יש לי דעות קצת שונות מדעת הכלל...
כסרט-אין מילים, ערוך ומטופל היטב ויש קשר בין התוכן לצילום.... אבל לגבי תוכן הסרט-גלית.....יש לי השגות .לא אכתוב כאן,כדי לא לפגוע חלילה. בבחורה שעברה הרבה אך מתמודדת לא בדרך הנכונה. ואיך אני יודעת? גם אני מעריצה את ריטה. ריטה מכירה אותי רק מעט וקצת... גם אני חוויתי אבדות קשות כל חיי,ממות אחי כשהייתי בת 13.5, אחר כך נפטרה בפתאומיות בת דודה בת 20, כעבור שבוע ניצלתי בנס מפיגוע בכיכר ציון בירושלים,אבל חברתי הטובה נפצעה אנושות ונפטרה כעבור יומיים,8 חדשים אחר"כ עוד ידידה-שהיתה מדריכה שלי בלימודי עבוד סוציאלית נפטרה מסרטן...אחרי 4 שנות מאבק....ואחר"כ אבי נפטר ואחר כך הפלתי עובר בשבוע 22, ועוד הפלה של תאומים, ואחר"כ אימי נפטרה..ואז בא השינוי,האור הגדול-נולד בני יחידי, שהוא כיום חייל קרבי.... למה אני מספרת בגילוי לב ?כי אני התמודדתי קצת אחרת....עם כל האבדנים....לא וויתרתי על החיים, והם לא ויתרו עלי....עדתי שנים כעו"ס במחלקות אונקולוגיות, ומחלקות ילדים ונשים, מה שכמעט שבר אותי- כל חיי רצופים מחלות,ניתוחים...ואני רק התחזקתי ונשבעתי לחיות ,ולחיות טב...אני לא חיה בסרט. גם לי השירה של ריטה גרמה לחיזוק ההתמודדות, וכתבתי לה את זה....כעת אני חולה במחלת התשישות הכרונית-פיברומיאלגיה. קשה לצאת מהבית,יש לי רק4- שעות "טובות " ביום. הלילות -ללא שינה,ואני מאזינה למוזיקה,הרבה ריטה ורמי, אחזור גם לנגן,ואת הכאב הפנימי שלא מרפה-אני מעלהעל הכתב.אם אני לא אעזור לעצמי,אף אחד לא יעזור לי. ריטה היקרה ושירתה היא אש התמיד ששומרת עלי. במערכת הסטיראו יש מקום ל5 דיסקים,אני יכולה להעביר לילה בהאזנה רצופה. ועדיין לא וויתרתי על החזרה לעבודה.למרות היותי מוכרת כנכה-עם אוסף המחלות שלי,אני יוצאת בכוח מהבית,נוהגת ונוסעת לסייע לחברי בבית חלים.פעם לא יכולתי להיות במקום הומה אד רעש די ג'י ואורות מהבהבים. אחרי 6 שנות הסתגרטת התחזקתי והעזתי לצאת להופעה של ריטה.וזו עוד מדרגה לכוו בריאות. אני מאחלת לגלית שתעזור לעצמה באופן יותר מעשי....ואם תרצה-תכתוב לי במסרים. שבת שלום לכולם, אל תכעסו, מותר להוציא ביקרת.."מותר לצעוק אך בזהירות, לא להרוס" וזו היתה כוונתי. לא לצעוק,להושיט לגלית ולעוד אנשים שחשים כמוה -שיש מקום לתקוה. וכל הכבוד והערכה לריטה שתמיד מוצאת זמן. תבורכי ריטה יקרה.
צפייה נעימה לכולם (ואל תשכחו לספר מה אתם חושבים על הסרט
)
