לא נכוֹן
1. מפעלים = תעסוּקה = פרנסה, דה, מן הסתם. רק שאתה לא צריך לדאוֹג לזה. קוֹדם כל כמוֹ שאמרתי, אם הם יוֹדעים לעבוֹד רק בזה, אז שיעברוּ לאן שהמפעלים עוֹברים. מעבר לזה, "אתה" לא צריך לדאוֹג לפרנסה של אנשים. נניח שאנחנוּ חיים במדינת רווחה ולא רוֹצים לתת לאנשים להיזרק לרחוֹב אם אין להם עבוֹדה, אז כמוּבן אנחנוּ נוֹתנים להם כסף אם אין להם עבוֹדה/כסף כדי לחיוֹת. אבל לא "אתה" כמדינה צריך לדאוֹג שתהיה להם עבוֹדה, הכלכלה עוֹבדת הכי טוֹב אם לא מתערבים. הם ימצאוּ עבוֹדה אחרת, עבוֹדה אחרת תיווצר. אם המטרה "שלנוּ" היתה שלכוּלם תהיה עבוֹדה אוֹ אם זה היה עבוֹדה = כסף, אז היינוּ פשוּט נוֹתנים לכוּלם לחפוֹר תעלוֹת בכף ומזלג וככה לגוּלם היתה עבוֹדה (רק לא היה לאף אחד מה לאכוֹל).
 
2. ודאי שאם אתה מעביר את המפעילם המזהמים למקוֹם אם אוּכלוּסיה אחרת אתה מעביר את הבעיה אליהם, השאלה אם זה מה שעוֹשׂים אוֹ שמעבירים את זה למקוֹם שאין בוֹ אוּכלוּסיה, ואם עוֹשׂים את הראשוֹן אז למה.
 
3. מה שאני שוֹאל זה אילוּ משאבים יש איפה שמתכננים לבנוֹת את המפעלים המזהמים. האם זה על המשאבים האלה אוֹ שסתם זרקת בכללי שבנגב יש דברים כאלה ואת המפעלמים מעבירים לנגב. נגב זה דבר ענק, זה כמוֹ להגיד שבישׂראל יש משאבים נדירים ומעבירים את המפעלים לישׂראל.