הערב עלה דיון אצלנו בין החברים הדוקטורנטים וה

[ניצת הגפן]

הערב עלה דיון אצלנו בין החברים הדוקטורנטים וה

דוקטורים הטריים. גילינו פתאום, שיש אנשים שנעשו דוקטורים בלי שידענו על זה... פשוט כי הם בחרו לעבור לעשות את הדוקטורט באוניברסיטה אחרת מזו שבה "גדלנו" ביחד. אחת הסיבות הבולטות שעלתה לכך היתה (לא, לא מלגות) שבאוניברסיטה X התנאים לכתיבה והדרישות הכוללות פשוטים ונמוכים יותר בהרבה מאלה של אוניברסיטה Y. אני ישבתי והקשבתי ושאלתי את עצמי - האמנם אלה שיקולים שאמורים להנחות אותנו בבחירת הדרך? ואני מפנה גם אליכם את השאלה. לפי מה החלטתם לאן ללכת? האם המנחה הוא הקובע? ה אם רמת הלימוד? או באמת מהירות הסיום של הלימודים והכתיבה? בתחילה חשבתי לתומי, שמה שאמורים לעשות בלימודים גבהוהים הוא ללכת למקום הקשה ביותר, בעל הדרישות הגבוהות ביותר, כי ככה - זו למידה אמתית וכו' וכו'. היום - כשאני רואה כמה קשה אני עובדת, וכמה דרישות יש למנחה שלי , וכמה טיויטות וכמה ביבליוגרפיה הוא דורש לפני שמשהו הופך לדבר מוגמר - אני שואלת את עצמי שוב - אולי דווקא אני טועה? אולי דווקא בלימודים הגבוהים ממש צריך לוותר על ה"איכות" וללכת למקום שבו "גומרים הולכים" ומהר? אולי מה שחשוב הוא באמת מה שאחרי הדוקטורט ולא הדרך אליו? מה דעתכם?

 

[22ק ו ס ם]

אני לא חושב שזה שיקול מרכזי אצל רוב האנשים

מהסיבה הפשוטה שברוב המקומות הדרישות פחות או יותר דומות, ואנשים גם ככה לא יודעים מראש למה בדיוק לצפות. יש גם הבדל גדול בין דרישות פורמאליות שאפשר למצוא אונליין לבין גמישות שמתגלה אחרי שמתחילים את המסלול. גם איך אפשר לדעת מראש כמה זמן ידרש לך לכתוב אם כשאת הולכת לתואר מתקדם, את לרוב אפילו לא יודעת מה תחקרי?

 

[יעל אפריל]

../images/Emo45.gif

וחוץ מלהסכים עם הקוסם, אני יכולה לענות לך על אחת השאלות ולספר שאני בחרתי פשוט את האוניברסיטה שבה קיבלתי את המלגה הכי גדולה ויוקרתית. פשוט כך. בתחום שלי ההתלבטות הזו רלוונטית לתואר שני בארץ או בחו"ל. עמיתים שלי מאירופה עושים תואר שני שהיקפו משתווה לעבודת סמינר כאן, וגם משך הלימודים בו קצר יותר. תואר שני כחלק ממסלול לתואר שלישי בארה"ב משתווה לזה, בערך, בהיקף. לידם התזות שאנחנו מגישים פה בארץ נראות רציניות ומורחבות מאוד. כאשר סטודנטים שואלים בעצתי בקשר ללימודים בחו"ל, אני מציעה להם להחליט לפני התואר השני, לא אחריו. (את מכירה אוניברסיטה שבה אפשר לעשות דוקטורט 'גומרים-הולכים'? יש להם מלגות פוסט-דוק?)

 

[משוש30]

אני השופט החמור ביותר של עצמי

גם קשה לי להבין את המנטליות של גומרים הולכים. אם יש לי דוקטורט טוב יהיו לי גם מאמרים טובים שיתפרסמו בכתבי עת טובים וכד'. אם יש לי דוקטורט טוב אני מרגישה בטוחה ביכולות המחקר שלי. אם אני רוצה להמשיך לפוסט אני רוצה דוקטורט מעולה. אם אני רוצה להמשיך באקדמיה אני רוצה דוקטורט מעולה. סתם דוקטורט? למי זה טוב?

