הערים המזוהמות בישראל

[ש מים]

הערים המזוהמות בישראל

ובראש: חיפה וחדרה...
ואני תוהה האם המעבר לתחנות כוח מונעות בגז יפחית את הזיהום בחדרה, והאם במקום שהממשלה תשקיע עשרות מיליארדי שקלים בהעתקת המפעלים ממפרץ חיפה לנגב (ובכך תפגע אנושות בפרנסת תושבי המטרופולין הצפוני, באיכות תושבי הנגב ובמשאבי הסביבה והשטחים הנדירים של הנגב) היא תשקיע רבע מהסכום באמצעים מונעי ומפחיתי זיהום במפרץ חיפה...?
הערים המזוהמות בישראל

 

[Yarenn]

מה זה תפגע אנוּשוֹת בפרנסת תוֹשבי המטרוֹפוֹלין הצפוֹני

קוֹדם כל איזוֹ מין פרנסה זה לחיוֹת באוויר מזוהם. מעבר לזה אם הדבר היחיד שהם יוֹדעים לעבוֹד בוֹ זה מפעלים מזוהמים הם יכוֹלים לעבוֹר איתם לנגב. מה הכוונה תפגע באיכוּת תוֹשבי הנגב, ואילוּ משאבים ושטחים נדירים של הנגב ולמה בוֹנים את זה דווקא עליהם?

 

[ש מים]

מאוד פשוט

1. מפעלים = תעסוקה יצרנית = פרנסה. אם אתה מוציא מקור פרנסה אתה חייב להכניס אחר. מאוד פשוט. ואם היה כ"כ קל למצוא ולהכניס מקורות תעסוקה (ולא מסחר, שמתבסס על אנשים שמועסקים במקומות יצרניים! שגם הוא יקרוס, במסגרת אפקט הדומינו של קריסה כלכלית שתהיה כתוצאה מסגירת מפעלים), לא היתה בעיית אבטלה במדינה ולא היו ישובים מתחת לקו העוני.
2. אם אתה מעביר מפעלים מזהמים מנקודה אחת לאחרת - לא פתרת את הבעיה (הזיהום), אלא בסה"כ העברת אותה מקום וגילגלת את הזיהום על כתפי אוכלוסייה אחרת (אלא אם תושבי הפריפריה אינם נחשבים "אוכלוסייה"...).
3. איזה משאבים נדירים יש בנגב? נו באמת... הרשימה ארוכה מאוד והדירוג תלוי בעיני המתבונן, אבל אין ספק לדעתי שאחד מהם הנו הנוף והמרחבים, המושכים תיירות ומטיילים לנופיים הייחודיים שלו.
4. "למה בונים עליהם"? כרגע הכל בשלב בדיקה רעיונית. עדיין אין החלטה סופית וכמובן שאין איתור ברור (יש כיוונים כללים, שאחד מהם ככל הידוע לי , הוא אזור מישור רותם), אבל ברור שנדרשים שטחים גדולים מאוד, שיבואו על חשבון אותם ערכים נדירים ואיכותיים, שאינם פגועים ואינם מופרים כיום.

 

[shershku]

מצד שני למה צריך תעשייה מיושנת?

ולמה לא לשנות את הרגולציה שתהיה מודרנית וטובה יותר, לצד שיפור טכנולוגי של התעשייה?
למה לא תעשיית קלינטק, המבוססת מים, במקום מתחם התעשייה הכבדה שבשפך הקישון?
אתה מודע למחקר שהמשרד להגנת הסביבה הזמין המדבר על איבוד שטחים בגלל עליית גובה מי הים, כאשר השטח המושפע ביותר הוא בין יגור לקישון? בכל מקרה שהוא, הממשלה מתעלמת ממנו למרות שהיא מודעת לו.

 

[Yarenn]

עד כמה מדוּיק המחקר הזה?

