הפסוקים הבאים לקוחים מספר בראשית והם מוזרים..

[ddt47]

הפסוקים הבאים לקוחים מספר בראשית והם מוזרים..

עד מאוד מדובר על פרק ב' וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ [יט] וַיִּצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה כָּל-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל-הָאָדָם לִרְאוֹת מַה-יִּקְרָא-לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא-לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ [כ] וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא-מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ [כא] וַיַּפֵּל יְהֹוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה [כב] וַיִּבֶן יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל-הָאָדָם [כג] וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה-זֹּאת [ והשאלה שאני שואל היא כיצד זה אלוהים שברא את העולם לא יודע שהאדם צריך אישה שהיא בת אדם גם כדי שתהיה עזר כנגדו הוא מנסה לשדך לו כל מיני חיות ולאחר שהוא רואה שהם אינם מתאימים ואין בינם שפה משותפת הוא מגיע למסקנה שצריך ליצור משהו מתאים רק מגוף האדם עצמו............... שאלה שניה היא מדוע אם האלוהים ברא את כל החיות ואת האדם מעפר את האשה הוא לא יכול היה לברוא גם כן אותו הדבר אלא ברא אותה מעצמותיו של אדם? ושאלה שלישית היא מדוע בפרק א' כתוב שביום השישי אלוהים ברא את האדם ואת האישה ולא כתוב שהוא ברא אותם בגן העדן ובכלל לא מוזכר גן העדן ומיד בפרק ב' מוזכר פתאום גן העדן ומסופר שאלוהים בורא שם את אדם ומסופר שאת חווה הוא בעצם בורא מאדם ורק לאחר שהוא ברא את כל החיות האחרות וניסה להתאים אותם כעזר לאדם.....כך שגם סדר הבריאה משתבש וגם יש כאילו תהליך חדש שלא קשור בכלל לפרק א' כאילו פרק א' לא קיים או כאילו אלו שתי בריאות נפרדות משתי סיפורים שונים.

 

[MrAnderson]

פרשת בראשית היא פרשה מיוחדת.

לפי המקובלים.... אדם הראשון לא היה בשר ודם. זה היה יצור רוחני שלא היה לו צורה וגוף. וכל העניינים בפרשת בראשית זה דברים רוחניים. עד הגירוש מגן עדן. שמשם זה העולם שלנו. כלומר אחרי פרשת בראשית הדברים קרו בעולם שלנו. כי כמו שאומרים המקובלים:"אין הדבר יוצא מפשוטו". כלומר שכל התיאורים שבתורה אכן קרו. אבל הם קרו בגלל שהפעיל אותם כוח רוחני מסויים. והכוחות הרוחניים האלה מלובשים בסיפורי התורה. אז כל סיפורי התורה זה לבוש לכוחות הרוחניים שפעלו באותו הזמן. אבל הם באמת קרו. לפחות זה גישת היהדות אתה יכול להאמין שהם קרו ויכול שלא. אז לגבי אדם והאישה. לגבי השאלה הראשונה אני לא יודע. אבל ברור שאי אפשר להתחייס לדברים כפשוטם. לגבי השאלה שניה. מה שאני יודע זה שאישה נברא מצלעו של אדם. לא צלע פיזי-של הגוף. אלה צלע מלשון צד. לפי חז"ל אדם והאישתו היו דבקוים גב על גב. למעשה אדם זה - נשמה של איש ואישה. אומרים שאסור ללמוד זהר למי שלא יתחתן עדיין כי הוא "פלגא גופה"-חצי גוף. רק אחרי שיש לו אישה הוא נשמה שלמה. עוד אומרים לנו שלפני שנשמה יורדת לעולם הזה היא דבוקה גב על גב עם קב"ה. ורק אחרי שמנסרים אותו(ניסור זה מושג בקבלה) היא מתחלקת לשתי צלעות. איש ואישה. בשאלה שלישית אין לי מספיק ידע לתת לך. אבל זה נכון שיש כאלו שתי סיפורי בריא. אבל כנראה שזה מסביר את סדר השתלשלות העולמות. מעליון ליותר תחתון. אין לי מספיק ידע בזה.

 

[ddt47]

אז מה ....חז"ל עשו בתנ"ך כבתוך שלהם הא?

את מי שרצו ומתי שרצו הפכו לבילתי קים או לבילתי נראה או לבילתי כשיר או לבילתי....... מהיכן הם לקחו את הרעיונות הללו קצרה בינתי מלהבין ...הרי הם לא היו שם אז כיצד הם ידעו? היכן זה כתוב בכלל הפרשנות הזו?והיכן הרמז לכך שהאדם הראשון לא היה בשר ודם?כי הרי כתוב בפרוש שאלוהים יצר אותו כמו את יתר החיות מהעפר אז מה גם החיות לא היו בשר ודם? וגם הסיפור על זה שהאדם היה דבוק לאישה גב אל גב.....מהיכן הפרשנות הזו באה כי הרי כתוב שהוא חיפש לאדם בת זוג ולאחר שלא מצא הוא הפיל עליו תרדמה ויצר את האישה מצלע מצלעותיו של אדם כך שלא יכול להיות שהם היו דבוקים גב אל גב מי יכול להאמין לכל השטויות הללו..לקחתם סיפור יפה וניסרתם אותו לחתיכות ממש כואב הלב.

 

[MrAnderson]

איפה כתוב שחיות נבאו מהעפר?

