הסיפור של רות מאמריקה

[tali 26]

פשוט לומר את האמת...

גם אם האמת כואבת. לילדה יש רק אותך... והיא חייבת לדעת שלעולם לא תשקרי, עולמה "התמוטט" פעמיים.... בראשונה - כי אבא שלה לא רוצה להכיר בה, גם אם זה רק הרעיון של להיות אבא (ואגב אני מסכימה בהחלט שזה יכול להיות עניין הרעיון, המזונות, או לא משנה בכלל מה). ובשניה - השקר שלך... את האדם העיקרי בחייה ובעולמה, התמיכה שלה לכל דבר - ואת שיקרת. כל האמת, היציבות שיצרת לה בחיים החדשים שבניתן לכן, התמוטטה ברגע של אמת. אז כל שנותר... הוא לאהוב, לחבק (אני מצטרפת לחגית בכל שאמרה והציעה) ולספר את האמת... היא כבר תעכל את מה שהיא תוכל, צריך לדבר, להסביר עד כמה שניתן - לא לתרץ בשמו - פשוט לספר את העובדות, אולי עדיף עם עזרה של מומחים. אתן תתגברנה יחד המון הצלחה...

 

[רות מאמריקה]

tali 26

לצערי את האמת היא כבר יודעת. היא הדבר הכי חשוב לי בחיים לא היה לי את הלב לספר לה. בינתיים ממה שהבנתי לא ממש מפריע לה ששיקרתי. עולמה התמוטט פעמיים כמו שאמר איך טוספים את החתיכות עכשיו? איך מתקנים את מה שנשבר? אני רוצה את החיים שהיו לנו בחזרה. בכל מקרה תודה על התגובה. אני אנסה לפנות לפסיכולוג. רותי

 

[רות מאמריקה]

tali 26

לצערי את האמת היא כבר יודעת. היא הדבר הכי חשוב לי בחיים לא היה לי את הלב לספר לה. בינתיים ממה שהבנתי לא ממש מפריע לה ששיקרתי. עולמה התמוטט פעמיים כמו שאמר איך טוספים את החתיכות עכשיו? איך מתקנים את מה שנשבר? אני רוצה את החיים שהיו לנו בחזרה. בכל מקרה תודה על התגובה. אני אנסה לפנות לפסיכולוג. רותי

 

[ophra]

להגיד במילים:

"אני אוהבת אותך" (ואפשר גם עם וריאציות: "אני מתה עליך" "אני חולה עליך" "את האושר שלי" "את האוצר שלי" וכו´ וכו´) וגם אם היא אומרת: "די, אמא, אני יודעת" לא להפסיק ובנוגע לאבא - אני מכירה סיפור דומה האמא כאן עם הילד האבא ברח לאוסטרליה (אמנם הילד הכיר אותו. חיו ביחד עד גיל 4, וגם מדבר איתו בטלפון, אבל עדיין = לא מתפקד באמת כאבא) בעצת פסיכולוג (במקרה ההוא) - האם התחילה להגיד לילד את האמת בעדינות לאט לאט "אבא לא תמיד מקיים מה שהוא מבטיח" ודברים דומים (והילד ההוא "רק" בן 6) זה לקח זמן זה עדיין לוקח אבל לאט לאט הוא מפנים מבין וסומך יותר על אמא. רק על אמא. וגם לילדה שלך - יש אמא לסמוך עליה! שתהיה שם בשבילה שתדאג לה לצרכיה שתאהב אותה ליבי איתך לילה טוב....

 

[רות מאמריקה]

עפ

אני אומרת לה אלפי פעמים ביום שאני אוהבת אותה. וכמובן שעם כל הוריאציות. יש הרבה מה ללמוד מהסיפור על אותה המשפחה. בכל זאת אני לא אעשה שום דבר על דעת עצמי אני אפנה למטפל ונראה מה הוא יגיד. תודה על התמיכה רותי

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

לאהוב אותה ולהמתין ולאהוב עוד קצת..

