בכיף.
גם אני דוגלת בשיטה משולבת, אבל מתכוונת כרגע לשילוב מסוג אחר, ולא לְמה שאתה מתכוון. אני דוגלת בשילוב בתרגום חומר כתוב, בין דיוק מילולי, ובין התאמת רמת הכתיבה ורוח הדברים בתרגום, לרמה ולרוח הדברים של המקור.
מצד שני, מה שאתה אומר על דיבור, נכון לדעתי לא רק לדיבור, אלא אפילו לכתיבה. למשל, אם אתה (טוב, לא אתה, כי אתה מומחה) אז אם אני, למשל, רוצה לכתוב הודעות ו/או מיילים בא-ו, ולא רוצה לבלות בזה את כל היום, אני נוהגת לפעמים כמו בדיבור. הכוונה שאם לא מצאתי את המילים המתאימות בדיוק, ורוצה לחסוך קצת זמן של חפירה במילונים השונים, אני כותבת במילים אחרות, עוקפות, את מה שהתכוונתי לכתוב. אני עושה זאת גם בגרמנית ובאנגלית, ואפילו לפעמים בעברית, אם "ברחה לי מילה".
אבל אתה צודק, שבדיבור זה הרבה יותר חשוב. יחד עם זאת, זה לא כמו שכתבת בסוף "פשוט לזרום עם המשמעות הכללית...", כי לחלק מאיתנו זה בכלל לא עד כדי כך פשוט.
לאלה שזה כן פשוט, ושאינם חוששים מלדבר במעט שגיאות אפילו, כמו שיוני היה עושה למשל, קל הרבה יותר ללמוד שפות, והם לומדים אותן במהירות.
ועוד משהו אחר: כתבת שמציק לך שאנשים אומרים אֶ... אֶ...
אז זה הזכיר לי שהרבה ערבים מדברים כך (הכי הכי, היה יאסר ערפאת מדבר עם אֶ... אֶ...), ואני לא בטוחה שזה בגלל בעיות שפה. כי נדמה לי שהם מדברים כך בכל שפה, ואני לא באמת מבינה למה.
יש לזה אולי איזה הסבר לשוני.
שכחתי את המילה שמדברת על שימוש לשוני, שאופייני לאדם מסויים, או לקבוצה או למשפחה. אה, נדמה לי שזה נקרא דיבור אידיומטי, או איזו מילה דומה.
ויש עוד תופעות אחרות, שמאפיינות אנשים מסויימים או קבוצות אנשים או עמים.