מייק אחי
אי אפשר להתווכח עם הנתונים הכלכליים של ונצואלה. בינתיים הכלכלה שלהם רק עולה ופורחת למרות כל תחזיות האימה שהיו מטעם כלכלנים ימניים עם עלייתו. בין 2000 ל-2005 עלייה בצמיחה מ-3.7% ל-9.3%, ללא עלייה באינפלציה מאז נצחון צ'אווס בבחירות ב-1998. עלייה בתמ"ג לנפש ב-730$. עלייה של 10% במספר מסיימי בי"ס יסודי. ירידת אחוז החוב הלאומי מהתל"ג מ-19.7 ל-9.1% (הירידה היתה צריכה להיות גבוהה יותר כי התל"ג היה אמור להיות יותר גבוה ב-24% אלמלא פגעו בו מיליונרים בעלי חברות (כולל נפט) שסגרו את שערי המפעלים כדי להביא לערעור השלטון..). בין 2003 ל-2006 האבטלה ירדה מ-18.4 ל-8.3%. מאז עליית צ'אווס שיעור הנמצאים מתחת לקוו העוני ירד מ-55.4 ל-30.45 (נכון לשנה שעברה). אני חושב שההשוואה למשטר האימים הסיני, מבחינת המשטר שיש בוונצואלה היא ממש אבל ממש לא רצינית מייק אנד יו נואו איט... העם הסיני היה מת, מת שיהיה לו חופש כמו בוונצואלה. אם כבר הייתי משווה את המשטר של הנשיא הקודם שלהם, קרלוס פרס, זה שזכה לתמיכת הממשל האמריקאי, לסין. זוכר את הטבח בכיכר טיינאנמן? הוא עשה משהו דומה. בגלל המדיניות הכלכלית הכושלת שלו (רפורמות ימניות קיצוניות שהביאו לאינפלציה דוהרת ועלייה גבוהה בשיעור העוני ) יצאו ההמונים להפגנות ב-1989 במחאה על עלייה במחירי התחבורה הציבורית. כוחות הבטחון של פרס הרגו מספר שיא של 534 אזרחים! הטבח ההמוני הזה שמראה איזה מין דמוקרטיה היתה לפרס, משום מה לא נזכר כיום בדיווחים על ונצואלה. שלא לדבר על זה שכל קשר בין הרפורמות הכושלות שלו לבין דמוקרטיה היה מקרי. הוא הונה את הציבור, כי הוא לא הכליל אותן בטיקט שלו לבחירות לנשיאות, ואפילו לא טרח להתייעץ לגביהן עם חברי מפלגתו הוא. גם מבחינה כלכלית סין זה השוואה לא נכונה עם וונצואלה. סין התעשרה בשנים האחרונות לא בגלל שום דבר שדומה למה שצ'אווס עשה בוונצואלה, אלא בגלל משהו די הפוך- הם פתחו את מחסן כוח העבודה האדיר והסופר-זול שלהם להשקעות של חברות מערביות. לאף אחד כבר לא משתלם לייצר תעשיות פשוטות במערב, אז כמעט הכל עבר לסין. זה הגדיל את האבטלה במערב, אבל הביא טונה כסף לסין.