לאהוב - המילה הראשונה שעלתה לי כתשובה לשאלתך: מה לעשות? אבל ארחיב מעט... כבר אמרו לפני שעולמה שת ילדתך התמוטט היא צריכה זמן לעכל, לכאוב קשה לנו לראות את ילדינו כואבים אבל כאב הוא רגש לגיטימי שמופיע בהמון סיטואציות בחיים אי אפשר להימנע ממנו (למרות שכולם מנסים) תני לכאב שלה לגיטימיות: "אני יודעת שזה כואב, פוגע - בגלל זה לא רציתי לומר לך ממילא הוא שם ואנחנו כאן ואני אוהבת אותך כל כך שזה קורע לי את הלב לראות אותך כואבת..." האמת - זה השעור שלך! אם היית בוחרת בה- יכולת לרכך, לעטוף כל הזמן באהבתך זו לא נזיפה - חס וחלילה!!! לא בוכים על חלב שנשפך אבל... אפשר ללמוד מזה. אל תייפי את המציאות, דברי עליה אתן יחד ויש ביניכן המון אהבה יש לך את החבר, אני מניחה שהוא מוסיף אהבה למשפחתכן ספרי לה את הסיפור, רחמי עליו על זה שהוא לא מכיר אותה רחמי עליו על השנים שהוא מפסיד תני לה לכתוב לו מכתב אם היא רוצה אל תתחשבי ברגשותיו - רק באלו של בתך הכי חשוב!! תני לה זמן - זו מכה קשה גם לאדם מבוגר... והזכירי לה שוב ושוב שאת אוהבת ושתמיד אהבת. שימי לב לקושי שיכול להיות בעתיד והתכונני אליו כבר עכשיו: כיון שגילתה את האמת, וכיון שגילתה אותה כך, וגם כיון שייקח לה זמן להפנים, יתכן שהיא לא תאמין להצהרות האהבה של חברך אבל... גרוע מכך... אם וכאשר הוא יעזוב, היא תחווה נטישה נוספת של אבא ויכולה לחשוב שגם הוא הלך בגללה.

עצוב לראות לב צעיר נשבר

 

[רות מאמריקה]

נאוה פרנס, נטורפתית

אני אוהבת אותה, והיא יודעת שאני אוהבת אותה. הבעייה שהיא חשבה שגם אבא שלה אוהב אותה. אני יודעת שהיא צריכה זמן להתגבר על האובדן אבל אני פשוט לא יכולה לראות אותה במצב שכזה. אמרת שכדאי להגיד לה שכואב לי לראות אותה כואבת אבל החשש שלי שזה יגרום לה להדחיק את הכאב שלה כדי לא להעציב אותי. אני את השעור שלי למדתי. פשוט לא חשבתי שכך היא תגלה. כרגע היא כועסת על החבר שסיפר לה היא חושבת שזו אשמתו, והחבר כועס על עצמו ואני כועסת על עצמי. המצב קשה בבית. לדעתי הרעיון של הלכתוב לו מכתב זה רעיון מצויין השאלה אם התכוונת שאני גם אשלח אותו. מפחיד לחשוב על העתיד כלומר מה יקרה אם אני והחבר נפרד אבל עוד יותר מפחיד ההווה רותי

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

את רוצה שהיא תשתף אותך, את רוצה

שהיא לא תכאב... אבל זה לא בידיים שלך... את כן יכולה לתת דוגמא: תיפתחי - כדי שהיא תיפתח תראי לה שכאב זה לא נעים אבל גם לא סוף העולם (אוי, איזו עבודה מחכה לך כדי להגיע לזה...) האמת סופה תמיד להתגלות... נהגת לפי האימרה: "אל תדחה למחר את מה שניתן לדחות למחרתיים"

