את כל-כך צודקת
בעיית העוני היא לכאורה מעגל שאי-אפשר לצאת ממנו ומי שנכנס הוא מאוד מסכן למרות שבעצם, זה לא לגמרי נכון. הסיבה העיקרית לעוני בישראל היא לא שאין עבודה אלא שאין עבודות ניהול לכולם! אף אחד לא רוצה לעבוד עבודת כפיים קשה במשך כמה שעות כל יום, כולם רוצים להיות בעמדות בכירות-ניהוליות. הבעיה היא שלא כולם יכולים להיות מנהלים כי בהיררכיית השוק, צריכים להיות פחות מנהלים מפועלים ולא להיפך. היות ולא כל אחד הוא בעל הנתונים האישיים להיות מנהל (משרה שגם לשמה נדרשת עבודה והשקעה רבה), אנשים מעדיפים לשבת בבית, רגל על רגל, ולבכות בטלוויזיה שהחברה הקפיטליסטית מועכת את האנשים הקטנים. לפי דעתי ישנן שתי בעיות בישראל: 1. כפי שאמרת, האובססיביות של המדיה בפרסומן של עשרות כתבות על העוני בישראל. למה אף פעם לא מראים כתבה בה מדברים משלמי המיסים אשר קורעים את עצמם ומקריבים את רמת החיים שלהם מבחינה כלכלית, חברתית ומשפחתית בשביל עלוקות מוצצות דם אשר מקבלות את כספי המדינה ללא כל החזר ועוד מעיזות להתלונן?! למה כל הזמן מראים את "העניים" מדברים בגנות ביבי ולא מראים את הצד השני, הצד שעכשיו קורס תחת העומס ושהתכנית הכלכלית של ביבי תקל עליו ותשפר את רמת חייו? כל מה שביבי אמר היה שעכשיו אנשים יצאו לעבוד, גם אם לא מדובר בעבודה הקלה ביותר, למרות שביננו, אין באמת דבר כזה. אבל את צודקת, מדיה, איזו דרישה מוגזמת ואבסורדית זו, לבקש מאנשים לעבוד למחייתם... 2. התפיסה השגוייה של הישראלים לגבי צורת המשק, אשר מתחילה ומתבססת על החינוך השגוי שאנו מקבלים עוד מילדות. הכל מתחיל עוד בבית-הספר היסודי, כשמתחילים להעתיק שיעורי בית. כבר אז, לדעתי, מסתמנים הניצנים: יש את מי שחוזר הבייתה, לומד, משקיע ועושה שיעורי בית ויש את אלה שלא עושים כלום, משחקים, נפגשים עם חברים ולא משקיעים שניה אחת של מחשבה על שיעורי-הבית שקיבלו באותו היום ולאחר מכן מבקשים להעתיק את שיעורי הבית. לו היו מקבלים ערכים טובים להכנת שיעורי-בית וכדומה, היה ניתן למגר מעט את תופעת ההתעלקות אשר היא דומיננטית מאוד בחברה הישראלית של ימינו. אותם הילדים שהחלו להעתיק עוד מגיל צעיר הם אלה שבסופו של דבר יגדלו להיות האנשים שמתלוננים בטלוויזיה שאין להם אמצעים ושהם מסכנים ושצריך לעזור להם. השאלה הנשאלת היא לא מה אנחנו יכולים לעשות בשבילם אלא מה הם עשו ויכולים לעשות בשביל עצמם, כדברי התגם הידוע- אם אין אני לא, מי לי? נראה שהפיליפינים/סינים/רומנים הבינו את העניין הזה, בין השאר, בגלל החינוך שהם קיבלו לעבודה קשה. הגיע הזמן לעשות מהפכה חברתית-תרבותית-כלכלית במדינה, להראות לכל העלוקות מאיפה משתין הדג ולתמוך גם בעובדים כי הם באמת המסכנים ולא העניים, לפחות הם עובדים למען שיפור מצבם ולמען מתן רמת חיים טובה יותר ובניית תשתיות לילדיהם. חבל מאוד שברגע שמישהו מנסה לעורר את המהפכה הזאת, כל "העניים המסכנים" מתמרדים (ע"ע דוח דוברת, התכנית הכלכלית של ביבי) והמדיה, במקום לתמוך במהפכה, נותנת להם יד חופשית. חבל.