לא כתוב דבר כזה. "יעש אלוהים את חית הארץ למינה". קודם כל החיות לא נבראו אלה נעשו. צריך להבין שכל מילה יש לה משמעות עצומה. ואם כתוב על החיות שהם נעשו ועל האדם שהוא נברא. זה שתי דברים שונים לגמרי. איך יעדו חז"ל שהוא לא היה בשר ודם - כשכתבי חז"ל הכוונתי למקובלים. אז איך הם יעדו? כל העניין בקבלה שהיא נתנה. ואי אפשר להגיע עליה בכוחות עצמך. אז הם יעדו כי החכמה נמסרה להם. איפה הרמז לזה שאדם לא היה בשר ודם - אני לא מקובל אז אני לא יודע. אבל אני יכול לנסות לנחש, האמת שאני לא אוהב את זה אבל בשבילך אני יעשה את זה. על תתייחס לדברים ברצינות כי אני לא בטוח בכלל במה שאני רושם. "ויברא אלוהים את האדם."-מרמז על עולם הבריא. "יעש אלוהים את חית הארץ למינה".-מרמז על עולם העשיה. יש ארבע עולמות אצילות,בריא,יצירה, ועשיה. העולם שנחנו חיים בו זה תחתית עולם העשייה. אז החיות נבראו בעולם שלנו. "נעשה את האדם בצלמנו"-מרמז על עולם האצילות. עולם הכי גבוה. שמעליו יש רק את עולם א"ק. אז בהתחלה אדם נברא בעולם אצילות ואז ירד לבריא. כמו שכתבתי למילים עצמם יש משמעות עצומה. אז כשאתה קורא בפרשה את המילים:"ברא,יצר,עשה" אתה יכול לחשוב שזה אותו דבר בסופו של דבר. אבל כל מילה יש משמעות אחרת.

 

[arriy80]

תשובות

אתחיל דווקא משאלתך השלישית. שני סיפורי הבריאה אינם סותרים, אלא משלימים אחד את השני. כל סיפור מציג תהליך מכיוון שונה. אגב, סיפור הבריאה השני לא מתחיל בתחילת פרק ב', אלא בפסוק ד': "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם". (כידוע, החלוקה לפרקים במקורה אינה יהודית). הסיפור השני מזכיר פרטים שלא הוזכרו בסיפור הראשון, או להיפך. כמו שכתב רש"י לגבי בריאת האדם : "זכר ונקבה ברא אותם - ולהלן הוא אומר (בראשית ב) ויקח אחת מצלעותיו וגו' ... ופשוטו של מקרא כאן הודיעך שנבראו שניהם בששי ולא פירש לך כיצד ברייתן ופירש לך במקום אחר" >כיצד זה אלוהים שברא את העולם לא יודע שהאדם צריך אישה שהיא בת אדם גם כדי שתהיה עזר כנגדו < כל סיפור הבריאה מתאר תהליך של בריאה ויצירה גם אם אלוקים יכל לברוא את הכל בבת אחת. כך גם בתהליך בריאת האדם, מספרת התורה שהאלוקים ברא את האדם בצורה מסויימת, ולאחר מכן המשיך את התהליך (בהתאם להכרת האדם), ומתוך הבריאה - האדם - ברא "עזר כנגדו". >הוא מנסה לשדך לו כל מיני חיות ולאחר שהוא רואה שהם אינם מתאימים ואין בינם שפה משותפת הוא מגיע למסקנה שצריך ליצור משהו מתאים רק מגוף האדם עצמו< האלוקים לא ניסה "לשדך" לאדם חיות. הוא הביא את החיות לאדם בכדי "לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ" - שהאדם יכיר את מהות החיות, ויקרא להם שמות מתאימים. (אכן, בשפה העברית השם בדר"כ מגלה על תכונה מיוחדת ששייכת לחיה: כלב, חתול וכד'). לאחר שהאדם הבין שאין בין בעלי החיים מישהו שיוכל להיות לו לעזר והכיר בחסרון זה, אז יצר אלוקים את האשה מחלק מהאדם. ואכן לאחר שנבראה האשה, הכיר האדם את תכונותיה שהיא מתאימה לו ותהיה לו לעזר. >מדוע אם האלוהים ברא את כל החיות ואת האדם מעפר את האשה הוא לא יכול היה לברוא גם כן אותו הדבר אלא ברא אותה מעצמותיו של אדם?< אלוקים לימד את האדם את ההבדל בין חיי האישות הבהמיים לבין אלו האנושיים. אצל הבהמות, אין משמעות לייחוד הנקבות לזכר, הזכר והנקבה קשורים רק בעת פעולתם לקיום המין. לא כן אצל האדם, אלוקים יצרהּ מגופו של האדם ללמד אותו שלאדם יש את האשה המיוחדת לו והמתאימה לו.

 

[enigma4u]

זאת הפעם

מצחיק לראות איך מעוותים ומשנים את הכתוב כדי לתרץ את הסתירות והטעויות בתורה >האלוקים לא ניסה "לשדך" לאדם חיות. הוא הביא את החיות לאדם בכדי "לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ" - שהאדם יכיר את מהות החיות, ויקרא להם שמות מתאימים< אלוהים מביא לאדם את החיות כדי שיקרא להם שמות, ומה עושה אדם עם החיות? שוכב עם כולם. זאת הפעם: מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה,ולא נחה דעתו עד שבא על חוה. רש"י פרק ב' פסוק כג'. הסתירות בין פרק א' לפרק ב'. פרק א'. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. פרק ב וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה. ח וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים, גַּן-בְּעֵדֶן--מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. חוה לא מוזכרת פה, רק אדם לבדו. עוד פסוק המראה שאדם נוצר לבדו ללא חוה. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ. היכן פה חוה? התורה כותבת במפורש שהאדם נוצר לבדו ללא חוה, מפרשי המקרא מעוותים ומשנים את הכתוב כדי שיתאים לאמונתם.

 

[גלבטרון]

