המיליארדים של מצרים מגיעים מעירק
מצרים ועיראק חתמו בשבוע האחרון על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי ביניהן. לדברי ד"ר נמרוד רפאלי, חוקר כלכלי בכיר במרכז ממר"י (מכון למחקר המדיה במזרח התיכון), הסיבה להתקרבות ביניהן נובעת מרצונה של מצרים לעצור את ההתדרדרות במצבה הכלכלי בעקבות הירידה בתיירות, ביצוא ובהכנסות מתעלת סואץ. כל אלה גרמו לירידה משמעותית ביתרות מטבע החוץ של מצרים, וזו הפכה את היצוא ליעד מרכזי שלה. ואילו הסיבה העיקרית לרצונה של עיראק לחתום על הסכם כזה היא פוליטית בעיקרה ונובעת מרצונה להציע תמריץ כלכלי למדינות המתנגדות לסנקציות שמטיל עליה האו"ם וכן לאיום האמריקני לנקוט פעולה צבאית נגדה בשל תמיכתה בטרור. מצרים היא אחת המדינות שהביעו התנגדות לצעד זה. "היצוא העיקרי של עיראק הוא נפט, אולם מצרים אינה מעוניינת בו, שכן היא מפיקה נפט בעצמה, ודבר זה מחזק את הרושם כי ההסכם לשיתוף פעולה כלכלי הוא בראש ובראשונה מסמך פוליטי, ואילו יתרונותיו הכלכליים עדיין אינם ברורים", אומר ד"ר רפאלי. ב-29 בדצמבר הגיעה לבגדד משלחת כלכלית מצרית בראשות השר לסחר חוץ, ד"ר יוסוף בוטרוס ראלי, שעם כניסתו לתפקידו, לפני כחודש, הצהיר כי יש למצרים שתי אפשרויות: "לייצא או למות". לאחר מספר ימי דיונים נחתם ההסכם לשיתוף פעולה כלכלי, הכולל הקמת חברה ימית ואווירית להובלת מטענים, שיתוף המגזר הפרטי המצרי בפרויקטים בעיראק ומתן תמיכה טכנית מצרית לעיראק. מצרים היא השותפה השלישית בחשיבותה לסחר החוץ של עיראק (אחרי רוסיה וצרפת), ואילו היצוא המצרי לעיראק הסתכם בשנת 2001 בכ-1.7 מיליארד דולר. מצרים מקווה להגדילו ל-5 מיליארד דולר בשנה בתקופה קצרה. היחסים הדיפלומטיים בין עיראק למצרים נותקו ב-91´ בשל תמיכת מצרים בקואליציית המפרץ וחודשו בדרג של משרדי אינטרסים בשנת 2000. עם זאת, ממשלת מצרים נתקלת בקשיים באישור ההסכם הכלכלי בפרלמנט, בשל חששם של חלק גדול מהצירים כי ההסכם יעורר את זעמה של ארה"ב, כיוון שהוא מפר את הוראות תוכנית ה"נפט תמורת מזון" שמנהיג האו"ם בקשר ליצוא העיראקי. בנוסף, אישר לאחרונה הקונגרס האמריקני סיוע חוץ דחוף בסך 960 מיליון דולר למצרים, שיועבר במארס 2002, כדי לסייע לה להתמודד עם המשבר הכלכלי החמור שהיא נתונה בו.
מצרים ועיראק חתמו בשבוע האחרון על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי ביניהן. לדברי ד"ר נמרוד רפאלי, חוקר כלכלי בכיר במרכז ממר"י (מכון למחקר המדיה במזרח התיכון), הסיבה להתקרבות ביניהן נובעת מרצונה של מצרים לעצור את ההתדרדרות במצבה הכלכלי בעקבות הירידה בתיירות, ביצוא ובהכנסות מתעלת סואץ. כל אלה גרמו לירידה משמעותית ביתרות מטבע החוץ של מצרים, וזו הפכה את היצוא ליעד מרכזי שלה. ואילו הסיבה העיקרית לרצונה של עיראק לחתום על הסכם כזה היא פוליטית בעיקרה ונובעת מרצונה להציע תמריץ כלכלי למדינות המתנגדות לסנקציות שמטיל עליה האו"ם וכן לאיום האמריקני לנקוט פעולה צבאית נגדה בשל תמיכתה בטרור. מצרים היא אחת המדינות שהביעו התנגדות לצעד זה. "היצוא העיקרי של עיראק הוא נפט, אולם מצרים אינה מעוניינת בו, שכן היא מפיקה נפט בעצמה, ודבר זה מחזק את הרושם כי ההסכם לשיתוף פעולה כלכלי הוא בראש ובראשונה מסמך פוליטי, ואילו יתרונותיו הכלכליים עדיין אינם ברורים", אומר ד"ר רפאלי. ב-29 בדצמבר הגיעה לבגדד משלחת כלכלית מצרית בראשות השר לסחר חוץ, ד"ר יוסוף בוטרוס ראלי, שעם כניסתו לתפקידו, לפני כחודש, הצהיר כי יש למצרים שתי אפשרויות: "לייצא או למות". לאחר מספר ימי דיונים נחתם ההסכם לשיתוף פעולה כלכלי, הכולל הקמת חברה ימית ואווירית להובלת מטענים, שיתוף המגזר הפרטי המצרי בפרויקטים בעיראק ומתן תמיכה טכנית מצרית לעיראק. מצרים היא השותפה השלישית בחשיבותה לסחר החוץ של עיראק (אחרי רוסיה וצרפת), ואילו היצוא המצרי לעיראק הסתכם בשנת 2001 בכ-1.7 מיליארד דולר. מצרים מקווה להגדילו ל-5 מיליארד דולר בשנה בתקופה קצרה. היחסים הדיפלומטיים בין עיראק למצרים נותקו ב-91´ בשל תמיכת מצרים בקואליציית המפרץ וחודשו בדרג של משרדי אינטרסים בשנת 2000. עם זאת, ממשלת מצרים נתקלת בקשיים באישור ההסכם הכלכלי בפרלמנט, בשל חששם של חלק גדול מהצירים כי ההסכם יעורר את זעמה של ארה"ב, כיוון שהוא מפר את הוראות תוכנית ה"נפט תמורת מזון" שמנהיג האו"ם בקשר ליצוא העיראקי. בנוסף, אישר לאחרונה הקונגרס האמריקני סיוע חוץ דחוף בסך 960 מיליון דולר למצרים, שיועבר במארס 2002, כדי לסייע לה להתמודד עם המשבר הכלכלי החמור שהיא נתונה בו.