העובדה שאת השמאלנים לא מעניין שאחרי העסקה החמאס יחזור לאיים על הקיבוצים שלהם מעידה ש...

הפרבולה1

Well-known member
אם נחפש נמצא.
הרשות נמצאת בין ישראל לירדן. אפשר להתעניין שם.
הרשות זה לא רעיון טוב, הם קצוניים כמו החמאס, וגם אנשיהם תמכו והשתתפו בטבח של ה 7 באוקטובר .

 

1ספי11

Well-known member
הרשות זה לא רעיון טוב, הם קצוניים כמו החמאס, וגם אנשיהם תמכו והשתתפו בטבח של ה 7 באוקטובר .

לא אמת.
עם הרשות יש לנו סוג של הסכם והם הכירו במדינת ישראל.
 

צביקה5311

Well-known member
אבל הם טוענים שהם השתתפו בטבח , האם הם משקרים ? , עצם העובדה שהם מיהרו להצהיר על השתתפותם ותמיכתם בטבח פוסל אותם מלשלוט בעזה.
אני לא מכיר "חובבי ציון" שעומדים בתור לקבל שלטון על עזה. אם לא כח ערבי, צה"ל יצטרך לנהל אותם, על כל המשתמע. אני יודע שיש בימין גורמים שרואים את החלום הרטוב שלהם מתגשם. הקמת ישובים יהודיים בעזה, לא לצד העזתים, אלא במקומם.אם ניתן למשיחיים האלה להשתולל, נראה לאן נגיע. נהיה מצורעים בכל העולם
הם גם מאמינים שטראמפ "יזרום" איתם.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
לא אמת.
עם הרשות יש לנו סוג של הסכם והם הכירו במדינת ישראל.
הרשות, היא הפתח' אם נסיר מסכות, אכן רצחנית לא פחות מהחמאס. היא רק יודעת לדבר בטונים שונים ולהציג מצג שווא. הלכה למעשה היא מקדמת את מדינת פלסטין האחת מהנהר לים ללא שום הכרה במדינת ישראל, היא מממנת את הטרור נגד ישראלים (גם של חמאסניקים אגב) ומשלמת קצבאות למשפחות המחבלים על-פי מפתח של כמות הנרצחים הישראלים בדרך כלל, היא מפעילה בעצמה טרור באמצעות חייליה (על אף שהם לא מוגדרים כך), והיא קוראת למחבלים לפעול (יעני לרצוח) נגד יהודים וישראלים באשר הם כאלה.

כל מי שתומך בכך שישראל:
א. תוותר על בטחונה באמצעות מתן כוח ושלטון בידי ארגון כזה
ב. תיצור מצב בו מאות מחיילי צה"ל נהרגו רק כדי להחליף בין ארגון טרור אחד לארגון טרור אחר רק בגלל שזה האחרון מתלבש בחליפות

הרבה טוב קשה לי להגיד על זה. אבל ברי שמי שתומך בצעד כזה לא לגמרי מבין איפה הוא חי ו/או עם מי/מה הוא מתמודד כאן באזור.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
הם עדיין אויב שתומך ומעודד טרור ואת ההסכמים הם מעולם לא כיבדו.
זה תלוי את מי שואלים :). יש כאן משכתב היסטוריה מדופלם (אחד מהחכמים והנאורים שכולנו כרותי אונה לידו ;-)) שאוחז בדעה שהערבים, נעבך, לעולם קיימו את כל ההסכמים במלואם דווקא ישראל לעולם הפרה אותם במלואם.
 

