הסוגיה השבועית לילד :

[רגע אמדוד לי]

הסוגיה השבועית לילד :

לאחר כמה ימים טובים של צפייה אילמת בשאלות ובסוגיות - הגעתי למסקנה (שזה הרבה יותר טוב מלהגיע לאיבוד...) שהבעיה העיקרית היא : לא כיצד להתחיל עם בחורות / בחורים. לא היכן למצוא בני זוג פוטנציאלים. אלא - כיצד להמשיך. תעיפו מבט קל ימין ושמאל ותמצאו את המכנה המשותף לכל השאלות - מה עושים במקרה כזה או אחר, כיצד להתמודד עם מקרה כזה או אחר וכו' וכו'.. ונראה לי - וכאן אני אצטט - שאם ישנה בעיה או דילמה שחוזרת על עצמה עם בני זוג שונים - כנראה שהבעיה היא לא בבן/בת הזוג או בכלל בבעיית המגדר אלא רק באדם עצמו שנתקל בבעיה. ורוב הבעיות הן בהחלט עניין של חוסר בטחון, שינויים בהרגלים או הכנסה כפוייה למודל או שבלונה - כשהדגש הוא על האחרונה.... זאת רק דעתי - אשמח לדעת מה דעתכם.

 

[Vdrums]

צודק, זה הזמן לומר לכל

המחפשים והמתחילים למינהם ש"כיצד להמשיך" יותר קשה מ"כיצד להתחיל". אני חושב שזה קורה במיוחד שעוברים לגור ביחד, רק אז אתה מבין מי נמצא מולך, לדעתי הכל מתחיל ונגמר בתקשורת, זה הבסיס. אי אפשר להשאיר דברים בפנים יותר מדי זמן, זה פשוט הורס.

 

[magenta73]

אתה יכול להרחיב?

בבקשה? כי נראה לי שיש לי הרבה מה להגיד על זה, אבל הייתי רוצה להתמקד יותר ברעיון שלך, ולכן - אני מבקשת ממך להיות קצת יותר "און דה ספוט"... (באלב, ארצה!)

 

[רגע אמדוד לי]

נתחיל מזה ש-

אם את רוצה להגיב אז לכי על זה

אני נתתי רק פיפס קטן מתחושת הבטן שלי, כל אחד יכול לפרש את זה כפי שהוא רואה לנכון. את מכירה את משנתי כבר מזמן - המושג "לחפש" או כל מה שמתשתמע מהשורש הזה עושה לי חררה. זה לצאת עם סוג מסויים של רשימת קניות - ולא ממש משנה כמה היא מפורטת ברמת סוג הקוטג' וכמה אחוזים הוא או שהיא מעורפלת בסגנון "משהו לנשנש בערב ושיהיה הרבה...". כל אלמנט החיפוש כחיפוש - למה מחפשים ? למלא צורך מסויים ? למלא שבלונה מסויימת של בן / בת זוג ? הפחד מלהיות לבד ? כי הרי למצוא בן / בת זוג זה הדבר הכי קל והכי זמין - יש מסביבנו אנשים כל הזמן, וסביר שהאנשים שאנו פוגשים יהיו עם אותם תחומי עיניין (פחות או יותר) - אם זה בסביבת העבודה (מי שיכול...) ואם זה בסביבת הבילוי. כל העניין הוא להמשיך. פגשנו מישהו, היה נחמד, ממשיכים להפגש... מתאים סבבה, לא מתאים גם סבבה... אבל לדעתי - ושוב - דעתי בלבד - מכייוון שהחיפוש הזה מגיע מתוך צורך כלשהו או נסיון למלא שבלונה של בן/בת זוג - תמיד יהיו סטיות קלות ימינה ושמאלה שלא יתאימו לשבלונה הזאת ודווקא הסטיות הקטנות האלה יפריעו - כלומר הבעיה היא לא בבן הזוג אלא במחפש. אותו כנ"ל לאותו אחד שרגיל לחפש, רגיל להיות בסטאטוס לימבו שכזה - הוא נטול בן / בת זוג - נטול מחויבויות ואדון לעצמו אך עם זאת רוצה להיות במערכת זוגית, אך כשזאת מגיעה הוא כבר לא יודע מה לעשות עם זה - בדיוק בגלל שהוא רגיל להיות תחת סטאטוס "מחפש". שוב - פיפס קטן שמנסה לתת את דעתי - יהיו כאלה שיסכימו ויהיו כאלה שלא.

