יקירתי
אמנם כבר קראתי הנ"ל מספר פעמים והרגשתי שהתחברתי אליו מאוד , רק היום , לא יודעת למה, החלטתי להגיב. היות וגם בחלקי נפלה שנה מאוד קשה, ונאלצתי לעזוב את עיסוקי ואת עבודתי וללמוד לחיות מחדש בצורה אחרת. אני אומרת את זה כי אנשים מסביבי כל הזמן ציינו כמה אני גיבורה כי אני נלחמת ומתמודדת והמלה מלחמה חזרה על עצמה כל הזמן. ואני אומרת לכולם שמלחמה זה לא נכון. במלחמה תמיד יש מישהו שמפסיד, אני לעומת זאת לומדת לחיות בשלום , לא להלחם בגלל זה. והעבר שלנו שאיתו אנחנו מתמודדים יום יום , בכל הקלישאות שיש, בתדמית שלנו שהיא (לא לפי רצוננו)בבואה של הורינו שתמיד נשבענו שנעשה דברים אחרת, אנחנו רואים על ילדינו את עצמנו וממשיכים הלאה. אני מאלה שמסתכלות קדימה בזעם אבל זוכרת בעדנה את כל מה שעבר ומתחברת אליו בכל פסיק ובכל נקודה ומנסה ללמוד שוב ושוב לעשות את הדברים יותר טוב - אם אפשר. לאחרונה קצת אבדה לי האופטימיות אבל אני בטוחה שהיא תחזור אלי ואני מאחלת לך שתחיי בשלום עם עברך שאולי ממה שתלמדי ממנו תוכלי להיות יותר "חכמה" לעתיד. ובכל אופן רק בריאות. באהבה רבה, ממני.