עכשיו צריך לתת לרגשות את הזמן הדרוש להם. מה תעשי כשיבריזו לה? מה תעשי כשהיא תגלה שהחבר בגד בה? מה תעשי כשלא יקבלו אותה לעבודה או ללימודים שהיא רצתה? את לא יכולה לחסוך לה את הכאבים את כן צריכה ללמד אותה לגדול מהם אבל בשביל זה את צריכה ללמוד את השעור הזה בעצמך... לגבי המכתב - הכי חשוב זה לכתוב כדי לשחרר אפילו חוזרים על זה כמה ימים ברציפות כל פעם מתחילים את המכתב מההתחלה כאילו לא כתבנו אצמול... המכתבים משתנים - הם מתנקים מכעס ובכך גם מהכאב. אם בסוף היא תרצה לכתוב לו מכתב ממשי ולשלוח - אין בכך פסול!! אין לך זכות חוקית למנוע ממנה את הזכות לדעת מי אביה או לתבוע ממנו מזונות - מיום לידתה אל תסיטי אותה נגדו, ובקשי מחברך להימנע משמות גנאי כמו: "החלאה הזה" סביר להניח שהוא ברח בגלל חולשות רגשיות, פחדים, תחושת נחיתות אי אפשר לדעת מה יקרה עם השנים, הוא עשוי להתעשת יום אחד, במוקדם או במאוחר. למדי אותה לעמוד על זכויותיה למדי אותה חמלה - כלפיו וכלפי אנשים אחרים ראי במצב הקשה שנוצר שעור רב ערך לכולכם דברו על הרגשות, על הפחדים, על התקוות... כולם כועסים ומרגישים אשמים אין טעם - אי אפשר לשנות את מה שקרה נחסכה ממך האחריות לדבר על מה שלא רצית... הבת שלך יודעת את האמת... זה מה יש!!! עכשיו נותר לקבל, ללמוד, לגדול וכפי שאמרתי כבר בהתחלה: לאהוב ולאהוב זה לא תמיד פרח, נשיקה וחיבוק לפעמים זה פשוט להיות לצידו של מי שעובר תקופה קשה. להיות, ולחכות שהיא תוכל לבוא אליך

רגשות אשמה מעולם לא עזרו לאיש

 

[רות מאמריקה]

נאוה פרנס, נטורופתית

אין לך מושג כמה שאני אסירת תודה על התגובה שלך. היא הגיעה בדיוק ברגע הנכון. הפורום בכלל הגיעה בדיוק ברגע הנכון. אחד הצדדים החלשים שלי זה שאני לא יודעת איך להיות שם בשביל מישהו שכואב, כנראה שעכשיו זה זמן טוב ללמוד. אני יודעת שהיא צריכה זמן להתאושש אבל אני מפחדת שהיא תסיק מסקנות לא נכונות מכל העניין, מסקנות שילוו אותה כל חייה. הצגת כל כך הרבה מצבים שעוד צפויים לנו, וכנראה שאני עדיין מתנהגת לפי "אל תדחה למחר את מה שניתן לדחות למחרתיים". אין לי מושג מה אני אעשה אז. לפחות עם הברזות בגידות וסרובים למיניהם אני התמודדתי, יש לי מושג מה זה, בלאבד אבא אין לי כל ניסיון תודה לאל. היום בבוקר לפני הבית ספר ישבנו במטבח והיא כתבה לו מכתב, כלומר הכתיבה לי כי היא לא כותבת בעברית. כמו כן היא הוסיפה לו ציור. חשבתי שהיא תצייר משהו שיבטא את כעסה אבל היא ציירה פרח. שאלתי אותה אם לשלוח לא היא אמרה שעוד לא כי היא רוצה לכתוב עוד כמה. המשפטים ממש זרמו ממנה, דברה כל כך מהר שבקושי הספקתי לכתוב. אני מניחה שהעניין ישיג את מטרתו בעוד כמה ימים. כרגע אני נצבת בפני שתי בעיות: א. מיום מגיל שנה בערך אחת לאיזה ארבע חודשים הייתי קונה מתנה ואומרת שזה מאבא שלה, איך מסבירים לה עכשיו. ב. היא לא יודעת על קיום מזונות, לא מוכר לה המושג האם לספר. כמובן שאני לא אסיט אותה נגד אביה ואבקש מחברי לעשות כמוני. אתמול בערב היא הביעה רצון לדבר איתו בטלפון, אני מפחדת שהוא לא ירצה מה עושים? אחת לשעה חודשחם אני מתקשרת אליו לעדכן לא שזה מזיז לא והוא מיד טורק אחרי כמה דקות. בכל מקרה תודה על תגובתך. רותי.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

