ולמה הפסדנו?חובה לקרוא ולא לטמון
ראש בחול הודעה בקומונה און ליין חדשות בזמן אמת ההסכם הגרוע באו"ם :חובה לקרוא מאת: רחלי39ו 15/08/06 | 10:38 ההסכם הגרוע באו"ם נובע מביצועיו העלובים של הצבא הישראלי בשדה הקרב סערה בארה"ב וביקורת קשה על קונדוליסה רייס שסיבכה את אמריקה ואת ישראל בהחלטה 1701 הגרועה. ההמשך במאמר עוד יותר מדכא. ממש לא מומלץ לקרוא עד הסוף. מאת אברהם פז, וושינגטון העיתון האמריקני "ניו יורק טיימס" דיווח אתמול בהרחבה על המגעים שהובילו להסכם 1701 על ידי מועצת הביטחון קרנית עם פרץ במקום עם בעלה השבוי של האו"ם. בדיווח התחקירי נחשף כי במימשל קיימת אכזבה גדולה מאופן התנהלותה של שרת החוץ קונדוליסה רייס, שנכנעה ללחצי שרי החוץ האירופיים והסכימה להחלטה שהיא רעה מאוד מבחינתה של ישראל. העיתון קובע כי רייס לחצה על אולמרט לקבל את הנוסח המרוכך והגרוע כיוון שחששה לחזור ללא הסכם כלל ולא רצתה להגיע למצב של הטלת וטו על הצעות החלטה שעמדו להגיש צרפת ורוסיה בנפרד. עוד דיווח העיתון החשוב בעולם, כי ארצות הברית נואשה מהסיכוי להישג צבאי משמעותי של ישראל, ועל כן פנתה לסיכום מהיר ולקבלת החלטה שיש בה שני אלמנטים גרועים: אי פירוק החיזבאללה מנשקו ואי החזרת החיילים החטופים. בנוסף, תיאלץ ישראל להחזיר את חוות שבעא. חוגים שמרניים בבית הלבן המקורבים, סגן הנשיא צ'ייני, זועמים וטוענים שההחלטה פוגעת באינטרסים הביטחוניים והאסטרטגיים של ארה"ב. לדעת גורמים אלה, אסור היה להגיע להחלטה גרועה כזו ועדיף היה לאפשר לישראל להמשיך ולהילחם עוד שבוע שבועיים לפחות בתקווה שהצבא יצליח בכל זאת להגיע להישגים כלשהם. חוגים מקצועיים בצבא ארה"ב עודם מתקשים לעכל את הביזיונות של צה"ל במערכה הזו. בעקבות התוצאות העלובות של הצבא הישראלי ישנה מחשבה מחודשת, האם נכון לשים את כל הביצים של הברית הצבאית באגן הים התיכון על צבא זה "המוכיח יכולות של גדנ"עים", על פי הגדרת חוגים בארה"ב, כפי שהם נאמרו לחוגים יהודיים וישראליים בשגרירות בוושינגטון. בניגוד לסחבקיות הישראלית ולספינים התקשורתיים הפנים ישראליים של הפוליטיקאים כאן, גורמים מקצועיים בצבא ארה"ב ובנאט"ו "ממש המומים" מן היכולת הדלה של צה"ל, כפי שנחשפה בחודש האחרון. בארה"ב מדווחים על מידעים שהגיעו בדבר אי סדרים כביכול בניהול הלחימה, על מקצועיות ירודה, על כושר לקוי של אנשי המילואים, על תבונת ניהול קרב תמוהה ועל מקרים לא מעטים של מרד , סירוב פקודה, אי ציות ותופעות אחרות שלא היו מוכרות בעבר בצבא הישראלי. מידע זה טרם נחשף בפני אזרחי ישראל, אך הוא כבר מדיר שינה מעייני גורמי ביטחון במדינות ידידותיות. החשש הגדול הוא מפני תופעה חברתית-תרבותית שזלגה לצבא מתחומי ניהול ציבורי קלוקל המאפיין את ישראל בדרך כלל. בארה"ב אומרים, בעקבות ניתוח מידע שהגיע אליהם, כי הצבא הישראלי סובל מדימוקרטיית-יתר, ממרדנות, אי ציות ואי יכולתם של מפקדים להשליט את מרותם על פקודיהם. מדובר בתופעה שאינה ייחודית רק כלפי אנשי מילואים אלא לא פחות מכך עם חיילי חובה. מעייני גורמים בפנטגון לא נעלמים הדיווחים על תופעה גוברת והולכת של בריחה מאחריות, בריחה משירות והסתלקות מהמחנה בגין מחלוקות שוליות, שבעבר לא היה עולה על דעתו של חייל להרים ראש נגד מפקדיו בגינן. במהלך המלחמה האחרונה היו מקרים לא מעטים, כך טוענים בארה"ב, של חוסר משמעת, סירוב למלא פקודה והפרת הוראות של הפיקוד המרכזי על ידי דרגים זוטרים בשטח. נודע על מקרים שבהם