 

[Unicorn98]

../images/Emo45.gifצריך גם לזכור, שדוקטורט הוא כלי

ולא מטרה בפני עצמה. מי שרוצה להוסיף תואר ד"ר ליד שמו, שיילך למקומות הללו של הדוק' הקל והמקוצר. מי שרוצה לעבור תהליך שיכשיר אותו באופן המיטבי למחקר, ובכך כמובן גם ישפר את סיכוייו למצוא עבודה ואח"כ גם תקן - שייתן את כל מה שיש לו בשלב הנוכחי.

 

[tulkin]

אני הלכתי למקום הכי טוב שיכולתי למצוא.

פי אלף עבודה מכל דבר שראיתי אי פעם באוניברסיטה בארץ. וגם באנגליה. הייתי מעדיף לעשות תוכנית בלי קורסים (כמו באנגליה, ובמידה מסויימת גם בארץ... ממילא אני יותר אוטודידקט מאשר כל דבר אחר) - אבל בגלל שהחלפתי תחום, הייתי חייב ממילא קורסים כדי ללמוד את התחום - אז זה לא משנה הרבה. בעיני מה שקובע הוא שקלול של רמת המחקר הכללית במחלקה (פונקציה של רמה של אנשים, מסורת, גישה לנתונים תקציבים), ההתאמה הספציפית שלך למנחה מבינת תחומי עניין, וקשר טוב עם המנחה - דבר שלא תמיד אפשר לדעת מראש. בסה"כ רוצים ללמוד לחקור. לקבל משוב על מה שעושים ועזרה בכיוונון המאמצים, וגם עצות ועזרה פרקטית לגבי מציאת עבודה בהמשך. יש לי חבר שסיים בארץ דוקטורט בהצטיינות. באמת דוקטורט מדהים ומקורי. אלא מה - במהלך הלימודים הוא לא פרסם אף מאמר. לא קיבל אף עצה מעשית איך לקדם את עצמו מבחינה מקצועית. ובוודאי שלא עזרה במציאת מקום לפוסט. כל מה שרצו ממנו היה שיתקדם עם הדוקטורט. אחרי בערך חצי שנה בנסיונות למצוא את עצמו באקדמיה - הוא עזב אותה לטובת התעשייה. פספוס של האוניברסיטה ששילמה לו מלגה כפולה ופרס כספי גדול בנוסף במשך 4 שנים.

 

[seani]

אצלי הסיפור היה קצת שונה

את התואר השני עשיתי בבינתחומי (ללא תזה). כאשר דיברתי עם אחד המרצים ואמרתי לו שאני רוצה לעשות דוקטורט התגובה שלו הייתה שאין לי סיכוי, אף אוניברסיטה לא תקבל אותי ושאני צריך להיות עם תואר ראשון לפחות במתמטיקה או פיזיקה כדי שאני אוכל להתקבל, וכל אוניברסיטה שתסכים לקבל אותי הוא ממש לא יחזיק ממנה. אז פניתי לעוד מרצה בבינתחומי ושאלתי את דעתו. הוא שאל אותי מה רע לי בחיים שאני רוצה לעשות דוקטורט

ואחרי שהסברתי לו שדווקא טוב לי ואני עדיין רוצה הוא הסביר לי מה אני צריך לעשות וקישר אותי למרצה מת"א. אותו מרצה מת"א אמר לי שהוא בשמחה יקבל אותי אחרי שאני אעשה תואר שני מלא בכלכלה כולל תזה (אופציה ממש לא אפשרית מבחינת העבודה שלי) ולכן אחרי המלצות מחברים פניתי לב"ג ושם קיבלו אותי בשמחה.

 

[נועה לביא]

הא?

