הנה שאלה רצינית עבורכם

zimes

New member
הנה שאלה רצינית עבורכם

(עלתה בשיחה כנה עם אמא לתאומים...) כשהילדים רק נולדו, האם הקשר שלכם אליהם היה זהה? האם הייתם קרובים אל שניהם באותה מידה? האם זה התבטא ביחס? מה עם רגשות אשם? והשתדלויות להיות הוגנים? הסיפור שלנו: הדס נולדה קטנה יותר, והיתה בפגיה 9 ימים. דולב היה אתי במחלקת יולדות, ובגלל שלא רציתי להשאיר אותו בתינוקיה (רציתי להניק, והם כל הזמן איימו לדחוף בקבוק), בעיקר בעלי היה זה שנמצא עם הדס. אני הייתי מגיעה אליה ל(מקסימום)שתי האכלות ביום. כשהשתחררנו, בעלי נסע כל יום לשתי האכלות רצופות, ואני הייתי בבית, עם דולב. לא הרשו להכניס את הדולבון לפגיה (אוף ההפרדות האלה!) מחשש לזיהומים. היה חורף. אנחנו גרים 40 דקות מהבית חולים. מהכל - דולב היה הילד שלי, הדס של בעלי. היא גם ניזונה בעיקר מתמ"ל, ורק מבקבוק, להבדיל מאחיה שכמעט רק ינק, מה שרק חיזק את הטיפול של אבא בהדס ושל אמא בדולב. כל זה היסטוריה. למדתי להכיר ולאהוב את שניהם, כל אחד בדרכו שלו. אבל גם בהמשך - דולב היה מין ילד שצריך על הידיים. הדס, הספיק לה חיוך מרחוק, והיתה מרוצה. הרגשתי שדולב זקוק ליותר מגע, והוא קיבל אותו. בהמשך דברים התהפכו - בשלב ה"חרדת זרים" (שלא לגמרי נגמר לנו), הדס נדבקה אלי טוטאלית, ודולב מוכן להסתפק בתשומת לב של אחרים.
 

nonana

New member
אצלנו זה ככה../images/Emo6.gif

נעמה היתה כמה ימים בפגיה ונדב איתי. את שניהם הנקתי חודשיים. נעמה בגלל שהיה לה קשה היא פחות ינקה ונדב יותר. נדב נצמד אלי מההתחלה יותר מנעמה עד היום. נעה הגדולה כבר מההתחלה היתה של אבא. נדב שלי ונעמה רצה בין שנינו באופן שווה. לא פעם שאלתי את עצמי אם אני אוהבת אחד יותר מאחרים אבל לא. אני אוהבת את כולם אבל אחרת. משום שכל אחד דורש את תשומת הלב בצורה אחרת. כשזה בא במגע וצורך אין סופי שלו להצמד אלי זה נדב. כשזה במשחק ושיחות ארוכות זו נעה- וגם עם המון חיבוקים. ושזה בהקשבה בבקות ועזרה זו נעמה- אותה אני מנשקת בלי סוף- ולה אני קוראת מלאך הגואל שלי. לכל אחד מהם אני מרגישה אהבה שונה וגיליתי שזה ככה בעצם צריך להיות. משום שהדאגה של כל אחד הוא בכוון אחר לגמרי.
 

