על הסוס האדום רוכבים שני אנשים ולא אחד כמו שחשבה בהתחלה. הרוכב הקדמי היה בעל מבנה גוף חסון, נער צעיר עם שיער בצבע הנחושת ועיניים שהתחרו בין צבע האפור לבין הירוק. האדם שישב אחריו היה בעל שיער שיבה כסוף, אך למרות גילו המופרז וגופו החלש, גבוה היה האדם, ובעל המבט המישיר והמזרה חוכמה שכריסטינה ראתה אי פעם בחייה. כך החל מסעה הארוך של כריסטינה בת רוח לאורך כל הדרך, לא הנער הצעיר ולא האדם הישיש דיברו, והדרך אף על פי שהיתה ארוכה בכפור הנוראי של ערבות הטנדורה עברה מהר מאוד. אולי היה זה בגלל חברת הסוס האדום (אשר עליו סופרו אגדות כה רבות) ואולי בגלל התרגשותה של כריסטינה. כאשר הגיעו לחורבות העיר ______ (אני לא טובה בשמות) עצר הישיש המופלג את סוסו, וסיפר לכריסטינה ואחיה את סיפורם.
 

2B LoOnY

New member
ווווווווו

אני גאה בעצמי דווקא לא יצא לי -כ-ל- כך עלוב... יצא נחמד ועוד ארוך...
 

דרגורן

New member
ענק!!!!

את רואה שיצא טוב? אני לקחתי את ההמשכים ומחבר אותם לסיפור מלא שאני אפרסם עוד כשעה... כמו כן אני עושה שינוי פצפון במה שכתבת (יותר נכון מפצל את מה שכתבת) בשביל להכניס את חורבן הכפר שדיברתי עליו קודם...... אם עד 18:00 אף אחד לא יפרסם התנגדות, אז אני אפרסם את כל הסיפור עד כה ואת ההמשך שלי (-; נ.ב. הרעיון עם האח והזקן הוא גדול! חשבתי אולי לעשות אותו תאום של כריסטינה, מה דעתכם?
 

2B LoOnY

New member
טוב

אז את האמת לא ציפיתי שזה יצא ככה... ממש אין לי בעיה שהוא יהיה התאום שלה-זה דוקא רעיון טוב בכלל - בהתחלה לא ידעתי מה לרשום ולא רציתי למרוח יותר מדי את ענין האימונים אז חשבתי לעצמי-מה כבר אני יכולה לרשום? ואז רשמתי על פרש שמגיע אליה ובאמצע החלטתי להוסיף עוד אדם צעיר שילחם עם כריסטינה ורק בסוף בסוף הפתעתי את עצמי עם רעיון האח (התאום)
 
למעלה