 

[orrin]

ומה עם

מה עם העניין הכי פשוט, הכי אנושי, הכי נורמלי- עד כמה שקיים דבר כזה, והוא ההבדל בין תחילת קשר והמשכו מבחינת רמת האינטימיות. ולמה אני מתכוונת? הרי כולנו נפתחים בהדרגה, לא בהכרח מתוך רצון להרע או להסתיר אלא כי זה הטבע האנושי. חשיפה מהירה ולא פרופורציונלית ביחס למציאות יוצרת תחושות איום וחרדה ומובילה להתרחקות. ולכן- כשאנחנו פוגשים אדם חדש אנחנו יוצרים בראש איזהשהוא "סיפור" לגביו- סיפור שמורכב אך ורק ממה שידוע לנו עד כה וכן מתחושות שלנו. רק מה? במהלך ההכרות מסתבר שהקשר בין ה"סיפור" ובין המציאות מקרי בהחלט ואז נוצרת רתיעה ותחושה של "האם אני מסוגל/ רוצה/ מוכן להתמודד עם זה או שאני עובר הלאה בתקווה שבפעם הבאה הסיפור יהיה המציאות" וכאן בדרך כלל, לפחות ממה שאני מכירה, נוצר הריחוק. כי כולנו בסופו של יום לא מחפשים מיטה חולה להכניס אליה את הראש וגם מי שלא חי לפי רשימת קניות יעדיף בדרך כלל להיות ב"קומפורט זון" - מקום בטוח, לא מאיים, מקום שלא גורם לך לשאול את עצמך שאלות מסובכות מדי, מקום שלא בודק את הגבולות שלך. ואז- גם אם האדם שמולנו יכול להיות חבר טוב שלנו/ בן זוג יהיו כאלו שיעדיפו להתרחק, רק כדי לא לאבד את המקום הבטוח שלהם עם עצמם. אז אני לא ממש בטוחה שלזה התכוונת, אבל לפחות לדעתי האישית שאינה מחייבת אפחד זה גם חלק מהסיפור. רק טוב

 

[רגע אמדוד לי]

יש מצב שלא ממש הבנתי....

אותו "סיפור" זה בדיוק השבלונה שאליה התכוונתי - כמו שאת אומרת בדר"כ : "יודע איך שותים את הקפה..." / "מה עושה אותו אותו עצוב..." - או יותר מדוייק מזה : מה נעשה יחד ? הרי מי לא תיאר לעצמו מה יעשה עם בת זוגו ? (bulb - לא לזה הכוונה... אבל שוין...) לאן ילכו, איפה יטיילו, ומה יעשו שם... המציאות לא תמיד תואמת לאותו "סיפור מסגרת" שאנחנו תופרים - וכאן מגיעה רמת הגמישות שלנו. מה גם - שאת מתארת כאן מצב של חיים ומוות - את מדברת על מושגים של "התמודדות" / "איום" / "מסוגלות" / "רצון" וכו' בל נשכח שמערכת יחסים היא עדיין לא חתימה על משכנתא - להיפך - היא אמורה להיות משהו כיפי ומהנה ולא משהו שאנו אמורים לחשוש ממנו. ואת הפרטנר אנו מכירים לאט לאט, טפח טפח - אף אחד עדיין לא רודף אחרינו לשום מקום - ויקום האדם שטוען אחרת (וממש לא משנה השעון הביולוגי...) - וזה בהתייחס ל"חשיפה מהירה"... הכרויות אינסטאנט דרך צ'אטים, אתרי הכרויות, פיק-אפ בארים וכו' - הן המתכון המצויין לחשיפה מהירה : "אנחנו יודעים לשם מה התכנסנו, יאללה לעבודה - אני בלה בלה בלה בלה ואני אוהב בלה בלה בלה - מה איתך ? מתאים ? יופי, לא מתאים - נקסט !!" לגבי נושא ה"פעם הבאה" - את מתייחסת לזה כאל טסט חמישי שבו נכשלת - את כבר מתחילה להפסיק להאמין בעצמך יותר - את מתחילה לחשוש שאולי את לא בנוייה למערכת יחסים ארוכת טווח או שאולי אין אנשים נורמלים יותר בעולם תחת הכותרת : "היכן ניתן למצוא בחורים נורמלים/ בחורות נורמליות בזמננו ?". ושוב - למה להתייחס להיכרות בין בני אדם כמבחן ? למה להתייחס לזה כאל משהו שהתוצאה שלו היא נכשל או עבר ? שוב - זה לא אמור להיות סוג של כיף ?

