מעניין
הסיפור מעניין מאוד, ואני סקרנית לדעת איך הוא ממשיך. אני מתייחסת לשני הפרקים בביקורת.
א) הפרק הראשון כתוב מאוד טוב. אני מסכימה עם מה שאמרו מעליי לגבי העודף-אגרסיביות של קרלוס. זה בסדר שהוא קשוח כלפי האזרח (הוא רק כרגע ניסה לירות בו), אבל ברגע שקרלוס רואה שהוא משתף פעולה אין סיבה לדרוך עליו. אם האזרח יראה שוב סימני התנגדות , אז בכיף- תכוון עליו נשק, תדרוך עליו, מה שאתה רוצה.
ב) דווקא לא היתה לי בעיה עם הדיאלוג הקטוע. ככה קרלוס מראה לו "מי הבוס"...
ג)הפרק השני- כל הטורניר עצמו, קצת בעייתי לדעתי. ז"א, לא ברור מה המטרה של משחק הדמים הזה. אתם רוצים חייל טוב? תאמנו אותו, ואת שאר החיילים הפוטנציאלים. תחנכו אותו. תנו לו להתנסות בסוגי לחימה שונים. תעיפו את מי שפחות ממצויין (משהו כמו קורס טייס) , ובסוף תבחרו את זה שהכי מתאים. אם אתה מכניס אסירים לתוך מבוך ואומר להם תהרגו אחד את השני,או שתמותו. אתה תמצא מישהו שאולי מאוד אגרסיבי ותוקפני. אולי חזק. אולי יודע איך לברוח- אבל לא בטוח שהוא יהיה חייל טוב.
הטורניר הזה מרגיש לי כמו סדיסטיות לשם הסדיסטיות. במשחקי הרעב ובגיימר עושים את זה בשביל רייטינג. זאת אולי סיבה נוראית, אבל זאת סיבה. כאן אני לא רואה שום מטרה אמיתית (חוץ מאולי סוהרים/ מדענים/משטר אכזרי וצמה דם שעושים את זה בשביל ההנאה).
אל תבין אותי לא נכון. אני חושבת שזה טוב השימוש במשחק, אבל אתה צריך להיות יותר ברור למה עושים אותו. אולי היו עוד טורנירים כאלה בעבר. ולקחו כל פעם את השורדים, וגרמו להם להתחרות זה בזה? אולי הם כבר עברו אימונים קודם לכן? אולי בגלל המשטר האכזרי יש הרבה בוגדים במולדת, או פושעי מלחמה- ואין מקום לאכלס אותם. אז מוצאים דרכים יצירתיות לצמצם את כמות האסירים?
אבל סך הכל הכתיבה טובה והסיפור מעניין. מחכה להמשך
הסיפור מעניין מאוד, ואני סקרנית לדעת איך הוא ממשיך. אני מתייחסת לשני הפרקים בביקורת.
א) הפרק הראשון כתוב מאוד טוב. אני מסכימה עם מה שאמרו מעליי לגבי העודף-אגרסיביות של קרלוס. זה בסדר שהוא קשוח כלפי האזרח (הוא רק כרגע ניסה לירות בו), אבל ברגע שקרלוס רואה שהוא משתף פעולה אין סיבה לדרוך עליו. אם האזרח יראה שוב סימני התנגדות , אז בכיף- תכוון עליו נשק, תדרוך עליו, מה שאתה רוצה.
ב) דווקא לא היתה לי בעיה עם הדיאלוג הקטוע. ככה קרלוס מראה לו "מי הבוס"...
ג)הפרק השני- כל הטורניר עצמו, קצת בעייתי לדעתי. ז"א, לא ברור מה המטרה של משחק הדמים הזה. אתם רוצים חייל טוב? תאמנו אותו, ואת שאר החיילים הפוטנציאלים. תחנכו אותו. תנו לו להתנסות בסוגי לחימה שונים. תעיפו את מי שפחות ממצויין (משהו כמו קורס טייס) , ובסוף תבחרו את זה שהכי מתאים. אם אתה מכניס אסירים לתוך מבוך ואומר להם תהרגו אחד את השני,או שתמותו. אתה תמצא מישהו שאולי מאוד אגרסיבי ותוקפני. אולי חזק. אולי יודע איך לברוח- אבל לא בטוח שהוא יהיה חייל טוב.
הטורניר הזה מרגיש לי כמו סדיסטיות לשם הסדיסטיות. במשחקי הרעב ובגיימר עושים את זה בשביל רייטינג. זאת אולי סיבה נוראית, אבל זאת סיבה. כאן אני לא רואה שום מטרה אמיתית (חוץ מאולי סוהרים/ מדענים/משטר אכזרי וצמה דם שעושים את זה בשביל ההנאה).
אל תבין אותי לא נכון. אני חושבת שזה טוב השימוש במשחק, אבל אתה צריך להיות יותר ברור למה עושים אותו. אולי היו עוד טורנירים כאלה בעבר. ולקחו כל פעם את השורדים, וגרמו להם להתחרות זה בזה? אולי הם כבר עברו אימונים קודם לכן? אולי בגלל המשטר האכזרי יש הרבה בוגדים במולדת, או פושעי מלחמה- ואין מקום לאכלס אותם. אז מוצאים דרכים יצירתיות לצמצם את כמות האסירים?
אבל סך הכל הכתיבה טובה והסיפור מעניין. מחכה להמשך