evglev1

Well-known member
מנהל
זה תלוי את מי שואלים :). יש כאן משכתב היסטוריה מדופלם (אחד מהחכמים והנאורים שכולנו כרותי אונה לידו ;-)) שאוחז בדעה שהערבים, נעבך, לעולם קיימו את כל ההסכמים במלואם דווקא ישראל לעולם הפרה אותם במלואם.
כן אני יודע, הוא אף טען שהעולם לא מגלה אמפתיה לקורבנות השבעה באוקטובר כי ישראל לא השאירה לפלסטינים ברירה אלא לתמוך בחמאס. וסיפורי סבתא שכאילו חוץ מירושלים הכול סוכם ונסגר בקמפ דיוויד ורק בגלל ההתעקשות של ברק לשמור השטח התת קרקעי של הר הבית ההסכם נפל. כפי שאמרת משכתב היסטוריה. המחבל שערפאת הבריח הוא בכלל מישהו שאישרו לו להביא וזאת הייתה הצגה (מעניין שכוחות הצבא שעלו על זה הוציאו את המחבל ולא הכניסו אותו, כך שזה סותר את התזה), ושרעיון הדלת המסתובבת של כליאת מחבלים כדי לשחרר אותם על ידי המשטרה הפלסטינית בכלל היה רעיון של הצד הישראלי ושהסורים התעקשו על שהכינרת תהיה הגבול זה משום ש-242 קובעת את הגבול בדיוק כמו בגבלות 1967, מה שהוכח כלא נכון, אבל הוא מתעלם שהסורים דרשו שעין גב תהיה בשליטתם המלאה ובעוד לפני 1967 הגבול עבר סמוך לכינרת כשקיבץ אין גב הוא הגבול, הסורים לא היו מוכנים לכך למרות הטענה לגבולות 4.6.1967 ודרשו שהגבול יעבור בדיוק בקו מחצית הכינרת.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
כן אני יודע, הוא אף טען שהעולם לא מגלה אמפתיה לקורבנות השבעה באוקטובר כי ישראל לא השאירה לפלסטינים ברירה אלא לתמוך בחמאס. וסיפורי סבתא שכאילו חוץ מירושלים הכול סוכם ונסגר בקמפ דיוויד ורק בגלל ההתעקשות של ברק לשמור השטח התת קרקעי של הר הבית ההסכם נפל. כפי שאמרת משכתב היסטוריה. המחבל שערפאת הבריח הוא בכלל מישהו שאישרו לו להביא וזאת הייתה הצגה (מעניין שכוחות הצבא שעלו על זה הוציאו את המחבל ולא הכניסו אותו, כך שזה סותר את התזה), ושרעיון הדלת המסתובבת של כליאת מחבלים כדי לשחרר אותם על ידי המשטרה הפלסטינית בכלל היה רעיון של הצד הישראלי ושהסורים התעקשו על שהכינרת תהיה הגבול זה משום ש-242 קובעת את הגבול בדיוק כמו בגבלות 1967, מה שהוכח כלא נכון, אבל הוא מתעלם שהסורים דרשו שעין גב תהיה בשליטתם המלאה ובעוד לפני 1967 הגבול עבר סמוך לכינרת כשקיבץ אין גב הוא הגבול, הסורים לא היו מוכנים לכך למרות הטענה לגבולות 4.6.1967 ודרשו שהגבול יעבור בדיוק בקו מחצית הכינרת.
השאלה מה ניתן ללמוד מאנשים כמותו ונסיונם לשכתב את ההיסטוריה עוד בזמן התהוותה.

כך למשל, במסגרת תפקידים שונים שלא ניכנס אליהם כעת, אני קצת מכיר את אופיין של תוכניות אקטואליה 'ידעניות' (מסוג 'עובדה', 'המקור' ודומיהן). כלומר קרה לי כמה וכמה פעמים עם תוכניות שונות מהז'אנר, להידרש לפרק שלגביו הכרתי באופן אישי וטוב את המידע המלא בנוגע לסוגיה שהועלתה בתוכנית ולמדתי מתוך כך מה שווין של תוכניות אלו ומה רמת האמינות האמיתית שצריך לייחס להן (רמז: קצת פחות מ3 מתוך 100 ברוב המקרים, אבל זה לא הנושא כעת).

אלא שכמובן, אני מכיר רק את מה שאני מכיר. אז אם יש תוכנית כזאת שמשדרת 20 פרקים למשל ומתוך היכרות אישית אני יודע בוודאות מוחלטת שב5 מתוכן דיברו שם שטויות בקצב מסחרר (כמובן לעולם עם קול נמוך ו'ידעני', הצגת 'עובדות' כתורה מסיני וכו'). בשאר 15 הפרקים אני לא מכיר וכמו כל צופה ממוצע, למד על הדברים מתוך דברור הפרק. אולם איזו רמת אמינות נכון לי לייחס ל15 הפרקים הללו? בקלות אני נופל בפח המקצועי שלהן וקונה את הלוקשים שהם מבקשים למכור לי. אבל אם אני יודע ברמת ודאות מלאה שבכרבע (סתם דוגמה), האם לא נכון להסיק שגם ב75% התוכניות שבהן אני לא מכיר אישית ולא יודע לזהות אישית את השקרים וסילופי המידע, שגם שם המצב זהה לחלוטין כמו בתוכניות בהן אני כן יודע לעשות זאת?

