הפחתות שכר

[kazavsl]

הפחתות שכר

הפחתות שכר
שלום . במקום עבודה שעבדתי הורידו משכרי ה"פחתות שכר" חודש בחודשו עקב מצבה הכלכלי של החברה. לפני תחילת ההפחתות העביר המעסיק טופס שמיידע את העובד ונתבקשתי לחתום עליו. לא חתמתי , אבל ההפחתות בוצעו בכל זאת ולא הבעתי התנגדות באופן טבעי כדי לא להיכנס לעימותים שעלולים לגרום לפיטורים. היום לאחר סיום עבודתי בחברה וביצוע גמר חשבון שבו סרבתי לחתום על העדר תביעות (ולא חתמתי) אני רוצה לתבוע מהמעביד את ההפחתות שבוצעו לי לאורך תקופת עבודתי (כשלוש שנים). שאלותי : מה הסיכוי לקבל את הכספיים האלו? האם זה נכנס להגדרת הלנת שכר? מה הריבית וההצמדה שאני אמור לדרוש לכספים אלו? תודה מראש.

 

[pili23]

דרוש עוד מידע אבל

הפחתות שכר
שלום . במקום עבודה שעבדתי הורידו משכרי ה"פחתות שכר" חודש בחודשו עקב מצבה הכלכלי של החברה. לפני תחילת ההפחתות העביר המעסיק טופס שמיידע את העובד ונתבקשתי לחתום עליו. לא חתמתי , אבל ההפחתות בוצעו בכל זאת ולא הבעתי התנגדות באופן טבעי כדי לא להיכנס לעימותים שעלולים לגרום לפיטורים. היום לאחר סיום עבודתי בחברה וביצוע גמר חשבון שבו סרבתי לחתום על העדר תביעות (ולא חתמתי) אני רוצה לתבוע מהמעביד את ההפחתות שבוצעו לי לאורך תקופת עבודתי (כשלוש שנים). שאלותי : מה הסיכוי לקבל את הכספיים האלו? האם זה נכנס להגדרת הלנת שכר? מה הריבית וההצמדה שאני אמור לדרוש לכספים אלו? תודה מראש.

דרוש עוד מידע אבל
ראשית הכרחי לדעת האם המשרה היתה מלאה והאם השכר היה גבוה משכר מינימום? כמובן שכל תשובה תלויה במענה לשאלות האלה אבל: בהנחה והשכר היה גבוה משכר מינימום, לדעתי יהיה לך קשה לזכות בתביעה משום שההפחתות בוצעו לפי גירסתך במהלך כל תקופת העבודה, ובעצם המשך העבודה, אף אם לא חתמת על הטופס, אישרת את החוזה החדש והשכר החדש. עצם זה שלא הובעה שום התנגדות מחזקת את הדברים. כמובן שעמדה זו תשתנה אם עבדת במשרה מלאה והשכר היה נמוך משכר המינימום. אכן, שכר שאמור להיות משולם ולא כך עובר לידי העובד נכנס לגדר הלנת שכר, אך בפיצויי הלנה ניתן לזכות, אם בית הדין לעבודה נעתר, רק אם התביעה מוגשת בתוך שנה מיום ההלנה, כך שלגבי מרבית התקופה חלה התיישנות בין כה. בקיצור, צריך עוד פרטים על מנת להעריך מהם סיכויי ההצלחה בתביעה.

 

[kazavsl]

הלנת שכר

דרוש עוד מידע אבל
ראשית הכרחי לדעת האם המשרה היתה מלאה והאם השכר היה גבוה משכר מינימום? כמובן שכל תשובה תלויה במענה לשאלות האלה אבל: בהנחה והשכר היה גבוה משכר מינימום, לדעתי יהיה לך קשה לזכות בתביעה משום שההפחתות בוצעו לפי גירסתך במהלך כל תקופת העבודה, ובעצם המשך העבודה, אף אם לא חתמת על הטופס, אישרת את החוזה החדש והשכר החדש. עצם זה שלא הובעה שום התנגדות מחזקת את הדברים. כמובן שעמדה זו תשתנה אם עבדת במשרה מלאה והשכר היה נמוך משכר המינימום. אכן, שכר שאמור להיות משולם ולא כך עובר לידי העובד נכנס לגדר הלנת שכר, אך בפיצויי הלנה ניתן לזכות, אם בית הדין לעבודה נעתר, רק אם התביעה מוגשת בתוך שנה מיום ההלנה, כך שלגבי מרבית התקופה חלה התיישנות בין כה. בקיצור, צריך עוד פרטים על מנת להעריך מהם סיכויי ההצלחה בתביעה.