הם לא משלימים הם שני סיפורים שונים לגמרי

הדברים ברורים שחור על גבי לבן. בסיפור הראשון (שבפרק א') ביום בו נוצרת הארץ נוצרים גם הצמחים, דשא, עשב ועצי הפרי והארץ נחשפת מתוך המים!. ביום רביעי גורמי השמים, ביום החמישי העופות, התנינים וכל דבר ששורץ במים. ביום השישי כל בהמות והרומש על הארץ ורק בסוף היום בורא אלוהים את המין האנושי, זכר ונקבה בצלמו כדמותו ומברך אותם כפי שבירך את שאר החיות רק מוסיף "הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על כל פני הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי זרע זרע לכם יהיה לאכלה" וכמו בן נותן להם אישור לרדת על כל העופות בשמים, הדגים שבים ובכל חיה שרומשת על הארץ ולאחר מיכן אלוהים שות ממלאכה ומפסיק ליצור ולברוא. בסיפור השני שבפרק ב' הארץ שוממת ולא צומח בה דבר ונתונים שתי סיבות לכך 1. ה' עוד לא הוריד גשם ו2. אין טעם, כי אין מי שיעבוד אותה - הדבר סותר את סיפור הבריאה הראשון שם באותו היום אלוהים ברא את כל הצמחיה למרות שלא היו בני אדם ולא יהיו גם אלא רק בעוד כמה ימים לאחר מיכן. בסיפור השני אד עולה מן הארץ ומשקה את כל פני הארץ - הדבר סותר את סיפור הבריאה הראשון בו הארץ נחשפה מתוך המים. האדם (זכר בלבד!) נוצר מעפר ולא בדמות ובצלם אלוהים והוא נוצר לפני כל החיות - הדבר סותר את הסיפור הראשון שמציין בפירוש כי אחרי שאלוהים ברא את המן האנושי (זכר אחד ונקבה אחת - יחד! באותו זמן!) הוא ראה כי טוב והפסיק לברוא. לפי הסיפור בפרק ב' ה' בורא את החיות אחרי שברא את אדם על מנת שאדם ימצא עזר כנגדו בין החיות ויתן להם שמות - משמע שעבור ה' אדם הוא כמו שאר החיות. רק כאשר אדם לא מוצא עזר כנגדו בין החיות השונות ה' יוצר מהצלע שלו אישה שתקרא חווה (+ הדבר גם מראה שה' איננו "יודע כל" כי הוא לא ידע שאדם לא ימצא עזר כנגדו בן החיות אחרת הוא לא היה אומר שהוא יצר אותם כדי שהאדם ימצא ביניהם עזר כנגדו). בסיפור הבריאה השני ה' יוצר את אדם למטרה מסויימת וספיציפית מאוד! לעבוד ולשמור על גן מיוחד שנטע ה' במקום שנקע עדן מקדם (גן שנוצר אחרי שה' יצר את אדם) - בסיפור הבריאה הראשון הזכר ונקבה נבראים כדי למלות ולשלוט בארץ. בסיפור הבריאה השני נאסר על אדם וחוה לאכול משני עצים בגן: עץ הדעת טוב מרע ועץ החיים וזאת בסתירה לנאמר בפרק א' שם אלוהים אמר במפורש שכל עץ המניב פרי נועד למאכל. לא ניתן לגשר בין שני הסיפורים מבלי לערוך ולעוות את הכתוב. ניתוח ע"י חוקרי מקרא יהודים ונוצרים ברחבי העולם אשר מומחים בנושא (קישורים להוכחות לכך כבר הבאתי לך במייל) הראו כי שני הסיפורים נכתבו ע"י שני גורמים שונים ונערכו יחד וכי דבר זהה קיים לאורך כל חמשת חומשי תורה. שני הסיפורים הללו אינם היסטוריה אלא הם משלים. לכל משל תפקיד אחר. משל הבריאה שבפרק א' נועד להסביר מדוע שובתים ביום השביעי ממלאכה וכמו כן לת תיאור לשלבי היווצרות העולם לפי האמונה דאז. משל הבריאה שבפרק ב' נועד להסביר מדוע: בני אדם מתים, אישה סובלת בלידה ומקום האישה וכן ממשיך לאיסור הרצח וכולי. הדרך היחידה בה ניתן לראות את שני הסיפורים הללו כמשלימים היא שבני האדם שנוצרים בפרק א' אינם אדם וחוה שמוזכרים בפרק ב' וכי עם צאצאי אותם בני אדם נפגש לבסוף קין. מכיוון שהיהדות לא מפרשת כך את הדברים, למעשה אף זרם דתי לא מפרש כך את הדברים הסבר זה לא מקובל. קרא את דברי הרלב"ג על המשל שהוא סיפור הגן-בעדן. כמו כן, יש עוד סיפורים על חוויות אדם וחוה בגן שבעדן בספרים חיצוניים שלא ניכנסו לתנ"ך בעקבות עריכה וצנזורה. אחד מהסיפורים מתאר את חוה מבחינה בכרכרת אש שחולפת מעל ראשה (אם אני זוכר נכון את הסיפור). + בסורת ישנם גם עוד כל מיני סיפורים ואגדות, כמו הסיפור על לילית, אישתו הראשונה של אדם - סיפור שנוצר כדי לנסות להסביר את הסתירה שבין שני סיפורי הבריאה. לילית סירבה להיכנע למרות של אדם בטענה כי שניהם שווים כי כך אלוהים יצר אותם וסירבה להיות מתחתיו בעת משגל ובעקבות העקשנות של אדם שהוא מעליה היא עזבה אותו ומשסרבה לחזור קוללה ע"י אלוהים ו-/או מלאכים שנישלחו בשמו. (עוד גוגמא לשובניזם הגדול שבבסיס הדת). מישום מה רוב האנשים הדתיים זוכרים רק את סיפור הבריאה השני והשוביניסטי ולא את סיפור הבריאה הראשון והשיוויוני וחבל שכן דעות קדומות אלה רק גורמות להרע לחברה.

 

[ddt47]

אני רואה שאין רק תפיסה אחת לגבי כל זה.....

מר אנדרסון כתב פרוש אחד שהוא טוען שהוא של חז"ל ואתה ידידי כותב בכלל פרוש לגמרי אחר משלו כלאמר האמת נמצאת אי שם וזה מוכיח שאם אין פרוש אחד אין פרוש בכלל כלאמר כל הפרושים הינם לא נכונים או בספק גדול על כן אני אומר שכך כל הפרשנויות שעליהם יש מחלוקת והם שונים בצורה מהותית פרוש הדבר שלא אני לא יודע אלא אתם ורבותיכם גם הם אינם יודעים ............. ואם כך הוא מה הטעם ללימוד התורה כאשר גם אחרי אלפי שנים לא למדתם מאומה? ולגבי ההסבר הדחוק שלך.....בפרק ב' יש סדר בריאה אחר לחלוטים משתואר בפרק א' וגם אתה בעצמך לא סותר את מה שכתבתי בנושא המוזר כאילו אלוהים בפרק ב' לא יוצר את האישה אלא רק לאחר שאדם אומר לו שלא מצא מישהו או מישהי שיכולה להיות עזר כנגדו כלאמר אישתו וזה מוכיח כאילו בורא העולם לא יודע שמי שמתאים לאיש הוא אישה אנושית כמוהו..... כי הרי את כל החיות יצר הוא מלכתחילה זכר ונקבה אז מדוע להמתין אם בריאת האישה כל כך הרבה ולא לברוא אותה כבת זוגו של האדם מיד? וגם לגבי זה שאצל הבהמות חיי המין בהמיים זה לא נכון כי ידוע שהחיות ידעו מלכתחילה לדבר בשפת האדם או לפחות כולם הבינו את כולם ראה דוגמא את הנחש וחוה וגם זה שאלוהים מנסה לשדך לאדם קודם כל מהחיות אומר שהוא ראה אותו כשווה בין שוים.