דרגות הקצונה איבדו כל ערך ולפני כל פעולה היו החיילים מנהלים דיונים קולניים באשר למבצע. אם הוא לא מצא חן בעייניהם הם לא היו מבצעים אותו, עד כדי כך אבד האימון בפיקוד הצפון מצד אחד, והשתרשה המרדנות ומגמת הדימוקרטיזציה המופרזה, מצד שני. בארה"ב ובנאט"ו אומרים שמדובר בתהליכים המאפיינים את החברה הישראלית והללו זולגים לצבא. אם לא יחול שינוי מהותי, עלול צבא ההגנה לישראל לאבד את המוניטין שנרכשו בעמל רב משך עשרות בשנים. מי שחשב שההפקרות המקצועית של גופי הביטחון בישראל התבטאה רק בביצועים עלובים של המחלקה לאבטחת אישים בשב"כ שאפשרה את רציחתו ללא קושי של יצחק רבין, ואת סדרת הפאשלות שלא תיאמן שאפיינה את המוסד הישראלי בשנים האחרונות, מקבל עתה את הסרח העודף בצה"ל. בניגוד לסיפורי "הגבורה העילאית", מונח שבו השתמש אתמול אהוד אולמרט בנאומו בכנסת כדי לבטא את הערכתו לצבא, בעיקר ממניעי ספין פוליטי, בארה"ב אומרים שהצמרת הפוליטית בישראל מודעת היטב לכרסום הנורא שחל ביכולות המקצועיות של צה"ל. ההערכה היא גם שאין זה מקרה שהגנרלים, ברק, מופז, שרון ואחרים בהגיעם לפוליטיקה אינם מזדרזים לסמוך על צה"ל. הדבר נובע מכך שהם יודעים את האמת, המוסתרת מהישראלים ובעיקר מן האויב: הצבא הישראלי מצוי בהידרדרות מקצועית חמורה. אלמלא היתה לו עליונות טכנולוגית של הציוד הטוב בעולם, ישראל היתה סופגת מפלות קשות, אומרים בארה"ב. מפאת רגישויות מובנות בישראל, אין מאמר זה מביא פרטים נוספים, העלולים להתקבל בבעתה אצל הקורא הישראלי, ואולם חשוב לדעת כי כל החומר המתפרסם כאן והרבה הרבה מעבר לכך מונח לנגד עייניהם של מקבלי ההחלטות בקרב אוייבינו. הפרסומים על ההידרדרות ביכולתו של הצבא מאפיינים פרסומים רבים בתחום המקצועי ובעיקר הם נחלת הכלל בקרב הגנרלים והאדמירלים, שבהם סנט להנאתו עמיר פרץ. הבעיה היא רק שפרץ, כמו כל אזרח ישראלי מצוי אחר, איננו יודע את האמת, האמת שמתחוורת רק למי שמגיעים לעמדת אלופי פיקודים, חיילות וזירות. פרץ נדהם לגלות על איזה צבא הוא בעצם מופקד, כשגילה זאת זה כבר היה מאוחר עבורו, כי הצבא הזה חיבל לו בקריירה הפוליטית. הגורמים האמריקניים שעקבו אחרי התנהלות הקרבות ותיעדו ללא הרף כמעט כל קרב אפשרי, אומרים מאחורי הקלעים כי אחוז הפאשלות הישראליות של הרג חיילים על ידי אש דו צדדית עולה בהרבה לעומת מה שהיה מקובל בצה"ל וגרוע פי כמה לעומת סיכויי ההיפגעות העצמית הנלקחת בחשבון בתכנון מערכי מלחמה בקרב צבאות ארה"ב ונאט"ו. חוסר התכנון, המשמעת הלקויה, התחזוקה הירודה של חלק מהציוד והניהול האופרטיבי הכושל חשפו את צה"ל לבלגן חסר תקדים עד כדי כך שגורמי צבא אמריקניים ואירופיים אומרים שגם אילו לא היתה כלל התנגדות של חיזבאללה וחיילי צה"ל היו נתקלים רק בקולות ירי מפחידים היוצרים אשליית קרב, כמחצית מן הנזקים והאסונות, אם לא יותר, היו מתרחשים בכל מקרה. כלומר, חלק ניכר מהאבדות ומאובדן ציוד הלחימה נובע בעיקר מכשלים, טכניים, ייעודיים, פיקודיים ואנושיים המהווים של מחדלים ישראליים בלי קשר לחיזבאללה. זו גם הסיבה, מן הסתם, שהכל מסכימים גם בישראל שיש צורך בשידוד מערכות, וזו כנראה גם הסיבה לכך שאף אחד לא ממש רוצה באמת ועדת חקירה ממלכתית: "הישראלים מומחים בלרצות לא לדעת את האמת, כשהיא לא נעימה להם", אומרים בפנטגון. הבעיה היחידה היא שאגב כך הם מטאטאים לעצמם את הזבל מתחת לשטיח. אותו שטיח שאותו עלול בקרוב דווקא הפרסי למשוך להם מתחת לרגליים. עניין מרכזי