אותו כנ"ל כאן. האם עלינו ללמוד מנסיונו של הגולש הנ"ל (שהרי אינו היחיד, גם אם הוא רואה עצמו כהכי מתוחכם מכולם אולי) לשכתב את ההיסטוריה בזמן שאנשים כמוך וכמוני עוד זוכרים את האירועים מההיכרות האישית שלנו (אישית= לרבות פשוט דברים שקרו בתקופתנו שאנחנו זוכרים מהמציאות), האם זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לסמוך על שום דבר שמופיע בספרי ההיסטוריה לגבי תקופות שלא הכרנו אישית? אמנם הקשקשן הנ"ל אינו עוסק, למיטב ידיעתי אבל מעולם לא טרחתי לברר, בכתיבת ספרי היסטוריה. אבל עצם העובדה שיש מי שמנסה לשכתב אירועים גם בזמן אמת וגם בזמן שעדיין חיים אנשים שזוכרים את האמת מזמן האמת ועולם המציאות, בוודאי שניתן ללמוד ממנה שיש כאלו שינסו לשכתב את ההיסטוריה ביחס לתקופות שמהן לא נותרו כבר אנשים בחיים לספר את הסיפור האמיתי.

במצב כזה, האם לא נכון יותר לאבד אמון מוחלט בכל ספרי ההיסטוריה באשר הם כאלה? זה אמנם יחייב ביצוע מחקר ברמה כזאת או אחרת באופן אישי על דבר ועניין שרוצים לדבר עליו ברצינות, אבל יתכן שאין מנוס מכך.
 

evglev1

Well-known member
מנהל
השאלה מה ניתן ללמוד מאנשים כמותו ונסיונם לשכתב את ההיסטוריה עוד בזמן התהוותה.

כך למשל, במסגרת תפקידים שונים שלא ניכנס אליהם כעת, אני קצת מכיר את אופיין של תוכניות אקטואליה 'ידעניות' (מסוג 'עובדה', 'המקור' ודומיהן). כלומר קרה לי כמה וכמה פעמים עם תוכניות שונות מהז'אנר, להידרש לפרק שלגביו הכרתי באופן אישי וטוב את המידע המלא בנוגע לסוגיה שהועלתה בתוכנית ולמדתי מתוך כך מה שווין של תוכניות אלו ומה רמת האמינות האמיתית שצריך לייחס להן (רמז: קצת פחות מ3 מתוך 100 ברוב המקרים, אבל זה לא הנושא כעת).

אלא שכמובן, אני מכיר רק את מה שאני מכיר. אז אם יש תוכנית כזאת שמשדרת 20 פרקים למשל ומתוך היכרות אישית אני יודע בוודאות מוחלטת שב5 מתוכן דיברו שם שטויות בקצב מסחרר (כמובן לעולם עם קול נמוך ו'ידעני', הצגת 'עובדות' כתורה מסיני וכו'). בשאר 15 הפרקים אני לא מכיר וכמו כל צופה ממוצע, למד על הדברים מתוך דברור הפרק. אולם איזו רמת אמינות נכון לי לייחס ל15 הפרקים הללו? בקלות אני נופל בפח המקצועי שלהן וקונה את הלוקשים שהם מבקשים למכור לי. אבל אם אני יודע ברמת ודאות מלאה שבכרבע (סתם דוגמה), האם לא נכון להסיק שגם ב75% התוכניות שבהן אני לא מכיר אישית ולא יודע לזהות אישית את השקרים וסילופי המידע, שגם שם המצב זהה לחלוטין כמו בתוכניות בהן אני כן יודע לעשות זאת?