 

[אשם יתברח]

הסבר מהרמבם הרמבם מבאר

http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8679 הרב זאב גוטהולד שמביא את הדברים בשם הרמבם וחכמים מבאר ביאורים על ביאורים שלהם וטוען,,,,,, שחכמים כן השתמשו במיתוסים של עמים אחרים, אבל הם השתמשו בהם כדרך המטאפורה והחלום ..... "ומה גדולה סכלות מי שלא יבין מוכרח ומוצדק, כי גם זה מבואר"

 

[ddt47]

אי אפשר לארגן משהו חפיף בתור הסבר ונגמור?

הרי יש לכם תרוצים מכאן ועד הודעה חדשה והסברים כטוב לבכם ביין אז תארגנו משהו ונגמור ..................... יש פתגם שאומר ששתיקה שווה זהב ולפי ההסברים שניתנו כאן אכן יפה שתיקה לחכמים והיות ולא התאפקו שיסיקו את המסקנות לבד. אני אישית חושב שערבבו כאן שתי טכסטים שאינם שיכים אחד לשני כלאמר שתי סיפורים די דומים אבל רק דומים ושונים אחד מהשני ומתי זה קרה אינני יודע אני יודע שזה מוכיח שאלו לא דברי אלוהים חיים אלא אימפרוביזציה.

 

[אשם יתברח]

חפיףף

מסתבר שחזלנו לא עלנו קראו בספרים חיצוניים (אני עושה תקציר) אלכסנדר פילון התנגד לקריאה בספרי אומות העולם ורבי עקיבא התנגד בכלל וקבע שמי שקורא את ספר בן סירא אין לו מקום בעולם הבא. הפרושים שלקחו על עצמם להחליט מה קדוש לאלוהים ומה נכנס ליהדות,, החליטו שספרים שמטמאים את הידיים הם ספרים קדושים, השאר מחוץ לקנון היהודי,. הויכוח היה אם מותר בכלל לקרוא בספרים חיצונים ואם אין חשש לעבודה זרה,וההיתר לקרוא בספרים של עמים אחרים ניתן בתנאי שעושים מהעמים ואמונתם צחוק,מריצים עלהם דאחקות, עוד היתר ניתן בעניין דע מה תענה לאחר , ואחרון, להביא דברי הגויים כמטאפורה ומשל, זאת הדלת האחורית שדרכה נכנסו חכמים ונכנס הרמבם עם הפרשנות שלהם לתנך והוא מצוטט כאומר....... " ואגידם לך והם מלוקטים ממקומות : כי אדם וחוה נבראו יחד מחוברים זה-על-גב-זה, ונחלקו. ולקח זה הבורא החלק האחד והוא חוה, והביא חלק לפני אדם. ומה שאמר אחת מצלעותיו . ומה גדולה סכלות מי שלא יבין כל זה נאמר לענין מוכרח ומוצדק, כי גם זה מבואר". מקומות אחרים? חזלנו קראו בספרי אומות העולם והכירו את הסיפור על האנדרוגונס שברא האל ביום השישי שחציו איש חציו אשה ועל מנת שיזדווג חצה אותו האל, , אלכסנדר פילון מתייחס לספרות הזרה ודוחה, הרמבם וחזלנו מתייחסים אל אותם ספרים אסורים ומלקטים מהם פרושים לתורה. "וממה שאתה צריך להתבונן בו מאד הוא זכרון בריאת האדם בששת ימי בראשית ואמר: זכר ונקבה בראם; .. וכל החכמים מסכימים כי כל זה הענין היה ביום השישי, וכי לא נשתנה דבר מטבעו בשום פנים אחרי ששת ימי בראשית," מדוע הפירושים בכלל טובים? בעניו של מחבר המאמר, הרב זאב. בעניו הפירושים הם על דרך האלגוריה והמשל, תרגום דברים לשפה ידועה ומובנת. ניסיון לתרץ את התירוץ של הרמבם שגם הוא בתורו דחוק. הסברה הכי פשוטה היתה להניח שכמו שחזלנו חלוקים על הדרך להסביר את הגרסאות השונות בתורה, גם התורה בתורה לא סגורה על עצמה, איזה סיפור בריאה נכון איזה שגוי, , וממש כמו שהרמבם משאיל הסברים מסיפורי תאולוגיות זרות כך עשתה התורה בעצמה, , שהרי אם הם היו המקור לסיפור, לא היו זקוקים למחלוקת.

 

[לאונרדו האחת]

ברור וכולם נכונים..גם

משום שהחשיבה האנושית 'המערבית', נאמר, הרי שהיא מוגבלת... משום שהיא חושפת תבניות..והמציאות האמיתית בעולם היא רבת פנים....!

 

[אשם יתברח]

או שלסיפור אחד יש כמה גרסאות

למשל סיפור האנדרוגנוס במשתה של אפלטון שהרמבם מתיחס אליו כ"המקורות" שהוא בא לדרוש על התורה שבכתב שגם היא מביאה גירסה לסיפור, היא אפילו מביאה 2

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

אתה באמת רוצה לנסות להבין כתבים עתיקים?

אולי תפנה לחנות עתיקות? ועכשיו ברצינות, רק אדם שמיתקן מתוך ה"מאור המחזיר למוטב" - תורה(!) מסוגל להבין למה אותו מקובל (משה רבינו) התכוון. כל המדובר בספרים הקדושים הוא רק על מבנה ותיקון נשמת האדם. כל הרשעים והצדיקים מתגלים בתוך האדם, במדרגות הרוחניות שהוא עובר בדרך לגמר תיקון. התורה עברה תהליך של "ייבוש" - מן המים אל הייבוש...היא נהפכה לתורה יבשה, גשמית, שמים אין בה. ניתן לעיין בספר הזוהר, עד כמה זה מזיק לעולם ולישראל בפרט.

