בשמיים בוערים
New member
הסיפור שלי סביב פינק פלויד
O.K אני אומרת מראש שזה הולך להיות ארוך , אבל יש לי צורך לספר. אני חושבת שבשביל לספר את הסיפור שלי אני חייבת לפתוח מהסוף ולאמר שפינק פלויד הם הלהקה האהובה עלי ובמבחינתי הם בין הלהקות הטובות ביותר שהיו אי פעם . עכשיו אני יכולה להתחיל מהתחלה , חלק גדול מהסיפור שלי נכלל ביחס שלי לאנגלית , אובחנתי כדיסלקטית בגיל מאוד צעיר ובגלל כל מיני טעיות ומחדלים של בתי ספר שלמדתי בהם יצא שהפעם הראשונה שלמדתי את הA,B,C הייתה אי שם בכיתה ט' ,ככה שעד היום מאוד מאוד קשה לי עם קריאה באנגלית , והקריאה שלי מאוד לא רציפה. לצד זה, למזלי , אני קולטת שפות מאוד מהר ,ככה שעוד בכיתה ו' דיברתי אנגלית שוטף וקל לי מאוד להבין משמיעה ולפצות על החוסר . (אני יודעת בנתיים זה נשמע לא קשור לעניין אבל זה כן ) הבית שלי הוא מסוג הבתים שבהם שומעים מוזיקה איכותית כל הזמן ובין היתר גם הרבה פינק פלויד , ככה שהכרתי את פינק פלויד מגיל צעיר , אפשר אפילו לאמר שגדלתי עליהים , אבל עד כיתה י"א לא נרשמה התעניינות מיוחדת מצידי בכל הנוגע אלהים , ואם להיות כנים חלק גדול מהאדישות לזה נבע מהרתיעה שהייתה לי (ובמידה מסוימת עוד יש לי) מאנגלית. התחלתי להקשיב לפינק פלויד ברצינות בי"א . מה שהשתנה באזור י"א ,חוץ מזה ששוב עברתי ב"ס הוא שכל קבוצת החברים שלי השתנתה ואני מתביישת לאמר אבל את פינק פלויד התחלתי לשמוע ברצינות , בין יתר, בגלל בחור שרציתי להרשים . מאז הרבה מיים זרמו בנהר ודווקא אחרי שהוא ואני נפרדנו הבנתי את הקסם שבפינק פלויד , את גדלות המילים , את המנגינות הגאוניות שמצליחות להעביר בדיוק את הדברים הנכונים לפעמים בלי אף מילה, את הדימווים , המטאפרות ,הנימים במנגינות ויש עוד , אבל לא הכל ניתן לתיאור. שינוי משמעותי נוסף שהתרחש באותה תקופה היה השינוי בתדירות השימוש שלי בסמים , באותה השנה ובשנים שבאו אחריה הייתי מעשנת כל יום , כל היום וזה עוד מבלי להיכנס לסמים הקשים , מצאתי את עצמי יושבת בחדר שלי ימים על גבי לילות , מסוממת , שומעת פינק פלויד , ואולי זה ישמע עצוב אבל הערבים הללו היו בין הערבים היותר משמעותיים בנעורי . לשבת על המיטה בחדר, בשקט ,ורק להקשיב למנגינה , לדלג מעל המילים למחוזות רחוקים על גבי המוזיקה , בשבילי זה היה וזה עדיין הכל. פינק פלויד זה חלק נכבד מאוד מהפסקול שלי , זאת מוזיקה שליוותה אותי בטוב , ברע ובשיגעון.. היום "ממרומי גילי" אני במקום אחר לגמרי , השימוש שלי בסמים פסק כמעט לגמרי ויכול להיות שטוב שכך . לשמחתי הרבה החשש שלי שפינק פלויד בלי סמים זה לא יהיה זה לא אושש ,הם מסמלים עבורי היום , בדיוק כמו אז את פיסגת הגאונות המוזיקלית , ההבדל העיקרי בין אז להיום (מבחינת היחס שלי לפינק פלויד)הוא שהיום אני במצב שבו אני פחות רוצה להקשיב למנגינה ולשקוע בה והרבה יותר רוצה להתעמק במילים ולחבר בין הליריקס ללחן, אבל פה נכנסת הבעייה שלי עם אנגלית , אני מוצאת את עצמי נאבקת במילים , לא מצליחה לקרוא , ונשארת בחוץ , זה מתסכל אותי.. אל תבינו אותי לא נכון לא כתבתי את כל זה בשביל קבל עצה סביב עניין האנגלית , אבל יצא איך שהוא שזה נגמר בזה. אני מקווה שהגעתם עד לפה מיטל.