ברשותכם, תגובה בניחוח רוחני יותר

רותי, חמודה את בתפקיד של צינור ומי שאחראית על גידולה הפיזי של הנשמה שבאה להיות בתך בחיים אלו... הנשמה, שהיא ישות עצמאית לחלוטין, בחרה בך להיות אימה מסיבות שונות, אך באותה מידה היא בחרה את אביה, את נסיבות חייה ואת השיעורים המרכזיים של הגלגול הזה. את לא יכולה למנוע ממנה את השעורים שלה תני לדברים זמן. אם היא תרצה לשלוח - תשלחי!! היא תרצה לדבר - תתקשרי!!! הוא לא ירצה לדבר, תצעקי עליו ותאיימי בתביעת מזונות שתשאיר אותו רעב ללחם!!! אולי היא תרצה שישלם, אולי היא לא תרצה ממנו כלום יהיה מה שיהיה - הוא האבא שלה, לטוב ולרע נראה לי, שבכל מקרה, הבת שלך יכולה להתמודד עם הדברים יותר טוב ממך

הישעני לאחור, תתבונני בה ו... תלמדי מה שאת יכולה

ו... לכי על האמת תמיד!!! גם כשהיא כואבת, גם כשהיא מביכה

 

[רות מאמריקה]

נאוה פרנס, נטורפתית

וואו איזה תשובה ממש רוחנית אחת משתי החברות הכי טובות שלי נוהגת גם להסביר את העניין בצורה רוחנית כמוך. אני לא ממש בעניין הזה, אבל אני מאמינה בנשמות. לא כל כך בזה שהיא זו שבחרה אבל מישהי בטוח בחר. היום בבוקר היא הייתה זו שהציעה לכתוב מכתב לאבא שלה כששאלתי אותה עם לשלוח היא אמרה שתוסיף עוד כמה ונשלח את כולם. להפתעתי המכתבים לה לא היו מלאי כעס, למעשה הם היו נטולי כעס. ביינתיים למזלי היא לא הביע רצון להתקשר. אני מפחדת שכשנשלח את המכתבים היא תצפה לתשובה ומה אם הוא לא יענה? היא עדיין עצובה, כלפי חוץ קצת פחות, המכתבים עוזרים תודה על הרעיון אבל עדיין יש בה הרבה כאב וכעס כלפי החבר. היום כשהיא כתבה את המכתב הסתכלתי בה, בייצור הקטן שלי, וחשבתי כמה כוחות יש בה, הרבה יותר מאשר יש בי. אני את השיעור שלי למדתי. מעכשיו רק אמת. רותי.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

תעשו שיחה משותפת: את היא והחבר...