לא הבנתי את דרישת המתמטיקה או פיזיקה. בכל מקרה, במצב הזה אפשר, הכי גרוע, להתחיל תואר שני עם תזה ואז במקום לעבור למסלול ישיר...

 

[seani]

הסיבה שהמרצה הראשון אמר שאני צריך נסיון קודם

בפיזיקה או מתמטיקה זה בגלל שהוא בא מרקע כזה ולכן הוא חושב שכולם צריכים לבוא עם רקע כזה. (במילים אחרות, פלצן). לגבי מה שנאמר כאן על תוכניות דוקטורט בארץ מול חול, אז בארץ אין תוכנית מסודרת (לפי מה שאמרו לי מרצים שדיברתי איתם וסטודנטים שסיימו). ולכן למי שיכול ברור שעדיף לעשות בחול. לגבי הבחירה באוניברסיטה זו או אחרת, מצ"ב קובץ שמסביר את העניין

 

[נועה לביא]

זו כבר סוגיה בפני עצמה

מי שלא מפרסם עוד בזמן הדוקטורט את מה שיש לו לפרסם מהדוקטורט, פשוט לא מפרסם. את זה אמרו לי רבים, וזה גם היה השיקול שלי כן לטרוח לכתוב עבודת מאסטר (בשביל שיהיה קל להפוך אותה למאמר וזה לא ישאר סתם בגדר "משהו שאני יודעת שאני יודעת").

 

[mummy]

שיקולים לחוד ומציאות לחוד

כמובן שהתשובה היא מה מטרת הדוקטורט, אם זה הטייטל אז עדיף לעשות אחד בהתכתבות כמה שיותר מהר, וכמה שפחות עבודה. אם זה הענין, אז ללכת על מה שמענין לא משנה איפה ובאיזה תנאים. אם זה קריירה אקדמית אז הניסיון שלי הוא שכדאי ללכת למקום שבו מלמדים אותך בנוסף לכל הדברים גם לפתח כזו, ועוזרים לך לקשור את הקשרים, ומההתחלה מכוונים למסלול הזה - דברים שלפי מה שאני רואה מסביב לא ממש קורים בארץ. התחושה שלי היתה של בדידות איומה, שהכל על כתפייך ואין מי שמראה את הדרך, מה שתעשי יופי מה שלא בעיה שלך. אולי זה רק אצלנו במחלקה, ויש לזה סיבות אובייקטיביות אבל נדמה לי שלא רק שם. ממה שאני שומעת, באוניברסיטאות בחו"ל ההכוונה היא לגמרי שונה, וזה נראה לי קריטי אם רוצים באמת להשתלב באקדמיה ולא רק לגמור את התואר ואז נראה.

 

[ניצת הגפן]

הו בדיוק על זה אני רוצה להגיב

זהו , שבארץ , לפחות ממה שאני נתקלת בו - לא מש מקדמים דוקטורנטים. אולי אצלנו זה בולט במיוחד, כי לאור ה"משבר הכלכלי" שלנו, אפילו רוצים לבטל את משרות עוזרי הוראה ולהעביר את כולם לחוזים של מורים מן החוץ. בכל מקרה, ייתכן שהייתי צריכ הלמקד שאת השאלה עוד יותר - השאלה היא אם יש פקולטות נגיד , שנחשבות לטובות יותר באוניברסיטה זו או אחרת , או יש חוגים טובים יותר. למשל - אצלנו בחוג, ברור לגמרי , שאצלנו ובירושלים לומדים הכי קשה והדרישות הכי גבוהות אחר-כך בן-גוריון והאחרונות... אחרונות. וא ז -כשמישהו בא אלינו ורוצה להשתלב במחלה עם תזה או דוקטורט מאחת מהאונ' האחרונות... - לא מקבלים אותו , או מסתכלים עליו "עקום" כי יודעים שבעצם כל הלמידה וכל שיטת העבודה, ובעיקר - השטחיות של הלמידה שם לא ראויים. ובכל זאת - חברים רבים שלי התחילו לעבוד במכללות ובמכללות, זה לא סוד, יש גם תנאים להתקדמות וגם אופציות לקביעות ובלי דוקטורט - הסיכוי לשרוד פוחת ואז... אם צריך להחליט איפה להמשיך, ולעשות את זה הכי מהר - בוחרים ללכת ל"אחרונות"... ואכן , בתוך 3 שנום גומרים דוקטורט, בנושא שמעולם לא ראו קודם, אין לו כל קשר לתזה שלהם וכו'. אז.... עכשיו השאלה שלי יותר מובנת? כלומר- כשאתם הולכים לבחור מקום לימוד - אין שום שיקול לכמות ההשלמות שתידרשו להן, לכמות השיעורים שתידרשו לשמעו או למעמד של האוניברסיטה הספציפית בתוך הקהילה המחקרית של התחום? (נגיד, לי ברור שלא הייתי יכולה לראותא ת עצמי הולכת לאונ' שנחשבת ללא מוצלחת בתחוןם שלנו, אילו אילו היו מציעים לי מלגה גבוהה , וזה כבר קרה....) מה דעתכם?

