כל זה נכון
לגבי הערבים הקוראים לעצמם פלסטינאים שהוא שם שנגנב מהבריטים שגנבו מהרומאים שגנבו מהפלישתים שהם המינואים שהיגרו לארץ גרר מכרתים.
השימוש במונח פלסטינאים על ידי הערבים מתחיל רק ב-1968.
אבל כל העיתונאים הקשקשנים אימצו את השם בלי להבין על מה הם מדברים וכך גרמו לנו נזק, כמו שלמסתננים הם קוראים מבקשי-מקלט, כאשר על פי החוק הבינלאומי הם מסתננים.
ובכן, לגבי נושא מי בעל הארץ הזו.
בזמנו למדתי באוניברסיטה בירושלים (לא ארבע שנים אלא רק חודש בקורס "חברה ומדינה" מטעם המשטרה, שם פגשתי את האיש המוערך פרופסור ישעיהו ליבוביץ) ובאחד הימים התעורר על ידי סטודנטים ערבים ויכוח בשאלה הניצחית:"של מי הארץ הזו"?
אני קמתי ואמרתי שיש בידי ספר ובו ריכוז של מסמכי הציונות, ובו גם מכתבו של פייסל מלך ערב הסעודית שהיה נציג המדינות הערביות בתחילת המאה העשרים. ובמכתבו טוען פייסל לזכות הערבים על הארץ, ואני מוכן לקבל את מכתבו ולהסכים עימו לתוכן המכתב , רק שיתנו לי לסיים אתת דבריי.
כמובן שהערבים שמחו ועלצו והיהודים התחילו לקרוא לי בוגד ועוד כל מיני קללות ביד רחבה.
הסברתי שאני לא מוטרד לא משמחתו של צד זה ולא מכעסו והתנהגותו המבישה של הצד השני, והרי ביקשתי לתת לי לסיים את דבריי, והם לא שעו לכך.
היהודים צעקו שאין מה לשמוע לי כי אני מבייש את הישראלים בדעותיי.
הבהרתי להם שמי שיוצא טיפש מכל זה, זה דווקא הם כשמדובר בניהול דיאלוג אבל הם מתעקשים על מונולוג.
לבסוף היסה אותם מרכז הקורס, וכך יכולתי לדבר הלאה.
במכתבו טוען המלך פייסל כי אפילו שהיהודים באו לארץ הראשונים, הרי מן הדין שכאשר אומה עוזבת את מקומה (והרי לא דובר על עזיבה אלא על גירוש על ידי הרומאים) הרי במקומה באה אומה אחרת, וכעת זו ארצה של האומה השניה , במקרה זה, האיסלאם.
כל הערבים שמחו, ןקראו שמכתבו של המלך פייסל הוא האמת לאמיתה , וזו עובדה המקובלת עליהם.
אמרתי להם שאני מוכן לקבל את נוסח מכתבו של המלך פייסל ככתבו וכלשונו.....
העובדה- אברהם אבינו מקים האומה היהודית חי בערך 1000 לפנה"ס ואילו מוחמד הקים את האיסלאם ב-614 והאיסלם הוכר כדת רק עם הג'הילייה ב-622, 1622 שנה אחרי שהיהודים ישבו בארץ.
אולם אפילו אם נתתעלם מהעובדות הללו ,
התנועה הציונית החלה כבר במאה ה-19 ליישב את הארץ, ובתוך 180 שנה התמלאה הארץ יהודים שקנו את אדמותיה בכסף מלא (ראה יהושע חנקין ואחרים), והנה אמירתו של המלך פייסל ממשיכה להתקיים:
היהודים הגיעו ארצה, לארץ חרבה ושוממה, מוכת ביצות ותנים, קדחת וחולירע, שרק מעט שבטי בדואים חורשי רע הסתובבו בה (ראה "מסעות מארק טווין בארץ ישראל")
ובמשך 180 שנה הקימו בה מדינה לתפארת כאשר רוב התושבים הערבים נמלטו במלחמת השחרור לא מכיוון שגורשו ע"י היהודים, אלא רובם עברו לירדן בגלל פניית מנהיגיהם לעזוב את הכפרים עד שהצבאות המהוללים של ארצות ערב יטבחו בכל היהודים, ואז הם יוכלו לחזור לבתיהם.
מה שכמובן לא קרה, והם הפכו לפליטים באשמת מנהיגייהם.
והנה מתגשם מכתבו של המלך פייסל: "הנה אומה עוזבת את מקומה ובאה אומה אחרת ותופסת את מקומה, וכעת הארץ שייכת לאומה השניה, ואין על כך עוררין".
כך אמר המלך פייסל, לא ככה ?
הערבים ישבו חפויי ראש והיהודים התחילו לחייך.....