העברית בהשפעת הסמארטפון

[Mits Petel]

חלק ממה שאת כותבת פה זה מיתוס

סיפור "תחיית העברית" כפי שנתפס ונלמד בארץ הוא מיתוס. מיתוסים זה חשוב, אבל את לא יכולה להתבסס עליהם כשאת רוצה לטעון משהו אמיתי. עד כמה שאני יודע המחקר הרציני המועט שקיים בנושא הזה שולל כמעט לחלוטין את המיתוס שהעברית שלנו "קרובה" לשפת התנ"ך. ולא, אני לא מדבר פה על תיאוריית ההיברידיות של גלעד צוקרמן... אלא זו המסקנה של כל בלשן רציני שאי פעם חקר בצורה אובייקטיבית את העברית של ראשית המאה העשרים. שלא יהיו טעויות, אני לא מדבר פה על האידיאולוגיה של המחדשים, אלא על השפה בפועל שדוברה ונכתבה בארץ.

 

[trilliane]

לא כתבתי שום מיתוס ולא כתבתי שהעברית קרובה לשפת התנ"ך

כתבתי "עברית החדשה נשענת יותר מכול על הרובד המקראי ומבחינות רבות היא קרובה יותר למקרא משהיא קרובה ללשון חז"ל או ללשון ימי הביניים" וזה נכון עובדתית.
&nbsp
אם תבחר סתם טקסט ממוצע, אפילו לא ספרותי, סביר להניח שרוב המילים בו יהיו מקראיות (זה ניסוי שעשיתי יותר מפעם אחת).
&nbsp
כמו כן העברית החדשה קרובה יותר לעברית המקראית באופן יחסי יותר משכל שפה בת ימינו קרובה למה שהייתה לפני אלפיים או שלושת-אלפים שנה. גם זו עובדה.

 

[Mits Petel]

שפה זה לא רק מילים

שפה זה גם דקדוק וסמנטיקה...

 

[trilliane]

אמת, ואיש לא טען אחרת

 

[Mits Petel]

ועוד משהו

כשאני קורא את התנ"ך באנגלית אני מבין יותר מאשר כשאני קורא אותו במקור. מה זה אומר? שאני לא אדם אורייני? לדעתי זה פשוט אומר שאני אדם ישר שמודה בעובדה "מביכה" שלאנשים משכילים רבים דוברי עברית קשה מאוד להודות בה...

דרך אגב, את עגנון אני לא צריך לקרוא בתרגום כדי להבין. הרבה יותר קל לי עם התחביר של עגנון מאשר עם התחביר המקראי. כשקוראים בתנ"ך יש אשליה של הבנה כי המילים ברובן הגדול הן אותן מילים - אבל הרבה פעמים הפירוש שלהן לגמרי אחר ממה שאנחנו מכירים (למשל עד שלא תרגמו את התנ"ך לעברית ישראלית לא ידעתי ש"תוהו ובוהו" זה בעצם "ריקה ושוממה"), התחביר יכול להטעות ("אבנים שחקו מים"), ויש פסוקים שמבחינתי הם ג'יבריש, אני בכלל לא מצליח לעשות להם "פארסינג"...

 

[משכוכי]

