העבר ואני.

"ממש כשנדמה לי

שלמדתי כיצד לחיות, משתנים החיים ואני נותר בנקודת ההתחלה. ככל שמשתנים הדברים/התחושות, כך אני, נשאר כשהייתי. נראה שחיי הם לעג רצוף של התבגרות ונסיגה. חוש ההתקדמות שלי מבוסס על האשליה שדברים אי שם יישארו כשהיו ואני הצלחתי לתפוס שליטה. אך לעולם לא יהיו אמצעים להשגת מטרות. רק אמצעים. ואני הוא האמצע. אני הנני נקודת ההתחלה וכשהכל ייגמר, אני הוא כל שישרוד לי" <מתוך הספר "בדרך להיות" מאת יו פראתר. מומלץ לכל מי שאהב והזדהה עם הקטע דלעיל.>
 

הזוייה

New member
כתבת יפה,

הנרטיב שציטטת מזכיר לי שאני אוהבת משפטים קצרים, לא רק בגלל שהם קריאים יותר, ויש מקום לדמיון וגם וויתור על עודפות (לא של שומנים במשקל, שזה נושא אחר) כאם במסר. הטלגרפיות שבהם מייחדת את הבנת המסר. (רק לי יש עודפות בכתיבה). אולי זה הההומונקולוס שלי שלעיתים מזייף בגופנפש. תודה לך.
 
בחי אלוהים

שלא הבנתי את התגובה שלך, אבל לפחות הבנתי את החתימה. :) קני לעצמך את הספר.
 

הזוייה

New member
תודה

ניסיתי להבהיר שהציטוט שלך ממצה ומסכם, ואני אוהבת תמצתיות: ) סליחה על השימוש במטאפורות מיותרות.
 
יקירתי

אמנם כבר קראתי הנ"ל מספר פעמים והרגשתי שהתחברתי אליו מאוד , רק היום , לא יודעת למה, החלטתי להגיב. היות וגם בחלקי נפלה שנה מאוד קשה, ונאלצתי לעזוב את עיסוקי ואת עבודתי וללמוד לחיות מחדש בצורה אחרת. אני אומרת את זה כי אנשים מסביבי כל הזמן ציינו כמה אני גיבורה כי אני נלחמת ומתמודדת והמלה מלחמה חזרה על עצמה כל הזמן. ואני אומרת לכולם שמלחמה זה לא נכון. במלחמה תמיד יש מישהו שמפסיד, אני לעומת זאת לומדת לחיות בשלום , לא להלחם בגלל זה. והעבר שלנו שאיתו אנחנו מתמודדים יום יום , בכל הקלישאות שיש, בתדמית שלנו שהיא (לא לפי רצוננו)בבואה של הורינו שתמיד נשבענו שנעשה דברים אחרת, אנחנו רואים על ילדינו את עצמנו וממשיכים הלאה. אני מאלה שמסתכלות קדימה בזעם אבל זוכרת בעדנה את כל מה שעבר ומתחברת אליו בכל פסיק ובכל נקודה ומנסה ללמוד שוב ושוב לעשות את הדברים יותר טוב - אם אפשר. לאחרונה קצת אבדה לי האופטימיות אבל אני בטוחה שהיא תחזור אלי ואני מאחלת לך שתחיי בשלום עם עברך שאולי ממה שתלמדי ממנו תוכלי להיות יותר "חכמה" לעתיד. ובכל אופן רק בריאות. באהבה רבה, ממני.
 

הזוייה

New member
תודה יקירתי,

אני אכן בחרתי לפתוח בדרך חדשה ולהשאיר את העבר מאחור תוך מטרה לצבור מודעות תוך חווית חיים והעיצוב התמידי שלנו שדרכם נגיע למאמץ, רצון ולתחושת אושר ועשייה. כשמאחלים לי הפעם רק טוב, אני מפנימה את האיחול בכל ליבי.
 
למעלה