 

[orrin]

אז זהו, שלא ממש הבנת

אני אנסה לנסח את עצמי אחרת: כשאמרתי "סיפור" לא התכוונתי רק אל אותה שבלונה, אלא הרבה מעבר. נניח שהכרת מישהי, לא דרך פיק אפ בר או אתר כזה או אחר. לאחר זמן מסויים תרגיש שאתה מכיר אותה- כשבעצם, אתה ממש לא. ואז ברגע שיחשף משהו שלא תואם לדרך שאתה רואה אותה, לאותו אידאל שציירת לעצמך, יהיה איזהשהו שבר ואתה תשאל את עצמך "האם אני מסוגל לחיות עם זה?". על זה דיברתי, על הנטייה שלנו לחשוב שאנחנו מכירים מישהו לפני שזה באמת קורה ואז כשנחשפים לנו צדדים אחרים באישיות, גם אם הם לא ממש מייצגים את המהות של אותו אדם, אנחנו מתחילים לשאול את עצמנו את כל אותן שאלות מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, אם לא שיעורי עזר בימי שלישי וחמישי רק טוב

 

[רגע אמדוד לי]

מותק - אני אחדש לך :

או שאולי לא - אבל אני אנסה בכל זאת : את אף פעם לא תכירי את בן זוגך לגמרי - תמיד יהיה צד כזה או אחר שתגלי בו - יכול להיות טוב ויכול להיות פחות טוב. אבל זה בעצם כל הכיף. מה החוכמה בלדעת עליו הכול ? משעמם קצת לא ? עכשיו - זה לא נובע מהעובדה שהוא יסתיר ממך דברים אלא מהסיבה שאנשים משתנים ומשנים את סביבתם בהתאם - עצם נוכחותך בסביבתו וההתנהגות שלך - משנה אותו ולהיפך. כך שאם בוקר אחד תקומי ותגלי משהו שיזעזע את עולמך - או במילים שלך - לא תואם את האידאל שציירת לעצמך - מדוע שיהיה שבר ? מדוע לא להבין שאנשים לא חייבים לראות את הכול זהה ? היכן נמצאת הפשרה שכל כך חשובה בין בני זוג ? שהרי מערכת יחסים עומדת על איזון עדין של פשרות - את מתפשרת והוא מתפשר על מנת להגיע לעמק השווה במינימום האפשרי - במידה ואחד הצדדים מתפשר יותר מדיי - כלומר הוא מבטל את עצמו ואת הערכים שלו - במידה ואינו מתפשר כלל - הוא לא חושב כזוג אלא כאינדיוידואל, כלומר רק על טובתו... האיזון הזה דרך אגב - לרוב - הופך אותנו לאנשים טובים יותר והחוכמה היא מחד - לרצות להגיע לשם ולא להרגיש חייבים ומאידך - להשיג את אותן תוצאות מבן הזוג. מקווה שאני הסברתי את עצמי - אני אישית פנוי רק בימי רביעי....

 

[orrin]

אז ככה

א. ברור לגמרי שמערכת יחסים היא עניין של פשרות. ב. ברור שאתה אף פעם לא מכיר מישהו אחר במאה אחוז. אתה לעולם- ולא משנה כמה זמן אתה מכיר- לא תדע מה האדם שמולך חושב ומרגיש בכל רגע ורגע. כולנו מתקשרים דרך הפילטרים שלנו. ג. הבעיה היחידה- ואת זה גם מג'נטה העלתה- זה עניין של גבולות ושל טיימינג. בזמן מסויים הגבולות שלך הם X ובזמן אחר הם Y ללא קשר למי עומד מולך. ולכן, בכל זמן נתון אתה תגיב אחרת גם אם מדובר באותו אדם. בתקופה שאתה מרוצה וטוב לך תהיה מסוגל לסבול (מהפועל to tolerate לא מ -suffer) דברים שבתקופות שרע לך לא תהיה מוכן לשקול אפילו. וזה פקטור רציני. ולגבי התרגום מצרפתית- זה מה שקורה כשכותבים 10 דברים במקביל. עמכם הסליחה אז סגרנו על רביעי?

