הנה זה מתחיל.....

[קופידון משוגע]

חחחחח נחמד...

אני צחי ואני מאילת...

 

[EladLR]

כמה דברים

הצחוקים שבחדרים בסוף היום... שוקולדים מהארץ... טעמי פסק זמן וכו'.

 

[happyphantom]

דברים שגרמו לי לחייך בפולין

דבר ראשון - אני לא יודעת מה אתכם, אבל המכתבים שקיבלתי גרמו לי לבכות בעיקר, ולא לחייך... אבל זה בגלל שממש רציתי הביתה. אצלנו הייתה ועדת צ'ופרים, שתפקידה היה להכין פתקים והפתעות לכל ימי המשלחת. בדרך כלל כל פתק הגיע עם שוקולד, מסטיקים או ממתק מסוג אחר. אח של אחת המורות המלוות שלנו הוא מנכ"ל עלית אז הייתה לנו אספקה

. אני לא זוכרת בדיוק מה היה כתוב בפתקים, בדרך כלל הם היו בחרוזים והתיימרו להיות מצחיקים. היה פתק אחד עם כל מיני עובדות, מסוג הדברים שלא ידעתם ואף פעם לא חשבתם לשאול, היה כתוב שאף אחד לא מסוגל ללקק את המרפק של עצמו וש-75% מהאנשים מנסים, ואמנם רוב האוטובוס ניסה ללקק לעצמו את המרפק... עוד חילקו לנו "שקיות הפתעה" עם ממתקים, ובלונים. עכשיו כשאני חושבת על זה, אם כבר בלונים - למה לא בועות סבון?? היו גם נסיונות למשחקי חברה בערב, שבדרך כלל לא עלו יפה, אבל כל משלחת והדינמיקה שלה. אה! עוד דבר "מהבית", חוץ ממכתבים וקלטת וידאו עם ברכות מההורים ומורים מביה"ס, שכבר הוזכרו כאן, ההורים התבקשו להעביר חפצים קטנים של חברי המשלחת לבית הספר, וכך באחד הערבים מלוות המשלחת פיזרו את החפצים על הרצפה וכל אחד היה צריך לזהות מה שייך לו. הכי זכור לי דגל של מכבי חיפה. לי שלחו את התופסן שעליו בד"כ משאירים לי פתקים, "יש אוכל במקרר"... קלטת הוידאו הייתה רעיון ממש טוב, כולם התלהבו והתרגשו ממנה, במיוחד שהיו משולבות בה תמונות ילדות של חברי המשלחת. בשורה התחתונה, מה שקובע את מצב הרוח של חברי המשלחת הוא הדינמיקה בקבוצה, וקבוצת החברים שאתה כל חבר משלחת מסתובב.במשלחת מבית הספר שלי היו הרבה תלמידים שאני הרגשתי שבאו סתם בשביל הצחוקים, בשביל לנסוע לחו"ל, ולא הרגשתי שאני יכולה למצוא עם רובם מכנה משותף במשלחת, לכן הייתי בעיקר עם קבוצה מצומצמת של חברים קרובים. גם למדריכה היו טענות כלפי הקבוצה, וזה השפיע על היחסים בתוך הקבוצה. בקיצור, לדעתי הדינמיקה והגיבוש בתוך הקבוצה חשובים מאוד, ולא משנה כמה צ'ופרים ומכתבים מההורים יהיו - אם חברי המשלחת לא מסתדרים בינם לבין עצמם, כמות החיוכים תהיה מוגבלת.

 

[עניין סתמי]

אממממ כן!!

תמונות! הבאתי מהבית תמונות של משפחה וחברות וזה ממש גרם לי לחייך ברגעים קשים. והחבר'ה שהיו שם כל רגע, והשיחות עם הבית והפקסים!! לבוא למלון וכמעט כל ערב למצוא מילים חמות מהבית, זה נתן לי המון... אני זוכרת שערב אחד לא קבלתי פקס, ואז למחרת בבוקר הרב נתן לי פקס שהגיע אתמול, כנראה שפספסתי אותו או משהו... זה פשוט נתן לי תחושה של הקלה וממש עשה לי טוב... והמכתבים בשבת, אחרי שהיינו באושוויץ, שהביאו מהבית, אותי הם שמחו, יש מי שבכה בגללם, תלוי באדם, תלוי מה כתוב במכתב... זה מה שסתם ככה גרם לי לחייך... אם אתה מחפש רעיונות לצ'ופרים (או מושמושים) אז תגידי ואני יכולה לתת לך כמה רעיונות...

 

[עניין סתמי]

*תגיד לי

 

[קופידון משוגע]

כן אני מחפש...!!! שפכי.. ../images/Emo13.gif

 

[עניין סתמי]

אמממממ

פה??? אייסי?? מסנ'?? מסר?? אני אלך להביא את האלבום...

 

[קופידון משוגע]

173277090.....ותמשיכו

אי סי שלי תרגישי חופשי וגם אנשים שרוצים הצעות או לתת עצות.....

