הנקה וטיפולי פוריות

רחל צ

New member
אני נכנסתי להריון עם הנקה

והמשכתי להניק לאורך כל ההריון גם לי אמרו את זה
תפסיקי להניק ותבואי למעקבים... לא הפסקתי... ההריון השני שלי הגיע בנסיון הראשון. לדעתי הגוף שלי רק הבין מה טוב לו ומיד נכנס להריון...
אגב גם השרירן שהיה לי בהריון הראשון נעלם לו. והוא בהחלט היה לפני ההריון גדל מאוד בהריון וחזר לגודל המקורי בבדיקה שאחרי הלידה. ולאחר שנה ו3 חודשים הוא נעלם! לדעתי אם הבעיה המקורית שלכם היא בעיית זרעאפשר לעשות הזרעות ללא הורמונים אבל בטח לא ivf כי בכל מקרה את לא תניקי עם ההורמונים (הבנתי שזה עובר בהנקה) בהצלחה
 

שושונלה

New member
אפשר לעשות IVF ללא הורמונים

אני עשיתי, כמה פעמים. רחל יקרה, רק עכשיו הבנתי שנכנסת להריון בפעם הראשונה בסבב השני - איזה יופי. זוכרת את יסורי הסבב הראשון ואת חוג המקרמה
. כמה זמן אחרי הלידה הראשונה היית כשנכנסת להריון? ומתי קיבלת מחזור? ובזמן ההריון, איך היתה ההנקה? המון שאלות
. ורד
 

רחל צ

New member
לא ידעתי סליחה על ההטעיה

חשבתי שבגלל ששואבים ביציות עדיף שיהיו כמה ולא רק אחת... ותשובות לשאלותייך: קיבלתי 3 מחזורים בין ההריון הראשון לשני איליי היה בן שנה ושלושה חודשים במחזור הראשון שהגיע. ההנקה בהריון השתנתה כל הזמן, בהתחלה יניקות מרובות (אני חשבתי שאולי החלב התמעט ולכן הוא רוצה עוד ועוד (אגב הפסקתי לנזול רק עם הכניסה להריון השני) אח"כ הוא גמל את עצמו מלילות ולאט לאט ירד בכמות היניקות עד למצב של 2-3 ביום בסוף הוא גם ינק ממש בקצרה לפני שנרדם. בלילה של הלידה הוא גם ינק
בימים שאחרי הלידה הוא לא ינק ואח"כ חזר לינוק. ועכשיו הוא שוב יונק לפני שנרדם אבל לא תמיד לפעמים יש הפסקה של יומיים .. כשנכנסתי להריון וחשבתי שהחלב נגמר היה לי מאוד קשה כי הוא היה רק בן שנה וחצי (בדיוק
)כשידעתי שאני בהריון (בט"ו באב) והרגשתי שהוא קטן מידיי להפסיק לינוק .
 

שושונלה

New member
IVF בלי הורמונים לאט לאט הופך מוכר

באירופה הוא מאוד נפוץ כי שם גם נפוץ להחזיר רק עובר אחד כדי למנוע הריון רב עוברי. ב-IVF טבעי אפשר לעשות שאיבה בלי הרדמה ואז בעצם למטופלת אין בעיה עם זה שעשו שאיבה רק עם ביצית אחת כי בעצם היא לא 'השקיעה' כלום - לא לקחה הורמונים, ולא עברה הרדמה. החסרון הוא כמובן שיש רק ביצית אחת ולפעמים היא לא מופרית, וגם שאפשר יותר בקלות לפספס את הביוץ כי הוא לא נשלט ע"י הורמונים - אבל שוב, המטופלת לא 'משקיעה' כלום ולה זה שווה. לקופות החולים... פחות שווה כי הן משלמות על ההליך סכום גבוה ו'רק' בשביל ביצית אחת. תודה על הפירוט. גם אני לא הייתי רוצה להפסיק להניק בשנה וחצי אבל בגלל הגיל... דואגת שזה יקרה בגיל עוד יותר מוקדם
. ורד
 

samaria

New member
דעה קצת שונה

קודם כל, אני לא יודעת כלום על טיפולי הפריה, אז תתייחסי לתשובה שלי בערבון מוגבל. אני נכנסתי להריון עם הנקה, הריון שהסתיים בשבוע שישי בהפלה טבעית. נתתי לגוף להתנקות לבד אחרי ההפלה, ועקבתי אחרי כל התהליכים שהוא עבר. אם לא הייתי יודעת שהייתי בהריון לפני כן, הייתי חושבת שזו וסת שהתאחרה לה. מכיוון שידעתי, ראיתי את ההבדל בין דימום של הפלה לדימום של וסת, ואני משוכנעת שעברתי לפחות עוד שתי הפלות כאלו, בשבועות מאוד מאוד מוקדמוים, כשבכלל לא ידעתי שאני בהריון. בקיצור, הרבה נשים נכנסות להריון ומניקות תוך כדי ואין שום בעיה. אצלי אני משוכנעת שזה גרם להפלות חוזרות ונשנות (ואף רופא לא אמר לי את זה, זו פשוט התחושה, המאוד חזקה, שלי). לכן קצת קשה לי כשחוזרים ואומרים בפורומים שאין בעיה עם הנקה והריון, כי בהחלט יכולה להיות.
 