על אבנים שחקו מים ועל תוהו ובוהו

ברשותך שתי הערות:
לעניות דעתי, ה"בעיה" עם אבנים שחקו מים איננה שפת התנ"ך.
אפשר למצוא בשירה העברית המודרנית (אולי פחות בשירה הנכתבת בימים אלה ממש, בהשפעת המיידיות של הטוויטר והבורות של ביטן) דוגמאות רבות לתחביר "חריג" אף יותר. דוגמאות רבות מאד. לאו דווקא לצורה זו בדיוק, אך בוודאי לתחביר לא-מיידי, או "מכסה" או פשוט: שירי או דרמתי.
ולעניות בורותי, נדמה לי שהטיעון שלך בעניין תוהו ובוהו מרחיק לכת. כוונתי שגם אדם (לוכסן בור, כמוני) שאינו יודע מה המקור של תוהו ובוהו רשאי לומר שהוא יודע מה זה תוהו ובוהו. הוא יבין את המשמעות בכל טקסט שייקרה לפניו או ייקרא בפניו, וידע להשתמש בו נכון.
כי אם אתה מרחיק לכת לכיוון המקור, תגיע למסקנה שאיש אינו יודע שום שפה, לבד מפילולוגים וחוקרי שפה מקצועיים. כשבתפילה נוצרית אומרים הללויה או אמן, הם מבינים את המילים במובן השימוש שלהם, מתי וכיצד משמשים בהן.
אולי כמו שמות החודשים ה"עבריים". גם מי שאינו יודע מה מקורה של המלה תמוז, הוא יבין גם יבין את "עמדה חמתו של תמוז וגו'" של טשרניחובסקי ואפילו בהברה אשכנזית

 

[Mits Petel]

לא הבנת.

לצירוף "תוהו ובוהו" יש פירוש אחד בעברית ישראלית ופירוש אחר לגמרי בעברית מקראית. ויש הרבה מאוד מילים וצירופים כאלה. כוונתי הייתה שאדם דובר עברית ישראלית קורא את התנ"ך ומפרש את המילים והצירופים כאילו היה מדובר בעברית ישראלית ולא בעברית מקראית. זו אשליה של הבנה.

 

[משכוכי]

תודה על ההסבר. עכשיו תפשתי

 

[trilliane]

זו החוויה האישית שלך. אני לא מבינה את התנ"ך באנגלית יותר

מבעברית וזו גם לא הנקודה. גם ההשוואה לעגנון לא ברורה לי; אתה באמת חושב שעגנון קל להבנה לתלמיד בי"ס ממוצע? לרבים הוא ממש לא.
&nbsp
ברור שיש מילים שמשמעותן השתנתה, אבל אין פירוש הדבר שזו "אשליה של הבנה" כי זו דווקא נקודה שנכונה לכל שפה, ובאופן יחסי, פחות לעברית (כאמור, כי היא הייתה מאובנת יחסית במשך תקופה ארוכה). זה גם לא אומר שלא מבינים בכלל אלא שמבינים באופן מדויק פחות. הכול יחסי.

 

[Mits Petel]

יש הבדל בין שינוי משמעות הדרגתי לאורך הדורות

לבין מה שקרה בעברית: הלבשה מלאכותית של משמעויות חדשות ולא קשורות למילים ותיקות במקום המשמעות המקורית שנשכחה. אני לא מדבר על מילה פה מילה שם, ולא על מילים יחידאיות כמו "חשמל". זו הייתה תעשיה ממש, שאפילו נכתבו עליה הרבה ביקורות בסוף המאה ה-19. בהרבה מקרים נבחרו מילים שמזכירות בצליל מילה משפה אירופאית כלשהי, והדביקו לה את המשמעות של המילה האירופאית. אפשר להגיד שהלקסיקון העברי (מבחינת המשמעויות) עבר מהפכה רבתי, חלקה נעשה בצורה מכוונת וחלקה נעשה בצורה בלתי מודעת כדי להתאימו ללקסיקון המנטאלי של דובר ידיש, רוסית או פולנית.

 

[trilliane]

אתה מעוות את המציאות. ברוב המילים לא היה מדובר במשמעות זרה

ובמקרים רבים זו גם לא הייתה הלבשה מלאכותית. יש הרבה יותר מילים שמשמעותן זהה או קרובה מאוד מאשר מילים שבהן התהליך הנ"ל אכן קרה. אתה משליך מהמיעוט על הרוב.

 

[Mits Petel]

אני לא מעוות את המציאות.

נכתבו מספיק עבודות דוקטורט שמדגימות יפה את מה שכתבתי.

 

[trilliane]

נכתבו די ספרים ומאמרים שמדגימים יפה את מה שכתבתי.

אין צורך בעבודות דוקטורט כשיש עובדות ויש קורפוס. אתה מוזמן לעבור על מילים בטקסט ממוצע ולבדוק בעצמך. כאמור, אני עשיתי זאת.