רותי, אני שמחה שאני מצליחה לעזור ממרחק כזה ובכלי כל כך וירטואלי

בכל מקרה, היא כועסת על החבר כי הוא ניפץ את הבועה כיון שלמעשה, הוא האחרון שיש לה סיבה לכעוס עליו, אני מניחה שהיא מנתבת את הכעסים שיש לה כלפיך וכלפי אביה, אל מי שחשף אותה לכאב... - החבר שלך... זה בטוח יותר, הוא רחוק ממנה יותר היא פחות תלויה בו. מה עושים? מדברים על זה ביחד נותנים לכל אחד זמן להתבטא ללא הפרעה שואלים שאלות ו... מקשיבים היטב לתשובות! מה שואלים? מתחילים עם: על מה את הכעס שמופנה לחבר?? תקשיבי טוב מה מכעיס אותה כדי שתוכלי לטפל במקור. יתכן שהשלב הראשון הוא להפנות את הכעס לגורם האמיתי ואז... לתת לכעס מקום (כן, אני יודעת שקשה לך...) ורותי, אל תתעסקי עם: "מה יהיה אם הוא...) זה לא שייך לך!!! את רק יכולה לאהוב אותה, לשאול אותה מה היא רוצה לעשות, להציג בפניה את האפשרויות שעומדות בפניה ולתת לה תמיכה מלאה את אימא טובה, אוהבת, איכפתית עכשיו את צריכה ללמוד איך להיות אימא אמיצה עד עכשיו הגנת עליה עכשיו היא צריכה לנהל בעצמה את מלחמותיה תני לה כלים, רעיונות, עצות, גב רגשי וכלכלי אני הייתי מעודדת אותה לקשר - אלא אם הוא אדם שלילי, מתעלל גם אם יהיה לו קשה וגם אם הוא יהדוף בהתחלה הבת שלך נשמעת לי כזאת שתקסים אותו אל מערכת יחסים שהוא בכלל לא תכנן להיכנס אליה למה זה טוב? כי זה אבא שלה - לטוב ולרע[ אבל לעודד זה לא ליזום לעודד זה לגשת לעניין בגישה חיובית, לדבר עליו בחמלה וברכות. משהו בו שם אותך איתו במצב אינטימי מספיק בשביל ללדת תתרכזי בחלק הטוב הזה שנתן לך מתנה כל כך מופלאה... דברו, שלושתכם - שיחה רגשית בהצלחה!!! נאוה

 

[רות מאמריקה]

נאוה פרנס,נטורפתית

קודם כל רציתי להגיד שרק בגלל העצות שלך כבר היה שווה להצטרף לפרום. אין ספק שכיף ליהונתן שיש לו אמא כמוך. הילדה שדרך אגב קוראים לה דלית עדיין כועס על החבר כנראה בגלל כל הסיבות שציינת. בהתחלה היא כעסה על אביה אבל אחר כך בזכות המכתבים שהיא כותבת כל יום הכעסים פחתו. דלית היא לא אחת שתגיד מה היא מרגישה למישהו בפנים אז חשבתי אולי כדאי שתכתוב מכתב גם לחבר שלי מה את אומרת? בקשר לאבא שלה לא משנה במה תבחר אני תמיד אתמוך בה. להיות אמא אמיצה את אומרת איך עושים את זה. היום דלית אמרה שבקיץ במקום לנסוע לפריז לדיסנילנד היא רוצה לבוא לישרל לחפש את אבא. אמרתי שאם היא עדיין תרצה את זה באוגוסט זה מה שיהיה. מה דעתך על כך? האקס שלי הוא אדם טוב, אולי לא אחראי אבל טוב. אמרתי היום לחבר שבערב אני אתקשר לאקס לספר על הסיפור עם דלית, במילים עדינות האקס לא אהב את העניין. הוא נגד קשר עם האקס. כלומר הוא לא רוצה שאני אהיה בקשר עם האקס. להתרכז במה ששם אותי איתו במצב ר=אינטימי כדי ללדת אותה לא חושבת שזה רעיון טוב כי בעיקר זו הייתה משיכה חיצונית. ושוב תודה על כל העזרה. רותי

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

מכתב לחבר יכול להיות טוב בהתחלה

אבל אם החבר חי איתכן (לא יודעת למה כך התרשמתי) עדיף לעודד שיחות פנים אל פנים והעברת הרגשות גם אם לא נעימים (איכשהו זה המפתח גם לזוגיות טובה, וגם להורות טובה אז זו מיומנות שכדאי להעביר לה ואם אתם לא מיומנים בה בעצמכם, כדאי להשקיע את הזמן והמאמץ ללמוד אותה