keren1

New member
מאד מצחיק אך דברים מתהפכים

שני נולדה ראשונה ב- 30 שניות. היא נולד "בריאה" וחיכתה במעבר. היא נולדה שחרחורת עם עיניים כחולות. מתן נולד עם אי בשלות ראתית ושהה בטיפול נמרץ כ- 10 ימים. הוא נולד גינגי עם עינים חומות. ליבי יצא אליו. לראות אותו מחובר עם כל הדברים הללו. עם שחרור מתן דרש המון תשומת לב אף אחד לא יכל עליו הוא היה צורח עד לב השמיים. רק אני ואמא שלי היה לנו סבלנות אליו. שני היתה פשושה קטנה מתוקה. מרוב שהוא קיבל תשומת לב בקושי התיחסו אליה. אני לא זוכרת באיזה גיל (נדמה לי 4 חודשים) היא קלטה שהוא צורח ומרימים אותו וגם היא התחילה. אז מתן נרגע והיא התחילה לעשות קונצים (דלקות אוזנים אישפוזים). עכשיו הפשפשים שלי בני שנה וחצי שני בלונדינית (כן!!)עם עיניים כחולות ומתנתוש עם שער חום ועיניים חומות (אפשר לראות בתמונות, למטה איפשהוא). שני החכימה ושכללה את השיטה. היא נותנת למתן להתאמץ כלומר לטעום אוכל חדש אם הוא מגיב בשמחה היא מוכנה לטעום. בשעת השכבה הוא יכול לעמוד במיטה ולצרוח היא תחכה בסבלנות שמשהו יבוא ואז תשמיע את דבריה. הגלגל כל הזמן מתהפך. עכשיו שני קצת יותר הססנית לא נגשת לכל אחד ומתן מתחבר בקלות וזורק חיוכים איפה שרק אפשר. זה מאד מצחיק לראות אותם משנים תפקידי כל כמה זמן זה שומר על ערנות שלנו, לא?!
 
למזלי אצלנו שניהם נולדו בריאות

נו טוב אחרי שאישתי בישלה אותם 40 שבועות עד הסוף הן נולדו במשקל 2580 ו 2840 ההפרש בינהן היה 4 דקות ובכל זאת אור הבכורה היתה טיפה יותר קטנה ונראתה יותר חלושה [עד היום היא העדינה מבין השתיים] היחס אליה היה יותר עדין אני חושב שיש להורים נטיה לגונן ולהקדיש יותר זמן לחלש יותר במיוחד בילדים ראשונים החזק יותר הוא עצמאי יותר ולכן פחות מתייחסים אילו ואילו החלש מקבל את כל הרחמים. [נו טוב לא להגזים לא הכל אבל יותר]. היום כל אחת מהן דורשת תשומת לב שונה קצת וגם מחזירה אהבה שונה קצת ועכשיו אני מתחיל להתמודד עם ילדות שהופכות להיות נערות מתחילות לדרוש את הפרטיות שלהן [בעיקר מהאחות השניה] פתאום יש להן סודות בין אחת לשניה [והן כל כך נעלבות שהאחרת לא מספרת] הן היו רגילות לספר הכל אחת לשניה אבל אני רואה את זה לטובה כי הן דורשות להיות עצמאיות וזה חשוב לדעתי אבל גלשתי לנושא אחר כבר
 

nonana

New member
אוטוטו צהריים- אבל נו טוב

אתמול שיחקתי קצת כדי להבין בICQ אם כותבים לי הודעה איך אני יודעת?
 

keren1

New member
שלום יושבי, מה שלומך? מזמן לא התראנ

חסרת לי. איש עם תבנוה שעבר את מה שעוד צפוי לי בהמשך.
 

nonana

New member
יופי יופי עכשיו אני מאושרת../images/Emo4.gif

אני יכולה רק מהבית איזה באסה. גם לצט אני חסומה. יש אפשרות לעקוף את זה?
 
אם הוא גם יסודי כמוני

אז אין לך שום סיכוי את בעבודה עכשיו ושימי לב כמה זמן אני מבזבז כאן מה את חושבת לך?? שהעבודה נעשית מעצמה??? אם כולם יצוטטו אז יגלו שאני בעצם בטלן ככה כולם עושים אז אני יכול להתבטל בהחבא
 

קרנושה

New member
סליחה , יש לי שאלה.....

מה זאת ההיתעלמות הברוטלית מהמנהלת היום אפשר להבין???????? אני גם ככה בדיכאון אז קצת יחס!!!!!!!!
 
למעלה