אותו כנ"ל כאן. האם עלינו ללמוד מנסיונו של הגולש הנ"ל (שהרי אינו היחיד, גם אם הוא רואה עצמו כהכי מתוחכם מכולם אולי) לשכתב את ההיסטוריה בזמן שאנשים כמוך וכמוני עוד זוכרים את האירועים מההיכרות האישית שלנו (אישית= לרבות פשוט דברים שקרו בתקופתנו שאנחנו זוכרים מהמציאות), האם זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לסמוך על שום דבר שמופיע בספרי ההיסטוריה לגבי תקופות שלא הכרנו אישית? אמנם הקשקשן הנ"ל אינו עוסק, למיטב ידיעתי אבל מעולם לא טרחתי לברר, בכתיבת ספרי היסטוריה. אבל עצם העובדה שיש מי שמנסה לשכתב אירועים גם בזמן אמת וגם בזמן שעדיין חיים אנשים שזוכרים את האמת מזמן האמת ועולם המציאות, בוודאי שניתן ללמוד ממנה שיש כאלו שינסו לשכתב את ההיסטוריה ביחס לתקופות שמהן לא נותרו כבר אנשים בחיים לספר את הסיפור האמיתי.

במצב כזה, האם לא נכון יותר לאבד אמון מוחלט בכל ספרי ההיסטוריה באשר הם כאלה? זה אמנם יחייב ביצוע מחקר ברמה כזאת או אחרת באופן אישי על דבר ועניין שרוצים לדבר עליו ברצינות, אבל יתכן שאין מנוס מכך.
נאמר שההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים. כך בגלל שבנות הברית ניצחו את הנאצים, לא מתייחסים לשיקולים שהיו למרשל פטן בחבירה להיטלר, אם באמת הייתה לו ברירה וגם לא לדעת הקהל בצרפת שכביכול כולם תמכו במרד של דה גול. ולכן מרשל פטן מוצג כבוגד שמכר את צרפת בלי התייחסות לאלטרנטיבות שהיו לו. כך גם נניח שהתנ"ך אינו דברי אלוהים חיים, ונכתב על ידי אנשים, אז בגלל שדוד ניצח והיה למלך והקים שושלת אז שאול מוצג כחולה נפש ודוד כצדיק שבצדיקים שהיו שתי הזדמנויות לרצוח את שאול והוא לא העז לפגוע בו ומלב הרוח הרעה של התנ"ך או של דוד אין שום מידע על הסיבות שהיה לשאול לחשוד בדוד, כשזה מוצג שדוד מנגן כדי להרגיע אותו ושאול שולף חרב ומנסה להרוג אותו. אז חוץ מטירוף מוחלט הצד של שאול לא מוצג כלל בתנ"ך, אם להתייחס לזה כספר היסטוריה. כך גם ההיסטוריה של המרד הגדול מתוארת על ידי יוספוס פלביוס שהיה יוסף בן מתיתיהו והפך לסופר הרשמי של טיטוס ולכן טיטוס מוצג כצדיק והמורדים היהודים מוצגים כמטורפים על כל הראש. סביר להניח שאם הערבים היו מנצחים ב-1948 הציונות הייתה מוצגת בספרי ההיסטוריה ככת שולית ומשיחית.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
נאמר שההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים. כך בגלל שבנות הברית ניצחו את הנאצים, לא מתייחסים לשיקולים שהיו למרשל פטן בחבירה להיטלר, אם באמת הייתה לו ברירה וגם לא לדעת הקהל בצרפת שכביכול כולם תמכו במרד של דה גול. ולכן מרשל פטן מוצג כבוגד שמכר את צרפת בלי התייחסות לאלטרנטיבות שהיו לו. כך גם נניח שהתנ"ך אינו דברי אלוהים חיים, ונכתב על ידי אנשים, אז בגלל שדוד ניצח והיה למלך והקים שושלת אז שאול מוצג כחולה נפש ודוד כצדיק שבצדיקים שהיו שתי הזדמנויות לרצוח את שאול והוא לא העז לפגוע בו ומלב הרוח הרעה של התנ"ך או של דוד אין שום מידע על הסיבות שהיה לשאול לחשוד בדוד, כשזה מוצג שדוד מנגן כדי להרגיע אותו ושאול שולף חרב ומנסה להרוג אותו. אז חוץ מטירוף מוחלט הצד של שאול לא מוצג כלל בתנ"ך, אם להתייחס לזה כספר היסטוריה. כך גם ההיסטוריה של המרד הגדול מתוארת על ידי יוספוס פלביוס שהיה יוסף בן מתיתיהו והפך לסופר הרשמי של טיטוס ולכן טיטוס מוצג כצדיק והמורדים היהודים מוצגים כמטורפים על כל הראש. סביר להניח שאם הערבים היו מנצחים ב-1948 הציונות הייתה מוצגת בספרי ההיסטוריה ככת שולית ומשיחית.
ברשותך לא ניכנס כעת לשאלת אמינות התנ"ך, מהטעם הפשוט שזאת סוגיה שעיקרה באמונה ונושא זה פחות רלוונטי לענייננו. אולם מה אתה אומר הוא בדיוק מה שהעליתי למעלה כתהייה, שלמעשה לא ניתן לסמוך על האמור בספרי ההיסטוריה, אלא אם תמצא כזה שמביא לעולם את עמדות/דברי שני הצדדים לסכסוך (אם כי השאלה לא חייבת להתייחס לסכסוכים דווקא כמובן ונשאלה על ספרי היסטוריה בכלל).

