רגע... רגע... דעה רביעית (או שלישית וחצי)
כמובן שמלבד לדבר עם הילדים יש גם לשאול ולהקשיב למה שהם אומרים. ולא סתם להקשיב, אלא באמת להפנים ולהכניס לתוך השיקולים ותהליך קבלת ההחלטות. גדולות כקטנות.
החל במי יפנה מהשולחן וכלה בהאם ומתי עוברים לגור יחד.
ואם כבר מדברים על להקשיב לילדים - מה קרה שאף אחד כאן לא תרגם עבור טלאים בכחול את מה שהילדה שידרה בקול רם וצלול?
הרי בארוחת השבת ביקשו מן הילדה לפנות מן השולחן. זו כנראה לא היתה בקשה חריגה. אולי זה התפקיד הקבוע שלה, או שכל פעם מבקשים ממישהו אחר ובמקרה יצא שהפע זו היא, או שיש תור מסודר והיום היה התור שלה. - לא משנה כרגע. חשובההתגובה שלה.
תגובת הילדה היתה "שהיא תפנה!"
אפשר להבין זאת בכמה אופנים.
אם אכן יש תורנויות, אז אולי טלאים עשתה בלי משים את תפקידו של מישהו אחר (הכנת האוכל, ניקוי המטבח, סידור השולחן, לא משנה מה) והילדה כמו ילדה התקוממה על כך שאם מישהו עשה את העבודה עבור אחיה אז זה "לא פייר" שהיא כן תצטרך לעשות את התורנות שלה כרגיל.
יתכן גם שדווקא את תפקידה של הילדה לקחה טלאים. בין אם הבישול או עריכת השולחן הם באמת תפקידה של הילדה או אפילו (ואולי במיוחד) אם הילדה תופסת זאת כך.
הנה אבא נפרד מאמא, ואין אשה בבית, אז הילדה צומחת לתוך מקום של "האשה בבית של אבא", אפילו אם זה רק בראש שלה. ואז פתאום באה טלאים, "החדשה הזאת", וגונבת לילדה את המקום הזה!
פלא שהילדה נלחמת לשמור על המקום שלה?
בטח יכולים להיות תרגומים אחרים לאמירה הזו של "שהיא תפנה", אבל החשוב הוא להבין שזו בכלל לא היתה אמירה נקודתית רק על פינוי השולחן החד פעמי ההוא.
אז להקשיב לילדים? - בהחלט!
להקשיב היטב גם למילים,גם למעשים, ובמיוחד למה שעומד מאחורי המילים והמעשים.
כמובן שמלבד לדבר עם הילדים יש גם לשאול ולהקשיב למה שהם אומרים. ולא סתם להקשיב, אלא באמת להפנים ולהכניס לתוך השיקולים ותהליך קבלת ההחלטות. גדולות כקטנות.
החל במי יפנה מהשולחן וכלה בהאם ומתי עוברים לגור יחד.
ואם כבר מדברים על להקשיב לילדים - מה קרה שאף אחד כאן לא תרגם עבור טלאים בכחול את מה שהילדה שידרה בקול רם וצלול?
הרי בארוחת השבת ביקשו מן הילדה לפנות מן השולחן. זו כנראה לא היתה בקשה חריגה. אולי זה התפקיד הקבוע שלה, או שכל פעם מבקשים ממישהו אחר ובמקרה יצא שהפע זו היא, או שיש תור מסודר והיום היה התור שלה. - לא משנה כרגע. חשובההתגובה שלה.
תגובת הילדה היתה "שהיא תפנה!"
אפשר להבין זאת בכמה אופנים.
אם אכן יש תורנויות, אז אולי טלאים עשתה בלי משים את תפקידו של מישהו אחר (הכנת האוכל, ניקוי המטבח, סידור השולחן, לא משנה מה) והילדה כמו ילדה התקוממה על כך שאם מישהו עשה את העבודה עבור אחיה אז זה "לא פייר" שהיא כן תצטרך לעשות את התורנות שלה כרגיל.
יתכן גם שדווקא את תפקידה של הילדה לקחה טלאים. בין אם הבישול או עריכת השולחן הם באמת תפקידה של הילדה או אפילו (ואולי במיוחד) אם הילדה תופסת זאת כך.
הנה אבא נפרד מאמא, ואין אשה בבית, אז הילדה צומחת לתוך מקום של "האשה בבית של אבא", אפילו אם זה רק בראש שלה. ואז פתאום באה טלאים, "החדשה הזאת", וגונבת לילדה את המקום הזה!
פלא שהילדה נלחמת לשמור על המקום שלה?
בטח יכולים להיות תרגומים אחרים לאמירה הזו של "שהיא תפנה", אבל החשוב הוא להבין שזו בכלל לא היתה אמירה נקודתית רק על פינוי השולחן החד פעמי ההוא.
אז להקשיב לילדים? - בהחלט!
להקשיב היטב גם למילים,גם למעשים, ובמיוחד למה שעומד מאחורי המילים והמעשים.