הי! אפשר לשאול באיזו תדירות הינקת

בזמן מקרי ההפלה שאת מתארת? במשך היום? הלילה? גם לי היה מחזור אחד שבו אני די משוכנעת שהייתי בהריון ושנגמר בווסת באיחור של יומיים. לא יודעת אם בשלב כל כך מוקדם הייתי מגדירה את זה כהפלה...
 

samaria

New member
בטח, בואי נראה אם אני זוכרת..

בהפלה החשודה הראשונה הנקתי המון, ואני חושבת שגם בלילה. בהפלה החשודה השניה הנקתי רק במהלך היום, אולי ארבע הנקות, והנקת הרדמות ארוכה. בהפלה הודאית הנקתי רק בוקר והרדמות. מצחיק שביום שבו התחיל דימום ההפלה, הבת שלי ביקשה לינוק בצהרים, הנקה שכבר הפסקנו איתה, והסכמתי. במהלך ההנקה ממש הרגשתי התכווצויות ותחושה כללית רעה, והפסקתי אותה. בערך שעה אחר כך התחיל הדימום.. אני מתייחסת לזה כהפלה. אני זוכרת את הפעמים האלו במיוחד כי הגוף שלי כמו נכנס לדיכאון. הייתי בהתרוממת רוח שכזו לפני תחילת הדימום, וכשהוא התחיל פתאום נכנסתי לאבל, בכיתי והסתגרתי. מיותר לציין שזו לא התגובה שלי לוסת.. כך שאפילו כשלא ידעתי, איכשהו כן ידעתי.
 
../images/Emo201.gif

עצוב לקרוא. האם בעקבות ההתנסויות האלה גמלת אותה? בת כמה היא? אני עדיין לפני המשוכה של גמילת הלילה. ואני חושבת, הרי גם כשגומלים בלילה בדר"כ משאירים את ההנקות של ה"לפנות בוקר", לא?, איך זה היה אצלכם? הסיפור שלך גורם לי לחשוב שאולי כדאי לתכנן גמילה מלאה... מאידך, גם בהירון הראשון לקח לנו די הרבה זמן...
 

samaria

New member
../images/Emo51.gif

לסיפור שלנו יש סוף טוב
שבועיים אחרי ההפלה האחרונה נכנסתי להריון. לא ידעתי את זה, כי נאמר לי שמחזור ראשון אחרי הפלה יכול להגיע אפילו כעבור שמונה שבועות. בכל מקרה, אחרי כמה שבועות התחלתי שוב להרגיש מאוד מוזר בהנקה, והחלטתי לגמול סופית. הורדתי את הנקת הבוקר, וכעבור כמה ימים את הנקת ההרדמות. עכשיו היא בת שנתיים וארבעה חודשים, ואני בשבוע 21
נכון, הנקת השחר היתה אחת הבעיות הכי גדולות אצלנו. גמילת הלילה היתה קלילה.. אבל מהרגע שהשמש זרחה ואפשר היה לחזור לינוק, הבת שלי פשוט נצמדה לציצי ולא עזבה. בכל מקרה, אני ממש לא רוצה שישתמע מהסיפור שלי שחייבים לגמול כדי להכנס שוב להריון, להיפך! הלוואי שהייתי יכולה גם אני להמשיך להניק בזמן ההריון.. ואני רואה שיש הרבה נשים שזה עובד להן נפלא. כל מה שאני אומרת, שיש נשים (כמוני כנראה) שההנקה כן פוגעת להן בהריון, וחשוב לשים לב לסימנים ותחושות שלך.
 

