הענישה הקולקטיבית שמפעילה ישראל בשטחים
הענישה הקולקטיבית שמפעילה ישראל בשטחים מזכירה לי את השואה,עזה כיום לא רחוקה מהמצב של גטו וורשה. עזה במצור! מאות מוצרים הנדרשים לניהול תקין של חיי היום אסורים בכניסה לרצועה, בהוראת ממשלת ישראל. אפילו הכנסה של מסנני המים, החיוניים לטיהור המים הנשאבים מהבארות ברצועה, מים מזוהמים במלחים, שמן וביוב, נמנעת כבר יותר מחצי שנה. אמצעי התקשורת בישראל לא מצליחים (ולא בטוח שבכלל מנסים) להעביר לציבור תמונה אמיתית על חומרת המצב – אך כל מי שדיבר בחודשים האחרונים עם אנשים מעזה מבין כי המצב הפך זה מכבר לאסון אזורי, המסכן גם אותנו. בגלל הענישה קולקטיבית החמורה שמפעילה ממשלת ישראל, אנשים בעזה לא רק רעבים וסובלים, אלא גם מתים: חולים ופצועים לא יכולים לצאת לטיפולים בישראל, בגדה, בירדן, או במצרים, וכתוצאה מכך מתו כבר עשרות; אנשים קופאים למוות בלילות הקרים בגלל הפסקות חשמל, מחסור בנפט, גז וחומרי בערה אחרים; מרבית מקומות העבודה ברצועה נסגרו ולתושבים אין אפשרות לצאת לעבודה בישראל או בגדה, ומקום העבודה הזמין העיקרי שנשאר הן לשכות הגיוס בהן מתגייסים צעירים אל מה שמבחינתם הוא צבא ההגנה לעזה, ויוצאים – רבים מהם אל מותם – לקרבות הנמשכים עם חיילי צה"ל. כידוע, רצועת עזה היא שטח קטן עני וצפוף ביותר גם בימים "רגילים". כיבוש הרצועה לא הסתיים בעקבות "ההתנתקות"; נהפוך הוא: מעבר אנשים וסחורות מהרצועה ואליה הוחמר פי כמה על ידי מדינת ישראל , אין יוצא ואין בא ביבשה, בים, ובאויר ללא אישור השב"כ. מבחינת תושבי עזה, ההתנתקות לא הביאה שום חופש, אלא להיפך. הכיבוש רק נעשה יותר רע! הסבל הנורא הנגרם לתושבי שדרות, אשקלון, הקיבוצים והמושבים שבאזור תחת הקסאמים, פגזי המרגמה וכדורי הצלפים בשום אופן אינו מצדיק מצור הפוגע פגיעה אכזרית במליון וחצי אזרחים – גברים, נשים וטף. המצור הוא מעשה בלתי מוסרי והפרת החוק הבינלאומי - ומבחינה מעשית הגברת המרירות והסבל בעזה מתורגמת להגברת ההתקפות אל עברו הישראלי של הגבול, לא להפסקתן. בניגוד לתמונה שמנסים יום יום להעביר לנו, תושבי שדרות ותושבי עזה אינם עומדים אלה מול אלה כשני צדדים מנוגדים – אלה וגם אלה הם קורבנותיה של מדיניות מטופשת ואכזרית של ממשלת ישראל. אני יודע שההשוואה תגרום לתגובות סוערות,אבל זו האמת.ובאמת בלבד אני דבק ואדבק עד כמה שאפשר.
הענישה הקולקטיבית שמפעילה ישראל בשטחים מזכירה לי את השואה,עזה כיום לא רחוקה מהמצב של גטו וורשה. עזה במצור! מאות מוצרים הנדרשים לניהול תקין של חיי היום אסורים בכניסה לרצועה, בהוראת ממשלת ישראל. אפילו הכנסה של מסנני המים, החיוניים לטיהור המים הנשאבים מהבארות ברצועה, מים מזוהמים במלחים, שמן וביוב, נמנעת כבר יותר מחצי שנה. אמצעי התקשורת בישראל לא מצליחים (ולא בטוח שבכלל מנסים) להעביר לציבור תמונה אמיתית על חומרת המצב – אך כל מי שדיבר בחודשים האחרונים עם אנשים מעזה מבין כי המצב הפך זה מכבר לאסון אזורי, המסכן גם אותנו. בגלל הענישה קולקטיבית החמורה שמפעילה ממשלת ישראל, אנשים בעזה לא רק רעבים וסובלים, אלא גם מתים: חולים ופצועים לא יכולים לצאת לטיפולים בישראל, בגדה, בירדן, או במצרים, וכתוצאה מכך מתו כבר עשרות; אנשים קופאים למוות בלילות הקרים בגלל הפסקות חשמל, מחסור בנפט, גז וחומרי בערה אחרים; מרבית מקומות העבודה ברצועה נסגרו ולתושבים אין אפשרות לצאת לעבודה בישראל או בגדה, ומקום העבודה הזמין העיקרי שנשאר הן לשכות הגיוס בהן מתגייסים צעירים אל מה שמבחינתם הוא צבא ההגנה לעזה, ויוצאים – רבים מהם אל מותם – לקרבות הנמשכים עם חיילי צה"ל. כידוע, רצועת עזה היא שטח קטן עני וצפוף ביותר גם בימים "רגילים". כיבוש הרצועה לא הסתיים בעקבות "ההתנתקות"; נהפוך הוא: מעבר אנשים וסחורות מהרצועה ואליה הוחמר פי כמה על ידי מדינת ישראל , אין יוצא ואין בא ביבשה, בים, ובאויר ללא אישור השב"כ. מבחינת תושבי עזה, ההתנתקות לא הביאה שום חופש, אלא להיפך. הכיבוש רק נעשה יותר רע! הסבל הנורא הנגרם לתושבי שדרות, אשקלון, הקיבוצים והמושבים שבאזור תחת הקסאמים, פגזי המרגמה וכדורי הצלפים בשום אופן אינו מצדיק מצור הפוגע פגיעה אכזרית במליון וחצי אזרחים – גברים, נשים וטף. המצור הוא מעשה בלתי מוסרי והפרת החוק הבינלאומי - ומבחינה מעשית הגברת המרירות והסבל בעזה מתורגמת להגברת ההתקפות אל עברו הישראלי של הגבול, לא להפסקתן. בניגוד לתמונה שמנסים יום יום להעביר לנו, תושבי שדרות ותושבי עזה אינם עומדים אלה מול אלה כשני צדדים מנוגדים – אלה וגם אלה הם קורבנותיה של מדיניות מטופשת ואכזרית של ממשלת ישראל. אני יודע שההשוואה תגרום לתגובות סוערות,אבל זו האמת.ובאמת בלבד אני דבק ואדבק עד כמה שאפשר.