אולם כל זאת מבוסס על דבריך לפיהם '(ספרי) ההיסטוריה נכתבת על-ידי המנצחים', כפי שנהוג לומר. מה יהיה הדין אם תמצא ספר היסטוריה שנכתב על-ידי צד שהפסיד בסכסוך כזה או אחר? הוא בהכרח יהיה אמין יותר? תוכל לומר שמה שתלמד ממנו קטגורית יהיה אמין בעיניך מה שאין כן בספר דומה שנכתב על-ידי הצד שניצח?
ובכלל, מי אמר שצד שניצח ומתאר את הסכסוך לא דובר אמת?

כאן, במקרה שאנחנו מתייחסים אליו בפורום, לא מדובר במנצח או מפסיד. סתם מישהו שמתעקש לשכתב את ההיסטוריה בכמעט כל נושא שהוא דן בו, וסיבותיו עימו. אולי הוא מרגיש שהוא בצד המפסיד ומתוך תחושה זו נוהג כך? אולם רשמית הוא נחשב כמי שמשתייך לצד המנצח (בהנחה שישראל נחשבת מנצחת בכל אופן). בקיצור, לא בטוח ששאלת ה'מנצח-מפסיד' היא זו שצריכה להכריע את השאלה בנוגע לרמת האמינות של ספרי ההיסטוריה.
 

evglev1

Well-known member
מנהל
ברשותך לא ניכנס כעת לשאלת אמינות התנ"ך, מהטעם הפשוט שזאת סוגיה שעיקרה באמונה ונושא זה פחות רלוונטי לענייננו. אולם מה אתה אומר הוא בדיוק מה שהעליתי למעלה כתהייה, שלמעשה לא ניתן לסמוך על האמור בספרי ההיסטוריה, אלא אם תמצא כזה שמביא לעולם את עמדות/דברי שני הצדדים לסכסוך (אם כי השאלה לא חייבת להתייחס לסכסוכים דווקא כמובן ונשאלה על ספרי היסטוריה בכלל).

אולם כל זאת מבוסס על דבריך לפיהם '(ספרי) ההיסטוריה נכתבת על-ידי המנצחים', כפי שנהוג לומר. מה יהיה הדין אם תמצא ספר היסטוריה שנכתב על-ידי צד שהפסיד בסכסוך כזה או אחר? הוא בהכרח יהיה אמין יותר? תוכל לומר שמה שתלמד ממנו קטגורית יהיה אמין בעיניך מה שאין כן בספר דומה שנכתב על-ידי הצד שניצח?
ובכלל, מי אמר שצד שניצח ומתאר את הסכסוך לא דובר אמת?

