הסיפור שלי/האם אני מתאים לכאן?
כשנקלעתי לפה בפעם הראשונה, חשבתי בליבי שאפגוש פה אנשים ממורמרים, חסרי ביטחון ונואשים. אין ספק שעולה הרושם שההיפך הוא הנכון, רובכם פה אנשים שאוהבים את עצמם, לא מוכנים להתפשר וגם תקוה לא חסרה פה. אנט מצד אחד מרגיש מאוד קרוב אליכם ומצד שני מרוחק, בעיקר בגלל העובדות היבשות...
לדעתי אני צריך פורום לאנשים שלא יודעים להיות לבד....
, הסיפור שלי בקצרה: בן 28.. בתיכון הייתי נער פופולארי עם ארגזים של ביטחון עצמי, את בתוליי הענקתי לחברה הראשונה שלי בגיל 16, קשר מעולה, אהבת נעורים שנמשכה שנתיים.
לאחריה באה תקופת יובש שבה לא התעניינתי יותר מדי בבנות, עד שלאחר חצי שנה הכרתי מישהי. היינו בסוג של קשר לא רומנטי כשלוש שנים, שבמהלכם שוב לא התענייתי באחרות כי רק אותה רציתי. כשעמדתי כבר לוותר פתאום היא הבינה שהיא מאוהבת בי ונלחמה בכל כוחה לממש זאת.
מעל חמש שנים גרנו ביחד, היינו מאוהבים וכמובן שגם קיימנו יחסים נהדרים , רוב הזמן.
לא אלעה אותכם בפרטים, ולמרות שהתחיל כסיפור אהבה. וחברות נפלא, זה היה קשר הרסני עם המון בעיות. ואף מכאובים ופגיעות.
אז זהו כיום בגיל 28 אוטוטו אני לבד, ולמרות שסקס לא זר לי ואת כל התנוחות כבר ניסיתי, אני מרגיש ממש חסר ניסיון, כי הרי היו לי רק שתי בחורות ועם אחת אני כבר בקושי זוכר.. גם בזוגיות אני מרגיש חסר ניסיון כי הרי המודל שיש לי זה רק הקשר ההרסני שחוויתי. שלא לדבר על זה שמעולם לא הייתי בדייט ואני לא מתחיל עם בחורות... כל העולם הזה ממש זר לי ואני מרגיש כמו תינוק שלומד ללכת..
אז מה דעתכם? לפעמים העובדות יכולות לבלבל..
כשנקלעתי לפה בפעם הראשונה, חשבתי בליבי שאפגוש פה אנשים ממורמרים, חסרי ביטחון ונואשים. אין ספק שעולה הרושם שההיפך הוא הנכון, רובכם פה אנשים שאוהבים את עצמם, לא מוכנים להתפשר וגם תקוה לא חסרה פה. אנט מצד אחד מרגיש מאוד קרוב אליכם ומצד שני מרוחק, בעיקר בגלל העובדות היבשות...
לדעתי אני צריך פורום לאנשים שלא יודעים להיות לבד....
, הסיפור שלי בקצרה: בן 28.. בתיכון הייתי נער פופולארי עם ארגזים של ביטחון עצמי, את בתוליי הענקתי לחברה הראשונה שלי בגיל 16, קשר מעולה, אהבת נעורים שנמשכה שנתיים.
לאחריה באה תקופת יובש שבה לא התעניינתי יותר מדי בבנות, עד שלאחר חצי שנה הכרתי מישהי. היינו בסוג של קשר לא רומנטי כשלוש שנים, שבמהלכם שוב לא התענייתי באחרות כי רק אותה רציתי. כשעמדתי כבר לוותר פתאום היא הבינה שהיא מאוהבת בי ונלחמה בכל כוחה לממש זאת.
מעל חמש שנים גרנו ביחד, היינו מאוהבים וכמובן שגם קיימנו יחסים נהדרים , רוב הזמן.
לא אלעה אותכם בפרטים, ולמרות שהתחיל כסיפור אהבה. וחברות נפלא, זה היה קשר הרסני עם המון בעיות. ואף מכאובים ופגיעות.
אז זהו כיום בגיל 28 אוטוטו אני לבד, ולמרות שסקס לא זר לי ואת כל התנוחות כבר ניסיתי, אני מרגיש ממש חסר ניסיון, כי הרי היו לי רק שתי בחורות ועם אחת אני כבר בקושי זוכר.. גם בזוגיות אני מרגיש חסר ניסיון כי הרי המודל שיש לי זה רק הקשר ההרסני שחוויתי. שלא לדבר על זה שמעולם לא הייתי בדייט ואני לא מתחיל עם בחורות... כל העולם הזה ממש זר לי ואני מרגיש כמו תינוק שלומד ללכת..
אז מה דעתכם? לפעמים העובדות יכולות לבלבל..