עד כמה בטוּח שכל עמק זבוּלוּן הוֹלך להיוֹת ים?
&nbsp
בכל אוֹפן למה לא פשוּט לתת לאנשים עצמם להחליט אילוּ מפעלים הם מקימים כל עוֹד הם לא מזהמים אוֹ לחילוּפין מקימים אוֹתם באזוֹרים בלי אוּכלוּסיה? למה צריך את המדינה בכל דבר.

 

[shershku]

נדמה לי ברמה די גבוהה

אם אתה מתייחס לשנת הפרסום (2013) ולא לשנת 2017. כמובן שהכללתי די בגדול. אבל חלקים גדולים לאורך הקישון עד ליגור יושפעו. כלומר, כל אזור התעשייה.

לא עדיף להיות חכמים ולתכנן קדימה? אם יודעים שאזור התעשייה הולך להיות שטח הצפות, לא עדיף להעיף משם את התעשייה ובמידה שיש תעשיות שאפשר להביא אז להביא? או לשנות את התשתיות, כמו מסילות הרכבת?

 

[Yarenn]

שטח הצפוֹת אוֹ ים?

מה זה שטח הצפוֹת? הוּא יהיה מעל גוֹבהּ פני הים אוֹ לא? דרך אגב לפני לא הרבה אלפי שנים, אוּלי גם בלי קשר למפלס מי הים אלא לגוֹבהּ האדמה, הים היה מחוּבר דרך עמק יזרעאל לבקעה והיה לשוֹן אחת ארוּכה מהחוּלה עד ים המלח, בגוֹבהּ פני הים כמוּבן.

 

[shershku]

זה שניהם

גם עליית מפלס הים (מפה עמוד 38), וגם הצפות (מפה עמוד 42).
למען האמת, לפי רשות הנחל התהליך כבר החל בשטחה ובשטח המצומצם של פארק הקישון.
שאר הארץ תיפגע בצורה הרבה פחות משמעותית בתחום הספיציפי הזה.
בחן את המחקר יש שם יותר מאשר התייחסות לים ולנחלים (עמודים 36-44).

 

[Yarenn]

לא הבנתי תוֹך כמה שנים זה

 

[shershku]

זה הכל הערכות ויש אפשרות לשנות

את המצב, דבר שמדינת ישראל לא עושה את חלקה. לא בהתמודדות עם ההשפעות ובטח לא עם הגורמים המשפיעים.
ראה ערך הדיונים פה בפורום בנושא התחבורה והתכנון באופן כללי המהווים חלק מהבעיות.

 

[אבישי ק]

קצת סדר בדברים, בעבר האזור הזה היה מוצף כל שנה

כל האזור המסומן להצפה היה מוצף כל שנה בתקופת הגשמים.
הסכנה שמופיעה פה היא הסכנה של הצפת מי ים במקרה של עלייה בגובה פני הים בשנים הבאות.
עלייה בגובה פני הים תלוייה בהמון גורמים ולכן קשה מאד לצפות אותה.
ים התיכון ניזון גם מהנהרות הזורמים אליו ולכן גובה הים תלוי גם בהם.
נכון להיום לא צפוייה עלייה דרמתית של גובה פני הים ולכן לא ממהרים לספק פתרונות מידיים.
קצת הסבר חצי מדעי:
לפני תקופת הקרח הראשונה כדור הארץ היה הרבה יותר חם ולח, כמות גזי החממה היו גבוהים יותר, גזי החממה נעלמו לפי התיאוריה בעקבות פעילות של הצמחים שהוציאה את הפחמן הדוח חמצני ושחררה את החמצן לאוויר. ירידת הטמפרטורות גרמה להופעת הקרחונים וליובש שהשפיע על כל העולם והכחידה חלק מהחי והצומח. מאז ההתחממות האחרונה חזרו הגשמים והקרחונים הצטמצמו. פעילות בני האדם משפיעה על האטמוספירה עם שיחרור גזי חממה וגזים רעילים שפוגעים בסביבה. המטרה של כולנו היא שכדור הארץ לא יתחמם יתר על המידה אבל גם שלא יתקרר יותר מדי כי זה יהיה אסון עוד יותר גדול.
ולכן חשובה השמירה על הסביבה שלנו, החי והצומח, כל הפעילויות של השנים האחרונות בנוגע לשיקום שמורות והבאת אזורים לאיזון אקולוגי היא חשובה מאד ותעזור להבטיח את העתיד של הילדים שלנו.