הלנת שכר
אכן מדובר במשרה מלאה אבל ההפחתות לא היו על כל התקופה אלא על מחציתה בערך,השכר מעל המינימום. האם בית משפט לא יקבל את הגירסה שבו העובד לא מתלונן מפאת חחשו לאיבוד מקום העבודה כתוצאה מעצם התלונה? והתלונה באה רק עכשיו מאחר ונסתימו קשרי ההעסקה. לפי דבריך המעסיק יכול לעשות ככל העולה על רוחו בתלוש המשכורת של העובד והאפשרות היחידה של העובד היא לתבוע את המעסיק תוך שנה וכתוצאה מכך לאבד את מקום עבודתו. אם כך מה למעשה שווה הסכם העבודה שנחתם בין העובד למעסיק? האם קביעתך בענין התביעה תוך שנה מיום ההלנה היא בדוקה ומבוססת ? תודה

 

[pili23]

חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958

הלנת שכר
אכן מדובר במשרה מלאה אבל ההפחתות לא היו על כל התקופה אלא על מחציתה בערך,השכר מעל המינימום. האם בית משפט לא יקבל את הגירסה שבו העובד לא מתלונן מפאת חחשו לאיבוד מקום העבודה כתוצאה מעצם התלונה? והתלונה באה רק עכשיו מאחר ונסתימו קשרי ההעסקה. לפי דבריך המעסיק יכול לעשות ככל העולה על רוחו בתלוש המשכורת של העובד והאפשרות היחידה של העובד היא לתבוע את המעסיק תוך שנה וכתוצאה מכך לאבד את מקום עבודתו. אם כך מה למעשה שווה הסכם העבודה שנחתם בין העובד למעסיק? האם קביעתך בענין התביעה תוך שנה מיום ההלנה היא בדוקה ומבוססת ? תודה

חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958
ראשית לענין ההתישנות 17א. (א) הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בתי-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן - בית-דין אזורי), תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית-הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הלין המעביד את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חדשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת ההתיישנות שלוש השנים האמורות. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתישנות של שנה האמורה בסעיף קטן (א).

 

[pili23]

האם נחתם חוזה עבודה?

הלנת שכר
אכן מדובר במשרה מלאה אבל ההפחתות לא היו על כל התקופה אלא על מחציתה בערך,השכר מעל המינימום. האם בית משפט לא יקבל את הגירסה שבו העובד לא מתלונן מפאת חחשו לאיבוד מקום העבודה כתוצאה מעצם התלונה? והתלונה באה רק עכשיו מאחר ונסתימו קשרי ההעסקה. לפי דבריך המעסיק יכול לעשות ככל העולה על רוחו בתלוש המשכורת של העובד והאפשרות היחידה של העובד היא לתבוע את המעסיק תוך שנה וכתוצאה מכך לאבד את מקום עבודתו. אם כך מה למעשה שווה הסכם העבודה שנחתם בין העובד למעסיק? האם קביעתך בענין התביעה תוך שנה מיום ההלנה היא בדוקה ומבוססת ? תודה

האם נחתם חוזה עבודה?
מה שווי ההורדות בשכר?האם קוזזו סכומים מכל העובדים? בית הדין יכול להתחשב בחשש הטבעי של העובד מאיבוד מקום עבודתו אך כאשר מדובר בתקופה ארוכה שעוברת ללא כל טרוניה מצד העובד, משחק הענין לרעתו.

 

[שיר ורד]

כאשר המעביד מקצץ מהשכר והעובד

הלנת שכר
אכן מדובר במשרה מלאה אבל ההפחתות לא היו על כל התקופה אלא על מחציתה בערך,השכר מעל המינימום. האם בית משפט לא יקבל את הגירסה שבו העובד לא מתלונן מפאת חחשו לאיבוד מקום העבודה כתוצאה מעצם התלונה? והתלונה באה רק עכשיו מאחר ונסתימו קשרי ההעסקה. לפי דבריך המעסיק יכול לעשות ככל העולה על רוחו בתלוש המשכורת של העובד והאפשרות היחידה של העובד היא לתבוע את המעסיק תוך שנה וכתוצאה מכך לאבד את מקום עבודתו. אם כך מה למעשה שווה הסכם העבודה שנחתם בין העובד למעסיק? האם קביעתך בענין התביעה תוך שנה מיום ההלנה היא בדוקה ומבוססת ? תודה

כאשר המעביד מקצץ מהשכר והעובד
לא מביע התנגדות, זה בדרך כלל יראה כהסכמה. אם העובד ימחה או יגיש תביעה לאחר מספר חודשים קטן, יראה בכך בית הדין מחאה לגיטימית לאחר שהעובד חכך בדעתו והחליט לא לוותר על דרישות מהמעסיק. כאשר עברה תקופה ארוכה והסיבה היחידה שמעלה העובד להעדר מחאה היא חשש מפיטורים, והתביעה הוגשה לאחר סיום היחסים, יראה בכך בדרך כלל בית הדין כויתור, כאשר העובד מנסה לחזור בו לאחר שהסתיימו היחסים. גם תקופה קצרה משנה, יכולה להראות כהסכמה של העובד להרעה בתנאים, במיוחד במקרים בהם ההרעה בתנאים הוגדרה מלכתחילה לתקופה קצרה.