 

[arriy80]

תשובות לתגובות גלבטרון ו-ddt

שני הסיפורים מנקודת ראות שונה ואינם סותרים. דיוק בכתובים מראה את השוני שבשני הסיפורים ומיישב את הסתירות השטחיות. הקדמה חשובה: הסיפור הראשון הוא תאור כרונולוגי של הבריאה, ללא סיבות וללא טעמים. אך הסיפור השני לא כתוב בסדר כרונולוגי מפני שבא להדגיש את מקום האדם בבריאה, ובו מופיעים טעמים וסיבות לחלקים מסויימים בבריאה. 1) בסיפור הראשון, ביום הרביעי הארץ הוציאה - בפקודת ה' - "דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ". בסיפור השני, שיח השדה טרם היה בארץ, ועשב השדה טרם צמח מפני שה' לא הוריד גשם ולא היה אדם לעבוד את האדמה. שני הטעמים האלו מגלים כי מדובר ב"עשב השדה" - מקום העבודה של האדם ששם לא גדל וצמח דבר מפני שלא ירד גשם ומפני שלא היה מי שיעבוד את האדמה.אין זה סותר כי היו קיימים צמחים ועצי פרי מהיום הרביעי. 2) בסיפור הראשון, הארץ נחשפה מתוך המים. בסיפור השני מתואר בפשטות "מחזור המים בטבע" - אין קשר בין שני הדברים. 3) בסיפור הראשון, החיות נבראו ואח"כ האדם - זכר ונקבה. בסיפור השני, לאחר בריאת האדם - זכר בלבד - כתוב: "וַיִּצֶר ה' אלקים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם" כהסבר מהיכן הגיעו כשהביאם ה' לאדם לקרוא להם שמות. לאחר מכן נבראה האשה. כפי שהקדמתי, הסיפור השני לא מתאר את הסדר הכרונולוגי של הבריאה כך מוכח מהתבוננות פשוטה. אביא שוב את דברי רש"י על בריאת האדם, שבסיפור הראשון - הסדר הכרונולוגי, מתואר בריאת האדם ללא פירוט. בסיפור השני שבא ללמדנו, לא את הסדר הכרונולוגי, אלא נקודות אחרות, מופיע הפירוט על בריאת האדם וחווה. ול-enigma4u: עיין בשפתי חכמים על אותו רש"י, ותבין את כוונת חז"ל שאותם הוא הביא. 4) אין שום בסיס להבנה שה' חשב "לשדך" לאדם בע"ח בתור עזר כנגדו. אם ה' היה חושב כך, הוא לא היה צריך להתחשב בדעתו של האדם, והרי רק לאחר שהאדם הבין שאין לו "עזר כנגדו" בין בע"ח אז יצר ה' את האשה. 5) בסיפור הראשון לא כתובה מטרת בריאת האדם, אלא מוגדרת סמכותו. בסיפור השני כתובה המטרה לשמה נברא האדם והמצווה הראשונה שהצטווה בה. גם בזאת אין בין הסיפורים שום סתירה. 6) >אז מדוע להמתין אם בריאת האישה כל כך הרבה ולא לברוא אותה כבת זוגו של האדם מיד?< על זאת כבר עניתי בתגובתי הקודמת. 7) >וגם לגבי זה שאצל הבהמות חיי המין בהמיים זה לא נכון כי ידוע שהחיות ידעו מלכתחילה לדבר בשפת האדם או לפחות כולם הבינו את כולם < גם אם ההנחה הזו נכונה, שכל החיות והאדם הבינו את כולם, אין זה סותר שחיי בעלי החיים הם בהמיים ואין הם צריכים לייחד נקבה לזכר. משא"כ האדם, שהאשה נבראה מגופו, שלכל איש מיוחדת אשה.

 

[גלבטרון]