 

[נועה לביא]

אז בעצם מה שאת שואלת

זה האם היינו מוכנים ללכת לכיוון של להיות "מסודרים" מהר יותר על חשבון הכשרתנו כחוקרים. התשובה שלי היא שלא.

 

[ניצת הגפן]

אפשר לנסח את אחת השאלות ככה בהחלט.

כן זו בהחלט אחת השאלות שעולות, כי ככה אני רוא היות רויותר אנשים חושבים ופועלים ואני לתומי חשבתי - שדווקא מערכת ההשכלה הגבוהה לא אמור הלעודד בינניות ומיידיות, אלא איכות ומצוינות ולצערי - בחוג שלי ובפקולטה שלי - זה הולך ומידרדר.

 

[נועה לביא]

אבל הם הלכו למכללות

הם לא קיבלו משרות במחלקה שלך.

 

[ניצת הגפן]

אבל זה העניין נועה

איםן סיכוי כמעט לקבל משרות בחוג שלנו, כי פשוט - אין תקנים לא לדוקטורנטים ולא לדוקטורים צעירים. גם משרות המסטרנטים צומצומו בטירוף. לכן הולכים לעבוד בחוץ.

 

[נועה לביא]

זה נראה לי כמו עניין אחר

 

[22ק ו ס ם]

אני לא מסכים שזה בהכרח בינוניות

יש אנשים שמסיימים דוקטורט מהר כי הם מוכשרים, כי יש להם את כל הזמן שבעולם לעסוק בזה, כי היה להם מזל שהכל יסתדר להם מצוין מההתחלה או שפשוט לא חשוב להם דברים אחרים שחשובים לדוקטורנטים אחרים. אין קשר בין איכות הדוקטורט למשל לאיכותך כמרצה.

 

[ניצת הגפן]

ברור שאני לא מדברת על כאה.

הרי על היוצאים מן הכלל - אין דין בכלל. בהם - כולנו גאים מאוד. ואני - ראשונת המפרגנים לכאלה.

 

[22ק ו ס ם]

השאלה היא מה את רוצה לעשות בחיים

בארה"ב יש חלוקה די ברורה לאוניברסיטאות מחקר ולאוניברסיטאות לימודיות. בארץ, האוניברסיטאות הלימודיות הן המכללות בעיקר. אנשים שלא מעוניינים בקריירה אקדמית אלא רק בלימוד קורסים יכולים להשלים דוקטורט מהר יותר בלי לדאוג יותר מדי לכל הדברים שמסביב שמקדמים אותך לקריירה אקדמית. אני לא יודע מה האיכות של הדוקטורטים שלהם אבל בעיניי זה מאוד לגיטימי. בארה"ב יש הרבה מאוד מרצים כאלו באוניברסיטאות שנחשבות יוקרתיות. הם מלמדים 4 קורסים בכל סמסטר מה שמותיר להם מעט מאוד זמן למחקר (אם בכלל).