O.K אני אומרת מראש שזה הולך להיות ארוך , אבל יש לי צורך לספר. אני חושבת שבשביל לספר את הסיפור שלי אני חייבת לפתוח מהסוף ולאמר שפינק פלויד הם הלהקה האהובה עלי ובמבחינתי הם בין הלהקות הטובות ביותר שהיו אי פעם . עכשיו אני יכולה להתחיל מהתחלה , חלק גדול מהסיפור שלי נכלל ביחס שלי לאנגלית , אובחנתי כדיסלקטית בגיל מאוד צעיר ובגלל כל מיני טעיות ומחדלים של בתי ספר שלמדתי בהם יצא שהפעם הראשונה שלמדתי את הA,B,C הייתה אי שם בכיתה ט' ,ככה שעד היום מאוד מאוד קשה לי עם קריאה באנגלית , והקריאה שלי מאוד לא רציפה. לצד זה, למזלי , אני קולטת שפות מאוד מהר ,ככה שעוד בכיתה ו' דיברתי אנגלית שוטף וקל לי מאוד להבין משמיעה ולפצות על החוסר . (אני יודעת בנתיים זה נשמע לא קשור לעניין אבל זה כן ) הבית שלי הוא מסוג הבתים שבהם שומעים מוזיקה איכותית כל הזמן ובין היתר גם הרבה פינק פלויד , ככה שהכרתי את פינק פלויד מגיל צעיר , אפשר אפילו לאמר שגדלתי עליהים , אבל עד כיתה י"א לא נרשמה התעניינות מיוחדת מצידי בכל הנוגע אלהים , ואם להיות כנים חלק גדול מהאדישות לזה נבע מהרתיעה שהייתה לי (ובמידה מסוימת עוד יש לי) מאנגלית. התחלתי להקשיב לפינק פלויד ברצינות בי"א . מה שהשתנה באזור י"א ,חוץ מזה ששוב עברתי ב"ס הוא שכל קבוצת החברים שלי השתנתה ואני מתביישת לאמר אבל את פינק פלויד התחלתי לשמוע ברצינות , בין יתר, בגלל בחור שרציתי להרשים . מאז הרבה מיים זרמו בנהר ודווקא אחרי שהוא ואני נפרדנו הבנתי את הקסם שבפינק פלויד , את גדלות המילים , את המנגינות הגאוניות שמצליחות להעביר בדיוק את הדברים הנכונים לפעמים בלי אף מילה, את הדימווים , המטאפרות ,הנימים במנגינות ויש עוד , אבל לא הכל ניתן לתיאור. שינוי משמעותי נוסף שהתרחש באותה תקופה היה השינוי בתדירות השימוש שלי בסמים , באותה השנה ובשנים שבאו אחריה הייתי מעשנת כל יום , כל היום וזה עוד מבלי להיכנס לסמים הקשים , מצאתי את עצמי יושבת בחדר שלי ימים על גבי לילות , מסוממת , שומעת פינק פלויד , ואולי זה ישמע עצוב אבל הערבים הללו היו בין הערבים היותר משמעותיים בנעורי . לשבת על המיטה בחדר, בשקט ,ורק להקשיב למנגינה , לדלג מעל המילים למחוזות רחוקים על גבי המוזיקה , בשבילי זה היה וזה עדיין הכל. פינק פלויד זה חלק נכבד מאוד מהפסקול שלי , זאת מוזיקה שליוותה אותי בטוב , ברע ובשיגעון.. היום "ממרומי גילי" אני במקום אחר לגמרי , השימוש שלי בסמים פסק כמעט לגמרי ויכול להיות שטוב שכך . לשמחתי הרבה החשש שלי שפינק פלויד בלי סמים זה לא יהיה זה לא אושש ,הם מסמלים עבורי היום , בדיוק כמו אז את פיסגת הגאונות המוזיקלית , ההבדל העיקרי בין אז להיום (מבחינת היחס שלי לפינק פלויד)הוא שהיום אני במצב שבו אני פחות רוצה להקשיב למנגינה ולשקוע בה והרבה יותר רוצה להתעמק במילים ולחבר בין הליריקס ללחן, אבל פה נכנסת הבעייה שלי עם אנגלית , אני מוצאת את עצמי נאבקת במילים , לא מצליחה לקרוא , ונשארת בחוץ , זה מתסכל אותי.. אל תבינו אותי לא נכון לא כתבתי את כל זה בשביל קבל עצה סביב עניין האנגלית , אבל יצא איך שהוא שזה נגמר בזה. אני מקווה שהגעתם עד לפה מיטל.