רואים שאתה נואש

1) בסיפור הראשון נוצרים הדשאים, עשבים ועצי הפרי בעוד שבסיפור השני פשוט לא מצויינים העצים. הדבר זהה לכך שבסיפור הראשון לא מצויין מתי ואיך נוצרו המים. בכל מקרה, הסיפור השני אומר במפורש בצורה שלא משתמעת לשני פנים שאדם נוצר לפני שהיתה צמחיה על הארץ! דבר שלא אפשרי כלל לפי הסיפור הראשון בו המין האנושי נוצר (זכר ונקבה יחד באותו זמן!) ו-.... לאחר שכבר כל הצמחיה נבראה ביום השלישי! + פרק א' אומר בפירוש כי אלוהים לא יצר דבר לאחר שברא את המין האנושי בסוף היום השישי ולכן שום דבר! לא יכול להיברא או להיווצר ע"י אלוהים לאחר בריאת המין האנושי והדבר עומד בסתירה מוחלטת לנאמר בסיפור הבריאה השני, שם לא רק שהצמחיה כביכול נוצרת אחרי שנוצר אדם אלא שה', נוטה (יוצר) גן!, יוצר (שוב?!) את החיות רוצה שאדם ימצא עזר כנגדו בין החיות וכאשר זה לא מסתדר יוצר את חוה. 2) זו תיאור שונה לגמרי של האירועים ! העקשנות שלך להכיר באמת פשוט מדהימה. סיפור הבריאה השני נראה כאילו הוא חושב שהבתחלה ה' ברא את השמים והארץ באותו יום! כאשר הסיפור הבריאה הראשון סותר זאת ומתאר את הבריאה שלהם בפרטים בימים שונים (ובתוך זה סותר את עצמו!). 3) אז לדבריך אלוהים טיפש? + כפי שכבר הוסבר הדבר סותר את המתואר בסיפור הבריאה הראשון. א') ניתן לפרש את "וַיִּצֶר ה' אלקים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם" כהתייחסות לזכר ונקבה בדיוק כפי שבהמשך הספר נשים כלל לא מוזכרות שנולדו כך גם כאן, שוביניסטיות עקבית במיטבה. ב') לפי סיפור הבריאה הראשון אלוהים הפסיק לברוא וליצור לאחר שברא את האדם (המין האנושי) זכר ונקבה (יחד באותו יום!) לכן הוא לא יכול היה לנטות גן ולברוא/ליצור שוב חיות. ג') למה שה' יברא פעמים את החיות? אין שום סיבה אחת הגיונית לשטות הזאת. אין לה' שום מניע מוצדק. + התירוץ שהבאת לא מחזיק מים כאשר בוחנים את הכתוב בבראשית בדיקדוק ושמים לב לפרטים - כפי שכבר הוכח לעיל. 4) אתה צריך לרענן את הבנת הנקרא שלך. כתוב במפורש, שחור על גבי לבן: "ויאמר ה' אלוהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו: ויצר ה' אלוהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו: ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו:" מה לא ברור לך בפס' הנ"ל - ה' חושב שלא טוב שהאדם לבדו ולכן עושה ה' לאדם עזר כנגדו. ה' יוצר את כל החיות והעופות ואומר לאדם שיתן להם שמות וכך יכיר אותם. אדם עושה זאת אבל לא מוצא בין החיות עזר כנגדו כפי שקיווה ה' שימצא ולכן... "... ולאדם לא מצא עזר כנגדו: ויפל ה' אלוהים תרדמה על האדם וישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתונה: ויבן ה' אלוהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל הדם: ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אישה כי מאיש לקחה זאת:" מכיוון שלא מצא אדם עזר כנגדו בין החיות מפיל ה' על אדם תרדמת מוציא מימנו צלע ומימנה יוצר אישה אותה אדם לבסוף מקבל כי לא כמו החיות היא יצאה מימנו, היא בשר מבשרו. (ולאחר פס' זה ישנה עדות לעורך שוסיף פס' שלא קשור כלל לסיפור שהוא למעשה הערה). 5) בסיפור הראשון מסופר על איך העולם נברא ובסוף היום השישי נאמר במפורש מה תפקידו של המין האנושי "ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמת ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ" ולאחר שברא את האדם (המין האנושי) זכר ונקבה הוא בירך אותם: "ויאמר אלוהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה: ולכלחית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן: ויראה אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ויהי ערב ויהיה בקר יום השישי:" אין שום איסור מלאכול מעצים מסויימים - להפיך! יש הוראה ברורה כי כל עץ המניב פרי הוא מיועד לאכילה! אין שום איזכור או אפילו רמז קטנטן שיש הפרש בין בריאת הזכר ונקבת האדם. אין שום ציון או איזכור או רמז פיצפון לכך שבין בריאת הזכר ונקבת האדם ננטע גן או שנוצרו שוב בלי סיבה בעלי חיים כאלו או אחרים. לעומת זאת בסיפור הבריאה השני מצוין במפורש לשם מה נברא האדם - "ויקח ה' אלוהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה: ויצו ה' אלוהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל: ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלתך ממנו מות תמות". והאישה נוצרה כי לא טוב שאדם יהיה לבד וזאת לאחר שלא מצא עזר כנגדו בין החיות. אם אתה באמת רוצה לראות את ההבדל בין שני הסיפורים בצורה ברורה וקלה הדבר פשוט מאוד - תקרא את הסיפור הראשון, מתחילתו ועד סופו רק במקום לומר אלוהים תאמר "אלי" ואז תקרא את סיפור הבריאה השני ובמקום לומר ה' תאמר "אבי" ותראה שלא יכול להיות שאלי ואבי הן אותו אל וששני הסיפורים זהים.

 

[arriy80]

כדאי שתשפר את ראייתך.

1) רק חזרת על הדברים בלי להביא שום הפרכה להסבר שהבאתי. בסיפור הראשון כתוב שהצמחים נבראו ביום השלישי, ובתחילת הסיפור השני כתוב כי הצמחים לא צמחו מפני שלא ירד גשם ולא היה אדם לטפל בהם. האדם נברא לאחר שהיו צמחים אך הם היו זקוקים לו בכדי שיטפל בהם. ושוב, הסיפור השני אינו כתוב בסדר כרונולוגי, אלא בהדגשה על בריאת האדם ותהליכה. 2) אין שום הכרח להבין את הפסוק "בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְדֹוָד אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" דווקא על יום אחד. ההבנה היא שמדובר על גמר העשיה - יום שישי, שאז מתחיל תהליך בריאת האדם - נושא הפרק. 3) כבר התייחסתי לתמיהותיך בהודעתי הקודמת, נראה כי לא קראת (או שלא הבנת) אותה. כתוב: "וַיִּצֶר ה' אלקים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם" כהסבר מהיכן הגיעו כשהביאם ה' לאדם לקרוא להם שמות. כפי שכתבתי, הסיפור השני לא מתאר את הסדר הכרונולוגי, אלא מדגיש את תהליך בריאת האדם. 4) >ה' חושב שלא טוב שהאדם לבדו ולכן עושה ה' לאדם עזר כנגדו. ה' יוצר את כל החיות והעופות ואומר לאדם שיתן להם שמות וכך יכיר אותם. אדם עושה זאת אבל לא מוצא בין החיות עזר כנגדו כפי שקיווה ה' שימצא ולכן... "... ולאדם לא מצא עזר כנגדו: < ה' לא "חושב" שלא טוב שהאדם לבדו, אלא ה' "אומר" שלא טוב, דהיינו, מגלה לנו את דרכו בבריאת האדם. לאחר שנתן לאדם אפשרות להבין שאין בין בעלי החיים משהו שיוכל להיות שווה לו - עזר כנגדו, הוא יוצר את האשה מהאדם ובכך מלמד אותו שהיא קשורה אליו ושווה לו. הפסוק: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" הוא חלק מהוראת בריאת האדם ולכן קשור לפרשה זו. 5) הסיפור הראשון הוא הסדר הכרונולוגי בלי טעמים וסיבות, ואילו בסיפור השני מודגשות הסיבות והמאורעות שקדמו לבריאת האדם - ומטרתו. בסיפור הראשון כתוב על הרשות שאדם קיבל לאכול מכל העצים הקיימים, ובסיפור השני, לאחר שהושם בגן, כתוב הצווי לא לאכול מעצים מסויימים. אם תרצה להתעקש ולדחוק את הסתירות בצורה קלה, תוכל להמשיך ולעשות זאת. אם תרצה להבין, כדאי שתלמד היטב את דבריי ותגלה כיצד הם מבארים את המקרא.