כאן, במקרה שאנחנו מתייחסים אליו בפורום, לא מדובר במנצח או מפסיד. סתם מישהו שמתעקש לשכתב את ההיסטוריה בכמעט כל נושא שהוא דן בו, וסיבותיו עימו. אולי הוא מרגיש שהוא בצד המפסיד ומתוך תחושה זו נוהג כך? אולם רשמית הוא נחשב כמי שמשתייך לצד המנצח (בהנחה שישראל נחשבת מנצחת בכל אופן). בקיצור, לא בטוח ששאלת ה'מנצח-מפסיד' היא זו שצריכה להכריע את השאלה בנוגע לרמת האמינות של ספרי ההיסטוריה.
זה כמו אותו וויכוח על התקשורת, על הידיעות אפשר לדאוג לאמינות, אבל כשיושב פאנל באולפן אז ברור שהם מושפעים מדעותיהם ומנתחים על פי השקפת עולמם ולא יכול להיות ניתוח אובייקטיבי למרות שפרשני השמאל מתכחשים לסובייקטיביות של הפרשנות שלהם. כך גם כותבי ההיסטוריה אינם נייטראליים ומזוהים עם הצד שלהם. מכיוון שלמפסידים פחות ניתן לכתוב כי הם בדרך כלל מסומנים כאלה שהיו "הרעים בסיפור" אבל כל דבר מוטה אלא אם יבואו צופים חייזרים לכתוב את ההיסטוריה, בעצם גם זה לא בטוח כי גם לפרשנות שאנחנו נותנים לסדרות, סרטים וספרים מושפע מההזדהות או אי ההזדהות שלנו עם הדמויות.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
זה כמו אותו וויכוח על התקשורת, על הידיעות אפשר לדאוג לאמינות, אבל כשיושב פאנל באולפן אז ברור שהם מושפעים מדעותיהם ומנתחים על פי השקפת עולמם ולא יכול להיות ניתוח אובייקטיבי למרות שפרשני השמאל מתכחשים לסובייקטיביות של הפרשנות שלהם. כך גם כותבי ההיסטוריה אינם נייטראליים ומזוהים עם הצד שלהם. מכיוון שלמפסידים פחות ניתן לכתוב כי הם בדרך כלל מסומנים כאלה שהיו "הרעים בסיפור" אבל כל דבר מוטה אלא אם יבואו צופים חייזרים לכתוב את ההיסטוריה, בעצם גם זה לא בטוח כי גם לפרשנות שאנחנו נותנים לסדרות, סרטים וספרים מושפע מההזדהות או אי ההזדהות שלנו עם הדמויות.
עם פנל פרשנים שמבטא את עמדותיו האישיות כפי שהוא מבין אותם, אין לי שום בעיה. זה לא מתיימר להיות אובייקטיבי לכתחילה. אמנם מפריע לי שיש אנשים שנחשבים כמומחים בנושא מסוים ומתוך כך האולפן מבקש ללמוד שהם מומחים להכל (למשל, אלוף בצה"ל שניתן להגדירו כמומחה לבטחון אך מפאת תפקידי העבר שלו, שמתיימר להיות מומחה למה נכון לישראל לעשות מכל מיני בחינות וכדו') וזה די מגוחך בעיני. אבל בעקרון, יש מקומות בהם לא נדרשת אמינות ואנשים בס"ה מבטאים את דעתם.

אולם אין זה כמובן המצב ב"ידיעות" כהגדרתך, אשר בהן ערוץ התקשורת אמור לשמור על רמת אמינות גבוהה ובישראל זה רחוק מאוד מלהיות המצב לאשורו. וזה גם שונה בתוכנית האלה שאנחנו מדברים עליהן, שם הדברים מוצגים כעובדות על אף שבחלקן הן רחוקות מלהיות כאלה (אבל הטונציה של המגיש אמור לגרום לך לחשוב אחרת) ובכל מקרה כאמור מעלה, רמת האמינות פשוט בקרשים ברוב המוחלט אם לא בכל התוכניות האלו.

מסכים עם מה שכתבת בהמשך על "כותבי ההיסטוריה". אבל זה עדיין מעמיד בספק את מה שאנחנו קוראים ומתוך כך את דרכי הלימוד שלנו את האמת (ההיסטורית במקרה הזה).
 

Harrington

Well-known member
מנהל
כזכור לך התהליך נרצח בעודו באיבו ולא רק הם מפירים הסכמים.
כזכור לך בני אדם יכולים להירצח. תהליכים יכולים להסתיים, אפשר לחסל אותם, אפשר אולי לעשות להם 1,001 דברים. רצח זה משהו ששמור לבני אדם. גם אם נורא חשוב לנו להקצין ולהגזים פראית בנסיון to make a point.
 
למעלה