אני אומנם רק שמעתי את האייטם
כי למרות שמאוד ניסיתי להחזיק מעמד בשביל לראות אותו זה לא ממש הצליח לי... אז בתהליך ההרדמות הצלחתי לשמוע קצת מהנאמר. יחד עם זאת, אני מרשה לעצמי לומר את הדברים הבאים משום שאני חושבת שכל אדם ממוצע, בוודאי בנושא שאינו מכיר, שומע אייטם כזה בחצי אוזן ובסופו של דבר אולי זוכר משפט או שניים. מה שאני זוכרת זה מישהו שאומר שלא יסכים "סתם" לניתוח קיסרי בגלל סכנותיו, אותן הוא תיאר בחלקן, מישהי צורחת ש"מה שחשוב זה לא הנעימות של הלידה אלא ילד בריא" ועוד לגבי לידת בית "מה אם קורה משהו" ומישהי נוספת עם קול מאוד נעים שאמרה מאוד ביושר (מה שבהחלט משדר גם אמינות ורצינות) שעדיין אינה יודעת היכן תלד כי צריך לראות כיצד יתפתח ההריון ומישהי נוספת (?) שאמרה כי מחקרים הוכיחו שבהריון בסיכון נמוך לידה בבית בטוחה כמו בבית חולים. כללית, האייטם היה מבולבל מאוד, לא זורם וממש לא מממצה. בשורה התחתונה, המדיום הטלוויזיוני בשל מאפייניו, מאפשר רק העברת מסרים קצרים וקליטים. ולי היו חסרים מסרים כאלו, למשל, "המיילד/ת בבית נותנים מענה מקצועי לרוב מצבי החירום שמתעוררים, בדיוק כמו בבית חולים". "לא מדובר כאן בנעימות הלידה אלא בבריאות התינוק והאם במהלך הלידה ואחריה, ולידה בבית ללא התערבויות רפואיות שאינן נחוצות תורמת לכך". "יש נשים רבות שמאוד חשובה להן דרך הלידה ולא רק תוצאתה הסופית, וכבנות-אדם בוגרות בעלות שיקול דעת, ובהתאם לחוקי זכויות הפרט במדינה מתוקנת, צריכה להיות להן הזכות לבחור בין האפשרויות השונות, תוך קבלת כל המידע הקיים". ועוד. אלו רק חלק מהדברים שציפיתי לשמוע מול "הצורחת" ("שלטעמי ממש לא עשתה שירות טוב ללידה בבית חולים, אפילו בן זוגי שהוא שמרני יחסית אמר "מי זאת הפאנטית המוזרה הזאת שהייתה מעצבנת עם הקיצוניות שלה ונשמעה ממש לא אמינה בגלל שלא הייתה אפילו מוכנה להכיר בכך שיש דרך נוספת ללידה") ולא שמעתי. בכל מקרה, אני כמובן לא באה בביקורת לאף אחד, אלא רק חולקת במחשבות שהיו לי לאחר האייטם הזה, דווקא כי "טובת העניין" כן לנגד עיני. יום טוב לכולם/ן.