 

[Yarenn]

למה המטרה שלנוּ שלא יתחמם?

דרך אגב שיהיה ברוּר למי שזה לא ברוּר לוֹ. אנחנוּ בעידן קרח. הרגיל של כדוּר הארץ, רוֹב הזמן, זה בלי קרח בכלל. היוּ כמה פעמים כבר שכדוּר הארץ נכנס לעידן קרח שיש קרח בקטבים ולפעמים אפילוּ כוּלוֹ קרח. אנחנוּ עכשיו בתוֹך עידן כזה. בתוֹך העידן הזה, כמוֹ בכל עידן קרח, יש תקוּפוֹת ארוּכוֹת של קרח ואז תקוּפוֹת קצרוֹת של התחממוּת יחסית, אנחנוּ עכשיו בתוֹך תקוּפה כזאת של התחממוּת יחסית, בהּ קרתה כל ההסטוֹריה העיקרית שאנחנוּ מכירים מלפני כ 12000 שנים, עם תחילת החקלאוּת וכוּלי. עידן ההוֹלוֹסין.

 

[אבישי ק]

הכוונה שלא יתחמם יותר מהר ממה שהיה לפני ההתערבות שלנו.

יש אנשים שמדברים על צינון מזג האוויר ולזה אין צורך.

 

[Yarenn]

ברוּר, השאלה למה

למה "צריך" שלא יתחמם? ואם יתחמם אז מה?

 

[ש מים]

עליית מפלס פני הים אינו בעיה

העולם יודע מצויין להתמודד עם ייבוש שטחי ים וכנ"ל עם עליית מפלס. אפילו כאן בארץ (ואגב, האם ידעת שכל שטחי העיר התחתית בחיפה - מרחוב העצמאות ועד הים - הנם שטחים מיובשים, בפרוייקט שנעשה כבר ע"י הבריטים, בימי המנדט?!)

 

[shershku]

בארץ זה יותר הצפות מאשר עליית מפלס הים

בארה"ב יצטרכו להתמודד עם הנושא בצורה מקיפה הרבה יותר.
ההערכה היום היא שניו יורק סיטי, פלורידה, קליפורניה וטקסס יוצפו באופן נרחב.
ככל הנראה ישראל תתצטרך ללכת ולכבוש שטחים רבים מהים כדי לעמוד בצרכיה העתידיים.

 

[ש מים]

מעניין (ומסכים איתך)

אגב, האם תוכל להביר מה ההבדל המעשי (מבחינת האיומים וההתמודדות) בין הצפות ים ועליית מפלס?
שוקראן.

 

[shershku]

תוכל להבהיר את השאלה

נתקעתי במילה "להביר"
אנסה לעמות מבלי להתייחס:
יש פה הצפות נחלים המשפיעים על הרבה יותר שטחים מאשר עליית המפלס.
חשוב על מה שקורה בגעתון בסערות. ויש פה גם את עליית המפלס שתגביר את ההשפעה של הנגר העילי של הנחלים
כלומר, ההשפעה של עליית מפלס הים התיכון תכסה באופן קבוע שטחים. לעומת הצפות תקופתיות של הנחלים שילכו ויחריפו עם התעצמות הסערות ועליית המפלס באזור השפך.

 

[ש מים]

תודה. הבנתי.

 

[Yarenn]

מה אתה אוֹמר בעצם

שאם עמק זבוּלוּן יוּצף אז פשוּט צריך להגביהּ אוֹתוֹ?