) אני מאמינה שהתכוונת שהחבר לא רוצה שיהיה קשר עם האקס... זה לא קשור אליו - זה אביה של דלית וכדאי ורצוי שיהיה קשר כלשהו ביניהם. אם הוא חושש מהקשר שלך עם האקס - יש מקום לבחון את היחסים שלכם אמון ובטחון בקשר הם מפתח אחר לזוגיות טובה - אם אין לו... - ???? מה שלא תומך בחייך - שחררי!!! בכל מקרה, אני ממליצה מאוד לאפשר לדלית לפגוש את אביה. אין מה לבקש את רשותו (רק להודיע לו) כי אין לו אופציה. זו הזכות שלה והחובה שלו. כדאי לרכך ולהכשיר את הקרקע... שאבא שלה יהיה מוכן לפגישה ייעוץ פסיכולוגי מקדים יכול להיות המלצה טובה, במיוחד אם עקרונית אין לו עניין בבת שלו. תתקשרי ושתפי אותו. ושוב, בהצלחה!!! ותבואו לבקר כשתהיו כאן בקיץ!!!

 

[אלי אוהב שלום]

בסופו של דבר ביתך תיצור איתו קשר !!

רותי שלום הקשר בן הורים לילדהם הוא קשר חזק מאוד מבחינה רגשית המצב היום הוא שאבי ביתך לא בקשר אם ביתך ולי יש הרגשה שאת לא ממש רוצה שהיי לה קשר אם אבא שלה תקני אותי עם אני טועה. שהיא תהיה יותר גדולה ברור היא תיצור בכוחות עצמה קשר עם אבא שלה חבל על כל השנים שהיא תפסיד אבא למרות שניראה לך שאבא שלה לא מעונין בקשר אין דבר כזה סביר להניח שהוא מפחד משינוי במעמדו מרווק שמח --> גרוש + 1 (פגיעה במעמד חברתי) פחד משינוי פגעה במעמד כלכלי אבל מתחת לכל השכולים ההגיונים שלו קיים כוח שחזק ממנו והוא קשר בין אב לביתו שנישען על הבסיס הגנתי של כל אב בקיצור תפסיקי לפחד תרימי אל אב ביתך טלפון ספרי לו איזו בת נפלאה יש לו שלחי לו תמונה שלה ואני בתוך שהוא יקיר בסופו של דבר בבתו ולבתך היה סוף כל סוף אבא בהצלחה אלי

 

[רק אביגיל]

נאווה ../images/Emo45.gif את מרגשת מתמיד ../images/Emo13.gif

 

[העקשנית]

לא הבנתי איך קרה מצב שבו../images/Emo10.gif

החבר שלך הלך לקניון עם ילדתך וכו´.... איפה את הת בדיוק בזמן שהוא פטפט עם ידידתו? מי סיפר לך על מה שקרה-הילדה או החבר? לי זה נשמע מוזר. מצטערת. לא נעים.

 

[רות מאמריקה]

עקשנית

ככה זה קרה: ביום שישי החבר סיים לעבוד מוקדם ועשה לה הפתעה בא לאסוף אותה מהלימודים במקום ההסעה. היא מאוד שמחה ושכנעה אותו ללכת לקניון. אני הייתי בעבודה ובכלל לא ידעתי על זה. בקניון היא ישר רצה לאזור של הנדנדות והוא הלך לחנות סמוכה לראות ג´ינסים. שם הוא נתקל בידידה. הוא היה בטוח שהיא מתנדנדת והתחיל לדבר עם הידידה. הילדה באה אליו כדי לשאול עם מי הוא מדבר ושמעה. ואז כשהם חזרו הביתה הוא התקשר אלי לעבודה וסיפר וזהו... רותי.

 

[רק אביגיל]

הסיפור של רות מאמריקה

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

רותי, תעדכני מה קורה?

נרגעו קצת העניינים? התקשרת לאבא? איך הוא הגיבלאירועים החדשים? והחבר? הבין כבר שיש קשר עם אבי הילדה ללא איום על הזוגיות שלכם? אנחנו (אני לפחות) סקרנים!!! חחחחח איך אני שמה את כולם במחלה הזאת