 

[רגע אמדוד לי]

מה פילטר ? איזה פילטר ?

את מתארת לי כאן מערכת יחסים הרסנית בטירוף... אני מדבר על כיף. כשאת עם מישהו שטוב לך איתו - את רוצה לתת מעצמך הכול - וכנ"ל לגביו - הוא רוצה לתת לך הכול - חלק מן הנתינה הוא גם מספיק מרחב כדי לגדול לתוכו ולהרחיב את הגבולות האלה. וגם אם חצית גבול כזה או אחר - זה יוביל לויכוח שקצת רצון טוב יפתור - בטח לא לשבירת כלים ולא משחקים... אני אפתח אאוטלוק...

 

[orrin]

פילטר

לכולנו יש פילטר. אם תודה בזה ואם לא. מהכ שמישו אומר לך לא יקלט אצלך בדיוק בדרך שבה הוא נאמר. מה שתגיד למישו אחר לא יקלט באותה דרך שאתה התכוונת. זה אנשים. זה הסיבה שאנחנו נפגעים מאחרים. זה הסיבה שמתווכחים. ולא, אני לא מדברת על מערכת יחסים הרסנית שצריך לדווח למועצה להגנת הילד או למשו, אני רק אומרת שכדי שיהיה את המרחב וכדי שתהיה את היכולת לתת מקום לכל הג'יפה של השני- וכרגע זה לא משנה אם מדובר במערכת יחסים רומנטית או לא- צריכה להיות ההבנה שיש פילטרים. שכשמישהו פוגע בנו, לפעמים הוא אפילו לא רואה אותנו אלא רק את ההשתקפות של עצמו מתוך איזה בור רגעי. וזה, יקירי, קורה בדרך כלל אחרי השלב של "קפה אצלי או אצלך?"...... כשתגמור לפתוח את האאוטלוק- תודיע לי

 

[רגע אמדוד לי]

אההה

תשמעי מותק - את משתמשת כאן במונחים כבדים מדיי לשעה הזאת של הלילה - ואני כבר שבוע בקו איקאה-הום סנטר בלי הרבה שינה... להגיד לך שהבנתי מה אמרת ? יש לי בהחלט חשש שכן. להגיד לך שאני מסכים ? יש לי בהחלט חשש שלא.

 

[orrin]

למה איקאה??????????????????????????

 

[רגע אמדוד לי]

למה לא ?

 

[orrin]

א. כי לכולם יש את זה

ב. כי בשקל תשעים אתה יכול להגדיל- מה שהופך את זה לסוג של מקדולנדס עם פרות מקרטון ג. כי זה ג'יפה. ד. כי ככה. אני שונאת את איקאה

 

[רגע אמדוד לי]

אז אל תקני שם...

אני אישית מסתדר יופי עם איקאה... קצת פחות עם ה-2000 ש"ח שהשארתי שם....

 

[magenta73]

גם אני אוהבת את איקאה

(יש שם גם אחלה סדינים ומגבות וכו'. באמת.) ופחות את הכסף שהשארתי שם. ו-2000 זה כלום.

 

[זמשוש]

יש להם גם אחלה מרקים בקעריות לחם!

 

[bulb]

יש מרק עגבניות?

הייתי מבצע עכשיו את זממי בקערת מרק עגבניות עם ביצה שלוקה ,אורז ולחם טרי.

 

[orrin]

ואגב

לא אמרתי לרגע שזה מבחן. כן, להכיר אנשים זה כיפ. לבנות מערכות יחסים חדשות מכל הסוגים זה כיפ. אבל זה כיפ מפחיד..... זה כיפ שמעמת אותך עם עצמך ועם המציאות. וזה מה שמפחיד זה כמו שבצרפתית קוראים לאורגזמה- "מוות מתוק". .