samaria

New member
בדרך הקשה ../images/Emo13.gif

זה התחיל להיות די מטורף, כי היא כל הזמן הקדימה את שעת הזריחה. נגיד, בהתחלה היא היתה מתעוררת לינוק אחרי הזריחה, ומהר מאוד זה נעשה בזמן הזריחה, ולאחר כמה זמן זה הפך ל"נו, נו, יש טיפטיפונת אור בשמיים, באמת, אפשר לראות את השמש אם עוצמים את העיניים, יאללה ציצי!". אחרי זה היא כבר דרשה לינוק בחושך מוחלט (סביבות ארבע בבוקר) ובעצם חזרנו שוב להנקות לילה. אם סרבתי היה יכול להיות בכי ארוך מאוד. בקיצור, אמרתי לעצמי שאם אי אפשר להלחם בהם, אז כדאי להצטרף אליהם, וכשהיא קמה להנקת שחר פשוט קמתי איתה והתחלתי את היום. מדהים, אבל כעבור כמה ימים המסר נקלט, ומכיוון שאלה חרופרית כמו אמא שלה, שתינו הסכמנו יחדיו לשכוח מההנקה ולישון בכיף יחדיו. מצד שני, זה בטח לא יעבוד על תינוק מסוג אנרג'ייזר..
 
../images/Emo6.gifזה בדיוק מה שחשבתי לעשות

וחשבתי גם שזה די מטורף... פשוט לקום ממש, עם אור ראשון, או עם בקשת הציצי הראשונה. לפחות עד שהמסר יקלט. האם עשית את זה יחד עם גמילת הלילה? או שקודם גמלת לילה והבטחת "ציצי כשיהיה אור" ואחרי תקופה מסויימת עברת לגמילת שחר? הקטנה שלי בהחלט אנרג'ייזר, אבל אם היא תתחיל את היום ב 5:00 הי בטוח תקרוס באיזור 9-10 בבוקר לשינה...
 

מאיו

New member
ההריון זו לא הבעיה היחידה.

לא נותנים לעבור טיפולי פוריות בהנקה מפני שההורמונים עוברים בחלב וזה לא בריא ליונק/ת. מה יקרה אם תתני לבת שלך עוד זמן הנקה ותתחילי טיפולים בעוד שנה?
 
נושא כאוב קצת...

גם אנחנו באותה סירה, ילד ראשון מIVF עקב בעיית זרע קשה. התינוק שלי בן 10 חודשים ואני מניקה אך מקבלת מחזור (לא ממש סדיר אבל בין חודש לחודשיים יוצא שאני מקבלת) כבר מזמן רציתי לחזור לטיפולים אך הרופאה שלי גם אמרה לי לחזור כשאסיים להניק. בינתיים אני ממש לא רואה את עצמי נגמלת או גומלת אותו ולכן החלטתי להמשיך הלאה כשאני עדיין מניקה! צעד ראשון, ראיתי שיש רופאים שכן מסכימים לטפל בהנקה. בנוסף ביררתי עם דר' ליבוביץ' בפורום שלה ולטענתה ההורמונים לא מזיקים לתינוק משום שהם מתקבלים בזריקה ולא עוברים דרך מערכת העיקול. צעד שני, קבעתי תור לרופאה שלי לנסות פעם אחרונה לשכנע אותה (לפני שאני עוברת לרופאה אחרת שידעתי מראש שכן תסכים לטפל בי) וזה עבד היא הסכימה!! התחלנו בהחזרת מוקפאים שהיו לי מהטיפול הקודם. התוצאה לצערי הרב מאוד היתה שלילית (התקבלה לפני 3 ימים
) אבל במקביל צא לי לראות בבדיקות שיש ביוץ ורירית מצויינת ואחלה הורמונים לקליטת הריון (כמובן שהכל משמים, אבל גם מבחינת הטבע ניתן לראות שיש תנאים מתאימים) ברור שלא כל המניקות יכולות להכנס להריון, אך בהחלט ישנן כאלה שיכולות. זהו, השבוע יש לי תור לרופאה לראות כיצד ממשיכים, אני אנסה לדבר איתה על טיפול על בסיס טבעי (כנראה שהיא תסרב) ונראה לאן זה יוביל. מה שבטוח זה שאני לא מוכנה לוותר על הניסיון להרות שוב, אך גם לא יכולה לוותר על הנקה (מאזניים כבר אמרנו?) לכן אני מנסה ללכת על כל הקופה.. אין זה אומר שאני לא פוחדת על הילד שלי, אבל אני לא מוצאת פתרון אחר.... בהצלחה!
 

נושה28

New member
הי אושר

גם אצלינו הסיבוב השני שיבוא הוא עם מוקפאים. הייתי שמחה לשמוע קצת מה התהליך? באיזה שלב של התהליך מקבלים (או לא...) הורמונים? ומה גרם לרופאה שלך להסכים לטיפול למרות המשך הנקה?
 
תהליך החזרת מוקפאים

(במקרה שלי) לא היה מעורב בהורמונים כלל, פשוט עקבנו אחרי הביוץ ע"י מעקב זקיקים + בדיקות דם, החזרנו את המוקפאים 5 ימים לאחר הביוץ מפני שהם היו בלסטוציסטים וזהו.
 
למעלה