הנה שאלה רצינית עבורכם
(עלתה בשיחה כנה עם אמא לתאומים...) כשהילדים רק נולדו, האם הקשר שלכם אליהם היה זהה? האם הייתם קרובים אל שניהם באותה מידה? האם זה התבטא ביחס? מה עם רגשות אשם? והשתדלויות להיות הוגנים? הסיפור שלנו: הדס נולדה קטנה יותר, והיתה בפגיה 9 ימים. דולב היה אתי במחלקת יולדות, ובגלל שלא רציתי להשאיר אותו בתינוקיה (רציתי להניק, והם כל הזמן איימו לדחוף בקבוק), בעיקר בעלי היה זה שנמצא עם הדס. אני הייתי מגיעה אליה ל(מקסימום)שתי האכלות ביום. כשהשתחררנו, בעלי נסע כל יום לשתי האכלות רצופות, ואני הייתי בבית, עם דולב. לא הרשו להכניס את הדולבון לפגיה (אוף ההפרדות האלה!) מחשש לזיהומים. היה חורף. אנחנו גרים 40 דקות מהבית חולים. מהכל - דולב היה הילד שלי, הדס של בעלי. היא גם ניזונה בעיקר מתמ"ל, ורק מבקבוק, להבדיל מאחיה שכמעט רק ינק, מה שרק חיזק את הטיפול של אבא בהדס ושל אמא בדולב. כל זה היסטוריה. למדתי להכיר ולאהוב את שניהם, כל אחד בדרכו שלו. אבל גם בהמשך - דולב היה מין ילד שצריך על הידיים. הדס, הספיק לה חיוך מרחוק, והיתה מרוצה. הרגשתי שדולב זקוק ליותר מגע, והוא קיבל אותו. בהמשך דברים התהפכו - בשלב ה"חרדת זרים" (שלא לגמרי נגמר לנו), הדס נדבקה אלי טוטאלית, ודולב מוכן להסתפק בתשומת לב של אחרים.
(עלתה בשיחה כנה עם אמא לתאומים...) כשהילדים רק נולדו, האם הקשר שלכם אליהם היה זהה? האם הייתם קרובים אל שניהם באותה מידה? האם זה התבטא ביחס? מה עם רגשות אשם? והשתדלויות להיות הוגנים? הסיפור שלנו: הדס נולדה קטנה יותר, והיתה בפגיה 9 ימים. דולב היה אתי במחלקת יולדות, ובגלל שלא רציתי להשאיר אותו בתינוקיה (רציתי להניק, והם כל הזמן איימו לדחוף בקבוק), בעיקר בעלי היה זה שנמצא עם הדס. אני הייתי מגיעה אליה ל(מקסימום)שתי האכלות ביום. כשהשתחררנו, בעלי נסע כל יום לשתי האכלות רצופות, ואני הייתי בבית, עם דולב. לא הרשו להכניס את הדולבון לפגיה (אוף ההפרדות האלה!) מחשש לזיהומים. היה חורף. אנחנו גרים 40 דקות מהבית חולים. מהכל - דולב היה הילד שלי, הדס של בעלי. היא גם ניזונה בעיקר מתמ"ל, ורק מבקבוק, להבדיל מאחיה שכמעט רק ינק, מה שרק חיזק את הטיפול של אבא בהדס ושל אמא בדולב. כל זה היסטוריה. למדתי להכיר ולאהוב את שניהם, כל אחד בדרכו שלו. אבל גם בהמשך - דולב היה מין ילד שצריך על הידיים. הדס, הספיק לה חיוך מרחוק, והיתה מרוצה. הרגשתי שדולב זקוק ליותר מגע, והוא קיבל אותו. בהמשך דברים התהפכו - בשלב ה"חרדת זרים" (שלא לגמרי נגמר לנו), הדס נדבקה אלי טוטאלית, ודולב מוכן להסתפק בתשומת לב של אחרים.