ויכוח, ויכוח, גמאני רוצה!
(אוף. בטח כולם אמרו כל מה ש-possibly היה יכול להיות לכל אחד לומר. ובכל זאת החתול ישאיר על השרשור הזה את חותם כפתו

אין שום סיבה להעניש יצירה טובה בגלל האדם שיצר אותה. נכון. (אני אישית די השתעממתי למדי מהספר, אז גם על 'יצירה טובה' אפשר להתווכח, אבל לא נכנס לזה).
אין שום סיבה למנוע מעצמנו כיף בגלל פוליטיקה. אה...זה היה יכול להיות נכון, לו כולנו היינו חתולים ומחפשים תמיד רק את הטוב שבאמת נחוץ לדוב ושוכחים את הצרות שבחיים. דברים פשוטים יש פה לרוב...אבל מעבר לשאלה מה נרצה לאכול ולשתות ולראות בקולנוע, נשאלת גם השאלה, איך אנחנו רוצים שהעולם שלנו יראה.
חרם היא דרך עתיקה ומקובלת להראות לאנשים שהם לא רצויים. שאנחנו נגעלים מהם ומכל דבר שקשור אליהם. אני לא חושבת שזה צריך להיות קשור בהכרח להכנסות של הבנאדם או לא להכנסות של הבנאדם. גם אם הוא לא מרוויח מכך ישירות, אלא קיבל תשלום מראש מהחברה שהפיקה את הסרט תמורת הזכויות עליו (או ווטאבר), בסופו של דבר זה עדיין יוכל לפגוע בו, כי אם אף אחד לא יראה את הסרט, אף אחד לא יעשה סרט מאחד הספרים האחרים שלו, ואפילו אם הוא לא יפגע פגיעה כלכלית ישירה, הוא ואנשים כמוהו יקלטו את המסר: העולם לא רוצה אנשים כמוך. העולם לא ישלים בשקט עם קיומם של אנשים כמוך. לך חפש ת'חברים שלך בגלקסיה אחרת.
ברור, לכל אחד מותר להביע דעות. גם להיטלר היו דעות. וזה התחיל בקטן. הוא לא בנה מחנות השמדה ביום הראשון. (לא מנסה לרמוז שאם תלכו לראות את הסרט משמו-קארד יבנה מחנות השמדה לגייז. אבל, כאילו, תראו את החרדים. הם מניאקים טפיליים, כן, אבל תראו איך הם קמים ומתנגדים וזועמים כשמישהו מנסה לפגוע באחת הזכויות המופלגות הכי קטנות שלהם. הם לא עד כדי כך רבים, ממש לא חזקים, אבל העקרונות שלהם כל-כך חשובים להם שאף אחד לא יוכל ולא ירצה לעמוד נגדם. ואנחנו, לעומת זאת? הסתם-אנשים? יכולים להפיל על הראש שלנו הרבה דברים, ורובנו המוחלט ירכין את הראש וימשיך לחפש את הדוב. ואני לא ממש אוהבת את הגישה הזאת.)
אז כן. תחרימו את הבנזונה. הוא נראה ממש דומה למושל הגזעני ההוא מדם אמיתי, שמתם לב?^^