 

[גלבטרון]

אתה על דעת עצמך מחליט מה כרונולוגי ומה לא

את מה צריך לקחת באופן מילולי ומה לא. הסיפור השני דווקא מאוד כרונולוגי בתוך עצמו. אתה רק מביע טענה מגוחכת זו כי אתה יודע ששני הסיפורים לא ניתנים לגישור. הרי הוכחתי לך שאין שום מקום שאירועי הסיפור בפרק ב' יתרחשו בתוך הסיפור שבפרק א'. 1) החלטת לשכתב את התורה? זה לא מה שכתוב. זה מה שאתה רוצה! שיהיה כתוב! 2) לא. פס' ד' של פרק ב' בראשית: "אלא תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלוהים ארץ ושמים" משמעותו - להלן ההיסטוריה של המאורעות שהתרחשו בשמים והארץ שעשה ה' אלוהים מהיום בו עשה אותם. לפיכך, אם אתה רוצה להקביל מאורעות אלה למה שמתואר בסיפור הראשון אנו מדברים על תיעוד של המאורעות החל מאמצע יום שלישי. אבל האדם לפי סיפור זה נוצר במהלך יום שלישי ולא ביום השישי ולבדו במקום כזוג. + הסיפור הראשון אומר במפורש כי לאחר ברא אלוהים זןג בני אדם הוא לא ברא שום דבר נוסף ולכן אין מקום, אין דרך, אין סיבה לחשוב שהסיפור השני מתרחש במהלך היום השישי. 3) ואני הראתי לך והוכחתי לך כי התירוץ הזה לא עובד! במיוחד כאשר אתה משווה אותו לנאמר בסיפור הראשון! אלוהים ביום השישי! בורא את הבהמות ואת כל הרומש על האדמה. יום לםני כן הוא ברא את כל עופות השמים, השורץ במים והתנינים. אין שום סיבה אחת הגיונית שאלוהים יהיה טיפש ויצור שוב פעם ורק אחד מכל חיה רק כדי שאדם יתן להם שמות! כמו שאלוהים שלח כביכול לנוח זוג חיות מכל קצוות תבל לתיבה כך הוא יכול היה לעשות ברגע שבו הוא הרא את בני האדם ודווקא באותו רגע הדבר היה קל יותר כי כולם היו קרובים באותו מקום. ולא רק! אלא שיעשה זאת בהפרש בין הבריאה שלו בין אדם זכר לאישה נקבה לפי המתואר בסיפור ראשון! הסיפור הראשון מדגיש שזוג בני האדם נבראו יחד ובאותו זמן! אין הפרש בבריאה שלהם! 4) עוד פירוש מומצא מליבך. אתה כל כך רוצה שזה יהיה נכון שאתה תעשה הכל כדי להתעלם ממה שנאמר. ה' אומר לעצמו לא טוב היות האדם לבדו ולכן אעשה לו עזר כנגדו. מה הדבר הבא שעושה ה'? ליצור אישה? - לא! ליצור חיות! אם ה' היה יודע שאדם לא ימצא עזר כנגדו בין החיות הוא לא היה בורא אותם. למה לבזבז זמן? כדי שאדם ימצא עזר גנגדו בין כ-ו-ל בחיות שיצר ה', אומר ה' לאדם לתת להם שמות, כך שאדם לא יחמיץ אף חיה. בתום הדבר, אדם לא מצא עזר כנגדו ולכן הפיל עליו ה' תרדמת ויצר מצלעו, בשר מבשרו דבר שלו קרא אדם אישה. מה לא ברור כאן. כל בן אדם בעולם שלא מכיר את הסיפור ויקרא אותו בפעם הראשונה מתורה כך יבין את הדברים כי זו הדרך היחידה להבין אותן מבלי לעוות את הטקסט ולהמציא תוכן חדש לדברים כדי לשנות את משמעות הסיפור. + כמובן שאתה מתעלם מהעובדה המתבקשת שהמסופר בסיפור השני סותר לחלוטין את המסופר בסיפור הראשון ולמעשה לא יכול להתרחש במסגרת הסיפור הראשון. 5) כבר הראתי לך שזה לא נכון. זה רק מה שסיפרו לך. כדי לנסות ולהסתיר את הסתירות הברורות שגלויות לכל מי שקורא את הפרקים. אתה נפלת בפח, זה לא נורא. אתה עדיין יכול ללמוד ולהחכים. אילו שני הסיפורים היו ניתנים לגישור, אחד היה תיאור מפורט יותר של הדברים שבאחר לא היו צריכים להיות סתירות בין השתיים. עשית כפי שהצעתי לך? ניסת להשוות בין שני הסיפורים צעד אחר צעד? אני בטוח שלא וחבל עבורך. שני הסיפורים אינם היסטוריה! הם משלים! לכל משל תפקיד אחר וכל משל נכתב ע"י אדם אחר. קראת את דברי הרלב"ג בנושא? גם בזה אני בטוח שלא (את הקישורים ששלחתי לך כבר אמרת לי שלא קראת). בכך שאתה מתעקש למרות כל הראיות לראות אותם כסיפור אחד ולא כמשלים אלא כמשהו יותר, אתה למעשה מחמיץ את המסר של הסיפור במקום זאת 'מתעסק בקטנות', מתעסק רק במסגרות. זה לא קרה באמת וזה לא קרה באמת. אלה הם סיפורים שנוצרו ע"י בני אדם למען בני אדם כדי לנסות להשיב על השאלות מהיכן הגיע העולם ולמה. כל משל עונה על השאלות האלה בצורה אחרת לחלוטין. הדבר זהה לסיפורי בריאה של עמים אחרים. גם אלה לא היסטוריה אלא פשוט משלים, סיפורים שדרכם ניסו אותם בני אדם להשיב על אותן שאלות. תפסיק לחשוב רק דרך המסדרון הצר של הרבנות אלא תפקח את עיניך למציאות. אתה לא יכול לקחת סיפורים ולעוות אותם כך שהם יאמרו מה שאתה רוצה לשמוע. אליך לקרוא אותם ולהכיר במה שהם! כמו שאתה צריך לתת לראיות לקבוע האם סיפור כזה או אחר נכון או לא נכון ולא לקחת סיפור לנסות לעוות את המציאות שתתאים אליו.

