את עדין יכולה לעבור חוויה מדהימה
כן, אני יכולה להבין את הדמעות בעיניים ואת התחושה הקשה שמה שבעינייך הוא פלא בעיניו קצת מגעיל. אבל הוא יכול להיות אתך בדרך שלו, לחוות איתך את החוויה - בלי לראות לגמרי מה קורה שם ולגעת שם. הוא יכול לתמוך בך להחזיק אותך, לתת לך כוח בכל כך הרבה צורות אחרות. גם אני סירבתי לגעת בראש- אני לא יכולה להסביר למה. ובעלי (שאגב בהתחלה לא רצה בכלל להיות בלידה) גם לא. הוא גם רואה את חווית הלידה כדבר מדהים, אבל אני לא חושבת שהוא נהנה לראות את "המחזה" כמו שהגדרת את זה, אלא התפעם מהפלא של התינוקת שיצאה. אגב, אני מרגישה שהוא היה לצידי בצורה מלאה ותמך בי, ונתן לי כל מה שהייתי זקוקה לו.
