../images/Emo6.gif טוב אולי בשביל להעביר שמירות
זה יעיל. לטעמי, מדובר ברומן רדוד. אלמנט הזוועה נכנס לתמונה בגלל שבזמנו הוא היה רב-מכר בהיקף קוסמי, (כפי ש"צופן דה-וינצ'י" הוא רב-מכר כיום). הנפח שהספר הזה תפש בתודעה הציבורית היה הרבה מעבר למה שהגיע לו. היתה גם סדרת טלוויזיה איומה (חוץ מריצ'רד צ'יימברליין החתיך והמיוסר). בעיני זה היה שיעמומון חסר טעם. צפיתי בסדרה (וניסיתי לקרוא את הספר) כי סבתי אהבה אותו, באותם ימים, ובעיני כל דמות היתה יותר שטחית ואידיוטית מהאחרים. זה כמו לחיות על דיאטה של תכניות "ג'ודי" ו"אודטה", עם קורטוב טלנובלות. זו המנטליות. לא בשבילי. מצד שלישי, יש ספרים גרועים הרבה יותר, אז ניחא.