 

[arriy80]

אני מחליט לאחר עיון ומתוך ביסוס במקרא

הסיפור השני יכול להיות כרונולוגי לבדו, אך לא סותר שלפי ההבנה שהסיפור השני בא להדגיש ענין אחר, הוא אינו מסודר לפי סדר היצירה, אלא לפי צורך ההדגשה. 1) כך מדוייק במילים עצמם ובמשמעותם. 2) >משמעותו - להלן ההיסטוריה של המאורעות שהתרחשו בשמים והארץ < לא! "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" משמעות המילה "תולדות" היא מובן של התפתחות-המשכיות. כך מובנת המילה "תולדות" בכל הופעותיה במקרא. לכן, הסיפור השני לא מתאר את תהליך בריאת העולם, אלא את המשכיותו לאחר הבריאה (תוך התייחסות לתהליך הבריאה עצמו), בהדגשת תהליך בריאת האדם ומה שסביבה. 3) מצטער, אתה לא מבין את מה שאני מסביר. הפסוק מסביר שה' יצר אותם כהקדמה ל"וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם". אין זה תאור כרונולוגי. הסיפור הראשון מתאר את סדר הבריאה. הסיפור השני מדגיש את תהליך בריאת האדם, לאחר שהאדם נברא ולא מצא לעצמו עזר בין בע"ח, אז יוצר ה' את האשה מגוף האדם עצמו. 4) התאור שכתבת הוא נכון, אך הפרשנות שגויה. ה' אומר שהוא צריך לספק לאדם "עזר כנגדו" מפני ש"לא טוב היות האדם לבדו". הוא רוצה להביא את האדם להבנה זו, ולכן מביא לפניו את בעלי החיים בכדי שיבין שאין ביניהם שיוכל להיות לו לעזר. אם לפי הבנתך - שאלוקים "גילה פתאום" שלא טוב לאדם להיות לבד, היה צריך לכתוב: "וירא אלוקים כי לא טוב ...". כשכתוב: "ויאמר אלוקים" המשמעות היא שזהו תהליך הבריאה של האדם, ואלוקים ברא את האדם "לבדו" גם אם ידוע לפניו ש"לא טוב היות האדם לבדו", בכדי לתת לאדם להבין שהוא צריך את האשה ו"לא טוב" לו בלעדיה. 5) את הפח תשמור לדברים שלך. הדברים ברורים למעיין והחוקר לעומק הכתובים. מתוך ההבנה שהבאתי, אין שום סתירה בין שני הסיפורים וכל אי ההבנות מתיישבות כשלומדים את הסיפורים לפי ההבנה שהבאתי. לא טענתי שאין לסיפורים אלו מסר מסויים, וגם אם נתייחס לסיפורים כמשלים, אך אין זה סותר שאת שניהם כתב כותב אחד ואין ביניהם סתירה כלשהי. ההבנה שהבאתי אינה עיוות, אלא הבנה מתוך עיון שמבוססת במקרא, ואינה נסתרת משום טענה שהבאת.

 

[גלבטרון]

אתה קולט מה אמרת?

"הסיפור השני יכול להיות כרונולוגי לבדו, אך לא סותר שלפי ההבנה שהסיפור השני בא להדגיש ענין אחר, הוא אינו מסודר לפי סדר היצירה, אלא לפי צורך ההדגשה." או במלים אחרות, אם נפרק את הסיפור השני, ונחבר אותו מחדש הוא יאמר מה שאני רוצה שהוא יאמר. שאלה לי אליך: אתה מאמין שאלוהים בכבודו ובעצמו כתב את הסיפורים הללו, נכון? אם כך, מדוע אם הוא כתב את פרק א' באופן כרונולוגי ואז את פרק ב', ג', ד' וכו' באופן רכונולוגי והוא לא כתב את פרק א' וב' באופן רכונולוגי? מה היגיון בכך? 1) לא. כך אתה רוצה להבין. 2) שוב פעם, לא. כך אתה רוצה להבין. כבר הוכחתי זאת. 3) ברור שהוא כרונולגי! כי בסוף הדברים נאמר במפורש כי האדם לא מצא עזר כנגדו בין החיות. אתה רואה איך אתה מתעלם ממה שכתוב. אם אלוהים כתב את הסיפור, למה שהוא יכתוב אותו בצורה לא כרונולוגית כאשר פרק לפני כן כתוב באופן כרונולוגי? אתה לא יכול לבחור על דעת עצמך מה כרונולוגי ומה לא ובמיוחד כאשר הסיפור השני הינו כרונולוגי בפני עצמו! 4) שוב פעם, לא. ככה אתה מפרש את הדברים כדי שתבין מהכתוב מה שאתה רוצה ולא את מה שהוא אומר. 5) עובדה שיש סתירות. עובדה ששני הסיפורים לא זהים כלל. עובדה שאין שום דרך, סיבה ומקום שהסיפור השני יתרחש בתוך הסיפור הראשון. ועובדה שעדיין לא קראת ועיננת בחומר ומאמרים שהבאתי לך. + אם את שניהם כתב אותו כותב אז יש לו זיכרון גרוע מאוד כי הוא חלא זוכר מה הוא כתב לפני כמה שורות וסותר את עצמו שוב ושוב. כבר הסברתי לך כיצד פשוט מאוד לראות זאת. תתייחס לכל סיפור כדיווח על איך נוצר העולם. אם, כפי שאתה טוען, שני הסיפורים משלימים זה את זה, הם לא יכולים להיות סותרים. אז תקרא את הסיפור הראשון ובמקום אלוהים תקרא א' ואז תקרא את הסיפור השני ובמקום ה' תקרא ב'. תעשה טבלה, תרשום את סדר האירועים שמתאר כל אחד ואז תראה במו עיניך כי א' וב' מתארים שני סיפורים שונים וכי לא יכול להיות שא' הוא ב' וההפך. הרי הטענה הגדולה שלך היא שהמתואר בסיפור השני התרחש אחרי או במהלך היום השישי אבל אתה בעצמך רואה כי לפי הכתוב בפרק א' שאין מקום, אין אפילו רמז קטנטן לכך שהאירועים שבפרק ב' יכולים להתרחש בתוך האירועים שהתרחשו ביום השישי. ואם אתה רוצה עוד הוכחה, בבקשה. תתאר לי בבקשה מה התרחש במהלך היום שישי מהזריחה ועד השקיעה באותו היום לפי הכתוב ותראה כי שני הסיפורים לא יכולים להיות מאוחדים.