אני לא מתבלבל...
השמאל הוא שמערבב במתכוון את שני הסוגים, וזאת כדי לכסות במטרייה משותפת את שניהם (כלומר: הנימוקים לסוג א' יגנו על סוג ב' ולהיפך). חוץ מזה, לפי ההגדרה שלך הסרבנות משמאל כמעט תמיד פסולה. פרט למקרים של הפצצת אזרחים בחיסול ממוקד וכו' שלכאורה אפשר לטעון שמדובר בסרבנות מצפון, הרי שכל הסרבנות הכללית נגד הכיבוש (למשל: השירות בשטחים) היא בעיקרה מרי אזרחי שמטרתו להפוך את השהייה בשטחים לבלתי אפשרית ולאלץ את הממשלה לסגת מהשטחים. לפי ההגדרה של רולס, הסרבנות הזו לא עומדת בתנאים. אין כאן פגיעה בחירויות האזרחים המסרבים, ואין כאן אופוזיציה פוליטית מדוכאת מול שלטון עריץ. בהחלט שהסרבנים מדברים על הזכות לסרב. וכל הפואנטה היא שהם טוענים שעומדת להם מן "זכות על" דמוקרטית לסרב בלי קשר למה אומר החוק המסוים שאותו הם מפרים. זו אותה גישה שבה נוקט בג"ץ בדברו על סל זכויות הנובעות מהמושג הערטילאי של "כבוד האדם", כאשר הוא רוצה לפסול חוק של הכנסת או לבצע חקיקה שיפוטית אחרת (בד"כ אנטי-דתית). גם מושגים אחרים שבהם משתמש בג"ץ, כמו "צדק טבעי", שייכים לאותה קטגוריה.
השמאל הוא שמערבב במתכוון את שני הסוגים, וזאת כדי לכסות במטרייה משותפת את שניהם (כלומר: הנימוקים לסוג א' יגנו על סוג ב' ולהיפך). חוץ מזה, לפי ההגדרה שלך הסרבנות משמאל כמעט תמיד פסולה. פרט למקרים של הפצצת אזרחים בחיסול ממוקד וכו' שלכאורה אפשר לטעון שמדובר בסרבנות מצפון, הרי שכל הסרבנות הכללית נגד הכיבוש (למשל: השירות בשטחים) היא בעיקרה מרי אזרחי שמטרתו להפוך את השהייה בשטחים לבלתי אפשרית ולאלץ את הממשלה לסגת מהשטחים. לפי ההגדרה של רולס, הסרבנות הזו לא עומדת בתנאים. אין כאן פגיעה בחירויות האזרחים המסרבים, ואין כאן אופוזיציה פוליטית מדוכאת מול שלטון עריץ. בהחלט שהסרבנים מדברים על הזכות לסרב. וכל הפואנטה היא שהם טוענים שעומדת להם מן "זכות על" דמוקרטית לסרב בלי קשר למה אומר החוק המסוים שאותו הם מפרים. זו אותה גישה שבה נוקט בג"ץ בדברו על סל זכויות הנובעות מהמושג הערטילאי של "כבוד האדם", כאשר הוא רוצה לפסול חוק של הכנסת או לבצע חקיקה שיפוטית אחרת (בד"כ אנטי-דתית). גם מושגים אחרים שבהם משתמש בג"ץ, כמו "צדק טבעי", שייכים לאותה קטגוריה.