 

[wildgirl1]

ואי הרבה זמן ראיתי את הפורום

אבל אף פעם לא ניכנסתי!! עכשיו אחרי שהופתעם בשער ויש לכם פירסום הבנתי שאני צריכה להצטרף. אני הייתי שנה שעברה בפולין... ואצלנו זה היה דווקא בסוף מרץ וגם אצלנו ההורים הביאו מכתבים והביאו לנו אותם בקבלת שבת רק שאני ידעתי אל המכתבים וזה כול כך הרס לי את ההפתעה הזאת, גם אצלנו הרבה בכו!!! אוי בכלל אני הבנתי והתחלתי לקלוט איפה הייתי הרבה אחרי שהייתי שם, בעצם שם זה לא עשה לי כלום, אבל עכשיו אני מתגעגעת לאותם ימים בפולין, אה וגם אצלנו היו ממתקים אצלנו יצאה משלחת של איזה כמעט 300 יש כולל צוות ומורים!! ונאלצנו להתחלק אבל בכול זאת היה ממש כיף! אני גם ממליצה קחו תמונות! אם אתם יכולים קחו איתכם פלאפון ותכתבו פעם או פעמים לחברים זה מאוד מאוד עוזר! אני מקווה שתהיה לכם חוויה מדהימה! ובהצלחה במסע

 

[Pukipsey007]

../images/Emo24.gif ברוכה הבאה ../images/Emo9.gif

 

[wildgirl1]

ואי תודה ../images/Emo24.gif

 

[newKiticat]

הקרבה המדהימה

שהיתה לנו עם המשלחת הנוספת באוטובוס. הישיבות עד 3 לפנות בבוקר באחד החדרים על מיני אם אנד אם. טובלרונים לארוחת בוקר. השידוכים שהתרחשו לנו מתחת לאף. כשנתי נכנס לחדר שלי וביקש מאיתמר שיצלם אותו. (עירום באמבטיה מלאה קצף אמבט) הדיבורים האינסופים על היבחושים שהתנחלו בהמוניהם על קיר אחד בכל חדר באוקרייאנה. אפרת רוקדת מול החדר של הקב"ט באמצע הלילה. "חרגול, חרגול, צא החוצה....." הצעדות ההמוניות באמצע פולין ויערות כשנאמר לנו לא מזמן- "לא להתבלט" ואז ללכת עם חולצה כחולה עם מגן דויד לבן ענק על הגב. הדיבור שלי עם אלה ושחר שמלבד הקב"ט והנהג, היינו היחידים שהיו ערים...

 

[ע ו ג י פ ל צ ת1]

וואי היה כל כך הרבה דברים:

המכתב המפתיע מאמא בערב יום שישי! שיחה עם חברה שבדיוק היה לה יום הולדת כשהיינו שם וצלצלתי לה לארץ! השיחות עם החברים,ידידים! ערב הקריוקי שבו אני וחברה שלי שרנו!

 

[newKiticat]

אצלנו הייתה שיחה

בין האוטובוס בפולין, לאחד האוטובוסים בטיול שנתי בצפון... מצחיק.

 

[ד נ ה3]

כ"כ הרבה!

באוטובוס כל הזמן שמו לנו קריוקי וזה היה ממש יפה. האחראי משלחת היה איתי באוטובוס והבן אדם ממש מוכשר! הוא לקח מפוחית או גיטרה וכל הזמן ניגן לנו. היה את הקבלת שבת. שזה היה ממש ממש יפה! אבל שכחו לקדש אז ילד אחד שישב ממול האחראי משלחת אמר לו שהוא רוצה לקדש אז הוא אמר לכולם לחכות עם אוכל והילד קידש. באוטובוס כל יומיים ככה הביאו לנו איזה ממתק קטן. לקחו אותנו לממש ממש הרבה בתי כנסת! ורקדנו בהם (אבל לא רק) ריקודי עם.. אהה וכמובן, היה את המכתבים מההורים. הדבר היחידי שהיה ממש ממש ממש מבאס. שלא הביאו לנו אוכל כשר

אני הייתי צריכה להביא את הכל מהבית.

 

[ד נ ה3]

יש עוד ששכחתי וזכרתי כרגע.

היו לכמה ילדים במהלך המסע יומהולדת. אז חגגנו להם, והבאנו להם הרבה בלונים וברכה ושרנו להם שירי יומהולדת (אבל לאחת ששם המשפחה שלה לוין אז שרנו כל הזמן כל המסע את השיר "גברת לוין") וביומיים הראשונים סבא של 3 מהילדים (תאומים ובת דודה שלהם) הצטרף והדריך אותנו.

 

[פיטרינית]

דברים שגרמו לי לחייך... ../images/Emo13.gif

ערב הצדעה לחסידי אומות עולם

הצחוקים עם השכבה

המכתבים מהבית. בטח היו עוד, כרגע אני לא ממש זוכרת... בכל זאת, כמעט שנה עברה

 

[קילקולית]

לנו הרכז עשה דבר מרגש

ראיתם אולי את הסרט הפסנטרן כהכנה למסע? אם כן אז יש שם את הקטע שהמשפחה של הפסנטרן עומדת באומשלגפלאץ וקונה סוכרית קרמל בעשרים זלוטי, אז כשהיינו באותו המקום הרכז, כהפתעה מוחלטת לכולנו, הוציא שקית סוכריות קרמל ואמר שכל אחד יכול לקחת כפי רצונו ובלי לשלם על זה עשרים זלוטי, זה היה מעמד מרגש מאוד. אמנם לא גרם לנו לחייך כפי ששאלת אבל בהחלט גרם לצביטה בלב. שתיהיה לך נסיעה טובה תזכור שזה רחוק מלהיות מסע אבלל אבל תחזור משם אדם שונה. תהנה